• ראשי
  • העתיד כבר כאן: לרגל יום "בחזרה לעתיד", חוקרים משיבים על הפער בין הדמיון למציאות

    ה-21 באוקטובר 2015 - עבור חובבי סדרת הסרטים "בחזרה לעתיד", לא מדובר בסתם עוד יום. זהו התאריך שבו מרטי ודוק מתרסקים אל תוך המציאות שלנו. אתם יכולים לצפות להם בשעה 16:29 בדיוק.

     

    סדרת סרטי "בחזרה לעתיד" הופקה בסוף שנות השמונים, והסרט השני בסדרה שבו מתרחש המסע המדובר לשנת 2015, יצא לאקרנים ב-1989. עבורנו זו הזדמנות לבדוק מה חשבו יוצרי הסרט, לפני כמעט 30 שנה, על המציאות שבה אנו חיים היום. האם הם הצליחו לצפות את הקדמה הטכנולוגית שהתרחשה מאז? באיזה תחומים הם הצליחו לקלוע ומתי הדמיון שלהם עולה על המציאות שלנו?

     

    אתם חייבים להודות שמצבנו לא רע. בתחומים רבים אנחנו מתקדמים אפילו יותר ממה שיוצרי הסרט הצליחו לדמיין. בסרט מרטי משוחח עם הבוס שלו בשיחת וידאו שדומה מאוד לסקייפ. ביף משלם עבור נסיעה במונית באמצעות טביעת אצבע - בעלי חשבון Apple Pay יכולים לעשות זאת היום על גבי מסך הטלפון שלהם. הנוף העירוני בסרט מלא במסכים שטוחים שעליהם מקרינים סרטים תלת-ממדיים - לחלקנו יש טלוויזיות כאלה בסלון הביתי.

     

    יצאנו למסע ברחבי הקמפוס ותפסנו את מיטב המוחות באוניברסיטה לשיחה דווקא על התחזיות שלא התממשו. מדוע המדע לא התקדם בקצב שדמיינו יוצרי הסרט לפני 30 שנה?

     

    כבישים זה לחלשים

     "“Where we’re going, we don’t need roads אומר דוק למרטי, והתכוון לכך שבעיר של שנת 2015 אין צורך בכבישים כי המכוניות כולן מעופפות. אז למה אנחנו עדיין תקועים בפקקים? "מבחינה טכנולוגית, מכוניות מעופפות היו אפשרות כבר לפני 50 שנה" משיב העתידן ד"ר רועי צזנה, עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, ומחבר הספר "המדריך לעתיד - המהפכות הטכנולוגיות ששינו את חיינו". "היו כמה גורמים שהפכו תחבורה כזו ללא אפשרית: יש צורך בכבישים או במסלולי תעופה מתאימים, צריכת הדלק של מכונית מעופפת היא לא סבירה ולא כדאית בתקופה שבה דלק הוא משאב יקר, וצריך טייס מיומן. אם כולנו נתעופף באוויר במקום צפוף כמו עיר, הסיכוי לתאונה גדול מאוד."

     

    בסרט נפתרת בעיית הדלק במכונית הדלוריאן על ידי הכנסת פסולת כמו קליפת בננה ופחית לתוך מכשיר קטן. האם זה בכלל אפשרי? לדעת פרופ' אברהם קריבוס, מבית הספר להנדסה מכנית בפקולטה להנדסה, זו אפשרות תיאורטית בלבד. "ניתן להפיק כמויות עצומות של אנרגיה מכמויות זעירות של חומר אם מצליחים לבצע תהליך של היתוך גרעיני", הוא אומר. "התהליך הזה מתרחש בליבה של השמש וזה מה שיוצר את אור השמש שמגיע אלינו. אבל גם אחרי עשרות שנים של מחקר ופיתוח, כורי היתוך מסוגלים בקושי לייצר את כמות האנרגיה שנדרשת להפעלה שלהם, ולא מצליחים לייצר אנרגיה נטו. הכורים הקיימים היום הם גדולים ומסובכים מאד, ואין שום אפשרות בעתיד הקרוב להכניס משהו כזה למכונית. כמו כן כורים אלו מסוגלים להשתמש רק בגז מימן בתור דלק, והיתוך של קליפת בננה הוא עדיין חלום רחוק."

     

    אבל אם החלום שלכם הוא להמריא בבית ולנחות ישירות בקמפוס, בטח תשמחו לדעת שהבעיות האלה לקראת פתרון. "לגבי עלות הדלק, ברגע שנעבור לאנרגיה יעילה יותר זה ייפתר", אומר ד"ר צזנה. "חשמל אפשר להפיק מאור השמש ושוק האנרגיה הסולארית מכפיל את היכולות שלו כל 3-2 שנים. אני צופה שתוך 20 שנה כמעט כל החשמל שלנו יופק מאור השמש. בנוסף לכך, יש פיתוחים רבים כיום בכיוון של נהג אוטומטי. זה בדיוק מה שגוגל וחברות נוספות מנסות לעשות. תוך 5 שנים מכונית שנוהגת את עצמה תהיה דבר שבשגרה. כששני התחומים האלו יגיעו להבשלה, רוב הסיכויים שהמכוניות שלנו באמת יעופו".

     

    התחזית: יבש

    אחרי שהרגענו את עצמנו שנוכל להבטיח לילדנו שעד גיל 21 הם ייסעו במכונית מעופפת, יצאנו לבדוק למה עדיין אין לנו בגדים שמייבשים את עצמם ברגע שיוצאים מהמים, כמו אחרי הטבילה של מרטי באגם. גם כאן יצאנו אופטימיים.

     

    "חומרים שלא נרטבים או שמתייבשים בעצמם נמצאים בשימוש הולך וגובר," אומרת פרופ' יעל חנין, ראש המרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה. "אחת הדרכים להשיג זאת היא על ידי ציפוי פני השטח בחומרים הידרופוביים (דוחים מים). בתחום הננו טכנולוגיה פותחו מגוון עצום של טכנולוגיות שמטרתן לייצר משטחים ואף אריגים המסוגלים לדחות מים. נעשה שימוש לא רק בשינוי כימי של פני השטח אלא גם בשינוי פיזי של הפיכת פני השטח למחוספסים יותר.  כימיית פני השטח והחספוס פועלים ביחד ליצירת הידרופוביות גבוהה במיוחד הנקראת סופר-הידרופוביות. לדוגמה, לפני מספר שנים הצליחה קבוצה משוויץ לייצר בד שניתן להשרות אותו במים מבלי שהוא יירטב".

     

    את השאלה הכי חשובה השארנו לסוף. מה עם האינטרנט? יוצרי הסרט לא הצליחו לחזות את הטכנולוגיה ששינתה את חיינו יותר מכל. "יוצרי הסרט לא הבינו לאן מהפכת המידע מתקדמת", אומר  ד"ר צזנה. "בכל הקשור לתחזיות טכנולוגיות אנחנו בדרך כלל חוטאים בהערכות חסר של יכולות העתיד. למרות שספקי האינטרנט הראשונים כבר היו קיימים בשנות ה-80, האנשים שחיו אז לא יכלו לדמיין שלכל אחד בעתיד יהיה בבית ואפילו בכיס מה שהם קראו לו מחשב-על. הם לא יכלו לדמיין את היישומיים האישיים של האינטרנט ואת כוח החישוב שאפשרי היום, וגם אם כן, הם חשבו שהיישומים של זה יהיו רק בתחום העסקי. ברגע שהגלישה באינטרנט הפכה לוויזואלית ופשוטה (במקום הקלדת קוד וטקסט בלבד) הרשת הפכה לנגישה לכולם וזה שינה לחלוטין את החברה שאנו חיים בה".

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    Developed by
    Design by
    Basch Interactive