המצוקה הנפשית של תושבי הדרום בעקבות הקורונה חריפה יותר

מחקר שנעשה בגל הקורונה הראשון חושף ממצאים חדשים על השפעת הטראומה, שממנה סובלים תושבי הדרום ועוטף עזה

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב, שנעשה במהלך גל הקורונה הראשון, קובע כי לתגובות הפוסט-טראומטיות שמהן סובלים תושבי הדרום ועוטף עזה, עקב החשיפה המתמשכת לרקטות ולטילים, יש השפעה שלילית קשה יותר על מצבם בזמן הקורונה. זאת בהשוואה לאלה שחוו אירועים טראומטיים אחרים, כמו למשל תאונות דרכים, טראומת קרב, אובדן אדם קרוב, תקיפה פיזית או מינית וכדומה.

 

טראומה מתמשכת

על פי ממצאי המחקר שערכה ד"ר יעל להב מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, הקשר בין סימפטומים פוסט-טראומטיים עקב אירוע טראומטי מהעבר לבין חרדה בהווה בזמן הקורונה, היה חזק יותר באופן מובהק בקרב תושבי הדרום (עוצמת קשר 0.69 – הנחשבת לגבוהה מאוד). זאת לעומת שורדי אירועים טראומטיים אחרים (עוצמת קשר 0.47). המחקר התפרסם בכתב העת Journal of Affective Disorders.

 

המחקר בוצע במהלך חודש אפריל 2020, בעיצומו של הגל הראשון של מגפת הקורונה בישראל, וכלל 976 ישראלים, מתוכם 255 תושבי הדרום שדיווחו על חשיפה לירי טילים ורקטות, ו-793 (שאינם תושבי הדרום), שדיווחו על טראומות שונות בעברם. ממצא בולט נוסף שעלה במחקר קובע שאומנם, כצפוי, כל האנשים שנחשפו לאירועים טראומטיים סובלים מיותר סימפטומים של דיכאון, חרדה וסימפטומים פרי-טראומטיים בזמן הקורונה, לעומת אנשים שלא נחשפו לאירועים טראומטיים. עם זאת, כאשר החוקרת השוותה בין תושבי הדרום לשורדי אירועים טראומטיים אחרים, עלה שתושבי הדרום, אשר נחשפים לטראומה מתמשכת, סובלים ממספר רב יותר של סימפטומים מסוג דיכאון, חרדה ומצוקה נפשית אחרת.

 

שחיקת המשאבים הנפשיים

ד"ר להב מסבירה כי במסגרת המחקר היא ביקשה לבדוק את התגובות הפסיכולוגיות אל מול הלחצים שמייצרת מגפת הקורונה בקרב שורדי טראומה מסוגים שונים, וכיצד הם מתמודדים עם הקשיים הנלווים לקורונה. "מצאתי שהיסטוריה של חשיפה לאירועים טראומטיים מגבירה את הסיכויים לפתח חרדה וסימפטומים, שמשקפים תגובה טראומטית אל מול הקורונה. זה כשלעצמו ידוע לחוקרי הטראומה ולא מפתיע. החידוש במחקר היא הפגיעות הגבוהה של תושבי הדרום. אותם תושבים חשופים לטראומה מתמשכת, שאין לה סוף ברור, והם חיים בדריכות יומיומית ששוחקת את המשאבים הנפשיים שלהם. התוצאה היא רמות גבוהות יותר של חרדה, של דיכאון ושל סימפטומים טראומטיים – גם בהשוואה לאנשים שחוו אירועים טראומטיים בחייהם".

 

ד"ר להב מציינת שככלל, לסימפטומים המשקפים תגובה טראומטית אל מול הקורונה יש ארבעה מופעים מרכזיים: חודרנות, המשקפת חוויה מחדש של הטראומה כמו לדוגמה פלשבקים; עוררות יתר, כמו לדוגמה קשיי שינה, עצבנות ומתח; הימנעות, כלומר נטייה להימנע מגירויים הקשורים לטראומה; ושינויים בקוגניציות ובמצב הרוח, שבאים לידי ביטוי בתפיסות פסימיות, במחשבות שליליות על העצמי ועל העולם ובדומיננטיות של רגשות כמו אשמה, בושה, פחד וכעס.

 

לדברי ד"ר להב, למחקר החדש השלכות קליניות, והוא מצביע על הצורך לספק התערבות קלינית לתושבי הדרום ועוטף עזה במהלך מגפת הקורונה, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי שניתן לבצע גם באופן מקוון.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive