ממה תהיה עשויה סתימת השיניים הבאה שלכם?

מה יש לאבולוציה ללמד אותנו על רפואת שיניים? מומחית לננוטכנולוגיה ואורתודונטית-אנתרופולוגית מפתחות יחד חומרים וטיפולים חדשים כדי למנוע את את העששת של הדור הבא

על מה אתם חושבים כשאתם מדמיינים תור אצל רופא שיניים? אולי חלקינו היו חושבים על הרעש הלא נעים של המקדחה או על זריקת ההרדמה שמרגישה כמו "רק צביטה קטנה", אבל האם ידעתם שטיפול שיניים יכול להיות גם ביקור בחזית המדע? לא בכל בית ספר לרפואת שיניים יש מדען צמוד שעוסק בננוטנולוגיה ומפתח חומרים חדשים לשימוש רופאי השיניים, אף על פי שהשימוש בחומרים הנכונים הוא מרכיב חשוב של טיפולי שיניים כיום. בבית הספר לרפואת שיניים ע"ש גולדשלאגר באוניברסיטת תל אביב, ד"ר ליהי אדלר-אברמוביץ', מהמרכז לננטכנולוגיה, היא המומחית המקומית לחומרי ננו מאז שנת 2016.

 

הכל התחיל כשד"ר אדלר-אברמוביץ' הציגה את עבודתה בפגישה בה השתתפה ד"ר רחל שריג, אורתודונטית ואנתרופולוגית, אשר עשתה את התארים שלה ברפואת הפה בבית הספר לרפואת שיניים ואת הדוקטורט שלה באנטומיה ואנתרופולוגיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר. "כשראיתי את מה שליהי עובדת עליו, נדהמתי," מספרת ד"ר שריג, "ביליתי את כל חיי האקדמיים באוניברסיטת תל אביב. מיד ידעתי שהיא יכולה לעזור בפתרון הבעיות שאני נתקלת בהן כקלינאית."

 

רפואה אבולוציונית

ד"ר אדלר-אברמוביץ' מפתחת חומרים חדשים על מנת לשפר סתימות וכתרים, ואילו ד"ר רחל שריג עושה ניסויים על מנת לבדוק את העמידות והערך האנטי-בקטריאלי של החומרים. ד"ר אדלר-אברמוביץ' מרחיבה, "אני נהנית למצוא פתרונות לבעיות, ורחל תמיד כאן על מנת שאוכל לייצר חומרים על פי הצרכים הקליניים שלה, ולכוונן ולדייק אותם לפי המשוב שלה. במעבדה שלי לננוטכנולוגיה וחומרים ננו-ביולוגיים, אני גם יוצרת ננו-חומרים רפואיים, כגון הידרו-ג'לים כדי לייצר מחדש תאי עצם עבור רופאים בתחום הפריודונתיה ואורתופדיה. כדי להבין יותר טוב את מחלת בריחת הסידן – אוסטאופורוזיס – אני משתמשת בסימולטור שמדמה תנאים של היעדר כוח כבידה, כדי לבחון כיצד מיקרו-כבידה על גבי ספינות חלל משפיעה על צפיפות העצם ברמה התאית."

 

ד"ר שריג משתמשת במומחיות הננוטכנולוגית של ד"ר אדלר-אברמוביץ' גם כדי לחקור את התהליכים האבולוציוניים שעיצבו את הגולגולת ואת עצם הלסת של בני האדם. טכניקות ננוטכנולוגיות משמשות לניתוח מבני ומרקמי מיקרו, נוקשות, מורפולוגיה ותכולת פלואוריד של לסתות ושיניים, מהתקופה הפרהיסטורית ועד ימינו. ממצאי המחקר תורמים להבנת מקורותיהם של בעיות שיניים ולסת והקשר בין תזונה לבריאות הפה.

 

"למרות שיש לנו היגיינה טובה יותר וגישה לתרופות, רופאי השיניים רואים כיום יותר חורים וצפיפות שיניים," אומרת ד"ר שריג, האוצרת של האוספים לאנתרופולוגיה פיזית במכון לאנתרופולוגיה ע"ש משפחת שמוניס, במרכז דן דוד להתפתחות האדם ומחקר ביו-היסטורי, וכמו כן ראש המעבדה לאנתרופולוגיה של הפנים והשיניים בבית הספר לרפואת שיניים ע"ש גולדשלגר. "זה כנראה בגלל המעבר של בני האדם המוקדמים מציידים-לקטים לחקלאים, והשינויים התזונתיים שהגיעו יחד עם זה. הרפואה האבולוציונית עוזרת לנו לזהות מגמות כאלה, להבין את הפתולוגיות של היום ולפתח אסטרטגיות טיפול מוצלחות לבעיות כגון צפיפות שיניים, שיניים חסרות, חורים ומחלות חניכיים."

 

יותר קדמה, יותר חורים בשיניים

ואיך זה לעבוד ביחד? האם שותפות במחקר מתורגמת גם לחברות לא מדעית? "הפכנו לחברות לא רק בעבודה," מספרת ד"ר אדלר-אברמוביץ'. "אנחנו יודעות שנמשיך לעבוד ביחד – יש לנו כל כך הרבה רעיונות. מכיוון שבית הספר תומך בלימודי רפואת שיניים מעשיים כמו גם במחקר מדעי, שיתוף הפעולה שלנו הוא הרחבה טבעית של האווירה שלו. אנחנו תומכות אחת בשניה, אנחנו עובדות שעות מאוחרות, המעבדות שלנו אחת ליד השנייה, אנחנו חולקות ידע וציוד, אנחנו מגישות ביחד בקשות למענקי מחקר," אומרת ד"ר שריג. "תלמידי המחקר שלנו עובדים עם שתינו ולומדים כיצד לשתף פעולה וכיצד שילוב של מומחיות יכול ליצור משהו חדש."

אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive