האלימות מתחממת

מחקר חדש וראשון מסוגו המבוסס על נתונים מהודו, שהוביל ד"ר רם פישמן מהחוג למדיניות ציבורית בפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון, יחד עם עמיתיו מאוניברסיטאות מובילות בהודו ומאבו דאבי, מעלה חשש כבד כי ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים עשויים לגרום לעלייה חדה בשיעורי האלימות בעולם. מממצאי המחקר עולה כי שיעורי הפשיעה יעלו ביחס ישר להתחממות הגלובלית, וכי על כל מעלה של עלייה מעל הממוצע לאותו יום, נרשמה עלייה של כאחוז אחד בשיעור הפשע האלים.

התחזית: חם ואלים

במסגרת המחקר, שהתבצע בפעם הראשונה במדינה מתפתחת, ניתנה לחוקרים גישה לנתונים מפורטים על תאריך ומקום התרחשותו של כל מקרה פשע שאירע במהלך שש שנים במדינה בהודו המונה אוכלוסייה של 70 מיליון איש, ולנתוני מזג אוויר יומיים. מדובר בנתוני עתק (Big Data), שמאפשרים שימוש בשיטות ניתוח סטטיסטיות מתקדמות כדי לבודד את הקשר בין מזג האויר לבין פשע באופן מדויק יותר משהיה אפשרי בעבר.

לדברי ד"ר פישמן, הניתוח הוכיח שבימים חמים יותר יש עליה חדה בשיעורי הפשיעה האלימה ועל כן לטענתו, בעקבות ממצאים אלו עולה חשש כבד כי התחממות גלובלית עשויה להשפיע מאוד גם על שיעורי האלימות בעולם. המחקר פורסם בעיתון Journal of Economic Behavior and Organization.

תמרור אזהרה לאנושות

"במחקר הוכחנו בצורה חד משמעית כי לשינויים במזג האוויר השפעה משמעותית על שכיחותם של פשעים מסוגים רבים, כולל פשעים אלימים, פשעים נגד נשים הכוללים אונס והטרדה, פגיעה במיעוטים אתניים ואלימות פוליטית ובין-דתית. הראינו שכל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה מעל הממוצע לאותו יום, גרמה באופן סיבתי לעלייה של כאחוז אחד בשיעור הפשע האלים", אומר ד"ר פישמן.

"בנוסף לכך, הצלחנו לראשונה להבדיל בין שני מנגנונים שונים ולהוכיח ששניהם משפיעים על התופעה: מנגנון מיידי, כנראה פיזיולוגי, שגורם להתנהגות אלימה יותר כשחם ומביא לעלייה בשיעורי הפשע באותו היום שבו יש עומס חום, וזהו דבר שמוכר גם ממדינות עשירות. לצדו פועל מנגנון איטי יותר, שגורם לפשעי רכוש (שוד וכו'), לעלות אחרי שמזג האוויר של עונה שלמה גורם לירידה ביבולים. שני אלה דוחפים אנשים לפשע."

"המחקר שלנו הוא עוד תמרור אזהרה בוהק, לכל מי שעוד היה צריך אותו, לגבי השלכותיו ההרסניות והמדאיגות של משבר האקלים", אומר ד"ר פישמן ומסכם: "ההשלכות האלה אינן עתידיות, הן כבר כאן איתנו ומכרסמות באושיות הקיום החברתי והאנושי. תוצאות ממחקרים מקבילים במדינות רבות כבר מראים תוצאות דומות, ואת האנליזה שביצענו עבור הודו ניתן להעתיק, תחת התאמות נדרשות כמובן, למדינות שונות ובהן גם למדינת ישראל. אני אופתע אם התוצאות יהיו שונות באופן מהותי".