• ראשי
  • "היי, דרומה!"

    גם 349 קילומטרים לא יעצרו את החוקרים שלנו במסע בעקבות השאלות שהכי מרתקות אותם. מזל שיש לנו ארץ קטנטונת

    בועה תל אביבית? את החוקרים שלנו שום מרחק גיאוגרפי לא מרתיע. הם נוסעים לכל חלקי הארץ והעולם כדי לחקור את השאלות שהכי מעניינות אותם. הנה כמה חוקרות וחוקרים שנסעו עד הקצה הדרומי ביותר של המדינה, כדי לבצע מחקרים ובדיקות במקומות ייחודיים, שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר בארץ.

     

    היעד: ים סוף

    • שאלת המחקר: כיצד מצליחים אורגניזמיים ימיים לחדש את רקמות גופם?
    • זמן נסיעה מתל אביב: 4 שעות (כולל עצירה לשוקו ביוטבתה)
    • לא לשכוח: ציוד צלילה

     

    קוראים לו "הים האדום", אבל הוא כחול עד היכן שהעין משגת, מוקף בהרי אדום המדבריים, מיזוג שיוצר את אחד מהנופים המיוחדים והיפים ביותר במדינה. האוצרות הימיים שלו ידועים בכל העולם, ומלווים במאבקי שימור אקולוגיים, כדי לשקם את נזקי הזמן והאדם, שעשו בהם שמות. אחד מן המינים שגדלים שם, הוא האצטלן הסוליטרי, מושא מחקרה של טל גורדון, סטודנטית לתואר שלישי במעבדתה של פרופ' נועה שנקר מהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס.וייז ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט.

     

    "הרצון לחדש ולשקם רקמות ואיברים פגועים דחף את האדם לחקור את המנגנונים המעורבים בתהליך זה כבר מאות בשנים, ואנו מוצאים עדויות למחקרים בני 200 שנה, הבוחנים את היכולת של מיני בעלי חיים שונים לעבור רגנרציה," מסבירה טל. "נשאלת השאלה - מדוע אורגניזמים מסוימים הם בעלי יכולת מפותחת לחדש איברים שלמים ואף מערכות שלמות בגופם, ואילו אחרים חסרי יכולת כזו, או בעלי יכולת מוגבלת בלבד, כמו מרבית היונקים ובהם האדם? כדי לענות על כך, המחקר עושה שימוש במיני מודל שהם בעלי יכולות רגנרציה מפותחות, כדי להבין את המנגנונים התאיים והגנטיים המעורבים בתהליך זה."

     

    המעבדה של פרופ' נועה שנקר חוקרת את האקולוגיה והביולוגיה של אצטלנים, אורגניזמים ימיים ישיבים הניזונים מסינון, שגם מאופיינים ביכולות רגנרציה מפותחות ביותר. טל גורדון מצאה לאחרונה שהאצטלן הסוליטריPolycarpa mytiligera , הנפוץ במפרץ אילת, הוא בעל יכולות רגנרציה מפותחות ביותר של מרכז העצבים, איברים פנימיים ואיברים אחרים, אשר לא תועדו במינים יחידניים אחרים בקבוצה זו.

     

    "למין זה יש יכולת ייחודית לעבור תהליך פליטה של מערכת העיכול בעקבות גירוי חיצוני, ולאחר 12 ימים לבצע בנייה מחודשת של המערכת כולה. בנוסף, נמצא שפרט יחיד שנחתך לרוחב גופו, לשני חצאי גוף נפרדים, היה מסוגל לעבור רגנרציה של כל האיברים החסרים בכל אחד מהחצאים, עד כדי יצירת שני פרטים עצמאיים ונפרדים תוך 30 יום. יכולות הרגנרציה המפותחות של מין זה מצביעות על הפוטנציאל הגבוה שלו לשמש כמין מודל לחקר תהליך חידוש הרקמות, מנקודת מבט תאית וגנטית, ולקדם את מחקר הרגנרציה ותאי גזע בתחום הביו-רפואה," מסכמת טל.

     

    טל גורדון אוספת אצטלנים מתחת למים

     

    היעד: מפרץ אילת

    • שאלת המחקר: כיצד מתנהגת זרימת גז הראדון בסביבה חופית, ומה ניתן ללמוד מכך על התהליכים הגיאופיזיים באזור?
    • זמן נסיעה מתל אביב: 4 שעות
    • לא לשכוח: חליפת צלילה, גלאי קרינת גאמא ואלפא

     

    הנוף הייחודי של מפרץ אילת, מושך אליו גם חוקרים מתחום הגיאופיזיקה. "גז הראדון התפרסם עקב החשש שהרדיואקטיביות שלו מסוכנת, כשהוא נמצא בריכוז גבוה בסביבת בני האדם. מקור הראדון הוא בהתפרקות רדיואקטיבית של רדיום, שנוצר מאורניום שנמצא בסלעים ובקרקעות, הנמצאים בכל מקום סביבנו." מסביר טל אספריל, שמסיים תואר שני בחוג לגיאופיזיקה בבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר, בהנחיית ד"ר פיטר ישראלביץ' ופרופ' שמוליק מרקו מאוניברסיטת תל אביב וד"ר גידי שטייניץ ז"ל מהמכון הגיאולוגי.  

     

    "הזרימה של הראדון אל פני השטח מושפעת מתהליכים גיאופיזיים, כגון שינויים בטמפרטורות או בלחץ האטמוספרי. שינויים אלה גורמים למחזוריות יומית ועונתית ידועה. על גבי המחזורים האלה ניכרת גם השפעה אפיזודית, כגון היווצרות סדקים בסלעים, שנוצרים בעקבות רעידות אדמה. לכן נראה שאפשר להשתמש בראדון להתחקות אחרי תהליכים מגוונים באטמוספירה, במקורות מים, בפני הקרקע ובתוכה ועוד."

     

    בכדי להבין את ההתנהגות של הראדון בסביבה חופית, יצאו החוקרים למדוד את זרימת הראדון במפרץ אילת על מזח המכון הבינאוניברסיטאי ובעומק המים. המפרץ ייחודי ונוח למדידת הגז עקב ריבוי סלעי הגרניט שמהם הוא נפלט, האקלים הצחיח יציב למדי, ומיקומו על העתק ים המלח מתבטא ברעידות אדמה, כלומר באירועי שבירה של קרום כדור הארץ.

     

    "המדידות הראו לראשונה בעולם השפעה מפתיעה של מחזור הגאות והשפל בים. מצאנו שבזמן הגאות, כשפני המים עולים, ריכוז הראדון באוויר שמעליהם יורד ולהיפך. השפעת הגאות ניכרת גם במדידות שנערכו בבור שנחפר כ-15 מטרים מהים. מצאנו גם שהשפעת הגאות יורדת ככל שהמדידות נעשות במים עמוקים יותר. אנחנו מאמינים שהמשך המדידות יגלה איך זרימת הראדון מושפעת גם מרעידות אדמה, ומקווים שאלה לא יהיו הרסניות." אומר טל.

     

    התקנת המכשירים למדידת ראדון

     

    היעד: מצפה רמון

    • שאלות המחקר: כמה שוקלים חורים שחורים? איך נראים כוכבי לכת מחוץ לגלקסיה? ועוד שאלות מיסתוריות על היקום

    • זמן נסיעה מתל אביב: 2.5 שעות

    • לא לשכוח: לבדוק את תחזית מזג האוויר. ימים מעוננים פחות מומלצים לצפייה בטלסקופים.

     

    בעוד חוקרים מסויימים נמשכים אל העולם שמתחת לפני המים, יש מי שמפנה את מבטו אל השמיים ונמשך דווקא אל סודות היקום. על מנת לראות את כוכבי השמיים בצורה הטובה ביותר, יש להתרחק מאזורים מיושבים המתאפיינים בזיהום אור. כידוע, המקום היפה והמתאים ביותר בארץ לצפייה במטרי מטאוריטים הוא מצפה רמון.

     

    במצפה רמון ממוקם מצפה הכוכבים על שם פלורנס וג'ורג' וייז - מצפה הכוכבים הגדול ביותר בישראל. המצפה הוקם בשנת 1971 בשיתוף מוסד הסמית'סוניאן, על מנת לשמש מעבדת מחקר אסטרופיזיקלית לאוניברסיטת תל אביב. המצפה ממוקם על שפתו של מכתש רמון, כ-5 ק"מ מערבית ליישוב מצפה רמון.

     

    פעילות המצפה כוללת שקילת מסתם של חורים שחורים בגלקסיות פעילות, חיפוש כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, תצפיות על כוכב הלכת צדק, גילוי מולקולות מים בשביטים, גילוי אסטרואידים ועוד. העדויות המרעישות האחרונות שנקלטו שם על ידי חוקרים ל'טרף' של גלקסיה בידי שכנותיה, היכו גלים בקרב חברי הקהילה המדעית.

     

    פעם בשנה, חלק ממתקני המצפה נפתחים לקהל הרחב, במסגרת פעילות המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב, שמציע הרצאות ופעילויות נוספות בקמפוס לכל אורך השנה.

     

     

    היעד: מצדה

    • שאלות המחקר: איך הצליחו לפני יותר מאלפיים שנה להעלות כמויות מים אדירות לפסגת מצדה? אילו צמחים גידלו כאן? ועוד ועוד
    • זמן נסיעה מתל אביב: 2 שעות
    • לא לשכוח: נעלי חפירה, כלי חפירה, כובעים, דליים, חבלים

     

    בשנתיים האחרונות שולח החוג לארכיאולוגיה משלחת חפירות למצדה. מצדה הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה. "מצדה הוא אחד האתרים הארכיאולוגיים המפורסמים, ולכן גם הנחקרים בעולם." אומר ד"ר גיא שטיבל, מנהל משלחת החפירות למצדה, "אנחנו בהחלט עומדים על כתפי ענקים, אבל יש לנו סט של כלים שלא היה קיים בעבר, בוודאי לא לחוקרי המאה ה-19 אבל גם לא לפני 10 שנים. מיקרוסקופים, כלים ממוחשבים לסריקות שטח ועוד."

     

    "יותר מהמוות המפורסם שמקושר למקום, מעניין אותי לגלות את מרקם החיים במצדה." ממשיך שטיבל. "אחת התעלומות הגדולות כאן קשורה דווקא למקור החיים – מים. איך הצליחו לפני יותר מאלפיים שנה לקיים כאן באזור היבש הזה חקלאות וגם ארמונות פאר עם גינות ואפילו בריכת שחייה חצי אולימפית? הרי זה הצריך העלאה של כמויות אדירות של מים במעלה ההר. היום אנחנו יודעים לומר, למשל, אילו צמחים גידלו כאן. ההשלכות לתקופתנו, מבחינת חקלאות מדברית ושימוש בר קיימא במשאבים, ברורות מאליהן."

     

     

    היעד: ים המלח

    • שאלת המחקר: על פי תוצאות קידוחים בקרקעית ים המלח, מתי באמת החלה המהפכה החקלאית?
    • זמן נסיעה מתל אביב: 2 שעות
    • לא לשכוח: בגד ים וקרם הגנה

     

    למרגלות מצדה שוכן ים המלח, שעל חופו הוקם מכון מחקר ים המלח של אוניברסיטת תל אביב. במסגרת פעילות המכון, שהושק ב-2016, מושם דגש על חקר "חיים בתנאי קיצון" כתחום מחקרי חוצה תחומים, שמטרתו לעזור בהתמודדות העולמית עם תופעות קיצון בעולם. תחום המחקר הייחודי כבר יוצר עניין ותשומת לב רבה בכל העולם. המכון פועל תוך שיתוף פעולה עם השכנים מירדן, על מנת להוות חממה ראשונה מסוגה למחקרים המשותפים לשתי הסביבות האקולוגיות - הגדה המזרחית והגדה המערבית של ים המלח. במסגרת הפעילות המחקרית מתקיימים פרויקטים שונים, כדוגמת: פרויקט חיזוי רעידות אדמה על בסיס סנסורים גיאולוגיים ברשת הסלולרית, ופרויקט משולב להערכת סיכונים סביבתיים, הימצאות מים ושינויי מזג אויר.

     

    לא מזמן, למשל, גילו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב שהשינויים מעשי ידי אדם בכדור הארץ התחילו הרבה לפני מה שהיה נהוג לחשוב. בעזרת קידוחים לעומק של 460 מטרים מתחת לקרקעית ים המלח, הצליח צוות משולב של גיאולוגים וארכיאולוגים למצוא עדויות לשינויים סביבתיים כתוצאה מראשית המהפכה החקלאית מלפני 11,500 שנה. בבחינה מדוקדקת של תכולת הסחף השנתי לקרקעית ים המלח לאורך השנים, החוקרים מצאו גידול בכמות הסחף שהגיע בשיטפונות לים המלח לפני 11,500 שנה.

     

    "הממצאים הגיאולוגיים הושוו לממצאים ארכיאולוגיים מאגן ההיקוות של ים המלח", מסביר פרופ' שמואל מרקו, ראש בית הספר למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב. "המחקר הארכיאולוגי מלמד שבזמן הזה האדם התחיל להתיישב בכפרים גדולים, תוך כדי מעבר מציד ולקט לכלכלה המבוססת על חקלאות, הלא היא המהפכה הנאוליתית, המוכרת גם בשם המהפכה החקלאית".

     

    היום יושק מכון מחקר ים המלח, ראשון מסוגו בעולם לחקר חיים בנושאי קיצון

     

    דרום בקמפוס

    אם הכתבה הזו עשתה לכם חשק לנסוע לדרום, וכרגע זה לא כל כך מסתדר, או אם סתם מתחשק לכם לטעום קצת אווירה מדברית ארץ ישראלית, מבלי לעזוב את הקמפוס, אתם מוזמנים לבקר את עץ השיטה המדברי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, שהובא אלינו במיוחד מהנגב. העץ עבר תהליך שימור מיוחד ומוצג בתערוכה "מארג החיים". צמחי מדבר נוספים ניתן למצוא בגנים הבוטניים של אוניברסיטת תל אביב.

     

    עץ החיים של מוזיאון הטבע

     

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive