מחקר בינתחומי פורץ דרך באוניברסיטת תל אביב מצביע על רמת אוריינות גבוהה בסוף ימי ממלכת יהודה

כשמתמטיקה, היסטוריה וארכיאולוגיה נפגשות: חוקרים מהפקולטה למדעים מדויקים ומהפקולטה למדעי הרוח בדקו באמצעות אלגוריתם שפיתחו 16 כתובות מאתר תל ערד, וגילו כי הן נכתבו לפחות על ידי שש ידיים שונות

החוקרים מאחורי המחקר

איזה חלק מהאוכלוסייה ידע קרוא וכתוב בימי ממלכת יהודה? ומה השלכות הדבר על מועד חיבורם של טקסטים מקראיים כמו ספרי דברים, שופטים ומלכים? חוקרים מאוניברסיטת תל אביב השתמשו בכלים אלגוריתמיים חדשניים על מנת לבדוק את רמת האוריינות בסוף ימי ממלכת יהודה.

 

את המחקר הבינתחומי המיוחד ערכו הדוקטורנטים שירה פייגנבאום-גולובין, אריה שאוס וברק סובר, תחת הנחייתם של פרופ' אלי טורקל ופרופ' דוד לוין מהחוג למתמטיקה שימושית, תוך שיתוף פעולה עם פרופ' נדב נאמן מהחוג להיסטוריה של עם ישראל ופרופ' בנימין זאס מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום. בראש קבוצת המחקר עמדו פרופ' אלי פיסצקי מבית הספר לפיזיקה ופרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום. המחקר פורץ הדרך יתפרסם במהלך השבוע הקרוב בכתב העת היוקרתי PNAS (Proceedings of the National Academy of Sciences).

 

חברה אוריינית או קומץ של יודעי קרוא וכתוב?

"במחקר המודרני יש הסכמה כי רבים מן הטקסטים המקראיים נכתבו לאחר המאורעות המתוארים בהם", מסביר הדוקטורנט אריה שאוס. "אך קיים ויכוח ער אם ספרים מקראיים כגון דברים, יהושע, שופטים, שמואל ומלכים חוברו כבר באחרית ימי ממלכת יהודה, או רק לאחר חורבן ירושלים בידי הבבלים. דרך אחת להכריע את הדיון היא לשאול מתי היה פוטנציאל לכתיבה של חיבורים מורכבים כגון אלה. אחרי חורבן בית ראשון בשנת 586 לפנה"ס, אנו מוצאים עדויות ארכיאולוגיות דלות ביותר לכתיבה עברית בירושלים וסביבתה. אולם מפרק הזמן שלפני חורבן הבית יש שפע של תעודות כתובות. השאלה היא מי כתב את התעודות הללו. האם מדובר בחברה אוריינית, או שמא מדובר בקומץ של יודעי קרוא וכתוב?"

 

כדי לענות על שאלה זו, החוקרים השתמשו בטכנולוגיות חדישות של עיבוד תמונה ולמידה חישובית על מנת לבחון את כתבי ערד: אוסטרקונים (שברים של כלי חרס ועליהם כתובות בדיו) שנחשפו באתר תל ערד בשנות השישים.

 

"תל ערד הייתה מצודה צבאית באיזור פריפריאלי של ממלכת יהודה", אומר הדוקטורנט ברק סובר. "מדובר במבצר הבנוי על שטח של כשני דונם, ששירתו בו כ-20 עד 30 חיילים. הכתובות בהן עסקנו מתוארכות לתקופה קצרה בשלב האחרון בחיי המבצר, ערב חורבן ממלכת יהודה. חלק מכתבי ערד מופנים אל 'אלישיב בן אשיהו', אפסנאי המצודה. תכתובות אלו הנן בעלות אופי לוגיסטי ומדברות על אספקה של קמח, יין ושמן ליחידות צבא באזור. לפי תזה אחת, בין החיילים, שלא ידעו קרוא וכתוב, ישב סופר אחד וניהל את הרישומים והתכתובות עבור כל יושבי המצודה. אפשרות אחרת היא שאת הכתובות כתבו בעלי תפקידים שונים במצודה, אשר מייצגים אוכלוסייה אוריינית רחבה".

 

האלגוריתם השווה בין האותיות לזיהוי כתבי יד שונים

"החלטנו לבחון את שאלת האוריינות בדרך אמפירית, מכיוונים שונים של עיבוד תמונה ולמידה חישובית", מספר שאוס. "אלו תחומים שבין היתר מסייעים כיום בזיהוי וניתוח של כתבי יד, חתימות וכיוצא באלו. האתגר הגדול היה להתאים את הטכנולוגיות המודרניות לאוסטרקונים בני 2,600 שנה. לאחר מאמצים רבים, הצלחנו לייצר אלגוריתם שיודע להשוות בין אותיות ולענות על השאלה האם שני אוסטרקונים נתונים נכתבו על ידי ידיים שונות".

 

"בדקנו 16 כתובות, הארוכות מבין כתובות תל ערד", מספרת הדוקטורנטית שירה פייגנבאום-גולובין, "והגענו לוודאות סטטיסטית גבוהה לכך שהכתובות נכתבו על ידי שישה כותבים שונים לפחות".

 

"אם ב-16 כתובות שנמצאו במוצב פריפריאלי קטן של 20-30 חיילים אנחנו מוצאים עדות לשישה יודעי קרוא וכתוב, ניתן להשליך מכך על מידת האוריינות של החברה כולה", אומר סובר. "פירושו של דבר שמפקד המצודה, מנהל המחסן ואפילו הסגן שלו יודעים קרוא וכתוב".

 

מערכת חינוך לאנשי הצבא והמנהל

"ביהודה של סוף ימי בית ראשון יש מי שיכתוב, ויש למי לכתוב", מסביר פרופ' פיסצקי. "אנחנו מעריכים מסקרים ארכיאולוגיים שממלכת יהודה מנתה באותה העת כ-100,000 איש. כעת אנחנו יודעים שמספר לא מבוטל ביניהם ידעו קרוא וכתוב. אין מדובר, אם כן, רק בקומץ של סופרים שישבו בירושלים וחיברו טקסטים מנהלתיים ודתיים לשימוש מצומצם. ממלכת יהודה המאוחרת הייתה מדינה מאורגנת, ככל הנראה עם בתי ספר, מורים ומערכת חינוך מפותחת עבור אנשי צבא ומנהל. עובדה שגם במוצבים צבאיים כגון ערד, לכיש ואתרים פריפריאליים אחרים, פקודות צבאיות ניתנו בכתב".

 

"תוצאות המחקר מלמדות כי במצודה נידחת בבקעת באר שבע הייתה הכתיבה נפוצה", אומר פרופ' ישראל פינקלשטיין. "מן התוכן של המכתבים אנו למדים שהאוריינות חלחלה אל רבדים נמוכים במנהל הצבאי של הממלכה. אם משליכים נתונים אלה על אזורים אחרים של יהודה, ומניחים שזה היה המצב גם בחוגי המנהל האזרחי ובין הכוהנים, מקבלים רמת אוריינות ניכרת. רמה כזו של אוריינות מהווה רקע נאות לחיבור של טקסטים מקראיים".

 

אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive