אמנות ופיזיקה נפגשות בחלל

ד"ר יסמין מרוז מהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז והאמנית העכשווית ליאת סגל, חברו יחד ויצרו את הפסל הראשון בעולם שנשלח לחלל, 'אובייקט בלתי אפשרי' שמו, כחלק מניסוי שנועד לבדוק את הפיזיקה של התנהגות מים בתנאי חוסר כבידה. עבודתן המשותפת, שנוצרה במטרה להתקיים אך ורק בחלל החיצון, שוגרה באפריל 2022 לתחנת החלל הבינלאומית (ISS) במסגרת משימת ׳רקיע׳, שבה טס האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה. לדבריהן של ד"ר מרוז וסגל, תוצאת הניסוי האמנותי הראשון מסוגו בחלל החיצון הפתיעה אפילו אותן.

הפיזיקה של האמנות

׳אובייקט בלתי אפשרי׳ הוא פסל שמבנהו התלת מימדי עשוי ממים נוזליים שאינם מקבלים את צורתם מכלי קיבול כלשהו, וככזה אינו יכול להתקיים על פני כדור הארץ אלא רק בחלל החיצון. הפסל בנוי משלד של צינורות ומוטות פליז אליהם מוזרמים מים. בהעדר כבידה, המים הולכים ויוצרים סביב המוטות מבנים תלת מימדיים המשתנים עם הזמן, ומקבלים את צורתם בזכות כוחות מתח הפנים של המים, ומשיכתם אל דפנות המוטות. סגל ומרוז שיערו שהמים יעטפו את הפסל, ושצורתם תהדהד את הצורה הגלית של המבנה.

בפועל, המים יצרו מספר ספירות גדולות, הנאחזות בעדינות במבנה, והתנועה שלהן וצורתן מושפעות ממנו. הטיפות השקופות פועלות כעדשות, ומחזירות השתקפויות משאר התחנה. משתנים רבים משפיעים על התנהגות הפסל בחלל, חלקם תלויים בתכונות פיזיקליות ואילו חלקם באופן ההפעלה. במובן זה, אובדן השליטה ותשוקת הגילוי הם חלק בלתי נפרד מהעבודה.

^{כך הוא נשלח לחלל. הפסל 'אובייקט בלתי אפשרי'}

^{וכך הוא נראה בחלל. המים יצרו מספר ספירות גדולות, הנאחזות בעדינות במבנה (צילום מתוך סרטון הווידאו של נעמי מרוז ואסף ארביב)}

איך נראה חופן של גל?

על פני כדור הארץ כוח הכבידה חזק משני הכוחות הללו, ולכן המים מתנהגים בצורה כל כך שונה מבחלל. מבנה הפסל הזהוב, שמזכיר גרם מדרגות גלי וחסר כיוון, מעלה שאלות לגבי מהות הצורה בסביבה נטולת כבידה וכיווניות, ובפרט, מהי צורתם מים? כיצד נראית חתיכה של ים או חופן של גל? ב׳אובייקט בלתי אפשרי׳ סגל ומרוז מתבוננות על מקומה של התרבות והאמנות בתקופה שבה האנושות חווה התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות מואצות. כעת, עם ניצני תיירות החלל ולאחר שהתאפשרו תנאים לקיום בסיסי ולבטחון, הן שואלות שאלות על תרבות אנושית ואמנות גם מחוץ לכדור הארץ.

מרוז וסגל הכירו לראשונה במהלך תקופת לימודי התואר השני, במהלכה ביצעו את מחקרן באותה מעבדה, באוניברסיטת תל אביב. מאז דרכיהן התפצלו, עד שכעבור מספר שנים אוחדו בשנית לטובת שיתוף הפעולה האמנותי הראשון שלהן, כשהוזמנו ליצור יחד עבודת אמנות ולהציגה בגלריה לאמנות עכשווית ע״ש גניה שרייבר באוניברסיטת תל אביב. השתיים מאמינות גדולות בשיתופי פעולה אמנותיים-מדעיים וחושבות שהם ׳אבק פיות׳, המצית רעיונות ופריצות דרך בשני התחומים.

כשתי נשים מובילות בתחומן, סגל ומרוז מקוות ש׳אובייקט בלתי אפשרי׳, עבודת האמנות הראשונה בחלל שאי פעם נוצרה על ידי שתי נשים, תהווה השראה לנשים רבות נוספות להגשים את חלומותיהן. העבודה על הפרויקט נתמכה על ידי מפעל הפיס, אסיילום ארטס, תוכנית הורייזן של האיחוד הארופאי (גרואו-בוט), הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, וקרן רמון (משימת האמנות רקיע)

אוצר משימת האמנות רקיע: אודי אדלמן

^{הנשים הראשונות שיצרו את עבודת האמנות הראשונה בחלל. מימין: ליטל סגל וד"ר יסמין מרוז (צילום בהתאמה: ויויאן ויילד, נעמי מרוז)}