ילדים עם אוטיזם בסגר: התקפי זעם ואלימות, הפרעות אכילה קיצוניות וחוסר שינה אך גם הזדמנות לצמיחה

מחקר חדש בחן את ההשלכות של משבר הקורונה והשהות הממושכת בסגר על ילדים עם אוטיזם

 

השינוי הקיצוני בשגרת חייהם של הילדים והשהות הממושכת בבית בתקופת הסגר הראשון גרמו לפגיעה בהתפתחות של הילדים ולכך שהילדים החלו לאמץ התנהגויות חריגות: באחד המקרים, ילד סירב ללכת לישון ונשאר ער כל הלילה תוך שהוא צורח וצועק ללא הפסקה, ילד אחר חבט את ראשו בקיר. "פעמים רבות ההורים נותרו חסרי אונים שכן אין להם את הכלים והידע המקצועי הנדרש כדי להתמודד עם הסיטואציה והתוצאה היא פגיעה בהתפתחות של הילדים," טוענים החוקרים, שבחנו במחקר חדש את הקשיים שעימם התמודדו ילדים עם אוטיזם מדרגות חומרה שונות והוריהם במהלך הסגר הראשון.

 

מנתוני המחקר עולה כי השינוי הקיצוני בשגרת חייהם של הילדים והשהות הממושכת בבית, שהחליפה את מסגרות הלימוד של החינוך המיוחד, גרמו לפגיעה בהתפתחות של חלק מהילדים ולכך שחלק מהילדים החלו לאמץ התנהגויות חריגות שהתאפיינו בין היתר בהפרעות אכילה קשות, התקפי זעם ואלימות קיצוניים, חוסר בשעות שינה ועוד. בנוסף, הדבר עורר קושי רב בקרב ההורים, שחלקם חשו חוסר אונים כיוון שאיבדו את רשת התמיכה הכה חיונית ובן רגע הפכו ל"מטפלים" במשרה מלאה, למרות שרבים מהם חסרים את הכישורים לכך.

 

המחקר נערך בהובלת ד''ר איתי טוקטלי-לצר, פרופ' אורית קרניאלי-מילר ופרופ' יעל לייטנר מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, ובשיתוף המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, איכילוב, ופורסם בכתב העת האקדמי Autism.

 

פגיעה בשגרה הובילה לרגרסיה

המחקר כלל הורים ל-25 ילדים עם אוטיזם ששיתפו את החוקרים בזמן אמת בקשיים שחוו בזמן הסגר. כך למשל, באחד המקרים ילד שרגיל לאכול את השניצל "הספציפי" שהוא מקבל מדי יום בגן, סירב תחילה לאכול מוצרי מזון אחרים, ובהמשך הסכים לאכול רק מעדן חלב מסוג מסוים, שאותו אכל בכמויות גדולות, שהיוו עול כלכלי למשפחה ועול בריאותי לילד.

 

במקרים אחרים היו ילדים שסירבו ללכת לישון ונשארו ערים כל הלילה תוך שהם צועקים ונמצאים באי שקט. ילדים נוספים חוו רגרסיה בהתנהגות שלהם, ושבו להם התנועות החזרתיות והסטראוטיפיות שכבר היו בשיפור ניכר. לדוגמא ילד אשר חזר לחבוט את ראשו בקיר, ילדה שהפסיקה לאכול עם סכו"ם או ילד שחזר לליקוק אובססיבי של הידיים.

 

יחד עם זאת, החוקרים מציינים שהיו משפחות שחוו זאת אחרת. משפחות אלו תיארו דרכים יצירתיות שעל אף הקושי הצליחו לסייע לילדים לצלוח את המשבר בצורה חיובית, לדוגמא היו הורים שזרמו עם תחומי העניין הייחודיים של ילדיהם, כמו לדוגמא אפייה חזרתית של עוגיות, והורים לילד בעל צורך תמידי להיות בתנועה שקנו לו טרמפולינה לבית כדי שיוכל להוציא אנרגיה.

 

תכניות סיוע והכוונה להורים לילדים עם אוטיזם

"סגר היא תקופה קשה לכולנו, אך על אחת כמה וכמה למשפחות לילדים אוטיסטים שכל תזוזה ולו הקלה ביותר משגרת החיים עלולה לפגוע בילדים ולהוציא אותם מאיזון," אומרת פרופ'  קרניאלי-מילר. "המחקר הראה שפעמים רבות ההורים נותרו חסרי אונים שכן אין להם את הכלים והידע המקצועי הנדרש כדי להתמודד עם הסיטואציה. המצב הזה דורש הענקת כלים להורים כדי לאפשר להם להתמודד עם האתגר הגדול. לייצר "שגרה גמישה" לילדיהם ולקבל מקורות תמיכה שייעצו להם ויסייעו".

 

לדבריה, "ממצאי המחקר מעלים שדווקא בתקופות של סגר המדינה חייבת לעשות הכל כדי למנוע את סגירתן של מסגרות החינוך המיוחד ופגיעה בילדים עם צרכים מיוחדים. במידה והמדינה מחליטה בכל זאת לסגור את מסגרות החינוך, עליה להפעיל מיידית תכניות סיוע והכוונה להורים לילדים עם אוטיזם כדי לתת להם עזרה מקצועית וכלים טובים יותר לטיפול בילדים".

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive