חדשות

NEWS

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
אמנויות
מוח
הנדסה וטכנולוגיה
חברה
מדעים מדויקים
ניהול ומשפט
סביבה
רוח
רפואה ומדעי החיים
חיי הקמפוס

חדשות ומחקרים

בחר את סוג הלובי: 
חדשות ומחקרים

מחקר

16.03.2021
זה באופי שלנו

אנשים בעלי אישיות נוקשה או נטייה לקורבנות מקפידים יותר על הכללים וההנחיות בתקופת הקורונה

  • חברה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהמרכז הבינתחומי הרצליה מצאו כי רמת ההקפדה על הכללים בתקופת הקורונה מושפעת באופן מובהק ממאפיינים אישיותיים. המחקר, שנערך בתחילת הסגר הראשון, בחן שני מאפייני אישיות: נוקשות ונטייה לקורבנות. הממצאים מראים כי אנשים בעלי מאפייני אישיות אלה חששו יותר מהמגיפה והקפידו יותר על הנחיות הממשלה.

 

אנשים נוקשים חוששים יותר

המחקר נערך בתחילתו של הסגר הראשון, בין ה-22 ל-26 במרץ 2020, בקרב מדגם של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל: 354 נשים וגברים בני 65-18. המשתתפים השיבו לשאלון שעסק בחשש מקורונה ובשמירה על ההנחיות, אל מול מדדים קיימים לבדיקת שני מאפייני אישיות: נוקשות, שמתאפיינת בצורך בהבניה ובסדר ברור, וקורבנות - הנטייה לחוש כקורבן במצבים שונים ובקשרים בינאישיים. לאחר מכן ביצעו החוקרים התאמה סטטיסטית בין התשובות לשאלות השונות. הממצאים הצביעו על התאמה גבוהה בין אישיות נוקשה או קורבנית לבין חשש רב מהקורונה והקפדה יתרה על הכללים, כמו שטיפת ידיים, הימנעות ממגע, ריחוק חברתי ואף הסתגרות מוחלטת בבית.

 

המחקר בוצע על ידי ד"ר בועז המאירי מהתוכנית לגישור וניהול סכסוכים בבית הספר ללימודי חברה ומדיניות בפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון, בשיתוף עם ד״ר יוסי מערבי מהמרכז הבינתחומי הרצליה, ותמר גור מהאוניברסיטה העברית ומהמרכז הבינתחומי הרצליה. המאמר פורסם בכתב העת Frontiers in Psychology בדצמבר 2020.

 

"כשפרצה מגפת הקורונה, פרסמו רשויות וממשלות בכל העולם הנחיות למניעת הדבקה והתפשטות המחלה. עם זאת ברור כי יעילות ההנחיות מותנית בהיענות הציבור ובהקפדה על הכללים. לכן ביקשנו לבחון אם וכיצד משפיעים מאפייני אישיות מסוימים על החשש מהמחלה, וכתוצאה מכך על קיום ההנחיות על מנת להישמר מפניה", אומר אומר ד"ר מערבי.

 

"מגפה עולמית יוצרת תחושה של חוסר ודאות, ואנשים שונים מגיבים למצב החדש בהתאם למבנה האישיות שלהם. כך לדוגמה, אנשים בעלי אישיות נוקשה, עם צורך עמוק בסדר ברור ובהבניה, מתקשים להתמודד עם חוסר ודאות ולכן הם נצמדים להנחיות כעוגן, המגביר את הוודאות ואת השליטה במתרחש סביבם", מרחיב ד"ר המאירי ומסכם "בנוגע לקורבנות, ההסבר מורכב קצת יותר. אנחנו סבורים שאנשים בעלי אישיות קורבנית, שרואים עצמם כקורבנות במגוון מצבים וקשרים בין-אישיים, נוטים לפרש את המציאות כמאיימת ועומדים על המשמר מפני כל דבר שעלול לפגוע בהם, בין אם מדובר באדם אחר או במגפה גלובלית. לכן הם חוששים יותר מהמגפה ומקפידים על ההנחיות, כדי להישמר מפניה. הסבר נוסף קשור למאפיין אחר של האישיות הקורבנית: אנשים אלה נוטים לחוש עליונות מוסרית, ולפיכך הם מקפידים על הנחיות כדי להיות 'בסדר' וטובים יותר מאחרים. אנחנו מאמינים שהתובנות הנובעות ממחקר שלנו עשויות לתרום לניסוח מסרים שיגבירו את ההיענות להנחיות בקרב האוכלוסייה".

מחקר

16.03.2021
במרכז בלווטניק מחפשים תרופה לתסמונת הנדירה של פעוט מניו-יורק

טכנולוגיה חדישה עשויה להציל תינוק שלקה בתסמונת נוירולוגית נדירה

  • רפואה ומדעי החיים

בדצמבר 2019 התקבלה במייל של פרופ' אהוד גזית, ראש מרכז בלווטניק לפיתוח תרופות באוניברסיטת תל אביב, פנייה נרגשת מניו-יורק. סקוט רייך, שבנו, איליי (שהיה אז בן תשעה חודשים), אובחן כלוקה בתסמונת גנטית קשה ונדירה ביותר בשם FOXG1 (דמויית תסמונת רט), שפוגעת באופן חמור בהתפתחות המוח. הוא חיפש בכל העולם מומחים שיוכלו לפתח תרופה למחלה הנדירה, ולאחר המלצות של אנשי בריאות ומדע מובילים, הגיע למרכז בלווטניק באוניברסיטת תל אביב שבישראל. בכל העולם חיים היום רק כ-700 חולים מאובחנים בתסמונת זו, רובם ככולם ילדים עם נכויות קשות, ובשל נדירותה היא כמעט ולא נחקרה עד עתה, ואין לה כל טיפול.

 

מרכז בלווטניק מתמחה בתחום הקרוי drug repurposing: ניתוב מחדש של תרופות מאושרות וחומרים בטוחים לשימוש על מנת לסייע לאנשים עם מחלות נדירות, שאינם מקבלים מענה מחברות התרופות הגדולות. ד"ר אדי פיצ'נוק, ראש היחידה לסריקות ביולוגיות בתפוקה גבוהה במרכז, שהוביל באותה עת מספר מחקרים עבור משפחות נוספות, נענה מיד לאתגר החדש. כך החל המרוץ להצלת הפעוט איליי רייך.

 

ד"ר פיצ'נוק וקבוצתו קיבלו לידיהם דגימה מהתאים של איליי, שהופקדו בבנק הביולוגי ע"ש קוריאל לדגימות ביולוגיות של חולים במחלות נדירות, ובנו מערכת סריקה מותאמת אישית כדי לבחון את תגובת התאים למגוון חומרים בטוחים ומאושרי FDA. המטרה: למצוא תרופה (שפותחה במקורה לצורך אחר), אשר תגדיל את כמות החלבון FOXG1 במוחו של איליי, ותפצה על החסר שנגרם על ידי המוטציה.

 

החוקרים ידעו שזוהי אולי התקווה האחרונה של איליי לחיים רגילים: אם וכאשר תימצא עבורו תרופה יעילה ובטוחה, הוא יוכל לקבל אותה כטיפול חמלה. "מערכת הסריקה שלנו מבוססת על חלבון זורח, או חלבון מדווח, המבוטא בגחליליות, שמחליף את החלבון הפגום בתאים של איליי," מסביר ד"ר פיצ'נוק. "אנחנו סורקים ספרייה של כ-7,000 חומרים מאושרי FDA, שפותחו עבור מגוון מחלות כמו סרטן, הפרעות פסיכיאטריות ותסמונות דלקתיות שונות, ובוחנים את תגובת החלבון המדווח לכל אחד מהם. אנחנו עדיין בעיצומו של התהליך, אבל לשמחתנו, נראה שיש אור בקצה המנהרה. לאחרונה הצלחנו לגלות מספר תרופות שככל הנראה יוכלו לסייע להצלתו של איליי, ואנחנו כמובן ממשיכים לחפש תרופות נוספות".

 

לדבריו של ד"ר פיצ'נוק, בשלב הבא החוקרים יסתייעו בשיטות מתקדמות של הנדסה גנטית כדי להפוך את דגימות העור של איליי והוריו לתאי גזע, ובהמשך לנוירונים. בסופו של התהליך תיבחן השפעת התרופות הנבחרות על הנוירונים של איליי, בתקווה שאכן יקרה הנס, והמוח יחזור לקצב התפתחות תקין. החוקרים אופטימיים".

 

יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה

"כששמענו את תוצאות האבחון הקשה של איליי, אמרתי מיד לאשתי ליסה: 'אנחנו חייבים לפנות לישראל. שם נמצא את הידע, הניסיון והחשיבה מחוץ לקופסה שכל כך נחוצים לנו.' פנינו לקהילה היהודית בארה"ב ולחברים בישראל, ובאמצעותם הגענו למרכז בלווטניק," מספר האב סקוט רייך. "מהיום הראשון הרגשנו שהגענו למקום הנכון. הצוות מאוד יצירתי, פועל במהירות ובמסירות עצומה כדי למצוא תרופה לבננו, ולא רק כדי לפרסם עוד מאמר מדעי בכתב עת יוקרתי. עבורנו, במצב המאתגר שאליו נקלענו, יש ליחס הזה ערך עצום. בכל יום אני מתפלל להחלמת בני, אבל בתוך ליבי אני יודע שהצוות של בלווטניק עושה כל שביכולתו כדי שאיליי ימשיך לחיות."

 

ד"ר אבי רווה, המנהל המדעי של מרכז בלווטניק לפיתוח תרופות, מסביר כי המרכז מציג גישה מחקרית ייחודית ליישום התפיסה של רפואה מותאמת אישית על מחלות נדירות. "אנחנו נותנים מענה למשפחות מכל רחבי העולם, רגע לפני שהן מאבדות תקווה. בניגוד למוסדות מחקר גדולים, אנחנו פועלים כמו חברת סטארטאפ קטנה, זריזה ודינמית, שמדלגת על רוב הביורוקרטיה, ומגיעה מיד אל לב המשימה. במקרה של איליי רייך, כשחלון הזמן להתפתחות מוחית הולך ונסגר, הגמישות שלנו היא קריטית ביותר, וכולי תקווה שנעמוד במשימה."

 

"חלפה שנה מאז שהחלטנו להגיע לישראל ולפנות למרכז בלווטניק, והיום אני יכול לומר בוודאות שזו הייתה הבחירה הנכונה עבורנו," מסכם סקוט רייך. "בזכות הרוח הישראלית של שיתוף פעולה, רתמנו למאמץ גם חוקרים ממכון וייצמן ומאוניברסיטת בן-גוריון. כיהודים, אנחנו מרגישים מאוד נוח בישראל מבחינה רגשית, וזה המקום הנכון עבורנו במלחמה להצלת הבן האהוב שלנו. שנת 2021 תהיה שנה קריטית עבור איליי. אנחנו ממתינים לתוצאות מחקריות נוספות, ותמיד שומרים על אופטימיות."

 

מחקר

14.03.2021
השריון המוסיקלי של הגחליליות

גחליליות מפיקות צלילים אולטרא-סוניים חזקים שמשמשים להרתעת עטלפים

  • רפואה ומדעי החיים

מה עושות הגחליליות כשהטורף הפוטנציאלי שלהן, העטלף, לא מבחין בהבהובי האזהרה הידועים שבהם הן משתמשות בדרך כלל? הן דואגות למשוך את תשומת לבו בעזרת החוש החזק שלו - הסונר. צוות חוקרות וחוקרים יצא לחקור עטלפים וגילה לגמרי במקרה מנגנון הגנה יוצא דופן של גחליליות, שאפילו הן עצמן לא מסוגלות לשמוע.

 

לצוד את תשומת לב הטורף

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב חושף לראשונה מנגנון הגנה אפשרי שהגחליליות פיתחו כנגד העטלפים שמאיימים לטרוף אותן. על פי המחקר, הגחליליות מפיקות צלילים אולטרא-סוניים חזקים - גלי קול שהאוזן האנושית ואפילו זו של הגחלילית אינה מסוגלת לשמוע. החוקרים משערים שצלילים אלו מרתיעים את העטלפים מפני הגחליליות הרעילות, ומשמשים כמעין "שריון מוסיקלי" של הגחליליות כנגד הטורפים שלהן.

 

המחקר נערך בהובלת פרופ' יוסי יובל, ראש בית הספר סגול למדעי המוח, ומביה"ס להנדסה מכנית ובית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, ובשיתוף הפקולטה לרפואה בטכניון ואוניברסיטת VAST  בווייטנאם. המחקר פורסם בכתב העת iScience.

 

משמיעה אבל לא שומעת

הגחליליות מוכרות בזכות הבהוב האורות יוצא הדופן שלהן, פעולה שמשמשת אותן כקריאה למטרת הזדווגות וגם כסימן אזהרה לטורפים פוטנציאליים מהרעל שהן נושאות בגופן. אבל מכיוון שבכל דבר יש יתרונות וגם חסרונות - אמצעי הסימון הזה נחשב גם לנקודת התורפה של הגחליליות, מהסיבה הפשוטה שהוא הופך אותן למטרה קלה לזיהוי. העטלפים נחשבים בין הטורפים הפוטנציאליים הנפוצים ביותר של הגחליליות, והיות וחלקם ניחן בראייה לקויה - הבהוב האור של הגחליליות כאמצעי הגנה הופך לא אפקטיבי. הבנה זו הובילה את החוקרים לבחון האם החיפושית המאירה משתמשת במנגנוני הגנה נוספים.

 

מסתבר שהרעיון למחקר עלה במקרה, במהלך מחקר אחר שעקב אחר מיומנויות השמיעה של העטלפים. "הסתובבנו ביער טרופי בווייטנאם, עם מיקרופונים שמסוגלים להקליט את התדרים הגבוהים של העטלפים, כשלפתע איתרנו צלילים לא מוכרים בתדרים דומים מכיוונן של הגחליליות", מספר פרופ' יובל.

 

נקלטו במקרה בהקלטה של עטלפים. קולות אולטרא-סוניים חזקים של גחליליות

 

"לאחר מחקר מעמיק ושימוש בווידיאו במהירות גבוהה, הבנו שהצלילים של הגחליליות מופקים בעזרת תנועת הכנפיים שלהן, ושמדובר בקול שנמצא בתדר שהגחליליות בעצמן אינן יכולות לשמוע. לכן הנחנו שאין מדובר בצלילים המשמשים לצורך תקשורת פנימית", מוסיפה קסניה קריבורוצ'קו, תלמידת הדוקטורנט שהובילה את המחקר.

 

לאחר הגילוי המקרי, צוות החוקרים במעבדה של פרופ' יובל בחן שלושה מינים שונים של גחליליות שנפוצים בווייטנאם (Sclerotia Curtos Luciola,) ומין ישראלי נוסף של גחליליות (Lampyroidea). הם גילו שכל הגחליליות מייצרות את הקולות האולטרא-סוניים הייחודיים ושהן אינן יכולות לשמוע אותם.

 

אזהרה מוסיקלית אישית?

האם ניתן לקבוע שגחליליות פיתחו מנגנון הגנה ייחודי במיוחד עבור עטלפים? פרופ' יובל מדגיש שהטענה לא הוכחה במחקר, אך העובדה שהגחליליות אינן שומעות את הקולות ואילו העטלפים כן, ושהם יכולים לאתר באמצעותם את הגחליליות - נחשבות לנימוקים משכנעים.

 

"עצם גילוי קולות אולטרא-סוניים בגחליליות מהווה תוספת חשובה לתחום המחקר שעוסק ביחסי טורף נטרף בקרב בעלי חיים", מוסיפה קריבורוצ'קו ומסכמת "הרעיון של אותות להרתעה שהשולח לא מסוגל לקלוט בעצמו הוא רעיון שאנחנו מכירים מעולם הצמחים, אך הוא די נדיר בקרב בעלי חיים. התגלית שלנו על 'הקרב המוסיקלי' שהגחליליות והעטלפים מנהלים, עשויה להיות פתח למחקרים נוספים בתחום ולגילוי מנגנון הגנה חדש שבעלי חיים פיתחו כנגד טורפים".

 

  

מחקר

11.03.2021
לא צריך יותר לנחש

מודל חדש לחיזוי הכשות נחשים עשוי להציל חיי אדם

  • רפואה ומדעי החיים

בכל שנה מתרחשות ברחבי העולם כ-1.8 הכשות של נחשים ארסיים, כ-94,000  מהן קטלניות. הכשות נחשים נחשבות לגורם מוות משמעותי באזורים הטרופיים, בעיקר בדרום מזרח אסיה ובאפריקה שמדרום לסהרה, והנפגעים העיקריים הם חקלאים המוכשים בשדותיהם. כתגובה, השיק ארגון הבריאות העולמי תוכנית אסטרטגית שמטרתה להפחית ב-50% את הפגיעה מהכשות נחשים עד שנת 2030. קבוצת מחקר בינלאומית בהשתתפות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב יצרה לאחרונה מודל סימולציה חדשני לחיזוי הכשות נחשים, המבוסס על הבנה טובה מבעבר של אינטראקציות בין חקלאים לנחשים בזמן ובמרחב.

 

בפברואר היזהרו מהצפע ההודי

מטרת המודל היא לקבוע את ההסתברות להכשות נחשים במקומות מסוימים (לדוגמא, בשדות אורז לעומת שדות תה), ובזמנים שונים (שעות ביום וחודשים בשנה). המחקר התבסס על נתונים ומחקרים רבים מסרילנקה, שם מתרחשות מדי שנה כ-30,000 הכשות ארסיות הגורמות לכ-400 מקרי מוות. הוא התמקד ב-6 מיני נחשים, חלקם מהארסיים בעולם (קוברה, אפעה, צפע הודי, קרייט מצוי, קרייט ציילוני וצפעון מדובש אף), אל מול חקלאים המגדלים 3 סוגי גידולים הנפוצים באזור: אורז, תה וגומי. כך לדוגמה, המודל חוזה כי השיא בהכשות הצפע ההודי צפוי בפברואר ובאוגוסט בשדות אורז, ואילו צפעון מדובש-אף מעדיף מטעי גומי בחודשים אפריל-מאי. בנוסף לכך, המודל יודע לזהות שבדרום מזרח האזור שבו נערך המחקר, הנחש שגורם למספר הגבוה ביותר של הכשות הוא הצפע ההודי (מהנחשים המסוכנים בעולם), לעומת שאר האזור, שבהם חוזה המודל כי דווקא הכשות הצפעון מדובש האף, המסוכנות פחות, הן הנפוצות ביותר.

 

המחקר הובל על ידי ד"ר טאקויה איוומורה (כיום באוניברסיטת אורגון) ואייל גולדשטיין מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, וד"ר קריס מורי מאוניברסיטת אימפיריאל קולג' ומבית הספר להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון. כמו כן השתתפו במחקר חוקרים מבית הספר לרפואה טרופית בליברפול, מאוניברסיטת לנקסטר ומאוניברסיטת קלניה בסרילנקה. המאמר פורסם בכתב העת PLOS  Neglected Tropical diseases .  

 

למפות את נקודות המפגש בין נחשים ואנשים

"המחקר שלנו בנה מודל רב-תחומי ראשון מסוגו, שכולל את דפוסי ההתנהגות של שני הצדדים - נחשים ובני אדם, ומאפשר לזהות גורמי סיכון בזמנים ובמקומות שונים ולהתריע מפניהם. לדוגמה, המודל מסוגל להבחין בין אזורים עם סיכון גבוה מול סיכון נמוך להכשות, הבדל שיכול לבוא לידי ביטוי במספר כפול של הכשות ל-100,000 בני אדם", מסביר אייל גולדשטיין.

 

"נחשים ובני אדם פעילים בשעות יום שונות, בחודשים שונים ובבתי גידול שונים, והמודל מאפשר לזהות את נקודות המפגש ביניהם, בעיקר במקומות שבהם החקלאים עובדים", מרחיב דר' מורי. "כמו כן, שילבנו במודל גורם של אגרסיביות לכל מין של נחש - כמדד להסתברות של מפגש כזה להפוך להכשה".

 

ד"ר איוומורה מדגיש כי "הגישה שלנו היא לנתח אינטראקציות בין נחשים לבני אדם בצורה מתמטית, עם דגש על המימד האקולוגי. זוהי גישה חדשה לחלוטין להבנת המנגנון הגורם להכשות נחשים. בניגוד למרבית המחקרים שנערכו עד היום, שהתמקדו בעיקר בגורמי סיכון חברתיים וכלכליים, אנחנו בחרנו להתמקד בהיבטים אקולוגיים, כמו תנועת הנחשים במרחב, בתי הגידול, השפעת תנאי האקלים והמשקעים, וההתנהגות של חקלאים ונחשים, כמפתח לניבוי מפגש פוטנציאלי בין שני הצדדים".

 

כבר לא בלתי נמנע. מפגש בין חקלאי לנחש

 

הכשות ומשבר האקלים?

בדיקת המודל מול נתונים קיימים בסרילנקה העלתה כי הוא מנבא בדיוק רב דפוסי הכשה באזורים שונים ובעונות שונות, וכן את תרומתם היחסית של מיני נחשים שונים לתמונה הכוללת, בהתאם לתצפיות מבתי חולים. כעת מבקשים החוקרים ליישם את המודל במקומות שבהם אין עדיין נתונים מדויקים על הכשות נחשים, ואף להיעזר בו לתחזיות לשנים הבאות, כאשר ההתנהגויות של שני הצדדים, האדם והנחש, ישתנו עקב שינויי האקלים, כמו למשל עלייה במשקעים שצפויה להגביר את פעילות הנחשים, לצד שינויים בשימוש בקרקעות ובאזורי מחיה זמינים לנחשים. 

 

"המודל שלנו יכול למקד את המאמצים במסגרת המדיניות להפחתת הכשות, ולהוות כלי התראה להגברת המודעות ולהצלת חיי אדם", אומר דר' איוומורה ומסכם "כמו כן, אנו רואים במחקר זה רק שלב ראשון בעבודתנו. בעתיד אנחנו מתכוונים לפתח מודלים מורכבים יותר של מפגשים בין בני אדם לבעלי חיים, על מנת לתמוך במדיניות ובקבלת החלטות בעולם האמיתי, הן בנוגע לבריאות הציבור והן בנוגע לשמירה על טבע".

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive