פריצת דרך: כך המוח משדרג את יעילות החיסון
מחקר חדש חושף: הפעלת מערכת התגמול במוח באמצעות ציפייה חיובית, משפרת את ייצור הנוגדנים ומחזקת את המערכת החיסונית
מחקר חדש חושף: הפעלת מערכת התגמול במוח באמצעות ציפייה חיובית, משפרת את ייצור הנוגדנים ומחזקת את המערכת החיסונית
האם ציפייה חיובית שמפעילה את מערכת התגמול במוח יכולה לחזק את מערכת החיסון של הגוף? מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב, הטכניון והמרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Medicine, מספק עדות ראשונה בבני אדם לכך שפעילות מוחית הקשורה לתחושת ציפייה לתגמול משפיעה באופן מדיד על תגובת הגוף לחיסון ספציפי. לדברי צוות המחקר, זוהי הוכחה לכך שלמצבים מנטליים יש חתימה מוחית ברורה, ושחתימה זו יכולה להשפיע על מערכות פיזיולוגיות כמו מערכת החיסון.
מאימון מוחי לעלייה ברמת הנוגדנים
המחקר הובל בשיתוף פעולה של שתי מעבדות: מעבדתה של פרופ' תלמה הנדלר יחד עם ד״ר ניצן לוביאניקר מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע"ש גריי באוניברסיטת תל אביב, ומכון סגול לתפקודי המוח במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), ומעבדתה של פרופ' אסיה רולס מהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז באוניברסיטת תל אביב, יחד עם ד"ר תמר קורן הטכניון והמחלקה לפתולוגיה במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). כמו כן השתתפו במחקר חוקרים נוספים ממוסדות מובילים בארץ ובעולם.
במסגרת הניסוי השתתפו 85 מתנדבים בריאים. חלקם עברו אימון מוחי מיוחד בטכנולוגיית fMRI-נוירופידבק - שיטה שמאפשרת לאדם ללמוד לשלוט בפעילות אזורים מסוימים במוח בזמן אמת בעזרת חיווי מתגמל להצלחה. מטרת האימון המוחי הייתה להגביר פעילות באזור מרכזי במערכת התגמול המכונה VTA, שאחראי להפרשת דופמין בהקשר של פעילות מנטלית של ציפייה לתוצאות חיוביות ומוטיבציה להשגת תגמול. הנבדקים הונחו לשנות פעילות מוחית בעזרת פעולות מנטליות שונות על יד מעקב אחר החיווי החיובי. מיד לאחר סיום האימון המוחי קיבלו כל המשתתפים חיסון נגד הפטיטיס B.
החוקרים עקבו אחר תגובת מערכת החיסון באמצעות בדיקות דם חוזרות, שבדקו את רמות הנוגדנים הספציפים שנוצרו בעקבות החיסון. התוצאות הראו כי משתתפים שהצליחו להגביר בצורה משמעותית יותר את פעילות אזור התגמול במוח הראו גם עלייה גדולה יותר ברמות הנוגדנים לאחר החיסון. הקשר נמצא ספציפי לאזור ה-VTA ולא הופיע באזורים מוחיים אחרים ששימשו לצורכי ביקורת (כמו היפוקמפוס), או אזורי מערכת התגמול שקשורים לאפקטים אחרים של תגמול כמו הנאה ושביעות רצון. כלומר האפקט היה ספציפי אטומית וגם מנטלית.

מימין: פרופ' אסיה רולס וד"ר תמר קורן
הפוטנציאל הטמון בשילוב בין מדעי המוח, פסיכולוגיה ורפואה
מעבר לכך, ניתוח מעמיק של האסטרטגיות המנטליות שבהן השתמשו המשתתפים במהלך האימון של ה-VTA (ולא אזורים אחרים), גילה כי אלו שהתמקדו בציפייה חיובית - תחושת התרגשות, אמונה בתוצאה טובה או ציפייה למשהו חיובי שעומד לקרות (אוכל שאוהבים או מפגש מרגש), הצליחו לשמר פעילות מוחית גבוהה יותר ב-VTA לאורך זמן, מה שנקשר גם לתגובה חיסונית טובה יותר. כלומר, נמצא קשר בין פעילות מוחית במערכת התגמול, מצב מנטלי של ציפיה חיובית ותגובה גופנית לאתגר חיסוני.
לדברי צוות החוקרים, אין מדובר ב"חשיבה חיובית" במובן הפופולרי או בסיסמאות ניו־אייג', אלא במנגנון מוחי־ביולוגי מדיד בין השאר גם לאפקט הפלסבו המוכר ברפואה (תגובה טיפולית מעבר להתערבות רפואית ספציפית). "אנחנו מראים שלמצבים מנטליים יש חתימה מוחית ברורה, ושחתימה זו יכולה להשפיע על מערכות פיזיולוגיות כמו מערכת החיסון", מסבירות החוקרות.

ד"ר ניצן לוביאניקר
למרות שהמחקר אינו מציע תחליף לחיסונים או טיפול רפואי, הוא פותח פתח לגישות חדשות ולא פולשניות שעשויות בעתיד לחזק תגובות חיסוניות, לשפר יעילות טיפולים רפואיים ואף לתרום לתחומים כמו אימונותרפיה והתמודדות עם פתולוגיות חיסוניות כרוניות. החוקרות מציינות כי המחקר מדגיש מסר רחב יותר: הקשר בין גוף לנפש אינו רק רעיון תיאורטי – אלא תהליך ביולוגי ממשי, שניתן למדוד, לאמן ואולי גם לרתום לטובת הבריאות.
צוות המחקר מוסיף כי הממצאים מדגישים את הפוטנציאל הטמון בשילוב בין מדעי המוח, פסיכולוגיה ורפואה. "המחקר שלנו מראה שהמוח אינו רק גורם שמגיב למצב הבריאותי של הגוף, אלא גם שחקן פעיל שמשפיע עליו", אומרים פרופ' תלמה הנדלר, פרופ' אסיה רולס, ד״ר ניצן לוביאניקר וד"ר תמר קורן. "היכולת להפעיל באופן מודע מנגנונים מוחיים הקשורים לציפייה חיובית פותחת כיוון חדש למחקר ולטיפולים עתידיים, כתוספת לרפואה הקיימת, ולא כתחליף לה. בעתיד, ייתכן שנוכל לפתח כלים פשוטים ולא פולשניים שיסייעו לחיזוק תגובות חיסוניות ולשיפור יעילות טיפולים רפואיים, תוך הישענות על היכולת הטבעית של המוח להשפיע על הגוף. עם זאת, חשוב להדגיש כי הפעלת מערכת התגמול והשפעתה על התגובה החיסונית משתנות בין אנשים, ולכן אינן יכולות להחליף טיפולים רפואיים קיימים, אלא לכל היותר לשמש מרכיב משלים".

פרופ' תלמה הנדלר




