מחקרים

RESEARCH

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
אמנויות
מוח
הנדסה וטכנולוגיה
חברה
מדעים מדויקים
ניהול ומשפט
סביבה וטבע
רוח
רפואה ומדעי החיים
מוזיאון הטבע

מחקר

30.01.2023
מוח ימני או שמאלני?

אפשר לקבוע שייכות הפוליטית לפי ההבדלים בפעילות המוחית בעת צפייה בסרטוני בחירות

  • מוח
  • חברה

מחקר ראשון מסוגו סרק את המוח של עשרות נבדקים מעורבים פוליטית, בעת שצפו בתשדירים ובנאומים של מפלגות משני קצוות הקשת הפוליטית, ממש לפני אחד מסבבי הבחירות האחרונים. הנבדקים, מחציתם מזוהים עם הימין והיתר עם השמאל, הוכנסו למכונת דימות (fMRI), שמדדה את הפעילות באזורים השונים של המוח. התוצאות המפתיעות מגלות: די היה להתבונן בפעילות המוחית כדי לנבא את הדעות הפוליטיות של הנבדקים, היות וההבדלים בין נבדקים ימנים ושמאלנים מתחילים כבר באיזורים ראשונים, שהם אזורי הראיה והשמיעה.

 

GREAT MINDS THINK ALIKE

המחקר נערך בהובלת תלמידת המחקר נועה קעטבי מהמעבדה של ד"ר יערה ישורון מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ומבית ספר סגול למדעי המוח. המחקר פורסם בכתב העת Journal of Neuroscience.

 

במהלך המחקר, החוקרות הקרינו לנבדקים סדרת סרטונים. הראשון שימש לצרכי ביקורת והיה נייטרלי וללא סממנים פוליטיים, והאחרים כללו תשדירים ונאומים של פוליטיקאים בכירים משני הגושים, ימין ושמאל. להפתעתן של החוקרות, המחקר הראה שהמוחות של הנבדקים הסתכרנו עם הסרטונים בהתאם לשייכות הפוליטית, כך שכאשר מצביעי הימין צפו בסרטונים של מנהיגים מהגוש שלהם נרשמה באיזורים מסוימים במוחות שלהם פעילות ערה וזהה, וכך גם לגבי מצבעי השמאל. הנבדקים הימנים היו מסונכרנים בפעילות המוחית שלהם, כלומר האזורים שהיו פעילים במוח עבדו בצורה דומה, כאשר צפו בסרטונים של הימין, ואילו אל של המוחות של השמאלנים היו מסונכרנים כשצפו בסרטונים של השמאל, לרבות באזורים הסנסוריים, המוטוריים והסומטו-סנסוריים - איזורים תחושתיים ראשוניים שאחראים על קבלת מידע מהסביבה באמצעות ראייה, שמיעה, תנועה וחישה.

 

כמו כן, החוקרות זיהו שבמיגוד לממצאי מחקרים קודמים שעסקו בהבדלים בפעילות המוחית של אנשים שהיו בעלי דעות שונות לגבי הגירויים שהוצגו להם - במחקר הנוכחי הסנכרון המוחי אינו מוגבל לאזורים "גבוהים" במוח, שעוסקים בפרשנות ובחשיבה מופשטת, אלא שהגירוי סנכרן את הנבדקים כבר באזורים במוח שאחראים על קליטת הגירוי עצמו: הראייה, השמיעה ואפילו המישוש.

 

"אני חושבת שאם ננסה להבין מהי המציאות שאותה חווים א.נשים שמחזיקים בדעה הפוליטית שהפוכה לדעתנו, אילו גירויים מגיעים אליהם עוד לפני שניכנס לדיונים התיאורטיים והערכיים – אולי נצליח לנהל דיון ציבורי קצת יותר אפקטיבי"

 

ד"ר יערה ישורון

 

ימנים ושמאלנים בישראל רואים וחווים את המציאות אחרת

"המחקר הראה בבירור שככל שהנבדקים היו מזוהים פוליטית עם גוש מסוים, כך הסנכרון המוחי הלך והתהדק, גם באזורים מוטוריים וסומטו-סנסוריים, כלומר האזורים במוח שפעילים כשאנו נעים או חשים דברים בעזרת החושים שלנו. למעשה, רק לפי התגובה המוחית באיזורים חושיים ראשוניים יכולנו להגיד אם מי שצופה בסרטון מסוים הוא בעמדה פוליטית כזו או אחרת. מה שמעניין כאן הוא שלא היה צריך לבחון את הפעילות באיזורים מוחיים "גבוהים"– איזורים שמעורבים בהבנה של למה דמות מסויימת עשה משהו, או מה אותה דמות חושבת ומרגישה – כדי לנבא את הדעה הפוליטית של הנבדקים", מסבירה ד"ר ישורון.

 

לדעת החוקרות, מדובר בממצא מפתיע שנובע מהעובדה שהנבדקים שנבחרו היו מעורבים פוליטית, ובעקבות תזמון הניסוי, שהתקיים שבועות ספורים לפני הבחירות, כאשר האווירה הפוליטית בארץ הייתה מאוד נוכחת ואמוציונאלית.

 

"זו הפעם הראשונה שבה נמדדה פעילות מוחית שונה באזורי ראייה ושמיעה ובאזורים המוטוריים לפי חלוקה פוליטית. אפשר לומר שברמה המוחית הבסיסית ביותר, ימנים ושמאלנים בישראל רואים וחווים את המציאות אחרת. אני חושבת שאם ננסה להבין מהי המציאות שאותה חווים א.נשים שמחזיקים בדעה הפוליטית שהפוכה לדעתנו, אילו גירויים מגיעים אליהם עוד לפני שניכנס לדיונים התיאורטיים והערכיים - אולי נצליח לנהל דיון ציבורי קצת יותר אפקטיבי", מסכמת ד"ר ישורון.

 

ימין או שמאל? "אם ננסה להבין מהי המציאות שאותה חווים א.נשים שמחזיקים בדעה הפוליטית שהפוכה לדעתנו, אילו גירויים מגיעים אליהם עוד לפני שניכנס לדיונים התיאורטיים והערכיים - אולי נצליח לנהל דיון ציבורי קצת יותר אפקטיבי"

מחקר

19.01.2023
חוקרים הצליחו להוכיח באמצעות מערכת הדמיה אולטרה-מהירה: ככל שחלקיקים פולריטונים

התגלית עשויה לשמש ככלי פורץ דרך בעולמות הפקת האנרגיה סולארית, עיבוד מידע וכדומה

  • מדעים מדויקים

פוטונים הם חלקיקי אור הנעים בצורה חופשית ובמהירות עצומה של 300,000 ק"מ לשנייה. לפי תורת הקוונטים ניתן "לערבב" חומר עם פוטונים על ידי שימוש במבנים מלאכותיים וליצור יצור כלאיים הנקרא "פולריטון". לפני כעשור התגלה שניתן להשתמש בפולריטונים על מנת לשלוט בתכונות של חומרים ובתהליכים כימיים.

 

מחקר חדש באוניברסיטת תל אביב יצר מערכת הדמיה אולטרה-מהירה באמצעותה הצליחו לחזות בהתנהגות של חלקיקים הנקראים "פולריטונים" – חלקיקים אשר נוצרים מ"ערבוב" של אור וחומר. לראשונה הצליחו להסריט את החומרים הללו ולהבין את התנהגותם המיוחדת: ככל שהם מכילים יותר "אור" כך הם מהירים ויעילים יותר.

 

המחקר נערך בהובלת ד"ר טל שוורץ, ראש המעבדה לחקר ננואופטיקה מולקולרית, וד"ר באלה מוקונדהקומר במחלקה לכימיה פיזיקלית בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר, ופורסם בעיתון היוקרתי “Nature Materials”. במחקר השתתפו הסטודנטים אריה סימחוביץ' וגל סנדיק, ד"ר עדינה גולומבק וד"ר גיא אנקונינה.

 

החוקרים פיתחו מערכת אופטית ייחודית על מנת לחקור האם ניתן לנצל את הערבוב עם האור להגברת תהליכי הולכה אלקטרונית בחומרים, וגילו תכונה מעניינת: ככל שיש אחוז גבוה יותר של אור בפולריטון, כך תנועתו במרחב הופכת להיות יעילה ומסודרת יותר, אך מכיוון שעדיין יש לו אופי "חומרי", ניתן להשתמש בו לצורך תהליכים אלקטרונים בהתקנים שונים.

 

הסרטת התמונה כמו בווידאו

ד"ר שוורץ מסביר: "במערכת שבנינו, ישנו משטח לוכד פוטונים ועליו שכבת מולקולות. כאשר יורים קרן לייזר למשטח ניתן ליצור את אותם פולריטונים בנקודה ספציפית וכן לצפות בתנועתם על המשטח. עד כה, חוקרים צילמו בצורה סטטית את המתרחש, כך שהם יכלו לומר שיש תנועה במשטח אך לא היה בידם מידע נוסף לגבי אופן התנועה או מהירותה. במחקרנו, פיתחנו מערכת אופטית מיוחדת שאיפשרה לנו לצפות בתנועה באופן דינמי וליצור מעין סרט וידאו בקצב מהיר ביותר. לצורך ההשוואה, במצלמת וידאו רגילה רואים 30 תמונות בשנייה, ואצלנו יותר ממיליון בריבוע תמונות בשנייה. באמצעות כך הצלחנו למדוד בצורה ישירה את מהירות ההתקדמות של הפולריטונים, וכן לזהות לראשונה מעבר בין שני סוגי תנועה שונים: כאשר פולריטון מכיל מעט אור, טווח התנועה שלו אכן מוגבר בכמה סדרי גודל ביחס למצב הטבעי בחומר, אך הוא נע באופן המכונה 'תנועה דיפוסיבית', כלומר תנועה המלווה בפיזורים אקראיים המובילים לשינויים תכופים בכיוון ההתקדמות ולכן יעילות התנועה מוגבלת.

 

"מצד שני, כאשר הפולריטון מכיל כמות גבוהה של אור, הוא מצליח "להתגבר" על אותם פיזורים, כך שמופיעה תנועה המכונה 'תנועה בליסטית' - תנועה מסודרת במהירות קבועה, אשר מגיעה ל2/3 ממהירות האור. האופי המשולב של הפולריטונים מאפשר מצד אחד מהירות גבוהה ומעבר של מרחקים ארוכים פי מיליון מסקלת המרחק המולקולרית, תוך כדי איבודי אנרגיה פחותים, ומצד שני אינטראקציות אלקטרוניות המאפשרות שליטה והמרה של האור לאנרגיה האגורה בחומר".

 

לנצל באופן מיטבי את אנרגיית השמש

"אנו מצפים להשפעה בתחומים שונים, למשל בתחום התאים הסולריים. שם, אנרגית השמש נבלעת באזור אחד בהתקן ולאחר מכן צריכה לעבור לאזור אחר שבו היא מומרת לאנרגיה חשמלית. בדרך כלל תהליך זה הוא איטי ומוגבל בטווח על פניו הוא מתרחש, דבר אשר פוגם ביעילות התא הסולרי. באמצעות פולריטונים ניתן יהיה להעביר את האנרגיה ביעילות רבה יותר ולנצל באופן מיטבי את אנרגיית השמש. דוגמה נוספת היא התקנים אלקטרואופטיים אשר משמשים לתקשורת אופטית ועיבוד מידע. שימוש בפולריטונים יכול להאיץ את קצבי העבודה ולהוריד באופן משמעותי את התנגדות החומרים המשמשים בהתקנים אלו, כך שנצטרך להשקיע פחות אנרגיה בהפעלתם".

 

מחקר

12.01.2023
רובוט, אתה מריח את זה?

לראשונה בעולם המדע רובוט הצליח "להריח" באמצעות חיישן ביולוגי

  • הנדסה וטכנולוגיה
  • רפואה ומדעי החיים

אחרי שפיתחו את הרובוט הראשון ששומע באמצעות אוזן ביולוגית, החוקרות והחוקרים של אוניברסיטת תל אביב העניקו לרובוט חוש נוסף: חוש הריח. פריצת הדרך המדעית מאפשרת לרובוט להריח באמצעות חיישן ביולוגי, לזהות האם נמצא בסביבתו ריח ולשלוח בתגובה אותות חשמליים שאותם הוא יודע לקרוא. החוקרים חיברו בהצלחה חיישן ביולוגי למערכת אלקטרונית ובעזרתה, תוך שילוב של אלגוריתם למידת מכונה, הצליחו להפריד ריחות ברגישות הגבוהה פי 10,000 ממכשירים אלקטרוניים קיימים. התקווה היא שבעתיד יוכל רובוט שמצויד בחושים אלו לשמור על חיי אדם ולזהות סכנות רבות, החל מחומרי נפץ וסמים, דרך זיהוי מחלות וכלה באסונות טבע. "השמיים הם הגבול", אומרים החוקרים.

 

הרובוט הראשון בעל האף הביולוגי. רק באוניברסיטת תל אביב.

 

"אנו עוברים במגנומטר שעולה מיליוני דולרים ויודע להגיד אם אנו נושאים עלינו מתכות. אבל כשרוצים לבדוק אם נוסע מבריח סמים - מביאים כלב שירחרח אותו"

 

לשלוח את הטכנולוגיה ללמוד מהאבולוציה

פריצת הדרך הביולוגית והטכנולוגית נעשתה בהובלת הדוקטורנטית נטע שביל מבית הספר סגול למדעי המוח, ד"ר בן מעוז מהפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן ובית הספר סגול למדעי המוח, פרופ' יוסי יובל ופרופ' אמיר אילי מבית הספר לזואולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת היוקרתי Biosensor and Bioelectronics.

 

ד"ר מעוז ופרופ' אילי מסבירים: "ישנן טכנולוגיות שלא יכולות להתחרות במיליוני שנות אבולוציה. תחום אחד שבו אנו מפגרים במיוחד אחרי עולם החי הוא תחום חישת ריחות. דוגמה לכך אפשר למצוא בנמלי התעופה. כשאנו טסים לחו"ל, אנו עוברים במגנומטר שעולה מיליוני דולרים ויודע להגיד אם אנו נושאים עלינו מתכות. אבל כשרוצים לבדוק אם נוסע מבריח סמים - מביאים כלב שירחרח אותו. בתוך עולם החי, חרקים מצטיינים בקליטת ובעיבוד אותות חושיים . יתוש, למשל, יודע לזהות הפרש של 0.01% ברמת הפחמן הדו-חמצני באוויר. כיום אנחנו רחוקים מלייצר חיישנים שיתקרבו ביכולות שלהם לחושים של חרקים".

 

החוקרים מציינים שככלל, איברי החישה שלנו ושל כל שאר בעלי החיים, כמו העין, האוזן והאף, משתמשים בקולטנים שמזהים ומפרידים בין אותות שונים. בשלב השני, איבר החישה מתרגם את הממצאים לאותות חשמליים שהמוח מפענח כמידע. האתגר בביו-סנסורים הוא בחיבור איבר חישה כמו האף למערכת אלקטרונית שתדע לפענח את האותות החשמליים שמתקבלים מהקולטנים.

 

 

הדוקטורנטית נטע שביל וד"ר בן מעוז

 

רגיש לריח פי 10,000

"חיברנו את החיישן הביולוגי ואפשרנו לו להריח ריחות שונים תוך כדי שאנחנו מודדים את הפעילות החשמלית שמעורר כל ריח וריח", מסביר פרופ׳ יובל. "המערכת אפשרה לנו לקבל זיהוי של כל ריח כבר ברמת איבר החישה הראשוני של החרק. בשלב השני השתמשנו בלמידת מכונה כדי ליצור 'ספרייה' של ריחות. במחקר הצלחנו לאפיין 8 ריחות, כגון גרניום, לימון ומרציפן, באופן שיכולנו לדעת מתי מוצג ריח לימון ומתי מרציפן. למעשה, אחרי שהניסוי נגמר המשכנו וזיהינו ריחות נוספים, שונים ומשונים, כמו למשל מיני ויסקי סקוטי שונים. השוואה למכשירי מדידה סטנדרטים הראתה שהרגישות של החיישן הביולוגי במערכת שלנו גבוהה פי כ-10,000 ממכשירים שנמצאים היום בשימוש".

 

"הטבע מתקדם מאיתנו בהרבה, לכן כדאי להשתמש בו. ניתן להשתמש בעיקרון שהצגנו וליישם אותו על חושים אחרים כמו ריח, ראייה ומישוש. לדוגמה, לבעלי חיים מסוימים יש יכולות מדהימות לזיהוי של חומרי נפץ וסמים, וייצור של רובוט עם מחוש ביולוגי יוכל לעזור לנו לשמור על חיי אדם ולזהות עבריינים באופן שלא ניתן כיום. יש בעלי חיים שיודעים לזהות מחלות ואחרים שיודעים לחוש רעידות אדמה. השמיים הם הגבול", מסכם ד"ר מעוז.

 

בעתיד, החוקרים מתכננים לשלב ברובוט גם יכולות ניווט שיאפשרו לו לאתר את המקור של הריח ולאחר מכן גם את סוגו.

 

האם בקרוב יוכל לצאת לפנסיה? כלב עבודה מחפש חומרים מסוכנים בשדה התעופה

מחקר

12.01.2023
למה "תיקיית הזבל" ב-DNA שלנו לא נמחקת גם אחרי מיליוני שנות אבולוציה?

מודל חדש מציע הסבר למגוון העצום בגדלים של דנא בטבע

  • רפואה ומדעי החיים

מודל חדש שפותח באוניברסיטת תל אביב, מציע פתרון אפשרי לשאלה המדעית מדוע רצפים ניטרליים, המכונים לעתים "דנ"א זבל", אינם מסולקים מהגנום של יצורים חיים בטבע וממשיכים להתקיים בתוכו גם מיליוני שנים לאחר מכן. לטענת החוקרים, ההסבר לכך הוא שהדנ"א זבל משיק פעמים רבות לדנ"א בעל תפקיד. באזורי ההשקה, אירועי מחיקה פוגעים באזורים בעלי התפקיד ולכן האבולוציה דוחה אותם. המודל תורם להבנה של המגוון העצום בגדלי הגנום הנצפים בטבע.

 

לא עושים DELETE

התופעה שהמודל החדש מתאר מכונה על ידי צוות החוקרים 'ברירה המושרית מגבולות'. המודל פותח בהובלת הדוקטורנט גיל לוונטל במעבדתו של פרופ' טל פופקו מבית הספר שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, ובשיתוף פעולה עם פרופ' איתי מירוז, גם הוא מהפקולטה למדעי החיים. המחקר פורסם בכתב העת "Open Biology".

 

החוקרים מסבירים כי לאורך האבולוציה, גודל הגנום ביצורים חיים בטבע משתנה. לדוגמה, למיני סלמנדרות מסוימות יש גנום הגדול פי עשרה מגנום האדם. "קצב המחיקות וההכנסות הקצרות, המכונות בקיצור 'אינדלים', נמדד בדרך כלל על ידי בחינה של פסאודו-גנים. אלו גנים שאיבדו את התפקיד שלהם, ובהם יש מוטציות תדירות, לרבות מחיקות והכנסות של מקטעי דנ"א. במחקרים קודמים שאפיינו את האינדלים, נמצא שקצב המחיקות גדול מקצב ההכנסות במגוון יצורים בהם חיידקים, חרקים, ואף יונקים דוגמת בני אדם. השאלה שניסינו לענות עליה היא כיצד הגנומים לא נמחקים כשההסתברות לאירועי מחיקת דנ"א גדולה באופן משמעותי מאירועי הוספת דנ"א", מסביר פרופ' פופקו.

 

כיצד הגנומים לא נמחקים כשההסתברות לאירועי מחיקת דנ"א גדולה באופן משמעותי מאירועי הוספת דנ"א?

 

"הדנ"א זבל" מתחבא באזורים פונקציונליים שבהם קיים חשש שמחיקתו תפגע בדנ"א המקורי "

 

הדוקטורנט לוונטל מספר: "אנחנו סיפקנו זווית אחרת לדינמיקת האבולוציה ברמת הדנ"א. כאמור, כאשר מודדים את קצב האינדלים יהיו יותר מחיקות, אך המדידות מתבצעות בפסאודו גנים, שהם רצפים ארוכים למדי. לטענתנו, כאשר נסתכל על מקטע ניטרלי קטן יותר, מחיקות בסבירות גבוהה עלולות למחוק גם מקטעים פונקציונליים סמוכים אשר חיוניים לתפקוד היצור החי, ולכן הן יידחו. אנחנו מכנים תופעה זו כ'ברירה המושרית מגבולות'".

 

"אם כן, כאשר המקטע קצר, תתקיים הטיה הפוכה, כך שיהיו יותר הכנסות ממחיקות, ולכן בדרך כלל המקטע הניטרלי לא יימחק. במחקרנו עשינו סימולציה לדינמיקה של אינדלים, תוך כדי שלקחנו בחשבון את ההשפעה של גבולות של 'הברירה המושרית מגבולות', והשווינו את התוצאות להתפלגות אורכי מקטעי דנ"א באמצע גן המקודד לחלבון, אשר אינם מקודדים בעצמם לחלבון בבני אדם (אינטרונים). התקבלה התאמה טובה בין תוצאות הסימולציות להתפלגות האורכים שנצפית בטבע, וכך הצלחנו להסביר תופעות מעניינות בהתפלגות אורכי האינטרונים, כמו השונות הגדולה באורכי האינטרונים, וכן את צורת ההתפלגות המורכבת שאינה נראית כמו עקומת פעמון סטנדרטית", מסכם לוונטל.

ליצן רפואי ולקוחה מרוצה (צילום: עמותת רופאי חלום, ליצנים בשירות הרפואה)

מחקר

10.01.2023
לוקחים את הצחוק ברצינות

לליצנים הרפואיים יש תרומה משמעותית להשגת מטרות טיפוליות רפואיות

  • רפואה ומדעי החיים

הם מסתובבים עם אפים אדומים, בגדים צבעוניים וחיוך תמידי במחלקות הכי קשות בבתי החולים ומפזרים סביבם צחוק ואופטימיות. אלו הם הליצנים הרפואיים, נשות ואנשי מקצוע מאומנים, שמטרתם לשנות את סביבת בית החולים באמצעות הומור. מחקר ראשון מסוגו של אוניברסיטת תל אביב בדק את סוד הקסם של הליצנים הרפואיים, וזיהה שהם משתמשים במסגרת תפקידם בלא פחות מ-40 מיומנויות שונות, כדי לסייע למטופלים, להורים ולצוות הטיפולי להשגת המטרות הטיפוליות, בהן התחברות אל הרגש ויצירת קשר אישי עם המטופל, השמעת קולו של המטופל על תסכוליו וקשייו בפני הצוות הרפואי, הגברת המוטיבציה לדבקות בטיפול הרפואי, הסחת דעת מכאב ויצירת אווירת תחרות ומשחק.

 

לדברי החוקרים, אחד מהממצאים המרכזיים שעלו במחקר הוא שלמעשה הליצנים, באמצעות מיומנויות התקשורת השונות, מאפשרים למטופל לנוע לעבר המשימה הטיפולית. הם עובדים בשיתוף פעולה עם מטפלים אחרים, ויודעים להתערב ולסייע כשנוצר ויכוח או משבר ולסייע להתגבר עליו ולקדם את הטיפול. 

 

עובדים בשיתוף פעולה עם מטפלים אחרים כדי לקדם את הטיפול (צילום: עמותת רופאי חלום, ליצנים בשירות הרפואה)

 

הרבה יותר מסתם מופע בידור

המחקר נערך בהובלתה של פרופ' אורית קרניאלי-מילר עם ד"ר ליאור רוזנטל, מהחוג לחינוך רפואי בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, ובשיתוף אורנה דיבון-אופיר, ד"ר דורון שגיא, פרופ' אמתי זיו וליאת פסח-גלבאום, מהמרכז הארצי לסימולציה רפואית. המחקר פורסם בQualitative Health Research , כתב עת מוביל בתחום הבריאות.

 

צוות החוקרים מסביר כי כבר לפני שנים רבות נערכו מחקרים שהתמקדו בהשפעתם החיובית של הליצניות והליצנים הרפואיים והחלו לזהות את כישוריהם השונים במצבים ספציפיים, אולם עד כה לא נעשו מחקרים שדייקו ומיפו את המיומנויות שבהן הם משתמשים, ואת המטרות הטיפוליות שלהם. בנוסף, הייתה חסרה הבנה רחבה כיצד ליצנים יכולים לסייע לילדים, למתבגרים ולהוריהם במצבים מאתגרים של מצוקה וקושי עקב ההתמודדות עם ההליכים והטיפולים הכואבים, שמובילים לעיתים לחוסר רצון לשתף פעולה עם ההמלצות הטיפוליות של הצוותים הרפואיים.

 

במסגרת המחקר החדש, צוות החוקרים התמקד בזיהוי שיטתי, איכותני ומעמיק של כישוריהם של הליצנים הרפואיים, באמצעות התבוננות וניתוח של פעולותיהם במפגשים מאתגרים עם מתבגרים, הורים, וצוות רפואי. הצוות ניתח עשרות סימולציות מוקלטות בווידאו של ליצנים רפואיים במצבים שונים וכן ערך ראיונות עומק עם ליצנים רפואיים ותיקים.

 

הליצנים שנבדקו במחקר הוכשרו וגויסו על ידי עמותת "רופאי חלום", שהיא עמותה ללא כוונת רווח המפעילה ליצנים רפואיים טיפוליים כחלק מהמערך הפרא-רפואי בבתי החולים בישראל, ומכשירה אותם לעבוד בתוך הצוותים הרב-מקצועיים. המחקר נערך בשיתוף המרכז הישראלי לסימולציה רפואית (MSR), שיצר סדנה מבוססת סימולציה המתמקדת בפיתוח כישוריהם של ליצנים רפואיים מנוסים ביחד עם חוקרות מהחוג לחינוך רפואי. 

 

הליצנים הרפואיים תורמים להשגת מטרות טיפוליות רפואיות (צילום: עמותת רופאי חלום, ליצנים בשירות הרפואה)

 

להתמקם בעמדה הנחותה ביותר כדי להעצים את המטופל.ת

מניתוח הממצאים החוקרים זיהו 40 מיומנויות שונות של הליצנים הרפואיים להשגת ארבע מטרות טיפוליות:

  1. בניית קשר וחיבור מידי לצרכי ולרצונות המטופלים
  2. התמודדות עם רגשות וקשיים
  3. הגברת המוטיבציה לדבקות בתוכנית הטיפולית והעלאת תחושת השליטה
  4. דאגה ועידוד מטופלים

 

"למעשה, מכניסתם לחדר הליצנים בוחרים לחבור למטופל, לחזק אותו ולתת לו כוח ומעמד בתוך המערכת הרפואית", מסבירה פרופ' קרניאלי. "הם עושים זאת באמצעות התחברות ראשונית לקולו של המטופל ואפילו לחוסר רצונו ליישם את ההמלצה הטיפולית. זהו חיבור רגשי שבהמשך מוביל את המטופל לשנות את עמדתו ולשתף פעולה עם הצוות הרפואי".

 

נותנים לחולים כוח  ומעמד בתוך המערכת הרפואית (צילום: עמותת רופאי חלום, ליצנים בשירות הרפואה)

 

לדבריה של פרופ' קרניאלי, המערכת הרפואית היררכית ולמטופלות ולמטופלים לא קל לתפקד בתוכה. לכן, אחת המיומנויות של ליצנים רפואיים היא להתמקם בעמדה הנחותה ביותר במסגרת הרפואית. כך הם מעצימים את המטופלים, מאפשרים להם כוח ושליטה, כולל הבחירה אם לאפשר לליצן להיכנס לחדר ואפילו להכתיב את אופי תפקידו מולם. כל אלו מאפשרים את הגברת תחושת השליטה ומעודד את המטופל בהתמודדותו המאתגרת.

 

בהקשר זה, מדגישים החוקרים כי הליצניות והליצנים ערים לקושי הרגשי הנלווה לשהות בבית החולים ולהתמודדות עם מחלה. כדי להתמודד עמו הם לעיתים מספקים הסחת הדעת מהקושי על ידי שימוש באביזרים, הומור ודמיון. הם מאפשרים הוצאת תסכולים כלפיהם, כאלו שקשה להפנות לצוות הרפואי או להורים. במצבים אחרים הם משתמשים במגע מנחם, בנגינה מרגיעה, בהקשבה אמפתית או באמירה מחזקת. היכולת לבטא רגשות ולקבל לגיטימציה חשובה ומועצמת על ידי הליצנים.

 

פרופ' אורית קרניאלי

 

לאמץ את המיומנויות גם בתחומי טיפול אחרים

"מיפוי הכישורים והמטרות של הליצנים הרפואיים בתפקידם, משפר את ההבנה של תפקידם ופעולותיהם ועשוי לסייע לאנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות להכיר בשיטות העבודה שלהם וביתרונות בשילובם בטיפול. יתר על כן, אנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות עשויים ליישם בעצמם חלק מהמיומנויות שזוהו כאשר הם מתמודדים עם האתגרים הללו", מוסיפה פרופ' קרניאלי-מילר.

 

"המחקר הזה חשוב כיוון שהוא מאפשר לליצנים עצמם לבנות תוכנית הכשרה, ולהתפתח ביישום מיומנויות מגוונות להשגת המטרות הטיפוליות השונות שיתאימו למטופלים שונים. בנוסף, הוא גם תורם בסיוע לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לעבוד בשיתוף פעולה עם הליצנים הרפואיים. אם אנשי מקצוע בתחום הבריאות יידעו איך ומתי לשתף פעולה עם הליצנים הרפואיים, הם יוכלו לעזור למטופלים להתגבר על אתגרים, ובו זמנית הם עשויים להיות סובלניים יותר ל'הפרעה' של הליצנים בסדר הטיפולי בבית החולים. זה יספק לליצנים את הזמן והמרחב להתחבר למטופלים, ולעזור ולעודד מטופלים להפוך למשתתפים פעילים יותר בתוכנית הטיפול שלהם", היא מסכמת.

מחקר

03.01.2023
סף הכאב: אנשים עם אוטיזם חווים כאב בעוצמה גבוהה יותר

המחקר החדש סותר את הדעה הרווחת כי אנשים עם אוטיזם לכאורה "אדישים לכאב"

  • רפואה ומדעי החיים

מחקר חדש בחן את תפיסת הכאב של אנשים עם אוטיזם ומצא כי הם חווים כאב בעוצמה גבוהה יותר מכלל האוכלוסייה, ומסתגלים פחות לתחושת הכאב. ממצא זה מנוגד לדעה הרווחת שאנשים עם אוטיזם לכאורה 'אדישים לכאב', והחוקרות משערות כי הממצא קשור לאחד המאפיינים המובהקים של אוטיזם: הפרעת ויסות חושי. החוקרות מביעות תקווה כי ממצאי המחקר יובילו להתייחסות מתאימה יותר מצד צוותים רפואיים, מטפלים, והורים כלפי אנשים עם אוטיזם, שלא תמיד מבטאים את חוויית הכאב בדרכים מקובלות.

 

המחקר מומן ע"י הקרן הלאומית למדע, והובל על ידי ארבע חוקרות: ד"ר תמי בר-שליטא מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב שיזמה את המחקר, בשיתוף עם ד"ר ילנה גרנובסקי מהטכניון ומהמרכז הרפואי רמב"ם ופרופ' אירית וייסמן-פוגל ופרופ' עינת גל מאוניברסיטת חיפה. מחקר זה היווה מסגרת לעבודות הדוקטורט של הדוקטורנטיות צאלה הופמן ומרי קלינגל-לוי, ושלושה מאמרים שהתבססו עליו פורסמו או התקבלו לפרסום עד כה. המחקר הנוכחי פורסם בכתב העת היוקרתי PAIN.

 

ד"ר בר-שליטא מסבירה: "כ-10% מהאוכלוסייה הכללית סובלים מהפרעת ויסות חושי, שמשמעה רגישות חושית ברמה הפוגעת בתפקוד היומיומי. אנשים אלה מתקשים, לדוגמה, להתעלם או להסתגל לזמזום ולהבהוב של אורות ניאון, לרחש המזגן או המאוורר, או לפופקורן של מי שיושב לידם בקולנוע. במחקרים קודמים במעבדה מצאנו שלאנשים אלו כואב יותר לעומת אנשים ללא הפרעת ויסות חושי. מאחר שידוע שהפרעת ויסות חושי נפוצה ביותר בקרב אנשים עם אוטיזם - כ-90-70% סובלים ממנה, היא מהווה קריטריון לאבחון אוטיזם, ואף קשורה לחומרת האוטיזם - רצינו לבחון את תפיסת הכאב באוטיזם. במילים אחרות שאלנו: האם גם לאנשים עם אוטיזם כואב יותר כמו לכלל הסובלים מהפרעת ויסות חושי? נושא זה כמעט ולא נחקר לפני שיצאנו לדרך."

 

פגיעה עצמית אינה מעידה על אדישות לכאב

לדברי החוקרות, במשך שנים רבות רווחה הדעה כי 'לאנשים עם אוטיזם כואב פחות' או שהם 'אדישים לכאב'. למעשה, 'אדישות לכאב' הינה אחד המאפיינים בהגדרה העדכנית של אוטיזם. ההוכחה לכך, לכאורה, הייתה שהם נוהגים להכאיב לעצמם ע"י פגיעה עצמית. "ההנחה הזאת אינה בהכרח נכונה," אומרת ד"ר בר-שליטא, "אנחנו יודעים שפגיעה עצמית עלולה לנבוע דווקא מניסיון לדכא כאב, וייתכן שהם מכאיבים לעצמם על מנת להפעיל, באופן לא מודע, מנגנון גופני של 'כאב מדכא כאב'."

 

מחקר זה הוא מחקר כאב מעבדתי שאושר על ידי ועדת האתיקה של המוסדות האקדמיים. המחקר כלל 52 מבוגרים עם אוטיזם בתפקוד גבוה, בעלי אינטליגנציה תקינה - המדגם הגדול ביותר בעולם עד היום במחקרים על כאב בקרב אנשים עם אוטיזם. המחקר עשה שימוש במבחנים פסיכופיזיים להערכת כאב, המקובלים בתחום חקר הכאב. שיטות אלה בוחנות את הקשר בין גירוי לתגובה, כאשר החוקר, באמצעות מחשב, שולט במשך הגירוי ובעוצמתו והנבדק מתבקש לדרג את עצמת הכאב שהוא חש בסקלה של 0 עד 100. הממצאים הוכיחו חד-משמעית שלאנשים עם אוטיזם כואב יותר. יתרה מזאת, המנגנון לדיכוי הכאב פחות יעיל אצלם.

 

החוקרות מסבירות: "ערכנו מגוון מדידות, שמטרתן בין היתר לבחון אם רגישות היתר נובעת מעירור-יתר של מערכת העצבים, או דווקא מדיכוי של מנגנונים שאמורים לאפשר הסתגלות ולהפחית את התגובה לגירוי עם הזמן. מצאנו שבמקרה של אנשים עם אוטיזם מדובר בשילוב של השניים: הגברה של סיגנל הכאב לצד מנגנון דיכוי כאב פחות יעיל".

 

"המחקר שלנו בחן באופן מקיף ומעמיק את רמת הכאב שחווים אנשים עם אוטיזם. הדעה הרווחת הייתה שהם כביכול 'אדישים לכאב', וצוותים רפואיים ואחרים אף התייחסו אליהם בהתאם. תוצאות המחקר מעידות כי במרבית המקרים, הרגישות לכאב של אנשים עם אוטיזם דווקא גבוהה יותר מזו של מרבית האוכלוסייה, ובמקביל הם אינם מצליחים לדכא גירוי מכאיב באופן יעיל. אנחנו מקוות שהממצאים שלנו ישרתו את אנשי המקצוע והרופאים המטפלים באוכלוסייה זו, ויתרמו לקידום טיפול מותאם אישית," מסכמת ד"ר בר-שליטא.

 

במאמרים נוספים שיתפרסמו בקרוב בחנו החוקרות את הפעילות המוחית של אנשים עם אוטיזם בעת גירויי כאב, ובדקו תת-קבוצות בתוך אוכלוסייה זו בכל הנוגע לתפיסת הכאב.

מחקר

02.01.2023
מה פוגע בתועלת של כלכלת שיתוף המזון?

חלק ניכר מהתועלת הסביבתית של הנוהג הירוק מתבטל עקב שימוש בכסף למטרות בעלות השפעה סביבתית שלילית

  • סביבה וטבע

חוקרות מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת בן-גוריון בחנו מהי התועלת האמיתית שבכלכלת שיתוף המזון הדיגיטלית – כאשר אנשים מפרסמים ומעבירים לאחרים מצרכים עודפים במקום להשליכם לפח. האם, או עד כמה מדובר בנוהג ירוק מומלץ שחוסך משאבים ומפחית משמעותית את הפגיעה בסביבה? החוקרות התמקדו באפקטיביות של שיתוף מזון, על פי שלושה מדדים סביבתיים: חיסכון במים ובמשאבי קרקע, והפחתת ההתחממות הגלובלית. הן מצאו ששיעור ניכר מהתועלת מתקזז כאשר הכסף שנחסך כתוצאה מהשיתוף משמש למטרות בעלות השפעה סביבתית שלילית.

 

המחקר הובל על ידי תמר משולם, בהנחיית ד"ר ורד בלאס מבית הספר פורטר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב וד"ר תמר מקוב מאוניברסיטת בן-גוריון, ובשיתוף עם ד"ר דוד פונט-ויונקו, מומחה בתחום אפקט הריבאונד. המאמר זכה בפרס 'המאמר הטוב ביותר' בכנס PLATE  (Product Lifetimes and the Environment) ופורסם בכתב העת Journal of Industrial Ecology.

 

תמר משולם מסבירה: "בזבוז מזון הוא כיום בעיה סביבתית בוערת ביותר. כולנו משליכים מזון – מהחקלאי בשדה, ועד לצרכן בביתו. בסך הכול כשליש מהמזון המיוצר בעולם הופך לאשפה, המייצרת כ-10% מגזי החממה שנפלטים לאטמוספירה. זאת ועוד: האדם מגדל מזון על כ-50% מקרקעות כדור הארץ שאינן מדבריות או קרחונים, והשטח המשמש לגידול המזון המבוזבז שווה בגודלו לשטחה העצום של קנדה! לכן חשוב כל כך לחפש פתרונות, וגם לבחון את יעילותם של פתרונות קיימים."

 

ד"ר מקוב: "פלטפורמות אינטרנטיות לשיתוף מזון זוכות לפופולריות בכל העולם, ונחשבות למענה נגיש ויעיל לבעיה הקריטית של בזבוז מזון. התועלת שהן מביאות, הן בהיבט הסביבתי והן בהיבט החברתי, היא רחבה ומגוונת: הצלת מזון ומניעת בזבוז, דמוקרטיזציה של מערכת המזון, והפחתת ייצור המזון והפצתו – פעילות שמכלה משאבי טבע וגורמת נזק רב לסביבה. במקביל הן גם חוסכות למשתמשים לא מעט כסף - שכן הם מקבלים מוצרים קיימים בחינם במקום לרכוש מוצרים חדשים."

 

כוונות טובות, תוצאות חלשות

ד"ר בלאס מוסיפה: "הכוונות טובות, היתרונות ברורים, ועם זאת נשאלת השאלה: למה משמש הכסף שנחסך? האם ייתכן שהוא משמש, לפחות בחלקו, למטרות עם השפעות סביבתיות שליליות שלמעשה מבטלות את התועלת שבשיתוף? דוגמה קטנה לצורך המחשה: נאמר שזוג צעיר התקיים במשך חודש ימים אך ורק ממזון שהושג בחינם דרך פלטפורמת שיתוף, ואז החליט להשתמש בכסף שנחסך כדי לטוס לחו"ל... במקרה כזה ברור שהמטוס שבו יטוסו מייצר זיהום שנזקו לסביבה חמור מכל התועלת שבשיתוף. במחקר זה ביקשנו לבחון את הסוגיה המטרידה הזאת לעומקה."

 

החוקרות בחרו להתמקד באפליקציית OLIO, פלטפורמה בינלאומית לשיתוף מזון, וספציפית בפעילותה בבריטניה בין השנים 2019-2017. בעזרת מגוון מודלים מתחום האקולוגיה התעשייתית הם מדדו את התועלת שהניב החיסכון במזון בשלושה מדדים סביבתיים: התחממות גלובלית, התייבשות מקורות מים, ושימוש בקרקעות. מול נתוני התועלת הסביבתית הן הציבו נתונים סטטיסטיים שמפרסמת הלשכה לסטטיסטיקה בבריטניה תחת הכותרת COICOP (Classification of individual consumption according to purpose) - סיווג הוצאות של משקי בית על פי קטגוריות צריכה.

 

תמר משולם: "המיקום שבו בוצעו שיתופי המזון איפשר לנו לשייך כל שיתוף לאחוזון הכנסה מסוים באוכלוסייה בבריטניה. כך מצאנו שכ-60% ממשתמשי האפליקציה משתייכים לחמשת העשירונים התחתונים, בעוד שכ-40% מהשיתופים בוצעו על ידי חמשת העשירונים העליונים. עוד מצאנו שעשירונים 2 ו-10 ביצעו מספר גדול יחסית של שיתופים, ולכן בחרנו להתמקד בהם, לצד נתונים על כלל האוכלוסייה: על מה הם מוציאים את כספם,  ומה המשמעות של הרגלי הצריכה הללו לגבי החיסכון שמאפשר השיתוף."

 

החוקרות ביצעו מגוון ניתוחים סטטיסטיים, שהניבו ממצאים מרתקים. במקרים רבים נמצא פער ניכר (rebound באנגלית) בין התועלת הסביבתית הצפויה, לבין התועלת שהתממשה בפועל. פער זה השתנה בהתאם לאוכלוסייה ולמדד הסביבתי, ותמר משולם מציינת מספר דוגמאות: עבור האוכלוסייה הכללית קוזזו 68% מהתועלת במדד ההתחממות הגלובלית, כ-35% במדד התייבשות מקורות המים, וכ-40% במדד שימושי הקרקע. כמו כן, במשקי בית שהשתמשו במחצית מהחיסכון להוצאות על מזון, פחתה התועלת בכל המדדים ב-80 עד 95 אחוזים.

 

צרכנות ירוקה לצד תשתיות ירוקות

החוקרות מסכמות: "המסקנה מהמחקר שלנו היא שגם כשאנחנו פועלים להתייעלות סביבתית, פעמים רבות התוצאות נמוכות מהמצופה, והתועלת אינה מלאה. זאת מכיוון שהתשתיות בתוכן אנו פועלים עדיין אינן מותאמות במידה מספקת לעקרונות סביבתיים. כל זמן שהחיסכון שלנו נמדד בכסף, והכסף משמש להוצאות נוספות, האפקט הלל פוחת באופן בלתי נמנע."

 

"בהקשר זה חשוב לציין שביצענו בדיקה מה היו התוצאות אילו השיתוף היה נערך בשנת 2011 (שאינה כלולה במאמר זה). השוואה לממצאי 2019 מעלה שיפור משמעותי. ההסבר הוא שבשנים שחלפו נעשה בבריטניה מאמץ גדול לעבור לאנרגיות מתחדשות, והתוצאות ניכרות בירידה בעצימות הפליטות. בשורה התחתונה, הממצאים שלנו מראים שעלינו לשלב מעבר לתשתיות ירוקות עם צרכנות ירוקה. כל אחד מהם בנפרד לא ישיג את ההשפעה הרצויה והחיונית כל כך לאדם ולכדור הארץ."

מחקר

01.01.2023
חיסון הבוסטר נגד נגיף הקורונה בטוח ואין עדויות לתופעות לוואי חריגות

כך עולה מניטור המדדים הפיזיולוגיים של כ-5,000 ישראליות וישראלים באמצעות שעונים חכמים

  • רפואה ומדעי החיים

במחקר ראשון מסוגו בעולם, חוקרים באוניברסיטת תל אביב ציידו כ-5,000 אזרחיות ואזרחים ישראלים בשעונים חכמים וניטרו את המדדים הפיזיולוגיים שלהם לאורך שנתיים. מבין המנוטרים, 2,038 קיבלו את מנת הדחף (הבוסטר) של החיסון נגד נגיף הקורונה, מה שאפשר לחוקרים להשוות את המדדים האובייקטיביים שלהם לפני ואחרי החיסון ולאשש את בטיחות החיסון. המסקנה חד משמעית: החיסון בטוח ואינו גורם לתופעות לוואי.

 

בחזרה לשגרה תוך 6 ימים

המחקר התבצע במסגרת עבודת הדוקטורט של מר מתן יחזקאל, בהנחייתו של פרופ' דן ימין, ראש המעבדה להתמודדות עם מגיפות, ובניהול משותף עם פרופ' ארז שמואלי ראש המעבדה לנתוני עתק בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן. כמו כן, המחקר התבצע בשיתוף ד"ר טל פטלון מנהלת מכון המחקר והחדשנות של מכבי (KSM), וד"ר סיון גזית סגנית המכון, וכן ד"ר עמיחי פיינסקי וגב' מירב מופז מאוניברסיטת תל אביב. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת היוקרתי Lancet Respiratory Medicine.

 

"רצינו לבחון את בטיחות חיסוני הדחף (בוסטר), נגד נגיף הקורונה. בימים אלה אנו מנהלים מחקר קליני רחב היקף למשך שנתיים, שבמסגרתו ציידנו 4,698 ישראלים בשעונים חכמים. השעון החכם מנטר שורה של מדדים, בהם קצב לב, שונות בפעילות הלב, איכות השינה, מספר הצעדים היומי ועוד. בנוסף, המשתתפות והמשתתפים מתבקשים למלא שאלונים יומיים על מצב בריאותם באפליקציה ייעודית שפיתחנו. לבסוף, ניתחנו נתונים אנונימיים על אירועים חריגים אפשריים מהתיקים הרפואיים של רבע מיליון מבוטחים אקראיים של מכבי שירותי בריאות", מסביר פרופ' ימין.

 

מאחר והתיק הרפואי מציין את התאריך של קבלת חיסון הבוסטר, הדבר אפשר לחוקרים להשוות את מצבם של המתחסנים למצב הבסיס שלהם , החל מ-42 יום לפני קבלת החיסון ועד 42 יום לאחר קבלת החיסון, הן בשאלונים, הן בשעונים והן ברישומים של קופת החולים מכבי.

 

"ראינו שינויים מובהקים ומשמעותיים, כמו עלייה ברורה בקצב פעימות הלב בהשוואה לדופק שנמדד לפני כן", אומר פרופ' ימין, "אחר כך ראינו חזרה למצב הבסיסי של המחוסן: רמות הדופק שלפני החיסון חזרו לעצמן לאחר 6 ימים. מכאן, שהמחקר שלנו מאשש את בטיחות החיסונים. המחקר גם אפשר לנו להשוות בין המדדים הסובייקטיביים, האובייקטיביים והאבחון הרפואי של אותו משתתף שקיבל את הבוסטר הראשון וכעבור כמה חודשים את הבוסטר השני, וגילינו שאין כל הבדל בתגובה הפיזיולוגית המתועדת על ידי השעונים החכמים או זו המדווחת על ידי המשתתף באפליקציה".

 

כשהטכנולוגיה החכמה רגישה יותר מהאדם

הממצא שהכי הפתיע את החוקרים היה שהשעונים היו יותר רגישים מהאנשים. "נבדקים רבים דיווחו על עייפות, כאב ראש וכדומה,  וכעבור ימים ספורים דיווחו שהם שוב מרגישים טוב. כלומר, הם חזרו לנורמה. לעומת זאת, בשעונים שלהם עדיין ראינו שינויים מובהקים בקצב הלב שנמשכו עוד כמה ימים. בנוסף, היו גם מחוסנים שלא דיווחו על תופעות לוואי בכלל, בזמן שהם בהחלט חוו שינויים פיזיולוגיים. במילים אחרות, אנחנו למדים שהשעונים החכמים רגישים יותר לשינויים בתחושה הכללית מאשר הנבדקים עצמם", אומר פרופ' ימין.

 

בספרות הרפואית נרשמו 25 תופעות לוואי חריגות שיוחסו לחיסון הקורונה, ותשומת לב מיוחדת הוענקה למקרים נדירים של דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס), וקרום הלב (פריקרדיטיס). פרופ' ימין ועמיתיו בדקו את שכיחותם של מקרים חריגים אלה בקרב רבע מיליון חברי מכבי ולא מצאו כל עלייה באירועים חמורים למיניהם.

 

"התיק הרפואי מספר לנו על אירועים חריגים שאובחנו על ידי הרופאים וכן על אשפוזים שעשויים להיות קשורים לחיסונים, בדגש על אירועים לבבים", אומר פרופ' ימין ומסכם: "עשינו אנליזה מקיפה לכל אותן 25 תופעות לוואי חריגות, ולא ראינו עלייה בשכיחותם בקרב מתחסנות ומתחסני הבוסטר. אנחנו מצאנו שהחיסון בטוח לשימוש, גם חיישני השעון החכם 'חשו' בכך, המחוסנים עצמם דיווח איששו את חיישני השעון ולבסוף גם הרופאים אבחנו שהחיסון בטוח. לתוצאות המחקר יש השלכות מרחיקות לכת לגבי בדיקה אובייקטיבית של בטיחות חיסונים בעתיד".

מחקר

29.12.2022
בלי רוח ועם צלצולים: הרחפן שירחיק עטלפים מטורבינות רוח

המתקן החדשני נועד למנוע קטילת עטלפים על ידי טורבינות רוח, ולאפשר הפעלה יעילה ורציפה שלהן לטובת ייצור אנרגיה מתחדשת

  • הנדסה וטכנולוגיה
  • רפואה ומדעי החיים

 

העולם מתקדם לשימוש באנרגיות מתחדשות, וזה נהדר, אבל לבעלי החיים קצת יותר קשה להתרגל לנוכחות של מערכות שמנצלות את האנרגיות שמציע הטבע. טורבינות הרוח, למשל, קוטלות בעלי כנף רבים, בהם עטלפים, שגומאים מדי לילה קילומטרים רבים בטיסה בגובה שבו פועלים להבי המתקנים. בחלק מהטורבינות בישראל מותקן מנגנון שעוצר את פעילותן כשהוא מזהה התקרבות של בעל חיים, אולם זהו פתרון חלקי בלבד, שגם מאט את פעילות ייצור האנרגיה. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת חיפה בחנו את יעילותו של מכשיר ייעודי המותקן על רחפן, שנועד להרחיק עטלפים מטורבינות הרוח שקוטלות אותם בהמוניהם, ולאפשר לטורבינות לפעול באופן יעיל ורציף. המתקן, שמשדר שילוב של אותות על-קוליים ואורות, מרתיע עטלפים וגורם להם לעוף בגובה רב יותר, מחוץ לאזור הסכנה.

 

לגרום לעטפלים לעוף גבוה יותר

את המחקר הובילו הדוקטורנט יובל ורבר מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה, ושני המנחים שלו: פרופ' יוסי יובל מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, ופרופ' ניר ספיר מאוניברסיטת חיפה. המאמר פורסם בכתב העת Remote Sensing in Ecology and Conservation.

 

"טורבינות רוח נחשבות לטכנולוגיה מבטיחה בתחום האנרגיה המתחדשת, אך הפעלתן כרוכה במגוון אתגרים ביולוגיים. בין היתר, הן קוטלות מספרים גדולים של בעלי חיים מעופפים שנתקלים ברוטורים של הטורבינה, בהם מיליוני עטלפים, שנקטלים בדרך זו מדי שנה ברחבי העולם. כיום, המענה היחיד לקטל העטלפים הוא הפסקת פעילות הטורבינה בזמנים שבהם צפויה פעילות רבה שלהם, אך הפסקות כאלה פוגעות ביעילות הטורבינה ומצמצמות את כמות האנרגיה שניתן להפיק ממנה. במחקר זה בדקנו פתרון אפשרי חדש: מכשיר המותקן על רחפן, שמשדר שילוב של אותות ויזואליים ועל-קוליים המיועד ספציפית לעטלפים. יתרונו של הרחפן בכך שהוא נמצא בתנועה: כשהאותות נייחים וקבועים בעלי החיים נוטים להתרגל ולהתעלם מהם", מסביר פרופ' יובל.

 

גומאים מאות קילומטרים בלילה, ועפים בדיוק  בגובה להבי טורבינות הרוח. עטפלים

 

"המחקר, שמהווה חלק מעבודת הדוקטורט שלי, נערך באזור עמק החולה, מקום שיש בו פעילות רבה של עטלפים", מסביר יובל ורבר ומרחיב: "הפעלנו את הרחפן בגובה של 100 מ', שהוא הגובה הממוצע של מרכז טורבינות הרוח, ובתנועה לאורך מסלול של כ-100 מ', הלוך וחזור. כדי לעקוב אחר פעילות העטלפים נעזרנו במכ"ם הממוקם על הקרקע, שמאפשר מעקב בגובה של 100 מ' ומעלה, והוספנו מכשיר מסוג לידאר - מכ"ם מבוסס לייזר שמשמש על פי רוב כמכשיר התרעה בכלי רכב, לצורך מעקב בגובה נמוך יותר".

 

"במקביל ביצענו הקלטות אקוסטיות של העטלפים במעופם, באמצעות מקלטים שמוקמו בשלושה גבהים שונים: מטר אחד, 150 מ' ו-300 מ'. כדי להעלות את המקלטים לגובה נעזרנו בצפלינים. חשוב לציין שהמחקר שלנו היה הראשון בעולם שיישם את הטכנולוגיות הללו - מכ"ם, לידאר, וצפלינים - כדי לעקוב אחר עטלפים".

 

תיאור פעילות הניסוי

 

פיתרון סביבתי יעיל ומציל חיים

בעזרת מגוון אמצעי המעקב השוו החוקרים בין פעילותם הרגילה של העטלפים לבין פעילותם בנוכחות הרחפן הנושא מכשיר הרחקה. הממצאים היו חד-משמעיים: המכשיר אכן מרחיק עטלפים. בנוכחותו פחתה פעילות העטלפים מתחת לרחפן בכ-40%, ובמרחק של עד כ-500 מטר ממנו. לעומת זאת, התגברה הפעילות מעל לגובה של 100 מ', ובעיקר בגובה רב של עד 800 מ'.

 

"נראה שהמכשיר יעיל בהרחקת עטלפים מסביבתו הקרובה. העטלפים חשים את האותות הוויזואליים והעל-קוליים שהוא משדר ובוחרים לעוף מעליו, כפי שקיווינו. אנחנו משערים שאם המכשיר יופעל בקרבת טורבינה הוא יגרום לעטלפים להגביה עוף ולהתעופף מעל הטורבינה, מחוץ לטווח הסכנה. מדובר בפתרון יעיל וישים שעלותו סבירה, עם תועלת רבה לכל הצדדים: מצד אחד מניעת קטילתם של עטלפים, ומצד שני אפשרות להפעיל את הטורבינה ולהפיק אנרגיה ירוקה באופן בטוח, רציף ויעיל. בכוונתנו לבצע ניסוי המשך באתר של טורבינות רוח, על מנת לבחון את יעילות המתקן בתנאי אמת", מסכם פרופ' יובל.

 

מספקות אנרגיה מתחדשת. טורבינות רוח ברמת הגולן

מחקר

27.12.2022
פתרון לתעלומה מדעית: חלבוני קרום התא "אוהבים לנדוד" לאזורים בעלי

הבנה מעמיקה של התהליך יכולה לקדם את עולם הרפואה בטיפולי פוריות, מתן תרופות ועוד

  • מדעים מדויקים

תגלית חדשה באוניברסיטת תל אביב: חלבוני קרום התא החיוניים לאיחוי תאים 'אוהבים לנדוד' לאזורים בעלי עקמומיות גבוהה. החוקרים מסבירים כי כל התאים בגוף האדם עטופים בקרומים, שמפרידים בין תכולת התא לסביבה שלו. כמו כן, ישנם מקרים בהם מתבצע תהליך של איחוי בין תאים, למשל בהפריה של זרע וביצית. יחד עם זאת המנגנון שגורם לאיחוי התאים עדיין נותר כתעלומה מדעית. מחקר חדש באוניברסיטת תל אביב הצליח ליצור שימוש חדשני במערכת המדמה קרום תא (ממברנה) בעל עקמומיות. המערכת הניסיונית הזו מאפשרת לחקור את השפעת הצורה של הקרום המכיל חלבונים 'עקמומיים' על מיקום החלבונים ואיחוי קרומי תאים.

 

המחקר נערך בהובלת הדוקטורנט רביב דהרן, בהנחיית ד"ר רעיה סורקין מבית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים ובשיתוף פעולה עם פרופ' מיכאל קוזלוב מאוניברסיטת תל אביב, וקבוצת חוקרים מאוניברסיטת ציגווה בסין. המחקר פורסם לאחרונה בכתב-העת היוקרתי PNAS.

 

העקמומיות חשובה לאיחוי

ד"ר סורקין מסבירה: "איחוי ממברנות הוא תהליך חיוני בגופנו המתרחש בתהליכים שונים כגון מעבר אותות במוח, תהליכי הפריה ותקשורת בין תאים. הבנה מעמיקה יותר של התהליך יכולה לקדם את עולם הרפואה בטיפולי פוריות, מתן תרופות ועוד. במעבדה אנו מנסים להבין את ההיבט הכימי-פיזיקלי של תהליך זה. בתאים יש ממברנות דינמיות בצורות שונות. ישנן ממברנות עם עקמומיות מאוד גבוהה, ומכך עולה השאלה מדוע נדרשת עקמומיות כזאת? ככל הנראה הצורה העקמומית חשובה למגוון תהליכים כמו למשל תהליך האיחוי".

 

במסגרת המחקר החדש, החוקרים התמקדו בשני חלבונים הממוקמים על גבי ממברנות התאים. חלבון אחד נמצא על הביצית והוא קריטי בתהליכי ההפריה, והשני חיוני ליצירת בועיות המשמשות לתקשורת בין תאים. במעבדה יצרו החוקרים מערכת המאפשרת לבחון את ההשפעה של עקמומיות ומתח הממברנה על התארגנות ומיקום החלבונים. בהמשך, החוקרים יצרו בועיות ממברנות גדולות, כדי שיהיה קל להבחין בהשפעות השונות, וסימנו את החלבונים עם צבען ביולוגי. בשלב הבא הם השתמשו במכשיר לכידה אופטית, המכונה מלקחיים אופטיים, שבעזרתו ניתן לבצע מניפולציות לחלקיקים מיקרוסקופיים.

 

החוקרים מציינים כי מדובר בטכנולוגיה שמאפשרת להחזיק ולהזיז חלקיקים בעזרת אור. בעזרת כדור זכוכית קטן המוחזק במלכודת האופטית ניתן למשוך מהבועית צינוריות ממברנה דקות, ובכך לדמות תהליכים ביולוגיים שבהם צינוריות כאלה נוצרות, כפי שקורה בפני השטח של הביצית. החוקרים שילבו את המלקחיים האופטיים עם מכשיר נוסף שבאמצעותו ניתן לשאוב חלק מהממברנה, דבר המאפשר שליטה בעקמומיות ובמתח שלה.

 

ד"ר סורקין: "באמצעות המערך הזה הצלחנו להוכיח שהחלבונים הללו 'אוהבים לנדוד' לאזורים בעלי עקמומיות גבוהה. בעבודות קודמות נמצא שעכברה שבה החלבון הזה חסר תהיה עקרה. זאת אומרת שלצורה העקמומית של קרום הביצית ולנדידת החלבון לאזור הזה יש חשיבות גדולה בתהליך ההפריה. תגלית זו תאפשר בעתיד לפתח טיפולי פוריות או אמצעי מניעה חדשים.

 

אנו מאמינים שמחקר רב תחומי הוא המפתח להבנת תהליכים ביולוגיים שחשובים לבריאות ואיכות החיים שלנו. ישנה אמירה מפורסמת של ריצ'ארד פיינמן, "מה שאני לא יכול ליצור, אני לא יכול להבין". זו הגישה שלנו במעבדה: אנחנו רוצים לדמות תהליכים ממברנליים מהמרכיבים הכי בסיסיים שדרושים למנגנונים ביולוגיים ההכרחיים לחיים כמו הפריה או תקשורת בין תאים. על ידי שליטה מדויקת במאפייני התהליך כמו הצורה ומתח הפנים של הממברנה, נוכל להבין את המנגנונים ולטפל במצבים פתולוגים. על ידי כך אנו מקווים לתרום לשיפור הבריאות ואיכות החיים".

מחקר

18.12.2022
המפתח להצלחה בעסקים: צוות מגוון מגדרית ואתנית

גיוון במגדר ובמוצא אתני בקרב צוותי עובדות ועובדים יכול להוביל לשיפור של למעלה מ-50% בקבלת ההחלטות בחברה

  • חברה

 

גיוון מגדרי וגיוון אתני במקום העבודה אינם רק עניין של מוסר או תקינות פוליטית, לדברי פרופ' תלמה לובל מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה של אוניברסיטת תל אביב. לובל מסביר שגיוון, למעשה, תורם להצלחתן של חברות וארגונים ברחבי העולם.

 

במחקרה מציגה לובל שפע של עדויות אמפיריות לכך שגיוון מגדרי ואתני משפר את ביצועי חברות וארגונים - עד כדי שיפור של 58% בקבלת ההחלטות. היא מזכירה כדוגמה דו"ח משנת 2008, שלדבריה, "מצא שבין החברות שנכללו ברשימת Fortune 500, אלו שהדירקטוריון שלהן כלל יותר נשים השיגו תוצאות פיננסיות טובות יותר".

 

יותר נקודות מבט

בדוגמה אחרת, חוקרים ממכון המחקר קרדיט סוויס סקרו 2,360 חברות ומצאו כי לאלו שהדירקטוריון שלהן כלל לפחות אישה אחת, היו ביצועים טובים יותר מאלה שהדירקטוריון שלהן מורכב מגברים בלבד. דו"ח מקינזי בחן את ההשפעה של מגדר ומגוון רב לאומי על הביצועים הפיננסיים של חברות. החוקרים בחנו את הרכב הדירקטוריונים של 180 חברות בצרפת, גרמניה, בריטניה וארצות הברית בשנים 2008 עד 2010, והתוצאות היו ברורות: ההצלחה הפיננסית של החברות שאופיינו בגיוון הייתה גבוהה משמעותית. מאלה שהיו פחות מגוונים". לדברי פרופ' לובל, מחקרים אלו ואחרים מוכיחים בבירור שגיוון מציע יתרונות משמעותיים לחברות ומשפר את תפקודן, שכן אנשים מרקעים שונים מביאים איתם מגוון נקודות מבט וסוגי ידע, והמגוון הזה תורם לחדשנות ויצירתיות: "כשאתה מביא אנשים עם דעות שונות לחדר, תהליך קבלת ההחלטות הופך מורכב יותר, והמשתתפים לוקחים יותר מידע בחשבון. ככל שישמעו יותר נקודות מבט וחוות דעת, כך גדלים הסיכויים להגיע לפתרון טוב יותר".

 

הגיוון במקום העבודה, למעשה, משפר את הביצועים גם אם נקודות המבט המגוונות לא נשמעות כלל. לדברי פרופ' לובל, "החוקרים בחנו את השפעת הגיוון במוצא הגזעי על קבלת החלטות וביצועי סוחרים בשוק ההון. הם הזמינו אנשים עם רקע פיננסי להשתתף במחקר, והכשירו אותם לחשב את הערך הפנימי של מניות. לאחר מכן, המשתתפים חולקו לקבוצות עם אופי הומוגני או מגוון. הקבוצות המגוונות כללו לפחות אדם אחד ממוצא שונה משאר המשתתפים. החוקרים ערכו את המחקר שלהם בשני שווקים - צפון אמריקה ודרום מזרח אסיה. בצפון אמריקה, הקבוצה ההומוגנית כללה רק סוחרים לבנים, בעוד שהקבוצה המגוונת כללה סוחר אחד ממוצא אפרו-אמריקאי ואחד ממוצא לטיני. באסיה, הקבוצה ההומוגנית הורכבה מסוחרים סינים בלבד, והקבוצה המגוונת כללה גם סוחרים ממלזיה והודו.

 

התוצאות היו מדהימות: חברי הקבוצות המגוונות הפגינו רמת דיוק גבוהה משמעותית בתמחור המניות מאשר הקבוצות ההומוגניות. יכולתם לנקוב במחיר המשקף את השווי האמיתי של הנכסים הייתה גבוהה ב-58%. "חברי הקבוצות ההומוגניות נטו לשלם מחירים בלתי סבירים ומופקעים, שהיו רחוקים מהשווי האמיתי של המניות, לעומת אלה שצוטטו על ידי הקבוצות המגוונות. במילים אחרות, הסיכוי להיווצרות בועה מסוכנת היה גבוה יותר כאשר המסחר בוצע על ידי קבוצה הומוגנית, ונמוך יותר כאשר הסוחרים השתייכו לקבוצות אתניות שונות. זה היה ממצא מפתיע שעשויות להיות לו השלכות מרחיקות לכת: עצם נוכחות המיעוטים שינתה את מגמת קבלת ההחלטות".

 

פרופ' תלמה לובל, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב

פרופ' תלמה לובל

 

חוות דעת חיצונית

בספרה, Whatever Works, שפורסם בארצות הברית ב-2020, מציגה פרופ' לובל ממצאים שמרחיקים הרבה מעבר לעולם העבודה והעסקים: מחקר שערכו פרופ' ריצ'רד פרימן והדוקטורנט שלו ווי הואנג מאוניברסיטת הרווארד השווה 2.5 מיליון מאמרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים, ומצא שמאמרים שמחבריהם הגיעו מרקע אתני מגוון זכו ליותר אזכורים וציטוטים בספרות המדעית. "מחקרים רבים מראים שעבודה בצוות מגוון תורמת לקבלת החלטות טובה יותר", מסכמת פרופ' לובל. "לאור זאת, כדאי שתסתכלו סביב בפעם הבאה שאתם עובדים על פרויקט משותף. האם כל חברי הצוות שלך מאותו מגדר וקבוצה אתנית כמוך? אם התשובה חיובית, עליך לשקול היטב את כל האפשרויות שלך ולהימנע מלקבל החלטות מידיות. סביר להניח שתפיקו תועלת מלקבל חוות דעת חיצונית. כשמקימים צוות, כוח משימה או ועדה, נסו לכלול כמה שיותר אנשים ממגוון קבוצות אתניות, מגדרים ורקעים".

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>