דו"ח קנטור: עלייה בביטויים אנטישמיים במרחב הציבורי מאפילה על ירידה מתונה באלימות

השבועות האחרונים של 2017 ותחילת 2018 התאפיינו במספר רב של אירועים אנטישמיים ברחבי העולם. ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, מפרסמים מרכז קנטור באוניברסיטת תל אביב והקרן היהודית האירופית את דו"ח האנטישמיות לשנת 2017, שמעלה ממצאים מדאיגים: עלייה בביטויים אנטישמיים בכל המרחב הציבורי מאפילה על ירידה מתונה באלימות (של %9) שנמשכת כבר כמה שנים, ומעוררת תחושות קשות של חוסר ביטחון בקרב יהודים וחשש לשחיקה במרקם החיים הקהילתיים.

תחושה מבשרת רעות באירופה

הממצא המטריד ביותר בתופעת האנטישמיות בשנת 2017, היה התחושה מבשרת הרעות והעדר הביטחון, שחשים יותר ויותר יהודים באירופה, תחושה שהתחזקה לאחרונה עקב רצח שתי נשים בתוך ביתן בפריז. האווירה האנטישמית נעשתה נושא לדיון ציבורי, מול המשולש המורכב מעליית הימין הקיצוני, התחזקות שיח אנטי ציוני בשמאל המלווה בביטויים אנטישמיים, והאסלם הרדיקלי. ב-2017 נרשמה ירידה מתונה של כ-9% במספר מקרי האלימות שכוונו ישירות כלפי יהודים, קהילות ורכושם (327 לעומת 361 בשנת 2016), שאינה כוללת את נתוני האלימות בצרפת, שם שירות הביטחון של הקהילה טרם פרסם את נתוניו. המספר נקבע לפי אמות המידה של מרכז קנטור, העוקב אחרי גילויי האנטישמיות בשיתוף פעולה הדוק עם עשרות קהילות יהודיות בעולם. יש לציין, כי למרבה הצער, אין קריטריונים מוסכמים על כלל העוקבים אחר האנטישמיות, ועל כן הנתונים ממקורות שונים אינם תמיד זהים.

בכל זאת ניתן לומר שבין השנים 2006 ל-2014 מספר המקרים האלימים נע בין 600 ל-700 בשנה בעולם, ובשנים האחרונות הוא נע בין 300 ל-400 , אך יש להדגיש שחלק ממקרי האלימות בשנים האחרונות הם ברוטליים יותר. עוד ניתן להדגיש שלעומת הירידה המתונה באלימות, נרשמה עלייה בכול יתר צורות הביטוי האנטישמיות, בייחוד בהצקות בבתי ספר (מספר לא ידוע של תלמידים עבר לבתי ספר קתוליים) וברשתות החברתיות, עלייה שנציגי קהילות וארגונים יהודיים תיארו כדרמטית. ייתכן שחל כרסום מסוים בחיים הקהילתיים היהודיים, כיוון שלא כל היהודים המשתייכים לקהילה משתתפים בהם, ונציגים אלה הביעו חשש שהאנטישמיות נכנסה לשלב חדש. למשל, ביטויים של אנטישמיות קלאסית מסורתית נשמעים מחדש, ואפילו המונח "יהודי" שב והופיע כמילת גנאי.

אין עדיין תשובה חד משמעית לשאלות, האם עלייתן של מפלגות ותנועות ימין היא בהכרח מתכון בדוק לאנטישמיות, והאם הפליטים שהגיעו ב-2016-2015 העלו בשנה החולפת את רף הפשיעה בכלל ואת רמת האנטישמיות בפרט. למרות כל זאת נרשמו הישגים במאבק נגד האנטישמיות, וכותבי הדו"ח מוסיפים הצעה לאמץ במאבק זה שלושה צעדים: שיתוף פעולה (Cooperation), קואליציות (Coalitions) ומאבק (Combatting) - או בקיצור C3.

השבועות האחרונים של 2017 והחודשים הראשונים של 2018 התאפיינו במספר רב של אירועים אנטישמיים ברחבי העולם, שייתכן ומקורם, או התירוץ לקיומם, הוא בהכרתו של הנשיא טראמפ בירושלים כבירת ישראל, בדצמבר 2017. עם זאת יש לציין, שמקורם של האירועים, שכללו הפגנות סוערות מלוות בסיסמאות אנטי-יהודיות ואפילו קריאות להרג ובשריפת דגל ישראל, אינו רק בחוגים או ארגונים מוסלמיים וערביים. הפגנות אירעו בארצות שונות בהשתתפותן של תנועות מכל הקשת הפוליטית, והן ביטאו מורת רוח מהתפתחויות פוליטיות רבות נוספות שאינן קשורות לנושא ירושלים או לסכסוך הפלסטיני ישראלי.

ברוב הארצות שאנו עוקבים אחריהן מספר האירועים האלימים היה נמוך מעשרה בכל אחת, וזה מאותן סיבות שמנינו ב-2016: יותר תקציבים ממשלתיים באבטחה ובמודיעין; פחות יהודים עם סימנים מזהים במרחב הציבורי; קיומן של קהילות קטנות בארצות אלה; והסטת תשומת לב של הימין אל הפליטים המוסלמים. אך הגברת אמצעי האבטחה אינה נתפסת על ידי הקהילות היהודיות כהתפתחות חיובית מפני שפרושה הוא שיש בהם צורך, ובעיקר משום שמאפילות עליו התקריות המילוליות הרבות הגובלות באלימות. יהודים היו חשופים לאיומים ישירים, הצקות, התנכלויות, עלבונות וקריאות לפגיעה ביהודים במקומות עבודה, בבתי ספר, באוניברסיטאות, במוסדות יהודיים בסביבת המגורים, במגרשי הכדורגל, בהפגנות ברחובות ובייחוד ברשתות החברתיות.

הימין הקיצוני מתחזק

התחזקות הימין הקיצוני במספר ארצות באירופה ובארצות הברית, הביאה לעלייה בהופעתם של סיסמאות וסמלים, המזכירים ליהודים את שנות השלושים של המאה הקודמת, וזה למרות ההבדלים הגדולים בין התקופות. הישגיו של הימין הקיצוני אינם יכולים להסיח את הדעת מהעלייה באנטישמיות בקבוצות שמאל, התומך בגישות מוסלמיות רדיקליות ואנטי ציוניות המתבטאות בגילויים אנטישמיים, כמו ה-BDS , ה-ANTIFA, ובקרב מפלגת הלייבור בבריטניה בהנהגתו של ג'רמי קורבין. מנהיגים וממשלות מצהירים על תמיכתם בישראל ובקהילות היהודיות, אך ככל שחולף הזמן, ומלחמת העולם השנייה והשואה הופכות לעבר רחוק, כן נחלשת המחויבות כלפי ביטחונם של יהודים ושל ישראל בקרב הדורות הצעירים.

הנזק העיקרי שגרמה האנטישמיות לאחרונה הוא כרסום מסוים בחיים היהודיים הקהילתיים, מאחר שיש יהודים הנמנעים מהשתתפות בהתכנסויות המסורתיות, ואינם מזוהים כיהודים במרחב הציבורי, וכך נפגעים חיי הקהילה והזהות היהודית. תחושה של העדר שייכות מלאה לסביבה קשורה באמון הניתן או שאינו ניתן ברשויות, ובייחוד במשטרה, וחשיבותו של אמון זה מכרעת. הכרסום ניכר בעיקר בבתי הספר היהודיים, שחלקם מגביל פעילויות או נסגר, ורובם מתמודדים עם בעיות של תקציב וביטחון. כתוצאה מכך, מתהווה תופעה חדשה מעבר לבתי ספר קתוליים, ששכר הלימוד בהם נמוך יותר, ואין בהם תלמידים מוסלמים.

ביטויים וגילויים של אנטישמיות קלאסית מופיעים בהדרגה מחדש, כפי שכבר ציינו בדוחות קודמים, והם סותרים את מאמצי הכנסייה הקתולית לגנות את האנטישמיות. המגמה ניכרת גם באסלאם הרדיקלי המתבסס על יסודות תיאולוגיים משלו, וגם מאמץ יסודות נוצריים דתיים קלאסיים. לדוגמה, לשון פוגענית, המופיעה באיומים, עלבונות וקריאות לפגוע ביהודים, הפכה שוב את המונח "יהודי", בשפות שונות, למילת גנאי, המאפיינת תקופות היסטוריות קודמות. השימוש לרעה ב-JUDE ,JUIF , FEUJ, ז'ידו (יהודי בערבית), הוא חלק בלתי נפרד מתפיסת האנטישמי את היהודי.

אחרי אירועי אוגוסט בשרלוטסוויל, וירג'יניה, הגיעו הבחירות בגרמניה בספטמבר ובאוסטריה בנובמבר, והן הוסיפו דאגה, למרות שתנועות ומפלגות ימין קיצוני באירופה משתדלות להתנער מעברן ומתדמיתן הימנית ובוודאי הניאו נאצית, ומדגישות את יחסן החיובי לישראל ואת מחויבותן להיאבק באנטישמיות. מנהיגיהן אף מפרסמים הצהרות ברוח זו, ואולם לפי שעה נראה שהצהרות לחוד ומציאות בשטח לחוד, ואנטישמיות היא עדיין מרכיב מרכזי אצל בוחריהן. חלק מן היחס החיובי לישראל וליהודים מקורו ברצון ליצור אתם קואליציה נגד הפליטים, שרובם מוסלמים החשודים בהעלאת רף הפשיעה. ואולם רוב המוסלמים באירופה הם מתונים, שיכולים אולי להיות דווקא שותפים של הקהילות היהודיות וישראל נגד האיסלאמיסטים שבקרבם ונגד המגמות להגביל את חופש הפולחן הדתי.

הישגים שהושגו למרות הנאמר לעיל הם: פיתוח כלים המזהים אנטישמיות ברשת והקמת מערך ניטור במספר שפות; חיזוק החקיקה המגבילה במרחב האינטרנטי והטלת קנסות כבדים; המשך אימוצה של הגדרת העבודה של האנטישמיות; הצהרות אוהדות של מנהיגים; עלייה במספר ההגבלות החוקיות והפיננסיות על תנועת ה-BDS ובראייתה כנוגדת את שוויון ההזדמנויות המסחרי ואת החקיקה נגד אפליה.

כהצעה להמשך המאבק באנטישמיות, מציעים כותבי הדו"ח את שלושת ה-C, הנראים חיוניים להמשך מאבק יעיל. הראשון, נוגע לשיתוף פעולה הדוק, ואפילו הקמת ארגון גג, בין הקהילות והארגונים היהודיים הרבים שמנהלים מעקב אחרי אנטישמיות. השני, נוגע להקמת קואליציות עם מיעוטים וקבוצות אחרות המופלות לרעה, והשלישי, תורו של המאבק באנטישמיות, יגיע כאשר יושגו שני הראשונים.

לדו"ח המלא >