חדשות

NEWS

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
אמנויות
הנדסה וטכנולוגיה
חברה
מדעים מדויקים
ניהול ומשפט
סביבה
רוח
רפואה ומדעי החיים
חיי הקמפוס

חדשות ומחקרים

carousle news research: 
news research carousel: 
תמונת באנר: 
תמונת באנר: 
בחר את סוג הלובי: 
חדשות ומחקרים
ד"ר רחלי שריג

מחקר

11.11.2019
חושפים שיניים

חוקרים מצאו שיניים של אדם מודרני ואדם ניאנדרטלי מלפני כ-40,000 שנה, במערת מנות בגליל

  • רפואה ומדעי החיים

אפשר ללמוד הרבה משיניים, ולאו דווקא אם הבעלים שלהן הקפיד לצחצח אותן ולבקר אצל השיננית באופן קבוע. בחפירה פרה-היסטורית במערת מנות שבגליל, מצא צוות חוקרים משותף של אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות שש שיניים אנושיות. להפתעתם, הם גילו שמדובר בשיניים של אנשים שחיו במקום בתקופות שונות. הממצאים תומכים בהשערה שלפני עשרות אלפי שנים התרחשה הגירה מאירופה לארץ ישראל, שהובילה לעידן חדש בהתפתחות התרבותית של אזורנו.

 

המהגרים האירופאים הקדומים

ד"ר רחלי שריג מבית הספר לרפואת שיניים ע"ש מוריס וגבריאלה גולדשלגר, וממרכז דן דוד לחקר תולדות האדם של הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר ושל מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, מצאה בשיתוף עם ד"ר עומרי ברזילי, ראש תחום מחקר והתמחויות הארכיאולוגיה ברשות העתיקות, שש שיניים אנושיות במערת מנות שבגליל המערבי.

 

השיניים, שנמצאו בשכבות המזוהות עם התרבות האורניאקית שמוצאה באירופה, מהוות עדות אנתרופולוגית ראשונה לאוכלוסיית בני אדם, שהיגרה מאירופה לארץ ישראל לפני כ-40,000 שנה. מאמר המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Human Evolution.

 

האדם הניאנדרטלי נטמע באדם המודרני

המערה נחקרת כבר כעשור, על ידי ד"ר ברזילי, פרופ' ישראל הרשקוביץ ממרכז דן דוד באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' עפר מרדר מאוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, במטרה להתחקות אחרי התפתחות האדם המודרני בארץ ישראל. ניתוח דנטלי של השיניים שנמצאו קבע, כי הן שייכות לבני אדם מתקופות שונות: לאדם המודרני ולאדם הניאנדרטלי.

 

"לממצא שלנו יש חשיבות רבה בזיהוי תושבי המערה לפני עשרות אלפי שנים," אומרת ד"ר שריג, שמסבירה בפודקאסט על הקשר המפתיע בין אנתרופלוגיה ורפואת שיניים, ועל התגליות המפתיעות על טבע האדם, שנחשפות בזכות שילוב שני התחומים. "שיניים נשמרות טוב יותר מעצמות, כי הן עשויות מאמייל, שהוא החומר העמיד ביותר בגוף. חשוב מכך: במבנה, בצורה ובטופוגרפיה (הבליטות על פני השטח) של השן יש מרכיב גנטי חזק, המאפשר לשייך שיניים לאוכלוסיות ספציפיות. במחקר הנוכחי התבססנו על צורתן החיצונית והפנימית של השיניים, כדי לאפיין ולשייך אותן. בארבע מהשיניים ביצענו בדיקות מעמיקות במעבדה: סריקות מיקרו-CT ואנליזות תלת-ממדיות".

 

התוצאות שהתקבלו הפתיעו את החוקרים: שן אחת הראתה קשר מובהק למין הומו סאפיינס - האדם המודרני; שן אחרת הראתה תכונות אופייניות לאדם הניאנדרטלי; ושתי שיניים הראו שילוב נדיר של תכונות ניאנדרטליות ומודרניות.

 

החוקרים מציינים כי שילוב כזה נמצא עד היום רק באוכלוסיות אירופאיות מראשית התקופה הפליאוליתית העליונה, שהתרחשה לפני כ-40,000 שנה. לאחרונה הוכח השילוב גם גנטית, והוא מרמז כי האדם הניאנדרטלי נטמע באדם המודרני באירופה. "המחקר פורץ הדרך מביא לראשונה את סיפורה של אוכלוסייה האחראית לאחת מהמהפכות התרבותיות החשובות בתולדות האדם", מציין פרופ' הרשקוביץ.

 

מסביר ד"ר ברזילי: "השיניים נמצאו בשכבות ארכיאולוגיות המשויכות לתרבות האורניאקית. מדובר בתרבות עשירה ומפותחת, המזוהה עם סוף עידן הניאנדרטליים באירופה, ומסמלת עידן חדש בהתפתחות התרבותית של האדם המודרני. בהתבסס על מחקרים גנטיים חדשים, שהראו שבמזרח אירופה הנאנדרטליים נטמעו אל תוך האוכלוסייה האורניאקית המקומית, אנו נוטים לפרש את הימצאותן של תכונות ניאנדרטליות בשיניים שנמצאו במערת מנות, כעדות נוספת לכך שמקורה של התרבות האורניאקית באזור מזרח הים התיכון הוא מאירופה. ייתכן שאוכלוסיות אלה ביקשו להתרחק מתנאי האקלים הקיצוניים ששררו בארצות מוצאן באותה עת - שיאה של תקופת הקרח האחרונה".

 

פיסת מידע בפאזל העצום של תולדות האדם

"הממצאים שלנו חשובים במיוחד מכיוון שהם שופכים אור על תקופה עלומה יחסית בתולדות האדם בארץ ישראל," מסכמת ד"ר שריג. "כיום משערים  שהניאנדרטליים נעלמו מהלבנט לפני כ-50 אלף שנה, עם הגעתם של אוכלוסיות אדם מודרני מאפריקה. מציאתם של מאפייני הומו סאפיינס וניאנדרטליים בשיניים מלפני 38 אלף שנה במערת מנות, תומכת בהשערה שהאוכלוסייה שהיגרה לכאן ככל הנראה מאירופה הייתה מעורבת, וייתכן שהביאה עמה את תרבותה באותה עת. בדרך זו מספק המחקר שלנו עוד נקודת זמן ברצף האבולוציוני והתרבותי, עוד פיסת מידע בפאזל העצום שנקרא תולדות האדם".

מחקר

22.10.2019
קופסאות השימורים של האדם הקדמון

ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב חשפו לראשונה עדויות כי האדם איחסן מזון לטווח ארוך כבר לפני 400 אלף שנים

  • רוח

נהוג לדמיין את האדם הקדמון כמי שיצא לצוד מדי יום ולאכול את השלל "מהיד לפה". אחרי שגילו שהאדם הקדמון היה הרבה יותר מחושב משחשבנו ואף נהג למחזר כלים, חוקרים מהחוג לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, בהובלת פרופ' רן ברקאי ופרופ' אבי גופר, חשפו ממצא פרהיסטורי פורץ דרך נוסף: עצמות יחמורים ועליהן סימני חיתוך המעידים כי העצמות נשמרו שלמות ומכוסות בעור למשך תקופה של עד 9 שבועות, ורק בשעת הצורך הופק מהן מח העצם המזין. הממצאים הם עדות קדומה ביותר, אולי הקדומה ביותר המוכרת לנו, לאחסון מתוכנן של מזון על ידי בני אדם קדומים. מקורם במערת קסם שליד ראש העין, בה חיו בני אדם בתקופה שבין 420,000 ל-200,000 אלף שנה לפני זמננו.

 

במחקר השתתפו הארכיאו-זואולוגים ד"ר רות בלסקו מן המכון לאבולוציה של האדם בבורגוס, ופרופ' ג'ורדי רוזל מן המכון הקטלני לאקולוגיה אנושית קדומה ואבולוציה חברתית בטרגונה, ספרד, שביצעו את ניתוח עצמות בעלי החיים מהמערה. המאמר התפרסם בכתב העת Science Advances.

 

"מערת קסם התגלתה ליד ראש העין בשנת 2000, במהלך עבודות להרחבת כביש 5; מאז אנחנו חופרים בה, והיא לא מפסיקה להניב תגליות מרתקות," מספר פרופ' ברקאי. "המערה מהווה מעין קפסולת זמן שהשתמרה במשך כ-200,000 שנה, מתקופה עלומה יחסית בתולדות האדם – בין 420,000 ל-200,000 שנה לפני זמננו. כיום היא נחשבת לאחד האתרים הפרהיסטוריים החשובים בעולם."

 

במחקר הנוכחי נעזרו החוקרים בכלי מחקר מתקדמים כדי לבחון שברי עצמות שנמצאו במערה. פרופ' ברקאי מסביר: "מדובר בעיקר בעצמות של גפיים קדמיות ואחוריות של יחמורים שניצודו בסביבה. אנחנו מניחים שהציידים ביתרו את הציד בשטח, ונשאו אל המערה רק חלקים נבחרים – בעיקר איברים עתירי בשר ושומן, גפיים וגולגולות. כמעט כל עצמות הגפיים נופצו כדי להפיק מהן את מח העצם, שהוא בעל ערך תזונתי גבוה במיוחד. אנחנו מצאנו סימני חיתוך ייחודיים ועמוקים במיוחד בשני הקצוות של העצמות התחתונות בגפיים, שאינם מוכרים משום אתר אחר בעולם. ביקשנו לברר את משמעותם."

 

תכנון לטווח ארוך

לאחר בדיקות רבות במעבדה, הגיעו החוקרים למסקנה שהסימנים הייחודיים נוצרו על ידי כלי צור בתהליך שנועד להפשיט מהעצם עור יבש. "מיד אחרי הציד קל לקלף את העור מהחיה, אך לאחר תקופה, כשהעור כבר יבש, הפעולה הרבה יותר קשה ודורשת מאמץ מיוחד," אומר פרופ' ברקאי. "על סמך סימני החיתוך המסיביים על העצמות העלינו את ההשערה שרגלי היחמורים שניצודו אוחסנו במערה כשהן עדיין מכוסות בעור, במטרה לשמר את מח העצם שבתוכן בצורה הטובה ביותר. רק כעבור זמן מה, לאחר שהעור כבר יבש, הוא קולף מהעצם, והעצם רוסקה על מנת לצרוך את מח העצם." סידרת ניסויים שבוצעו בעצמות איילים בני זמננו הראו כי מח העצם יכול להשתמר במצב ראוי למאכל בתוך גפה מכוסה בעור, לתקופה של עד 9 שבועות, וכי סימני הביתור שביצעו החוקרים במטרה להסיר את העור היבש זהים לאלה שהתגלו במערת קסם".

 

"אפשר לומר שדיירי מערת קסם היו הראשונים בעולם שהשתמשו בגפיים של יחמורים כמו בקופסת שימורים," מסכם פרופ' ברקאי. "הממצאים שלנו הם העדות הקדומה ביותר לטכניקה המשמרת מזון באופן מתוכנן לטווח ארוך. המשמעות היא, שבניגוד להנחה שהייתה מקובלת עד היום, יושבי המערה לא צרכו מיד את כל המזון שצדו, אלא חשבו קדימה, והתלות שלהם בציד יומיומי פחתה. אנחנו סבורים שהיכולת הזאת, לצד השימוש הקדום ביותר באש לצליית בשר, שהתגלה אף הוא במערת קסם, מהווים מענה לשינוי מהותי שהתרחש באותה תקופה: היעלמותם של הפילים מהאזור. קודם לכן היוו הפילים מקור ללא מתחרים של שומן ובשר, וכשהם נעלמו, נדרשו בני האדם למצוא פתרונות אחרים, ולהפיק מזון מספק ואיכותי מבעלי חיים קטנים הרבה יותר - בעיקר יחמורים. ממצאי מערת קסם מעידים על מהפך טכנולוגי ותרבותי משמעותי ביותר בפרק הזמן הזה, ושימור מזון הוא אחד מהשינויים שאפשרו למין האנושי להמשיך לשגשג באזורנו לאורך תקופות ארוכות מאד. ניתן לומר כי מאז ועד היום בני אדם משמרים מזון, וראשיתה של התנהגות חשובה זו במערת קסם לפני כ-420,000 שנים."

 

ד"ר רות בלסקו במהלך ניתוח עצמות בעלי חיים ממערת קסם במעבדות המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב (צילום: ג'ורדי רוזל)

ד"ר רות בלסקו במהלך ניתוח עצמות בעלי חיים ממערת קסם במעבדות המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב (צילום: ג'ורדי רוזל)

 

מחקר

03.10.2019
אחד בשביל כולם: הטיפול האימונותרפי שיתאים לסוגי סרטן רבים

חוקרים הצליחו לפתח פלטפורמה חדשנית לטיפול אימונותרפי, שעשוי להתאים לסוגים רבים של סרטן

  • רפואה ומדעי החיים

אימונותרפיה היא שיטה טיפולית, המבוססת על הפעלת מערכת החיסון של החולה עצמו כדי להילחם בסרטן. לצד התקווה שהיא מעניקה לחולים, שטיפולי הכימותרפיה וההקרנות לא השפיעו עליהם, היא נחשבת עדיין כיעילה עבור מספר מוגבל של גידולים סרטניים, וחולים רבים אחרים אינם מגיבים לטיפול האימונותרפי.

 

חוקרים מהמחלקה לפתולוגיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, בהובלת ד"ר ירון כרמי, ד"ר פלג ריידר והדוקטורנטית דיאנה רסולוניריאנה, חשפו אוכלוסייה נדירה של תאים במערכת החיסון של חולי סרטן, שיכולים להוות פלטפורמה המבוססת על שילוב תאי T ייחודיים עם הנדסה גנטית, לפיתוח טיפול אימונותרפי חדשני, שיתאים לסוגים שונים של סרטן, ויעלה את סיכויי ההחלמה באופן דרסטי. במחקר השתתפו פרופ' רונן ברנר מהמרכז הרפואי וולפסון ופרופ' חיים גוטמן מבית החולים בילינסון, והוא פורסם לאחרונה בכתב העת .Journal of Clinical Investigation

 

שילוב קטלני

"למערכת החיסון יש שתי דרכים לזהות תאים סרטניים ולתקוף אותם", מסביר ד"ר כרמי "האחת - באמצעות תאים המכונים תאיT , שהם בעלי יכולת הרג גבוהה, אך נקשרים באופן חלש לתא הסרטני; והשנייה - באמצעות נוגדנים שנקשרים באופן חזק למוטציות על גבי התא הסרטני, אך מצד שני אינם מביאים להרג יעיל".

 

במסגרת המחקר גילו החוקרים סוג נדיר של תאים שבהם מתקיימות שתי התכונות גם יחד. התאים הייחודיים שהתגלו הינם תאי T של מערכת החיסון, המצויים בתוך הגידול הסרטני עצמו, ומצוידים בקולטנים שאינם אופייניים בדרך כלל לתאים מסוג זה. קולטנים אלה מאפשרים לתאי ה-T המיוחדים להתחבר לנוגדנים שנקשרים לגידול, וכך לזהות את תאי הסרטן ולחסלם.

 

״גילינו שבניגוד לתאי T רגילים (שאינם מסוגלים להיקשר לנוגדנים), תאי ה-T שמצאנו מצוידים בקולטנים המאפשרים להם להיקשר ישירות לנוגדנים, ולחסל תאים סרטניים באופן ישיר," מסביר ד"ר ריידר. "בכך הם מבצעים 'קיצור דרך' משמעותי, שעוקף את ההליך הטבעי המורכב של מערכת החיסון. לפי הממצאים שלנו מדובר באוכלוסייה נדירה של תאים, שמהווה אחוז קטן מתאי הT- שנמצאים בתוך הגידול הסרטני". החוקרים איתרו תאי T נדירים שכאלה בגידולים של עכברים עם מלנומה וסרטן שד, וכן בדוגמאות קליניות של גידולים שהוסרו בניתוחים מחולי סרטן.

 

צוות החוקרים. מימין לשמאל: פלג ריידר, דיאנה רסולוניריאנה וד"ר ירון כרמי

 

התאים המהונדסים יצילו חיים

בשלב הבא נעזרו החוקרים בטכנולוגיה של הנדסה גנטית כדי לחקות את המנגנון שנחשף – במטרה לייצר מספר רב של תאי T הדומים לאותם תאים נדירים, ובכך להפוך את התגלית לטכניקה טיפולית שימושית. הטיפול החדש, שכלל תאי T מהונדסים שנקשרים ישירות לנוגדנים, בשילוב עם נוגדנים שנקשרים לתאי הסרטן, נוסה על עכברים עם מלנומה והצליח לגרום להרס של תאי הסרטן, לעצירת הגידול ולנסיגה משמעותית. בזכות התוצאות סבורים החוקרים שהשיטה עשויה להתאים בעתיד גם לטיפול בסוגים אחרים של סרטן.

 

"המחקר שלנו משלב את שתי הזרועות של מערכת החיסון: יכולת ההרג של תאי ה-T והחיבור החזק לגידול באמצעות נוגדן," מסכם ד"ר כרמי. "בכך יצרנו פלטפורמה אימונותרפית חדשה לטיפול עתידי בסוגים רבים של סרטן. במסגרת השיטה ניתן יהיה לקחת תאי T מהחולה עצמו, להנדס אותם כך שיוכלו להיקשר לנוגדנים, ולהשיבם לחולה ביחד עם נוגדנים ספציפיים המתאימים למחלתו (שרובם מיוצרים כבר היום בתעשייה, כמוצרי מדף מאושרים ובטוחים לשימוש). בדרך זו צפויים התאים המהונדסים שפיתחנו לאפשר טיפול חדשני ונגיש בגידולים ממאירים מסוגים שונים״.

מחקר

03.10.2019
האם פרעה היה המהפכן הטכנולוגי הראשון?

נמצאו ראיות לקפיצה טכנולוגית וחברתית באדום המקראית, לאחר מסעו של פרעה שישק בערבה במאה ה-10 לפנה"ס

  • רוח

מחקר ארכיאולוגי חסר תקדים בהיקפו, בראשות פרופ' ארז בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ע"ש יעקב מ. אלקוב, ובשיתוף אוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו, חשף את סיפור צמיחתה של ממלכת אדום המקראית כמעצמה טכנולוגית וחברתית, באמצעות ניתוח מדוקדק של פסולת תעשיית הנחושת בערבה. אחת ההפתעות הגדולות של המחקר: מי שהוביל את אותה התפתחות היה לא אחר מפרעה שישק, שעבר באזור במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס.

 

דברים שמוצאים באשפה

כמעט בכל סדרת בלשים שמכבדת את עצמה, מוצא את עצמו הגיבור הראשי מחטט בפחי הזבל של מושא המעקב שלו, כדי למצוא רמזים וראיות. גם הארכיאולוגים עושים את זה, אלא שבמקרה שלהם מדובר בפסולת ישנה מאוד.

 

החוקרים ניתחו מאות ממצאים, ממכרות הנחושת הקדומים בפינאן שבירדן ובתמנע פה בישראל, על מנת לשחזר את התפתחותה ואת שכלולה של תעשיית ייצור הנחושת, לאורך כ-500 שנים, סביב תחילת האלף הראשון לפני הספירה (1300–800 לפנה"ס).

 

באמצעות בדיקות מיקרוסקופיות וכימיות של סיגי נחושת (שהיא פסולת כבשנים), זיהו החוקרים שינויים טכנולוגיים דרמטיים בטווח קצר. הם הצליחו להראות נפילה סטטיסטית ברורה בכמות הנחושת בסיגים, כלומר זינוק ביעילות תהליך ההפקה. מחקרם התפרסם בכתב העת PLOS ONE.

 

לפעמים אשפה היא אוצר. יותר מ-6 מטר פסולת ייצור נחושת נחפרה בח'ירבת עין נאחאס שבירדן (צילום: פרופ' תום לוי)

 

"יש חוקרים שמנסים לגמד את הפקת הנחושת באזור הערבה בתקופה הזו", מסביר פרופ' בן יוסף. "לטענתם, חי כאן אוסף רופף של שבטים, שהפיקו נחושת באופן ארעי ומזדמן. הממצאים שלנו סותרים את התפיסה הזאת ועולים בקנה אחד עם הסיפור המקראי, לפיו הייתה ממלכה באזור עוד "לִפְנֵי מְלָךְ-מֶלֶךְ, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל' (בראשית ל"ו). את הראיות שמצאנו לתעשיית הנחושת בערבה ניתן לייחס אך ורק לממלכה ריכוזית והיררכית, כלומר לאותה אדום קדומה ומקראית.

 

בהתאם, אופן יישום הטכנולוגיה ושינויים ביעילותה לאורך זמן משקפים תהליכים חברתיים, והתוצאות שלנו מלמדות לראשונה על הזמן ועל האופן בו הופיעה חברה מורכבת, שחלשה על המרחב כולו, וחברה זו מזוהה עם אדום המקראית".

 

ההייטק של העת העתיקה

הנחושת, ששימשה בעת העתיקה להפקת כלים וכלי-נשק, הייתה המשאב היקר ביותר בחברות המזרח הקדום. הפקתה נחשבה לתהליך מורכב, המצריך שלבים שונים ורמות שונות של מומחיות: על חרש הנחושת היה לבנות כבשן חומר בממדים מסוימים מאוד, לספק לכבשן הזה כמות מדויקת של חמצן ופחם, לשמור על טמפרטורה של לא פחות מ-1,200 מעלות צלזיוס, להזרים פנימה כמות קבועה של אוויר ולהוסיף לקדירה תערובת מורכבת של מינרלים.

 

"כמו היום, גם אז היו מומחים שעסקו באופן קבוע ב'מחקר ופיתוח'", אומר פרופ' בן יוסף ומסביר "הישגים טכנולוגיים נשמרו כסוד מקצועי, וניהול התעשייה היה קשור באופן ישיר לאליטה השלטונית".

 

מה לפרעה ולטכנולוגיה?

כאמור, את הזינוק ביעילות תהליך ההפקה של הנחושת מייחסים הארכיאולוגים למסעו הצבאי של פרעה שישק באזור, במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס.

 

"בבת אחת עלתה יעילות תעשיית הנחושת באזור, שמצביעה על עבודה לפי פרוטוקולים מדויקים, שאפשרו ייצור כמות גדולה מאוד של נחושת במינימום אנרגיה", מסכם פרופ' בן יוסף.

 

"המצרים הצליחו לזעזע את אדום באופן שהביא לקפיצה הטכנולוגית. כצרכני נחושת מיובאת, למצרים היה אינטרס מובהק בייעול התעשייה בערבה, ונראה שדרך קשריהם רחוקי-הטווח הם היוו זרז לאימוץ אדומי של חידושים טכנולוגיים מהמרחב כולו. כך למשל, מופיע הגמל לראשונה באזורנו מיד אחרי מסעו של שישק. למעשה, אפשר לומר כי ההתערבות המצרית הפכה את אדום למעצמת הנחושת הגדולה ביותר במזרח הקדום".

 

אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive