• ראשי
  • לידיעת המתרחצים - הצד החיובי של המדוזות

    כיצד הפכה המדוזה לכוכבת הטכנולוגיה הירוקה, שתסייע לייצר חומרים מתכלים וידידותיים לסביבה

    לידיעת המתרחצים - הצד החיובי של המדוזות
    מדוזות. לא מה שחשבתם

    42 מעלות בצל ו-150 אחוזי לחות גורמים לנו להיות סלחניים פחות לכל אלו המאיימים לעקוץ, לנשוך, להכיש ולצרוב אותנו, דווקא כשכל מה שמתחשק לנו זה להתקלף משכבות הביגוד ולצנן את גופנו על שפת הים. מבין כל אלו שמחליטים להתלבש עלינו במיוחד בעונה הבוערת, יש אחת שקופה ורוטטת, המטילה את אימתה הבלתי מעורערת על המתרחצים - המדוזה.

     

    אף על פי שהיא קרויה על שמה של דמות טרגית מהמיתולוגיה היוונית, למדוזה יש הרבה תפקידים חיוביים במאזן האקולוגי. בזמן שאתם מחכים שחברים יעדכנו אתכם שנחיל המדוזות התורן המשיך הלאה וכבר אפשר לחזור לים – למה שלא תתרווחו במזגן, ותנו לנו לספר לכם כיצד חוקרי אוניברסיטת תל אביב הצליחו לרתום דווקא את המדוזה לפיתוחים ננו-טכנולוגיים חדשניים.

     

    זה לא אישי

    המדוזה שייכת למערכת הצורבים (Cnidaria), קבוצה טקסונומית המאופיינת בהימצאותם של תאים צורבים בגופם של כל חבריה, אשר משמשים אותם להגנה, ללכידת טרף ואף לעיכול. אלו המוכרות לנו בחופי הים התיכון הן החוטית הנודדת והמדוזה המצויה. גופה של המדוזה דמוי פעמון ובחלקו התחתון מצויות זרועות פה, עליהן נמצאים תאי הארס. בשולי הפעמון משתלשלים זרועות צייד ואיברי חישה, המסייעים להן במציאת מזון במים.

     

    "המדוזה לא משחררת לכיווננו את הארס סתם כך כדי להכאיב", מסביר ד"ר צפריר קופליק מבית הספר לזואולוגיה וממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. "כאשר המדוזה נמצאת בקרבת החוף, הגלים גורמים לפיסות רקמה דקיקות, המכילות תאים צורבים, להינתק מגופה. הזרועות השקופות שניתקו נישאות במים, וכשהן באות אתנו במגע, תאי הצריבה מופעלים. אם יזדמן לכם לשחות בעומק הים כשהוא רגוע וללא גלים, תוכלו לצלול להנאתכם לצד המדוזות מבלי להיצרב", מבטיח ד"ר קופליק ומספר שבאופן אישי הוא עושה זאת לא מעט, בעיקר לשם מחקר, אך גם לשם הנאה.

     

    מסתבר שבעלי חיים רבים יודעים זאת, ומשתמשים במדוזות כערי מקלט צפות. דגיגונים מוצאים מחסה בין זרועותיהן, וסרטנים חוסים בצלן עד הגיעם לבגרות. האורחים הקטנים נהנים מהפלנקטון אותו אוספת המדוזה, ולעתים אף נוגסים במארחת, שהופכת באחת לפנסיון מלא הכולל לינה וארוחת בוקר.

     

    סלט מדוזות ברוטב חמוץ מתוק

    המדוזה ניזונה מיצורי פלנקטון זעירים הקטנים מעשירית המילימטר, ועד דגיגונים באורך של מספר סנטימטרים. כשהיא מתקרבת לחוף, היא מסבה נזק רב לענף הדיג בכך שהיא מזהמת את הדגה בתאי הארס שלה, צורבת את הדייגים ולעתים אף ממלאת את רשתותיהן וגורמת להן להיקרע תחת עומס משקלן. היא גם פוגעת בדגה, כשהיא מתחרה עם מיני דגים שונים על מקורות מזון. כושר הטריפה שלה הוא גדול למדיי, וכשהיא פושטת בהמוניה על אזורים שלמים, היא עשויה להשפיע באופן ישיר על מארג המזון ולהפר את יציבות המערכת האקולוגית.

     

    מסתבר שיש לא מעט טורפים גדולים יותר שמחשיבים את המדוזה למעדן. "מלבד טורפיה המוכרים יותר, בהם צב הים הגלדי, דג השמש העצום ומאות מיני בעלי חיים, בהם יונקים ימיים ועופות ים הניזונים ממנה על בסיס קבוע - ישנו טורף-על נוסף הנהנה מ"בשרה", הלא הוא האדם", אומר ד"ר קופליק. מחזק את דבריו פרופ' שחר ריכטר, ראש המעבדה לאלקטרוניקה ביו-מולקולרית וחומרים מתקדמים במחלקה למדע והנדסה של חומרים בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן: "במטבח האסייתי בכלל, ובסיני בפרט, משמשת המדוזה מרכיב עיקרי במאכלים רבים. מדי שנה נטחנים במזרח כחצי מיליארד טונות של מדוזות, כאשר רוב רובם משמשים לתעשיית המזון". מעניין שפה בישראל זה עדיין לא תפס, אבל כידוע טרנדים קולינריים באים והולכים, ויכול להיות שזה רק עניין של גאות ושפל עד שאחד השפים הבולטים בארץ ירים את המדוזה בכפפה וייצור פה בהלה לג'לטין.

     

    ד"ר קופליק מוסיף כי במזרח, בדומה לבעלי חיים רבים נוספים, נוהגים לייחס גם למדוזה סגולות רפואיות וקוסמטיות שונות, וכבר שנים רבות מפיקים מגופן מוצרים שונים. "רק לאחרונה החלו לחקור גם במדינות המערב את האפשרויות הטמונות במרכיביהן של המדוזות", הוא מספר. "לדוגמא, נמצא כי סוגי הקולגן הקיימים בגופן של מדוזות מתאימים מאוד לטיפול במחלות פרקים". אחד החוקרים הללו הוא פרופ' ריכטר, אשר מנצל את מקור החלבון העשיר, המכיל קולגן וחלבונים נוספים החשובים לגוף האדם, כדי לנסות ולסנתז חומרים שונים ממדוזות. נשמע קצת כמו מדע בדיוני? לא בהכרח.

     

    לצאת מהקופסא

    פרופ' ריכטר, שמגיע בכלל מתחום הננו-אלקטרוניקה, חוקר זה שנים מספר כיצד ניתן לנצל חומרים טבעיים ממקורות מתחדשים לשימוש בטכנולוגיה, וכך הגיע גם למדוזה. "אין זה סוד שנחילי המדוזות מביאים עמם נזקים לכל מקום שהם מגיעים אליו. נחילי הענק יכולים להגיע לאלפי ולמיליוני פרטים, והם פוגעים במתקנים תעשייתיים כמו תחנות כוח ומתקני התפלת מים, כשהם סותמים את המסננים שלהן", הוא אומר.

     

    אף אחד לא יכול לומר בוודאות אם אכן ישנה עלייה בכמות המדוזות בימים. ייתכן ואלו תנודות טבעיות במספרן המתפרשות על פני פרקי זמן ארוכים, השפעת התחממות המים על משך הישארותן באזורים מסוימים, או בכלל תיאוריית קונספירציה. מה שבטוח - מדובר היום בבעיה אקולוגית עולמית. "התוצאה של בעיית המדוזות היא שהיום בכל מקווה מים יש אוכלוסייה עודפת של מדוזות, ומה שאנחנו עושים זה למצוא פתרונות מתכלים וירוקים, תוך שימוש בחומר גלם שהוא מקור מתחדש", אומר פרופ' ריכטר. "הכול מבוסס על המדוזה כחומר גלם, בתוספת חומרים טבעיים. אנחנו טוחנים את המדוזות ומסננים את המים, שהם המרכיב העיקרי שלהן, ולחלק מהחומר הרירי שנשאר, הנקרא מוצין, אנו מוסיפים ננו-חלקיקים בעלי תכונות מועילות, כמו למשל מוליכות חשמלית, או חומרים אנטי-בקטריאליים, וכך מתקבל פלסטיק חכם עשוי מדוזה", הוא מתאר.

     

    עד היום פיתח צוות המחקר שפרופ' ריכטר עומד בראשו, סוגים שונים של פלסטיק מתכלה לשימוש בתחום האריזה, מוצרים סופחי דם ומים לתעשייה הפרא-רפואית, תחבושות מיוחדות והידרוג'ל. התעניינות גדולה נרשמה מצד חברות בארץ ובחו"ל במוצרים, ורישומם כפטנטים נמצא בתהליכים מתקדמים.

     

    פרופ' ריכטר במעבדה, בודק פתרונות יצירתיים לשימוש במדוזות כחומר גלם טבעי ומתחדש

     

    נראה כי לאור המצב העגום אליו הגענו, לאחר שנים של ייצור ושימוש בחומרים שאינם מתכלים – אולי דווקא המדוזה יכולה להציל את המצב ולקחת חלק בהמצאת פתרונות חדשניים ידידותיים לסביבה.

     

    אז אם בכל זאת נצרבתם – נשמו עמוק, שטפו את האזור הכואב במי מלח או בחומץ (יש בסוכת המציל) והרחיקו את שיירי המדוזה. כדי לזרז את ניקוי שאריות הארס, מרחו את אזור הצריבה בתערובת של סודה לשתייה או טלק עם מי ים, וקלפו בזהירות כשמתייבש. הימנעו משפשוף האזור, והתנחמו בכך שקארמה רואה הכול, ומאוד יכול להיות שבעתיד הלא רחוק – הפירות שתביאו לים יהיו מאוחסנים בקופסה מפלסטיק מתכלה שמקורו ב...מדוזה.

     

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive