מחקר חדש חושף כי אימפריות קדומות במזרח התיכון קרסו בגלל משבר אקלימי

חוקרים באוניברסיטת תל-אביב מצאו עדויות למשבר אקלימי חריף במזה"ת, שהביא לקריסת האימפריות הקדומות תוך עשרות שנים

החוקר מאחורי המחקר

מחקר גרגרים מאובנים של אבקת צמחים שהוצאו מקרקעית הכנרת, העלה עדויות למשבר אקלימי חריף, שפקד את המזרח התיכון מאמצע המאה ה-13 ועד ראשית המאה ה-11 לפנה"ס, והביא לקריסת האימפריות הקדומות של המזרח התיכון. את תוצאות המחקר מפרסמים בימים אלה ד"ר דפנה לנגוט ופרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם ופרופ' תומס לית ממכון שטיינמן לגיאולוגיה, מינרולוגיה ופליאונתולוגיה באוניברסיטת בון ופרופ' מרדכי שטיין מן האוניברסיטה העברית בירושלים. המאמר מתפרסם היום בכתב העת: Tel Aviv: Journal of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University

 

מברונזה לברזל

"בפרק זמן קצר כל העולם הישן של תקופת הברונזה קרס", מסביר פרופ' פינקלשטיין. "האימפריה החיתית, מצרים האדירה של הפרעונים הרעמססיים, התרבות המיקנית על ארמונותיה המפוארים ביוון, מעצמת הנחושת של קפריסין, עיר הסחר אוגרית ושאר ערי הנמל הגדולות של סוריה, ערי המדינה של כנען – כל זה נעלם תוך עשרות שנים אחדות, ומתוך חורבותיו של העולם הישן צמחו הממלכות של תקופת הברזל, וביניהן ישראל ויהודה".

 

עדותה של אבקת הצמחים

החוקרים, שקדחו בעומק של כ-300 מטרים של מים בלב הכנרת, הוציאו מקרקעית האגם גלעין של קרקע שאורכו כ-20 מטרים, במטרה לדגום משכבות המשקעים גרגרים מאובנים של אבקת צמחים. "גרגירי האבקה, הפּוֹלֶן, הינם החומר אורגני העמיד ביותר בטבע", מסבירה הפלינולוגית (חוקרת הפולן) ד"ר דפנה לנגוט, שביצעה בפועל את המחקר. "הפולן נסחף לכנרת עם הרוחות והנחלים, ולאחר מכן שקע מפני האגם אל קרקעיתו. גרגרי אבקה אלה יכולים לספר לנו על הצמחייה באזור הכנרת באלפי השנים האחרונות ולפיכך על האקלים ששרר באזור". לאחר תיארוך בפחמן 14 של עשרות אלפי גרגרי אבקה, החוקרים זיהו תקופת יובש קשה בין השנים 1250 ל-1100 לפנה"ס. גלעין קרקע שהוצא מן החוף המערבי של ים המלח העלה תמונה דומה.

 

פולן בדגימה חדשנית

"הייחוד של המחקר שלנו לעומת מחקרי פולן אחרים שנערכו בשנים האחרונות במזרח התיכון ובכלל", מוסיף פרופ' פינקלשטיין, "הוא בכך שעבדנו ברזולוציה חסרת תקדים של דגימה כל כ-40 שנה. בדרך כלל דוגמים פולן ברווחים של מאות שנים, וכך אכן הגיוני לעשות אם מתעניינים בשאלות הקשורות בתקופות פרהיסטוריות ובמחזורים קרחוניים ובין-קרחוניים ששררו באזורינו. כיוון שאנו שמנו לעצמנו מטרה לברר בעיות היסטוריות, לדיוק היתה חשיבות מכרעת. אם היינו דוגמים את הפולן בכנרת כל 200 שנה, למשל, יתכן שהמשבר האקלימי הדרמטי הזה, שארך 150 שנה, היה חומק מעינינו".

 

חידוש נוסף במחקר הנוכחי הינו בהתאמה הכרונולוגית המוחלטת בין תוצאות מחקר הפולן ובין שתי עדויות אחרות על העבר: חורבנות בשריפה של ערים במרחב מזרח הים התיכון, רבות מהן בארץ ישראל, מתוארכים אף הם לפרק הזמן שבין 1250 ל-1100 לפנה"ס, וכן תעודות מרחבי המזרח התיכון הקדום – מבירת החיתים באנטוליה בצפון, דרך עיר הנמל אוגרית בסוריה ותל אפק בישראל ועד מצרים הפרעונית בדרום – מדברות על בצורות ועל רעב באותו פרק זמן בדיוק.

 

ממשבר אקלימי למשבר כלכלי-פוליטי

לנגוט, פינקלשטיין ולית גורסים כי גלי קור קשים השמידו את היבולים באזורים הצפוניים והתדלדלות בגשמים פגעה ביבולים בחבלי הספר במזרח אנטוליה ובסוריה. "גלי הקור בצפון והבצורת במזרח גרמו לקבוצות גדולות של אנשים לעקור ממקום מושבן ולנוע דרומה בחיפוש אחר מקורות מזון", מסבירה האגיפטולוגית שירלי בן דור אבין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. קבוצות אלה, וביניהן "גויי הים" המפורסמים, נעו ביבשה ובים, בזזו ערים ופגעו בנתיבי הסחר, מה שגרם למשבר כלכלי ופוליטי עמוק שהלך והתגלגל דרומה – גם לאזור ארץ ישראל. "כולם נלחמו בכולם על משאבים הולכים וכלים", אומרת בן דור.

 

אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive