שינויים בהרגלי הקריאה?

מהן ההשפעות של המעבר מן הספר המודפס לאלקטרוני? כיצד ייראה שבוע הספר בעוד עשור? האם נאמני הדפוס יכולים למצוא נחמה במעבר לעולם בו האצבע גוללת ולא מדפדפת? ואיך כל זה משפיע על איכות התוכן אליו אנו נחשפים? 

שינויים בהרגלי הקריאה?

העולם מתחלק בין אלו שלא יכולים בלי ריח הדפוס של ספר חדש, לאלו המעדיפים להחליק באצבעם על מסך. הראשונים מאשימים את הדיגיטציה בניתוק חברתי, ואילו האחרונים דורשים הכרה בתועלת הקדמה והטכנולוגיה. כך או כך, הספר המודפס, שנחשב במאה ה-15 לקדמת הטכנולוגיה, מפנה היום את מקומו לחברו הדיגיטלי, ויש להודות כי עם כל האהבה לספר המוחשי – יתרונות המעבר רבים ואפילו מפתיעים. לכבוד שבוע הספר שנערך החודש, ניסינו להבין מי נגד מי.

 

פלורליזם של קולות

ניתן היה לחשוב, כי המעבר לאמצעי תקשורת מתקדם יותר, ישפיע על כמות התוכן שנוכל לצרוך אך גם על איכותו. מצד אחד, מדובר, כמובן, ביתרון עצום עבור הכותב והקורא גם יחד: בעבר, כדי להוציא לאור ספר, היה צורך לחזר אחר הוצאות הספרים הגדולות והבלעדיות, ולצלוח את מסלוליהן הארוכים והמפרכים עד הדפסת הספר הנכסף. היום ניתן לפרוץ את תקרת הכריכה הקשה ולהוציא לאור ספרים דיגיטליים בהוצאה עצמית או באמצעות הוצאות קטנות. הקורא מצדו זוכה למגוון רחב יותר של ספרים וקולות חדשים, במחירים נמוכים משמעותית.

 

השאלה היא האם בכל זאת מתפספס משהו בדרך. האם איכות התוכן מושפעת מהמעבר להוצאה האלקטרונית, כשכל החפץ יכול לכתוב ולפרסם? "אין ספק שקיים היום שפע שניתן לפרסמו ללא בקרה או סינון, אך יש בו גם יותר גיוון. הבעיה העיקרית שקיימת כעת באיסוף מידע מהרשת כפולה – היכולת לברור מידע שצריך והיכולת לברור מתוכו את מה שראוי", אומר פרופ' משה פלורנטין, מהחוג ללימודי התרבות העברית בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין. בהוצאה עצמית אין כל הגבלה או פיקוח על התוכן, ואילו ההוצאות הדיגיטליות, אשר כן נותנות מענה לצרכי עריכה והגהה, אינן בהכרח מציבות זאת כתנאי. לכן יש צורך להתאמץ יותר בבחירת הספרים.

 

ספר ויראלי

הבמה הווירטואלית פתחה בפני יוצרים חדשים הזדמנות להגיע לקהלים משמעותיים תוך זמן קצר מאוד. הספר "עושה כרצונו" של אסתי ויינשטיין ז"ל, חסידת גור לשעבר, ששמה קץ לחייה לאחר שלא יכלה לשאת את הניתוק ממשפחתה, הועלה במלואו וללא כל עריכה לרשת מיד עם מותה הטראגי. תוך ימים הוא הופץ בקרב אלפי קוראים, הפך את היוצרות, והביא את הוצאות הספרים הגדולות לחזר אחר הזכות להוציאו לאור. ככל שהדעות לגבי אותו ספר עצוב היו חלוקות יותר – כך עלה מספר קוראיו, ולמרות העובדה שגם היום הוא זמין להורדה חינמית מהאינטרנט, הוא ראה אור בהוצאת כנרת-זמורה-דביר ונמכר היום בפורמטים שונים ברשתות הספרים וברוב החנויות המקוונות. כנראה שעל מנת לקבל חשיפה מהירה יש צורך בשערורייה. דוגמא מצוינת ל"ויראליות מודפסת" הוא ספרה של דורית רביניאן, "גדר חיה", המספר על רומן יהודי-פלסטיני, שזכה לעדנה מחודשת ואזל מהמדפים, לאחר ששר החינוך הודיע על הוצאתו מתכנית הלימודים בבתי הספר, עקב חשש להדחת הנוער להתבוללות.

 

אך אלה הם מקרים בודדים בהם ספר משווק באופן ויראלי, ללא מימון, אלא ע"י ההמונים, שהמסר שלו היה מספיק חשוב להם על מנת להפיצו הלאה. לדברי ד"ר תמר אשורי, מהחוג לתקשורת ע"ש דן בפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון: "נכון לומר שליותר אנשים יש במה, וקל וזול יותר להפיק ספרים בהוצאה עצמית, ובכל זאת – אם אין מאחורי הסופר גוף חזק שמשווק את הכותר – יהיה קשה להחדירו לשוק, גם אם הוא דיגיטלי. הוצאות הספרים הגדולות כן משמרות את מעמדן, והחשיבות של מערך השיווק, גם ברשת, נותרה בעינה".

 

מי זקוק למי - הסופר להוצאה לאור? או להיפך?

עלות שיווקו של ספר, מודפס או מקוון, מתומחרת היטב במחירו הסופי, ומשפיעה על הרווח המופרש לכיסו של הסופר. כשהוצאת ספרים גדולה לוקחת חסות על פרסומו של ספר – היא מתמחרת את העלויות הללו, וגוזרת אותן משורת הרווח הקטנה ממילא של היוצר. בישראל שוק האתרים המוכרים ספרים מקוונים מתפתח אך עדיין מוגבל, ועם כל הכבוד לאנדרדוג שקם מול ההוצאות הגדולות – עדיין קיימים בו חסרונות: כל אתר מוכר רק את הספרים של אותה ההוצאה, או של סופרים החתומים מולו על חוזה, ולמרות שישנן הוצאות המקיימות הסכמי הפצה עם כל חנויות הספרים המקוונות - לכל חנות דרישות משלה לגבי העלאת הספר למדפן הווירטואלי. יש יוצרים שרואים בכך יתרון, משום שכך יש להם שליטה מלאה על תקציב הפרסום והשיווק, ולכן – גם על הרווח שלהם מכל עותק שנמכר.

 

לכן, אף על פי שהוצאת כותר דיגיטלי זולה בהרבה מזו המודפסת, ומאפשרת לסופרים חדשים לפרוץ לשוק הספרים, נראה כי עדיין עליהם להיות ברוכי כישרונות בתחומים נוספים מלבד כתיבה, למשל במכירות ובשיווק, ולהשקיע סכומים לא קטנים בפרסום, וכן בהדפסת כותריהם, מפני שלמרות העלייה המטאורית שנרשמה לפני כעשור בצריכת ספרים מקוונים, הרי שהיום ישנה חזרה לחיקו של הספר המודפס. סנטימנטים? בחינה מחדש של איכות תכנים? שווה לחקור.

 

כל הייטק סופו להפוך ללואוטק 

כמעט כל מי שהניח בחזרה על המדף את הספר המודפס ועבר לקרוא בפורמט דיגיטלי מעיד כי לא יחזור לאחור. זה כבד, לא נוח, ופתאום שום תנוחה לא מתאימה עוד למשקלו של ספר עב כרס. עם זאת, יש ז'אנרים מסוימים של ספרים שתמיד יהיה כיף לדפדף בהם. "ישנם מספר סוגי ספרים שנראה כי השפעות המעבר למדיה הדיגיטלית לא חלים עליהם: ספרי בישול, ספרי ילדים וספרי טיולים", אומרת בחיוך ד"ר אשורי. "למרות שאת הדור הצעיר קשה לנתק היום מן המסכים השונים, ספר מודפס, צבעוני וריחני ממשיך לרתק את הילדים הצעירים, כמו שספרי בישול ממשיכים להוות מתנות חג ואירועים בקרב רבים. על פניו, אפשר היה לחשוב שילדים ילכו בעקבות מודל החיקוי שלהם, הוריהם, ויעברו גם הם למדיה הדיגיטלית, אך בפועל אין הדבר כך. כמובן שתמיד יהיו ילדים שיימשכו לספריות מול אלה שיקפצו על ההזדמנות לדלג על שעת הקריאה, ולהעסיק עצמם בדברים אחרים", היא מוסיפה ומסכמת "דבר אחד בטוח, לספרים יש היום, אולי יותר מבעבר, תפקיד סימבולי ולא רק כמוצר תוכן. לספרייה מגוונת בסלון יש אמירה גדולה".

 

למלא את החלל

אחד היתרונות הגדולים במעבר לספרים דיגיטליים הוא ההזדמנות לערוך שינוי בתפיסת התפקיד של הספריות המסורתיות, שהיו עד לא מזמן מקום להתבודדות שקטה בתוך קהל קוראים. חללים שהיו עד כה עמוסי כרכים התרוקנו, ועמדו לרשות מנהלי הספריות, אשר היו צריכים להחליט כיצד למלא אותם על מנת לשרוד בעולם המשתנה, הן מבחינת הרגלי הקריאה והבילוי.

 

"הבנו שעלינו לייצר עבור מבקרי הספרייה חוויה נוחה ומזמינה, שתעניק להם תחושת קהילתיות", אומרת שלומית פרי, מנהלת הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך ע"ש ברנדר-מוס באוניברסיטת תל אביב. "עם המקום שהתפנה, זיהינו את ההזדמנות להפוך את הספרייה למרחב פיסי ודיגיטלי מזמין למשתמש. אם פעם היה צריך לעשות תואר בספריולוגיה - היום בעזרת תוכנה בגוגל, או בצ'אט עם הספרנית, אפשר למצוא פה כל פריט, והספרניות לא מהסות את המבקרים, להפך. למעשה, הטכנולוגיה היא שאפשרה את המהפך, וכעת הספרייה שלנו היא היחידה בארץ, לצד ספריות מתקדמות נוספות בעולם, שיש בה סדנאות, חוגים שונים, חדרי מנוחה, קריאה ולמידה משותפת, ואפילו מטבחון עבור ציבור הקוראים, שרואה בספרייה מקום מפגש חברתי", היא מוסיפה.

 

סטודנטים לומדים יחד בחדר הפופים בספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך ע"ש ברנדר-מוס

 

ייתכן ותהליך רכישת חומרי הקריאה שלנו ישתנה, ומאוד יכול להיות שבעוד עשור שבוע הספר לא יישאר במתכונתו הנוכחית בכיכרות העיר, אלא יותר כמו פורמט של "יום הרווקים הסיני", שיציע מגוון רחב של תכנים במחירים מצוינים (אך ללא הקדשה וחתימה מהסופרים) לזמן מוגבל. נראה כי פחות משנה לנו ה'איך' אלא יותר חשוב לשמור על ה'מה', וזה כבר בידיים שלנו.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>