חדשות

NEWS

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
אמנויות
הנדסה וטכנולוגיה
חברה
מדעים מדויקים
ניהול ומשפט
סביבה
רוח
רפואה ומדעי החיים
חיי הקמפוס

חדשות ומחקרים

בחר את סוג הלובי: 
חדשות ומחקרים

מחקר

21.05.2020
מטים אוזן למחלות העבר

דרך בחינת הסימנים שמשאירה דלקת אוזניים על גולגולות עתיקות, מאתרים חוקרים גורמי סיכון שמשפיעים על רמת התחלואה המודרנית

  • רפואה ומדעי החיים

עד כמה משפיעים תנאי החיים המודרניים על רמת התחלואה בקרב בני אדם? צוות חוקרים בהובלת ד"ר הילה מאי מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלרוממרכז דן דוד לחקר תולדות האדם במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, רצו להבין את השפעת הסביבה על התחלואה בתקופות שונות. למסקנות שלהם הם הגיעו דרך בחינת גולגולות של בני אדם, שחיו באזורנו ב-15,000 השנים האחרונות, ובעזרת חיפוש אחר סימנים מובחנים, שמותירה בגולגולת דלקת אוזניים. הם גילו כי תנאי מחייה, הרגלי תזונה ואפילו אקלים, יכולים להשפיע על התחלואה במחלה זו, וזה לא הדבר היחיד שהם מצאו. הטו אוזן ושמעו.

 

האוזן התיכונה של אנשי המזרח התיכון הקדומים

"דלקת אוזניים היא מחלה שכיחה ביותר, בעיקר בגיל הרך, ומעל 50% מהילדים סובלים ממנה גם היום," אומרת ד"ר מאי. "המחלה נוצרת בעקבות זיהום חיידקי או ויראלי בדרכי הנשימה העליונות (הצטננות), שמייצר נוזלים המגיעים גם לאוזן התיכונה. אצל ילדים קטנים תעלות הניקוז שאמורות להוביל את הנוזלים מהאוזן התיכונה ללוע עדיין אינן מפותחות דיין, ולכן הנוזלים מצטברים באוזן וגורמים לדלקת".

 

"עד לגילוי האנטיביוטיקה במאה ה-20, הייתה זו ברוב המקרים מחלה ממושכת ואף כרונית, שאף גרמה לחירשות ולתמותה רבה בעקבות סיבוכים. הדלקות הממושכות גרמו לשינויים בעצם הדופן של האוזן התיכונה, שנשארים לאורך כל החיים וניתנים לזיהוי גם אצל האדם הבוגר. לכן, כשביקשנו לחקור תחלואה באוכלוסיות קדומות בארץ ישראל, בחרנו להתמקד במחלה זו, ופיתחנו שיטה מיוחדת לזיהויה, בגולגלות שנחשפו בחפירות מתקופות שונות לאורך ההיסטוריה".

 

שיטות ייחודיות, שפותחו במעבדתה של ד"ר מאי, אפשרו לחוקרים לאתר סימנים שהותירו דלקות ממושכות בדופן האוזן התיכונה. הממצאים מעידים כי שכיחות דלקות האוזניים הושפעה ישירות מתנאי המגורים ומהאקלים ששרר באזור בתקופות שונות, כאשר צפיפות, היגיינה ירודה, תזונה, קור ומשקעים מרובים מגבירים את תפוצת המחלה.

 

מסבירה ד"ר מאי: "האוזן התיכונה היא אחד האזורים השמורים ביותר בגולגולת, ולכן, כדי לצפות בה מבלי לגרום נזק לעצמות הגולגולת, פיתחנו מספר שיטות חדשניות המסתמכות על טכנולוגיות מתקדמות: צילמנו את האזור באמצעות וידיאו-סקופ, מצלמה זעירה המורכבת בקצהו של צינור גמיש שהוחדר דרך האוזן, וסרקנו את התמונות במיקרו-CT בעל רזולוציה גבוהה. בנוסף, בחנו את העצמות תחת מיקרוסקופ אור."

 

במחקר השתתפו ד"ר קאטרינה פלורנובה ממרכז דן דוד ומהפקולטה לרפואה וד"ר אילן קורן מהפקולטה לרפואה. המאמר פורסם באפריל 2020 בכתב העת International Journal of Osteoarchaeology.

 

מגורים ב-Open space, צריכת מוצרי חלב ושינויי אקלים

ממצאי הבדיקות מצביעים על שכיחות גבוהה יחסית של דלקות אוזניים בקרב אוכלוסיות של ציידים, לקטים וחקלאים מוקדמים, בתחילת המעבר לחקלאות וליישובי קבע. התחלואה הגבוהה ביותר, שהגיעה עד 80% מהגולגולות שנבדקו, נמצאה בסביבות 6,000 שנה לפני זמננו (התקופה הכלקוליתית).

 

לדברי ד"ר מאי, יש לכך הסבר: "ידוע לנו מחפירות ארכיאולוגיות, שבתקופה זו התגוררו האנשים בבתים הבנויים מחלל אחד, כאשר כל הפעילויות התקיימו באותו חלל - בישול, לינה, גידול בע"ח וכד'. כתוצאה מכך, הצפיפות בבית הייתה גדולה יחסית, ותנאי ההיגיינה היו ירודים וכללו זיהום אויר. לכך נוספו עוד שני גורמים אפשריים בתקופה הכלקוליתית: שינוי תזונתי - תחילת צריכה של מוצרי חלב, ושינוי האקלים - ירידה בטמפרטורה ועלייה בכמות המשקעים".

 

בתקופות מאוחרות יותר, לדבריה, השתנו התנאים: הבתים היו גדולים יותר וכללו מספר חדרים, בהם אזורי 'התמחות' כמו המטבח שמוקם בחדר נפרד או בחוץ, ושיכון בעלי החיים במבנה נפרד. השינוי באורחות החיים ובאקלים משתקף בירידה בתחלואה.

 

הבנת מחלות העבר תוביל למציאת תרופות למחלות ולמגיפות ההווה

"המחקר שלנו עוסק בהשפעת הסביבה וההתנהגות על התחלואה, ומסתמך לשם כך על מחלה נפוצה, שככל הנראה מלווה את המין האנושי מראשית קיומו - דלקת אוזניים", מסכמת ד"ר מאי. "הבנת האופן בו מחלות מופיעות, מתפשטות ונעלמות לאורך ההיסטוריה האנושית יכולה לסייע במניעת ובמציאת פתרון למחלות עכשוויות, כולל מגיפת הקורונה. המחקר מצביע בבירור על גורמי סיכון, ומראה כיצד שינוי באורח החיים יכול להשפיע על שכיחות המחלה. אנו רואים כי בשני המקרים - דלקות אוזניים וקורונה, ריחוק חברתי והקפדה על היגיינה מפחיתים את תפוצת המחלה, בעוד שתנאי מחיה צפופים ולא היגייניים גורמים להדבקה מוגברת".

 

 

מחקר

18.05.2020
קורונה, אנחנו יודעים מאיפה באת

ריצוף גנומי של נגיף הקורונה מאפשר התחקות אחרי המדינות שמהן הנגיף הגיע לישראל ואת מסלול ההדבקות בתוכה

  • רפואה ומדעי החיים

חוקרים באוניברסיטת תל אביב בהובלת ד"ר עדי שטרן מהמחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס.וייז, ריצפו לראשונה את הגנום של נגיף הקורונה כפי שהוא מופיע בישראל. הריצוף איפשר לחוקרים לזהות מוטציות ספציפיות המעידות על שרשראות הדבקה ועל נתיבי תנועתו של הנגיף מחו"ל לישראל וממקום למקום בתוך המדינה.

 

המחקר מתבסס על ניתוח רצפים גנומים של מעל 200 חולים בישראל, ועל פריסה גיאוגרפית של בתי החולים בישראל, שיחד מהווים מדגם מייצג לכלל האוכלוסייה במדינה. המחקר פורסם באתר medRxiv לצורך שיתוף מיידי עם קהיליית המחקר העולמית.

 

ד"ר עדי שטרן מהמחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב מסבירה שווירוס הקורונה מאופיין בכך שהוא צובר מוטציות בצורה קצובה. מוטציות אלו לא משפיעות על הנגיף (הוא נשאר יציב, והאלימות שלו לא משתנה), אך מאפשרות להתחקות אחרי שרשרת ההדבקה ממדינה למדינה. למשל, בתחילת המגיפה בסין נוספה מוטציה אחת עד שתיים. נגיף עם מוטציה אחת כזו נדד לאירופה וצבר עוד מוטציות, ומשם לארה״ב וכן הלאה. לכן המוטציות מהוות סוג של ברקוד שמאפשר מעקב ממדינה למדינה.

 

התמונה המלאה של שרשרת ההדבקות

במסגרת המחקר החוקרים השוו את הרצפים הגנומים שנמצאו בקרב החולים בישראל ל-4,700 רצפים גנומים ממדינות שונות בעולם, וכך התקבלה התמונה המלאה של "שרשרת ההדבקות לתוך ישראל ובתוך ישראל".

 

מהמחקר עולה שיותר מ-70% מהחולים בישראל נדבקו בנגיף שמקורו בארה"ב, כלומר נשאים שנדבקו בארה"ב "והביאו" איתם את הנגיף לישראל. כמו כן, כמעט 30% מהחולים משתייכים ל"שרשראות הדבקה" שמקורן במדינות אירופה: בלגיה (כ-8%), צרפת (כ-6%), אנגליה (כ-5%), ספרד (כ-3%) , איטליה (כ-2%), אוסטרליה (כ-2%), פיליפינים (כ-2%), רוסיה (כ-2%). יצוין כי על אף שבכל הרצפים הגנומים מזהים את סין כנקודת הפתיחה, כמעט אין בישראל הדבקות שמקורן בסין או במדינות אסיה האחרות.

 

המחקר גם זיהה צבר של חולים שבהם הגנום היה זהה ב- 100%. המשמעות: חלק ניכר מהמגיפה בישראל היא תוצאה של חולים שהם ״super-spreaders״ שתרמו להדבקה המונית. הנתונים המתקבלים מהמחקר יכולים לסייע רבות למקבלי ההחלטות בסוגיות כמו הטלת סגר, פתיחת גבולות וכדומה.

 

במחקר השתתפו: הסטודנטים למחקר דניאל מילר, נועם הראל, טליה קוסטין, עומר תירוש ומורן מאיר מאוניברסיטת תל אביב, וכן חוקרים מאוניברסיטת אמורי בארה"ב, ממכון גרטנר בשיבא, מהמכון הטכנולוגי חולון ומהמרכזים הרפואיים שיבא, אסותא אשדוד, הדסה עין כרם, פוריה, סורוקה וברזילי, וכן מרכז הגנום בטכניון.  

מחקר

14.05.2020
עושים טירונות לקורונה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב יבצעו בשיתוף חיל הרפואה מחקר לזיהוי נוגדנים נגד נגיף הקורונה

  • רפואה ומדעי החיים

מחקר משותף של אוניברסיטת תל אביב וחיל הרפואה אורז את הקיטבג ויוצא לדרך. מדובר בבדיקות סרולוגיות מדויקות ומהירות לזיהוי נוגדנים נגד נגיף הקורונה, שפותחו במעבדתם של פרופ' גרליץ ופרופ' מוניץ מהמחלקה למיקרו-ביולוגיה ולאימונולוגיה קלינית בפקולטה לרפואה, והן יאפשרו לחוקרים ללמוד על התחלואה בנגיף בצה"ל, לזהות חיילים וחיילות שנחשפו לנגיף וכאלו שפיתחו נוגדנים ואולי אף עמידות לנגיף, וכן להיערך לקראת גל ההתפרצות הבא.

 

תנו לצה"ל לנצח (את הנגיף)

פרופ' גרליץ ופרופ׳ מוניץ כבר החלו במחקר, בו מבוצעות בדיקות לאיתור נוגדנים ועמידות חיסונית נגד נגיף הקורונה בקרב משרתי צה"ל. מטרת הבדיקות המתבצעות בשיתוף חיל הרפואה היא להעריך את שיעורי ההתפרצות בצבא, להבטיח את הכשירות המבצעית של היחידות השונות, ולסייע לצה"ל להיערך לקראת גל ההתפרצות הבא. הבדיקה מאפשרת לזהות את האוכלוסייה המודבקת אשר אינה מפתחת סמני מחלה (הא-סמפטומטים), וכן את האוכלוסייה שנחשפה לנגיף בעבר.

 

לדברי סא״ל ד״ר אריק פורר מחיל הרפואה: ״מחקר זה מאפשר לבחון כלי חשוב ומשמעותי במאבק במגיפת הקורונה. בדיקות הנוגדנים הנבחנות במחקר זה עשויות לשפוך אור על היקפי התחלואה בצה"ל, ולסייע בהיערכות צה"ל וחיל הרפואה לגל מגיפה נוסף".

 

בדיקה מדויקת ומהירה

פרופ' מוניץ ופרופ' גרליץ מציינים שעד כה בדיקות הקורונה התמקדו בעיקר בזיהוי הגנומי של הווירוס על ידי ראקציית RT-PCR, המתבצעת באמצעות המטוש. יעילות בדיקה זו, אשר אורכת בממוצע כ-5 עד 6 שעות, הינה מוגבלת, והיא מאפשרת לזהות אך ורק את החולים בחלון זמן מאד מצומצם, בו יש נוכחות של הנגיף בדרכי הנשימה. כמו כן, בדיקת ה- RT-PCR נחשבת לפחות יעילה כאשר בוחנים את מגמות התחלואה על כלל האוכלוסייה.

 

הבדיקה הסרולוגית אשר מבצעים פרופ׳ גרליץ ופרופ׳ מוניץ במסגרת המחקר בצה״ל, פותחה במעבדת המחקר שלהם בשיתוף פעולה עם חברת 'תעשיות ביולוגיות ישראל בית העמק'. הבדיקה מהירה, ספציפית ורגישה, ונבחנת בימים אלו על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA), לצורך קבלת אישור מטעמם. על סמך מחקרים קודמים, הבדיקה הסרולוגית מאפשרת לזהות את האוכלוסייה המודבקת אשר אינה מפתחת סמני מחלה (הא-סמפטומטים), וכן את האוכלוסייה שנחשפה לנגיף בעבר.

 

הבדיקה דומה באופייה לבדיקות דם רגילה, וניתן לקבל תוך שעה תשובה אמינה ומדויקת, מה שלמעשה מכפיל פי 5 את קצב הבדיקות ביחס לבדיקות PCR. הבדיקה מאפשרת "מבט על" על מגמות התחלואה השונות באוכלוסייה בכלל ובצה״ל בפרט. בנוסף, בדיקה זו מאפשרת לזהות את הנוגדנים גם חודשים ארוכים לאחר החשיפה לנגיף ופיתוח תסמיני המחלה.

 

גם כמות וגם איכות

פרופ' מוניץ ופרופ' גרליץ מדגישים כי שיתוף הפעולה המחקרי עם צה"ל יאפשר לערוך בדיקות המוניות, ולקבל אינדיקציה באשר לאותם חיילים שנדבקו במחלה (סמפטומטים וא-סמפטומטיים) ופיתחו נוגדנים כנגד הנגיף, ובנוסף גם לזהות את אותם חיילים אשר טרם נדבקו, ועשויים להיחשף לנגיף בגל ההתפרצות הבא.

 

סא״ל ד״ר פורר מסכם: ״שיתופי הפעולה המחקריים עם חוקרים העומדים בחזית העשייה המדעית, מאפשרים לחיל הרפואה להיות ארגון בריאות מוביל ולבחון את השימוש באמצעים המתקדמים ביותר, על מנת לדאוג לרווחת המשרתים בצה"ל ולבריאותם. בסיכום המחקר ייבחנו האפשרויות לשלב בדיקות מסוג זה ככלי רוטיני במאבק בקורונה״.

אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive