חדשות

NEWS

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
אמנויות
הנדסה וטכנולוגיה
חברה
מדעים מדויקים
ניהול ומשפט
סביבה
רוח
רפואה ומדעי החיים
חיי הקמפוס

חדשות ומחקרים

בחר את סוג הלובי: 
חדשות ומחקרים

מחקר

24.09.2020
כיצד משפיעה אי הוודאות על מפלס המתח והחרדה שלנו?

חוקרים מצאו שהסגר גרם לשינוי מבני באזור המוח האחראי על ויסות רגשי

  • רפואה ומדעי החיים

כל אחד מאתנו מגיב אחרת לשינויים פתאומיים ולמצבי חוסר ודאות. חלקנו נלחצים והופכים לאובדי עצות בעוד שאחרים ממשיכים להתנהג כרגיל. חוקרים באוניברסיטת תל אביב רצו לבדוק כיצד ואם בכלל השפיע הסגר על מדד הלחץ והחרדה של הציבור. הם ביצעו סריקות MRI במוחם של 50 נבדקים צעירים בני 30 בממוצע ובריאים לפני פרוץ מגפת הקורונה בישראל וכחודשיים לאחר מכן, מיד לאחר היציאה מהסגר הראשון, ומצאו עלייה משמעותית בנפח האמיגדלה – אזור במוח האחראי על ויסות רגשי. ההמלצה שלהם למקבלי ההחלטות: השתמשו במסרים חיוביים ודאגו לבריאות הנפש של כולנו.

 

הציבור מתבקש לווסת את רגשותיו

התפרצות הקורונה היוותה עבור החוקרים הזדמנות ייחודית להשוות סריקות של מוחות של אנשים צעירים ובריאים פיזית ונפשית, ולבחון כיצד משבר בסדר גודל עולמי משפיע על מבנה המוח.

 

המחקר חוצה הפקולטות נערך בהובלת פרופ' יניב אסף מבית הספר לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, מרכז שטראוס להדמיה עצבית ממוחשבת  ובית הספר סגול למדעי המוח, ובהשתתפות החוקרים ד"ר עידו תבור מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, ד"ר תום שינברג מהפקולטה למדעי החיים, המחלקה לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה ובית הספר סגול למדעי המוח, תום סלומון מהמחלקה לנוירוביולוגיה ומרכז Minducate, עדי כהן, גל בן-צבי, רני גרא, שירן אורן, דנה רול, גל רוזיק, אנסטסיה סליי, ניב תיק וגליה צרפתי.

 

"במסגרת המחקר השגרתי שלנו אנחנו עוסקים בחקר המוח, ומבצעים לשם כך סריקות MRI במוחם של נבדקים בריאים ", מסביר פרופ' אסף. "אנו סורקים באופן קבוע נבדקים לצורך מחקרים שונים, וכשפרצה מגפת הקורונה החלטנו לחזור לאותם נבדקים ולאתר שינויים במבנה המוח כתוצאה מכך".

 

החוקרים ביצעו לאחר הסגר הראשון של הקורונה בישראל סריקה חוזרת ב-50 נבדקים שהשתתפו במחקרים שונים חודשים ספורים לפני כן. בנוסף, ביקשו החוקרים מהמשתתפים למלא שאלונים בנוגע למצבם בימי הסגר. הנבדקים היו גברים ונשים צעירים, בני 30 בממוצע, ללא מחלות רקע, שגם לא חלו בקורונה.

 

הממצאים היו מרתקים: ההשוואה בין סריקות ה-MRI לפני הקורונה לבין אלה שבוצעו לאחר הסגר העידה על עלייה בנפח האמיגדלה - אזור במוח האחראי על ויסות רגשי. "ממחקרים בעבר ידוע כי תופעה זו מתרחשת בדרך כלל במצבי לחץ וחרדה, ולכן הסקנו כי הנפח המוגדל של האמיגדלה העיד ככל הנראה על אי הוודאות, המתח והחרדה שחוו המשתתפים בתקופת הגל הראשון והסגר. חשוב מאוד שמקבלי ההחלטות יתייחסו גם להיבט הנפשי של הקורונה", אומר פרופ' אסף.

 

להתכונן נכון לסגר הבא

"כשסרקנו שוב את המוחות הופעתנו מאוד, שכן השינוי שהתחולל במבנה המוח תוך חודשים ספורים היה משמעותי ונחשב לנתון חריג", מסביר ד"ר תבור ומוסיף "אומנם בדקנו את אותם נבדקים, אך לפי התוצאות זה נראה כאילו השווינו בין אנשים בריאים לאנשים עם הפרעות חרדה".

 

"המחקר ממחיש את ההשלכות שיש לאירוע עולמי גם על אנשים צעירים שחווים באופן פתאומי תחושות לא מוכרות של אי ודאות, לחץ וחרדה", מרחיב ד"ר שינברג, המתמחה בחקר הבסיס המוחי של שינוי התנהגות. "המחקר מראה שככל שהתרחקנו מהסגר - כך חזרו אזורי המוח לנפחם הקודם. לקראת הכניסה לסגר השני אנו מציעים למקבלי ההחלטות לקדם קמפיין הסברה חיובי של נסיכת אמון וחשיבות הקפדה על הנחיות במקום קמפיין שלילי הנשען על הפחדה ואיומים, שניתן לראות שלא מוביל לשינוי ההתנהגותי הרצוי באוכלוסייה, ושעשוי אף לגרום למצוקה נפשית בקרב האזרחים".

 

"המחקר שלנו ממחיש את ההשפעה שהייתה למגפת הקורונה כאירוע דרמטי על בריאותו הנפשית הציבור. מקבלי ההחלטות עוסקים בדרך כלל במשמעות פגיעת הנגיף בבריאות ובכלכלה, אבל חשוב מאוד להתייחס גם לבריאות הנפשית בעת קבלת החלטות ואי ודאות הכרוכה בקבלתן", מסכם פרופ' אסף.

חסידות בשדות מושב רם און. צילום: נתלי תמיר

מחקר

17.09.2020
חסידות של שיתופי פעולה

מחקר על נדידת ציפורים הוביל לקירוב לבבות במזה"ת, לסיוע לחקלאים ולמיזם מציל חיים עם חיל האוויר

  • רפואה ומדעי החיים

ממש עכשיו, כשאנחנו יושבים על המרפסת וסופרים ציפורים נודדות, חולפות מעל שמי ישראל מאות אלפי חסידות בדרכן מאירופה המתקררת לאפריקה החמה, כדי להעביר שם את ימי החורף. הן עוצרות פה להתרעננות, ממלאות את הבטן בצפרדעים ובמכרסמים וממשיכות הלאה, לאורך השבר הסורי אפריקני. אך מסתבר שלמרות המראה הפסטורלי, מצבן של החסידות, כמו חיות בר רבות אחרות, הורע מאוד בעקבות השפעת האדם על שטחי המחיה שלהן. התמעטות החסידות המקננות בגרמניה הייתה הרקע לפנייה של מכון מקס פלנק הגרמני לפרופ' יוסי לשם מבית הספר לזואולוגיה, שהרים את הכפפה והתחיל לחקור את נתיב הנדידה והעצירה של החסידות, במטרה לשפר את מצבן בטבע. המחקר הזה סלל את הדרך ללא פחות ממיזם חוצה גבולות בין בתי ספר בישראל, בירדן וברשות הפלסטינית, לפרויקט משותף מציל חיים עם חיל האוויר, לסיוע לחקלאים בהדברה ביולוגית וליצירת שיתופי פעולה בין מדינות לאורך מסלול נדידת החסידות. ותאמינו או לא, זו רק ההתחלה.

 

לחשב מסלול מחדש

הכול התחיל כשאובחנה ירידה משמעותית באוכלוסיית החסידות במערב גרמניה, כתוצאה מפגיעה בבתי הגידול הטבעיים שלהן ופיתוח החקלאות המודרנית. "עבור הגרמנים, החסידות הן מבשרות האביב", אומר פרופ' לשם. "הן נוהגות לקנן באירופה בחודשי האביב, לגדל שם את צאצאיהן, ובסתיו לצאת למסע בעקבות מקור חלופי למזון. מדי שנה הן שבות לאותם אתרי קינון, ונחשבות לאורחות כבוד בגרמניה, בהולנד ובמדינות אירופיות נוספות".

 

על מנת לבדוק את מידת הפגיעה של החקלאות המודרנית על נדידת החסידות, החליט פרופ' יוסי לשם להוביל פרויקט מחקרי מיוחד, המשותף למכון מקס פלנק בגרמניה, לאוניברסיטת תל אביב ולחברה להגנת הטבע. "הרעיון היה ללמוד את נתיב הנדידה של החסידות וללמוד את נקודות העצירה שלהן, כדי לנסות להגן עליהן ועל השטחים הטבעיים", הוא מסביר. "הצמדנו משדרי לווין ל-120 חסידות בגרמניה ובעמק בית שאן והתחלנו לעקוב אחריהן. זו היתה הפעם הראשונה שניסו לעקוב אחרי ציפור נודדת באופן אישי. לכל ציפור הותקן משדר בעל תדר אישי, וכך בעזרת הלוויין הצרפתי Argos שמקיף את כדור הארץ כל 90 דקות, הצלחנו לקבל מיקום מדוייק ביותר על הציפור עד לטווח של עשרה מטרים".

 

כנף אל כנף. הדאון הממונע בטיסת מחקר עם יוסי לשם (צילום: אייל ברטוב, באדיבות החלה"ט)

 

חסידה ושמה פטימה

המחקר הפך ללהיט בישראל, וזכה לשם 'הציפורים הנודדות אינן יודעות גבולות'. בשיתוף עם מי שהיה שר החינוך, הפרופ' אמנון רובינשטיין, הקים פרופ' לשם פרויקט שבמסגרתו תלמידי בית ספר יעקבו אחר נדידת הציפורים. "היה לי חשוב לקרב את הדור הצעיר לקסם הזה. כך הקמנו אתר אינטרנט, שבו יכלו התלמידים לעקוב אונליין אחר הציפורים הממושדרות. האתר הזה פעיל עד היום, וצפרים מכל העולם מתעדכנים בו בחדשות צפרות ומזינים בעצמם תצפיות של ציפורים, שהפכו למאגר דאטה חשוב לאין ערוך". תוך שנה, 200 בתי ספר התחברו לפרויקט, וכמעט כל ילד בישראל ידע לספר על מסלול הנדידה ונקודות העצירה של החסידות. המיזם פרש כנפיים, ובמימון ועידוד אמריקני של USAID לרשות המחקר, הפך פרופ' לשם את הפרויקט למקרב לבבות מזרח תיכוני: "ילדים מבתי ספר ירדנים ופלסטינים הצטרפו לפרויקט והחלו גם לעקוב אחר החסידות", הוא מספר בעיניים נוצצות. "הייתה תקופה שבה ילדים ונוער מירדן ומהרשות הפלסטינית היו מגיעים לעמק בית שאן כדי לצפות מקרוב בחסידות שאחריהן עקבו לאורך השנה, ואנחנו היינו נוסעים לבקר אצלם, כשהדבר עוד היה אפשרי".

 

כדי להפוך את המחקר למשהו אישי שידבר ללב הילדים, הוענקו לחסידות שמות במקום מספרים סידוריים. "קראנו להן בשמות נוצריים, מוסלמים ויהודים. הרבה יותר נחמד לעקוב אחר פרינססה, פטימה או נורית", אומר פרופ' לשם.

 

קפיצת מדרגה בהבנת הנדידה

בזכות מחקר החסידות נולדו מחקרים חשובים נוספים. בגרמניה, מספר פרופ' לשם, ישנן כבר אלפי חסידות ממשודרות. "במשך השנים הצלחנו לקבל את הטיימינג המדויק מתי החסידות באות ומתי הן נעלמות מהאזור שלנו. אפשר לחזות את זה ממש ברמה של ימים. בנוסף, למדנו בדיוק באיזה גובה הן טסות, וזה נתן לנו כמה רעיונות". אחד הרעיונות האלו הוליד פרויקט משותף ומציל חיים עם חיל האוויר - 'לעוף בשלום עם הציפורים', שבזכותו מספר התאונות האוויריות הנגרמות מהיתקלות עם ציפורים ירד בצורה דרסטית ב-76%, חסך 1.5 מיליארד דולר לתקציב הביטחון, וכמובן הכי חשוב - הציל חיי הטייסים (וציפורים).

 

פרויקט אחר תרם רבות לחקלאים בישראל ומחוצה לה. "מכיוון שיש לנו היום מידע כל כך מדויק, החקלאים יודעים להציף את שדותיהם לפני שהחסידות מגיעות, ואז הנברנים, שעושים להם נזקים לגידולים, יוצאים מהחורים שלהם. אם באמת עושים את זה בזמן הנכון החסידות יכולות לחסל שדות שלמים בקלות, וזה מה שנקרא WIN WIN לכל הצדדים".

 

להקה של כ-3000 חסידות בחניית אכילה במטמנת תרצה בבקעת הירדן (צילום: אורן רוזנפלד)

 

האפשרות להפיץ את חשיבות שמירת הטבע לאורך מסלול הנדידה של הציפורים הפכה אף היא למחקר בפני עצמו. "למדנו על נקודות העצירה הקבועות שלהן, כדי לדעת איפה לשמור עליהן יותר ומתי, והבנו שאנחנו יכולים לתת את נקודות ה'חנייה' של הציפורים גם למדינות אחרות. כך פיתחנו קשרים עם המדינות לאורך השבר הסורי אפריקאי: קניה, אתיופיה, טנזניה, שהן על הנתיב של החסידות, כדי שגם שם יוכלו לשמור עליהן". בנוסף, פרופ' לשם נמצא בקשר עם גורמים רלוונטיים באותן מדינות ומלמד אותם את הפעילות החינוכית, שאותה הוא רואה כחשיבות עליונה.

 

"פעם היינו צריכים ללמוד על מזג האוויר כדי לראות מתי מגיעות החסידות. היום, בזכות החסידות אנחנו יכולים לתת מידע לחזאים", אומר פרופ' לשם בסיפוק. "בזמנו, כשהתחלנו את המחקר, טכנולוגיית המישדור הייתה מהפכנית. הלווין אליו שודרו האותות מהחסידות היה מקיף את כדור הארץ מדי 90 דקות, ובכל פעם שהיה עובר מעל החסידה - היה נותן איכון שלה. היום מקבלים בכל דקה נתונה את המידע שכולל נ.צ, גובה ומהירות התעופה של הציפור, ואפשר ללמוד מזה הרבה על תרמיקות (זרמי אוויר חמים)".

 

"אני חושב שהמסר הכי חשוב הוא שבעזרת החסידות, וגם ציפורים אחרות כמובן, אפשר לחבר בין עמים, וזה סיפור לא פחות חשוב. הצלחנו לחבר פה בין המדע לאזרחים, הגענו לתלמידים, שלא היו לומדים על הנדידה לולא הפרויקט הזה, ועל הדרך גם קידמנו את השלום במזרח התיכון", מסכם פרופ' לשם. הקשר עם הפלסטינים והירדנים בתחום המחקר והחינוך התהדק, ופרופ' לשם חולם על היום שבו יוכלו שוב להגיע תלמידים אל עמק בית שאן.

 

עושה יח"צ לחסידות. פרופ' לשם מתראיין לטלוויזיה הגרמנית, לרשת הגדולה Deutsche Welle  (צילום: אורן רוזנפלד)

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive