מחקר בינתחומי

הגישה הבינתחומית במחקר אותה מובילה אוניברסיטת תל אביב קובעת סטנדרט גבוה ומייצגת כיום את עתיד המפעל האקדמי כולו

מחקר בינתחומי באוניברסיטת תל-אביב
אוניברסיטת תל-אביב מובילה את הגישה הבינתחומית במחקר בכל תחומי המדע והרוח

"אוניברסיטת תל אביב הינה המוסד המקיף ביותר להשכלה גבוהה בישראל, ועושר זה מאפשר לקדם את המחקר וההוראה הבינתחומיים ולשבור את המחיצות המבדילות בין תחום לתחום." יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת תל אביב

 

הגישה הבינתחומית

עידוד חוקרים מתחומים שונים לשיתוף פעולה בשדות ידע חדשים - הוא ליבתה של הגישה הבינתחומית אותה מובילה אוניברסיטת תל אביב. ברוח הרנסנס, המתייחס לגוף האדם ולסביבתו כאל מערכת אחת, ללא הצבת גבולות בין רפואה, פילוסופיה, מוסר, מדע ואמנות, הגישה הבינתחומית מניחה את התשתית לעתיד המחקר האקדמי כולו. כך, חוקרים המצטיינים בתחומם, מרחיבים את גבולות הידע ומקדמים את המחקר, באמצעות שיתוף פעולה פורה עם עמיתים מתחומים משלימים.   

 

בעשרות תחומים מרכזיים כגון אנרגיה מתחדשתננו-מדעחקר המוחלימודי הסביבה, ביואינפורמטיקה, אמנות, לימודי מגדר ותרבות, אבטחת סייבר ומדעי המידע (Big Data), אוניברסיטת תל אביב יוצרת את התנאים הטובים ביותר למחקר בינתחומי חדשני.

 

עמיתים למחקר

בתכניות החוקרות היבטים היסטוריים ופילוסופים של המדעים והרעיונות לדורותיהם, הגישה הבינתחומית חושפת את יחסי הגומלין בין המדע להקשרים הרעיוניים, חברתיים, פוליטיים ותרבותיים בהם הוא פועל.

 

כך למשל, בעוד ביולוגים ופסיכולוגים ממפים את הרגשות על ידי דימות המוח ומגדירים את התודעה במונחים ביולוגיים, הרי שחוקרים מתחום הפילוסופיה בוחנים אם דבר זה בכלל אפשרי או מוסרי. דיון זה, אותו מקדמת אוניברסיטת תל אביב כחלק ממחקר תודעה רב-תחומי, משלב רעיונות וטכנולוגיות משש פקולטות: מדעי הרוח ע"ש סאלי ולסטר אנטין, אמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ, מדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז, רפואה ע"ש סאקלר, מדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר, והנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן.

 

בתחום הרפואה, השימוש בבעלי חיים לניסויים לצורך מחקר, או הנדסה ושיבוט גנטיים למשל, מעלים סוגיות אתיות המצריכות מחקר ומחשבה ביקורתית וניסוח עמדות ברורות לגבי ההיבטים המוסריים של היכולות הביוטכנולוגיות החדשות.

 

במוחות משולבים

גם חקר המוח, המנגנון האנושי המרתק והמורכב ביותר, נעשה במסגרת מחקר בינתחומי רחב יריעה בבית הספר למדעי המוח, הראשון והיחיד מסוגו בישראל. חוקרים מתחום מדעי העצב, פסיכולוגיה, ביולוגיה, סוציולוגיה, רפואה והנדסה בודקים את הקשרים המניחים את היסוד לתפקודי המוח, הגוף ונפש האדם.

 

המרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה מהווה גם הוא מסגרת בינתחומית לפעילותן של ארבע פקולטות: הנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן. ,מדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר ורפואה ע"ש סאקל, מתוך רצון ליצור "תרבות ננו", המיישמת את הפיתוחים החדשניים במגוון תחומי חיים.

 

ביואינפורמטיקה הוא תחום חדש העוסק בפיתוח טכניקות במדעי המחשב ומימושן בפתרון בעיות המתעוררות במדעי החיים. התכנית משותפת לפקולטה למדעי החיים, לפקולטה לרפואה ולפקולטה למדעים מדויקים (בית הספר למדעי המחשב). ידע בינתחומי ממוקד זה מחזק את המחקר הבסיסי והיישומי באוניברסיטה ובתעשייה המשלבת מרכיבים של היי-טק לפיתוחים ברפואה, בחקלאות ובמדעי החיים.

 

לכתוב אמנות, לצלם היסטוריה

השיטות המתודולוגיות בגישה הבינתחומית מקדמות גם את תחומי מדעי הרוח.  מחקר התרבות למשל, מהווה מסגרת בינתחומית שיטתית לחקר התרבות, ככלי הבונה את התפיסה והפעולה האנושית. באמצעות עיון, פרשנות וכתיבה מדעית חוקרים באוניברסיטה את קשרי הגומלין בין ספרות, היסטוריה, תרבות דיגיטאלית ועוד.

 

הגישה הבינתחומית באמנויות, מציינת במחקר וביצירה את ההזנה ההדדית, לצד המאפינים הייחודיים של מכלול עולם האמנויות המסורתיות והחדישות, ומעגנת את המחקר בתיאוריות ובהגות תרבותיות. המחקר הבינתחומי שואף לגלות את היסוד האוניברסאלי של האמנויות דרך נקודות מפגש בין קולנוע וטלוויזיה, ציור, מוסיקה, תיאטרון, אדריכלות וצילום.

 

מגדר ללא גדרות

תכנית לימודי מגדר לתארים מתקדמים מאגדת מחקר רב תחומי ובין-תחומי, המשלב תחומי לימוד של מדעי הרוח (היסטוריה, ספרות, בלשנות ועוד), של מדעי החברה (סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, לימודי עבודה ועוד), משפטים ואמנויות (קולנוע, טלויזיה, אמנות, מוזיקה, אדריכלות ותיאטרון). המטרה האינטלקטואלית של שילוב זה, היא לפתח חשיבה חדשה וביקורתית על מגדר בהקשריו השונים. התכנית לתואר שני, בהיותה תכנית ללימודים מתקדמים, מכוונת לפיתוח חשיבה מגדרית ואופני הטמעתה בתיאוריה, במחקר, במדיניות ובעשייה חברתית.

 

עולם של אינסוף נתונים

מדעי המידע (data science) הוא תחום העוסק במחקר של עקרונות, מתודות ומערכות מחשוב, שנועד למצות מידע מכמות אדירה של נתונים, ולמצוא בתוכם דפוסים משמעותיים בדרך יעילה. בימינו, מאגרי נתונים גדולים נוצרים כמעט בכל פעילות מדעית, חברתית או מסחרית, והדרך לתגליות מדעיות משמעותיות אינה מוגבלת עוד על-ידי איסוף הנתונים עצמו, אלא על-ידי הניהול, הניתוח וההבנה של המידע הרב שנאסף.

 

מטרת מרכז המחקר בתחום "מדעי המידע" היא למקם את אוניברסיטת תל אביב כמוסד מוביל, הן בקידום הטכניקות והטכנולוגיות של חקר מאגרי מידע עצומים, והן בהפיכת הטכניקות והטכנולוגיות האלה לנגישות עבור חוקרים במגוון רחב של תחומים. המחקר המשולב והמתקדם שמתקיים במרכז עתיד להוביל לפריצות דרך מחקריות ולפתוח את הדלת לעולם חדש של תגליות טכנולוגיות.

 

סייבר - מהתואר הראשון ועד לחזית אבטחת הסייבר בישראל ובעולם

מגוון תחומי המחקר והלימוד באוניברסיטת תל אביב והגישה הרב-תחומית והבינתחומית שלה, מאפשרים לשלב לימודי סייבר במגוון של תכניות לימוד בתואר הראשון. לימודים אלה נשענים בהיבט המדעי-הנדסי שלהם על ביה"ס למדעי המחשב ועל הפקולטה להנדסה. את ההיבטים האחרים משלימים קורסים מהפקולטות למשפטים, לניהול, למדעי החברה ולמדעי הרוח.

 

המרכז הרב-תחומי לחקר הסייבר ע"ש בלוונטיק, שהוקם בשיתוף עם המטה הקיברנטי הלאומי, שם לו למטרה לקדם את המודעות ואת העיסוק בנושא הסייבר והאתגרים שהוא מציב בפני מדינות. המרכז שואף להיות גוף בינלאומי מוביל בתחום, ולהגביר את המאמץ האקדמי והמודעות בתחום אבטחת הסייבר. נושאי המחקר כוללים סוגיות כגון: אבטחת תוכנה, התקפות על חומרה ותוכנה, הצפנה, פרוטוקולי רשת, היבטים פוליטיים וצבאיים של אבטחת סייבר, לוחמה קיברנטית, היבטים חברתיים של אבטחה מקוונת, אכיפת חוק במרחב הקיברנטי ועוד.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>