אנשי המילה הכתובה של העת העתיקה

כמה אנשים ידעו קרוא וכתוב בממלכת יהודה? ומה זה אומר על מועד חיבורם של ספרים מקראיים כמו מלכים א' ו-ב'? חוקרים מאוניברסיטת תל אביב נעזרו בטכנולוגיות חדישות של עיבוד תמונה ולמידה חישובית, ואף במומחית הבכירה להשוואת כתבי יד של משטרת ישראל, כדי לבחון 18 טקסטים עתיקים מהמוצב הצבאי תל ערד, שזמנם 600 לפנה"ס בערך, והגיעו למסקנה שכתבו אותם לא פחות מ-12 כותבים. הממצא מעיד על כך כי בממלכת יהודה של אותה תקופה רבים מהתושבים ידעו קרוא וכתוב, וכי אוריינות לא הייתה נחלתם הבלעדית של האריסטוקרטיה וקומץ סופרים מלכותיים.

מי כתב את ספרי דברים, יהושע ושופטים?

את המחקר הבינתחומי המיוחד ערכו ד"ר אריה שאוס, גב' שירה פייגנבאום-גולובין וד"ר ברק סובר מהחוג למתמטיקה שימושית, פרופ' אלי פיסצקי מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר ופרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ע"ש יעקב מ' אלקוב, בשיתוף עם גב' יאנה גרבר, מומחית בעלת שם עולמי, אשר שירתה במשך 27 שנים במעבדה לבדיקת מסמכים מזויפים במחלקה לזיהוי פלילי (מז"פ) וביחידה הארצית לחשיפת פשיעה חמורה ובינלאומית (היאחב"ל) במשטרת ישראל.

"במחקר קיים ויכוח ער אם ספרי דברים, יהושע, שופטים, שמואל ומלכים חוברו בימיה האחרונים של ממלכת יהודה או לאחר חורבן בית ראשון בידי הבבלים", מסביר ד"ר שאוס. "דרך אחת להכריע בשאלה היא לשאול מתי היה פוטנציאל לכתיבה של חיבורים היסטוריים מורכבים כאלה. אחרי חורבן בית ראשון בשנת 586 לפנה"ס, אנחנו מוצאים עדויות ארכיאולוגיות דלות ביותר לכתיבה עברית בירושלים ובסביבתה, ואילו מפרק הזמן שלפני חורבן הבית יש שפע של תעודות כתובות. אלא שאז נשאלת השאלה: מי כתב את התעודות הללו? האם מדובר בחברה בעלת שכבה אוריינית רחבה, או שמא מדובר בקומץ של יודעי קרוא וכתוב?"

כדי לענות על שאלה זו, החוקרים בחנו את כתבי ערד: אוסטרקונים (שברים של כלי חרס ועליהם כתובות בדיו), שנחשפו באתר תל ערד בשנות ה-60 של המאה שעברה. תל ערד היה מוצב צבאי קטן על הגבול הדרומי של ממלכת יהודה, ששטחו הבנוי היה כשני דונם והוצבו בו בין 20 ל-30 חיילים.

"בחנו את שאלת האוריינות בדרך אמפירית, מכיוונים שונים של עיבוד תמונה ולמידה חישובית", מספרת גב' פייגנבאום-גולובין. "אלו תחומים שבין היתר מסייעים היום בזיהוי ובניתוח של כתבי יד, חתימות וכיוצא באלו. האתגר הגדול היה להתאים את הטכנולוגיות המודרניות לאוסטרקונים בני 2,600 שנה. לאחר מאמצים רבים, הצלחנו לייצר שני אלגוריתמים שיודעים להשוות בין אותיות ולענות על השאלה האם שני אוסטרקונים נתונים נכתבו על ידי שתי ידיים שונות".

עבודת בילוש משטרתית בעקבות טקסטים תנ"כיים

ב-2016, פרסמו החוקרים את מסקנתם כי 18 טקסטים, הארוכים מבין כתובות תל ערד, נכתבו בסבירות סטטיסטית גבוהה לפחות על ידי ארבעה כותבים שונים מבחינה אלגוריתמית, ולאור הכתוב בהם הגיעו החוקרים למסקנה כי מדובר לפחות בשישה כותבים שונים. המחקר הכה גלים ברחבי העולם.

כעת, בתקדים מחקרי, החליטו להשוות בין השיטות האלגוריתמיות, ששוכללו מאז, לשיטה הפורנזית. לשם כך צורפה יאנה גרבר, מומחית להשוואת כתבי יד ולבדיקת מסמכים ממשטרת ישראל. לאחר בחינה מעמיקה של כתבי היד העתיקים מצאה גב' גרבר כי 18 הטקסטים נכתבו לפחות על ידי 12 כותבים ייחודיים בדרגות וודאות שונות. גרבר בדקה את האוסטרקונים המקוריים מתל ערד במוזיאון ישראל, במוזיאון ארץ ישראל, במכון לארכיאולוגיה ע"ש סוניה ומרקו נדלר של אוניברסיטת תל אביב ובמחסני רשות העתיקות בבית שמש.

"המחקר הזה היה מרגש מאוד, אולי המרגש ביותר בקריירה המקצועית שלי", אומרת גב' גרבר. "מדובר בכתובות עבריות קדומות אשר נכתבו בדיו על גבי שברי כלי חרס באותיות שלא היו מוכרות לי קודם. למדתי את מאפייני הכתב על מנת לערוך ניתוח והשוואה בין כתבי היד, ונעזרתי במיומנות ובידע שרכשתי במהלך לימודי ארכיאולוגיה קלאסית ויוונית עתיקה לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. התעמקתי עד לפרטים המיקרוסקופיים בכתבים שנכתבו על ידי אנשים מימי הבית הראשון, החל בנושאים שגרתיים כגון פקודות הנוגעות לתנועת חיילים ולאספקת יין, שמן וקמח, דרך התכתבויות עם מבצרים שכנים וכלה בפקודות שהגיעו למבצר ערד מדרגים גבוהים במערכת הצבאית היהודאית. הרגשתי שהזמן עמד מלכת ואין פער של 2,600 שנה בין כותבי האוסטרקונים לבינינו".

שילוב כוחות בין העין האנושית לאלגוריתם

לדברי גרבר, מאחר שפעולת הכתיבה היא תוצאה של מערכות אנושיות מורכבות וייחודיות (מערכת הראייה, עיבוד הנתונים ופעולות מוטוריות של שרירים רבים), כתב ידו של כל אדם ייחודי. השוואת כתבי יד מתייחסת למכלול תכונות הכתיבה, המאפשרות למומחה לקבוע שמסמך נתון נכתב בידי אדם מסוים: שטף הכתיבה, אופי הכתב, מיומנות הכתיבה, מהירותה, היחס לשורה ולשטח הכתיבה, הרווחים בין האותיות, המילים והשורות, גודל הכתב וגודלן היחסי של האותיות בתוך הכתב - הם רק חלק מהפרמטרים המשמשים לזיהוי כתבי יד. יצוין כי על פי פסיקה של בית המשפט העליון, בישראל ניתן להרשיע אדם בפלילים על סמך חוות דעת של מומחה לכתבי יד.

"ציפתה לנו הפתעה גדולה: יאנה זיהתה יותר ידיים כותבות מאשר האלגוריתמים שלנו", אומר ד"ר שאוס ומרחיב: "צריך להבין שכרגע, האלגוריתמים שלנו הינם בעלי אופי "זהיר" - הם יודעים לזהות מקרים שבהם הטקסטים נכתבו על ידי אנשים בעלי כתב שונה באופן מובהק, וביתר המקרים הם נמנעים משיפוט. לעומת זאת, מומחית להשוואת כתבי יד יודעת לא רק לאתר הבדלים בין כותבים בצורה מדוקדקת יותר, אלא במקרים מסוימים גם להגיע למסקנה כי טקסטים שונים נכתבו דווקא על ידי אות אדם. כך, בזכות הממצאים, בנינו עץ שלם של התכתבויות מהמצודה הצבאית, מי כתב למי ובאיזה עניין. לדוגמא, באזור של ערד, אזור הספר בין ממלכת יהודה לאדום, הסתובב כוח שחייליו נקראים בכתובות 'כיתיים', ככל הנראה שכירי חרב יוונים. מישהו מטעם כוח הכיתיים, כנראה מפקד או קצין קישור יהודאי, ביקש אספקה. אז הוא כתב למחסנאי של המצודה בערד, 'נתון לכיתיים', כלומר תן לכיתיים, קמח, לחם, יין וכן הלאה. כעת, בזכות זיהוי כתבי היד, אנחנו יודעים להגיד בסבירות גבוהה שלא מדובר במפקד יהודאי אחד, אלא בארבעה מפקדים שונים לכל הפחות. נראה שבכל פעם קצין אחר נשלח להצטרף לפטרול, במשמרות".

מסגרות חינוכיות בממלכת יהודה

לדברי החוקרים, הממצאים שופכים אור חדש על החברה היהודאית ערב חורבן בית ראשון ועל הרקע לחיבור טקסים מקראיים. "צריך לזכור שמדובר במוצב קטן, אחד מקו מוצבים, בגבולה הדרומי של ממלכת יהודה", אומר ד"ר סובר. "אם מצאנו לפחות 12 כותבים שונים מבין 18 טקסטים בסך הכול, אפשר להסיק מכך על רמת אוריינות גבוהה בממלכה כולה. דרגות הפיקוד והקישור במוצב, ואפילו מחסנאי המוצב אלישיב וסגן המחסנאי נחום, ידעו קרוא וכתוב. מישהו היה צריך ללמד אותם, כלומר עלינו להניח שבממלכת יהודה התקיימו מסגרות חינוכיות. כמובן שלא מדובר באוריינות כמעט אבסולוטית כמו היום, אבל נראה כי חלקים לא מבוטלים מתושבי ממלכת יהודה היו אורייניים. זה חשוב לדיון על חיבור טקסטים מקראיים. אם יש שניים או שלושה סופרים בכל הממלכה שיודעים קרוא וכתוב, אין סיבה אמיתית לכתיבת טקסטים מורכבים".

טקסטים לעם

"עד כה הדיון באוריינות בממלכת יהודה היה מבוסס על טיעונים מעגליים, כלומר על מה שנכתב בתוך המקרא עצמו, למשל על סופרים בממלכה. אנחנו העתקנו את הדיון הזה לפסים אמפיריים", אומר פרופ' פינקלשטיין. "אם במקום נידח כמו תל ערד יש בפרק זמן קצר מינימום של 12 כותבים על 18 כתובות, מתוך אוכלוסיית יהודה שמונה לפי הערכות לא יותר מ-120,000 איש, פירושו של דבר שהאוריינות לא הייתה נחלתם הבלעדית של קומץ סופרים מלכותיים בירושלים. לפיכך כתיבת טקסטים מקראיים לא נועדה לעיני האריסטוקרטיה בלבד. גם המחסנאי ממוצב ערד יכל לקרוא אותם".

"מי שכתב את החיבורים המקראיים לא עשה זאת כדי שאנחנו נקרא אותם בעוד 2,600 שנה, אלא כדי לקדם את המסרים האידיאולוגיים של ימיו", הוא מוסיף ומסכם. "לגבי מועד חיבור טקסטים מקראיים יש דעות שונות. דעה אחת היא שהטקסטים ההיסטוריים במקרא מיהושע ועד מלכים ב' נכתבו בסוף המאה ה-7 לפנה"ס, דהיינו קרוב מאוד לתקופת כתובות ערד. חשוב לשאול למי נכתבו טקסטים אלה. לפי דעה אחת, היו מעמדי קריאה, ויודעי קרוא וכתוב בודדים עמדו והקריאו לציבור שלא יכול היה לקרוא. אוריינות גבוהה ביהודה מאירה את הדברים באור שונה".