• ראשי
  • סליחה, אתם מהסביבה?

    בבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר מנסים לרתום את המחקר למציאת פתרונות להתמודדות עם נזקי האקלים

    כדור הארץ שלנו בבעיה, זה לא סוד. כבר אי אפשר להישאר אדישים לנוכח שינויי האקלים, שריפות הענק, המסת הקרחונים ותופעות רבות אחרות שאנו חווים לאחרונה. כדי להמשיך ולחיות כאן בפינה שלנו בגלקסיה, נצטרך לעשות שינוי, ואנחנו עדים לרבבות אנשים שנרתמים לשינוי הזה - בין אם אלו בני נוער שקוראים לעולם להתעורר, אקטיביסטים או אנשי הוראה והורים שהבינו שהכול מתחיל בחינוך. גם המדע תורם את חלקו, ובכל העולם חוקרות וחוקרים מנסים לרתום את הידע שלהם כדי להבין טוב יותר מה בדיוק קורה, ואולי חשוב יותר - איך מתמודדים.

     

    פלסטיק מאצות והתראה לנייד על שיטפון ועל ברד

    את אחד הפתרונות המהפכניים למגפת הפלסטיק, שמציף אותנו (תרתי משמע) ומאיים להטביע אותנו, פיתחו במחקר משותף ד"ר אלכסנדר גולברג מבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר ופרופ' מיכאל גוזין מבית הספר לכימיה. הם הצליחו לייצר ביו-פלסטיק, כלומר פלסטיק מתכלה, המיוצר מצמחים או מחיידקים במקום מנפט, בתהליך שאינו דורש קרקע חקלאית או מים מתוקים.

     

    לדברי ד"ר גולברג, המחקר החדש יכול לחולל מהפכה בהורדת נטל הפלסטיק מהסביבה: "פלסטיק ממקורות מאובנים מהווה את אחד הגורמים המזהמים ביותר באוקיינוסים. מצד שני, תהליך הייצור של פלסטיקים מתכלים מצריך משאבים חשובים, שגם הם הולכים ומתמעטים. מדינה כמו ישראל, שהיא צרכנית פלסטיק גדולה, לא תקצה שטחים נרחבים ומים יקרים כדי לייצר ביו-פולימרים. במחקר שלנו הצלחנו להוכיח לראשונה שאפשר לייצר ביו-פלסטיק בתהליך שהוא ידידותי גם לסביבה וגם לתושבים".

     

    גם במעבדה של פרופ' קולין פרייס, ראש החוג ללימודי הסביבה, לוקחים את נושא האקלים ברצינות. המחקר של פרופ' פרייס מתמקד בקשר שבין התחממות כדור הארץ וסופות ברקים. במחקר שנמשך שלוש שנים הוא מצא שדווקא הסמארטפון שנמצא בכיס של כל אחד מאיתנו יכול לסייע בחיזוי שיטפונות ולהתריע בזמן אמת.

     

    "מיליארדי הטלפונים הניידים שלנו אוספים נתונים על הכבידה, על השדה המגנטי של כדור הארץ, על הלחץ האטמוספירי ועל רמות האור והרעש, על הלחות באוויר, על הטמפרטורה ועוד. זהו מספר עצום, בהשוואה לכ-10,000 תחנות מטאורולוגיות רשמיות בלבד, הממוקמות על פני כדור הארץ", אומר פרופ' פרייס ומוסיף "עם התגברות אירועי מזג אוויר קיצוניים בכל העולם, בהם גשמים עזים הגורמים לשיטפונות מסוכנים, חיזוי מדויק והתראה מוקדמת, שיסתייעו בנתוני הטלפונים הניידים ויגיעו לטלפונים של אנשים המצויים בסכנה, יוכלו לשפר משמעותית את חיזוי מזג האוויר, ואף להציל חיים באירועים קיצוניים".

     

    מחקרים אלו, ועוד רבים אחרים בפיתוח, מתרחשים במקום אחד: בבית הספר החדש לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב. הסגל האקדמי והסטודנטים שבו חוקרים איך עובד כדור הארץ שלנו, ממה בנויות המערכות הטבעיות שלו, מה קלקלנו בהן ואיך אפשר לתקן אותן ולהחזיר את הכדור בחזרה למסלול הנכון.

     

    כל זה קורה במסגרת שלושה חוגים, שלא משאירים שום תחום סביבתי בחוץ: החוג לגאוגרפיה ולסביבת האדם; החוג לגיאופיזיקה, שעוסק בחקר ההרכב והמבנה של כדור הארץ, האטמוספירה שעוטפת אותו ומקומו במערכת השמש; והחוג ללימודי הסביבה, הראשון מסוגו בארץ שמוקדש כולו לנושאי סביבה ומציע מגוון תוכניות לימוד ומחקר לסטודנטים לתארים מתקדמים, במבחר נושאים עכשוויים בוערים: אנרגיות מתחדשות, שינוי אקלים, זיהום אוויר, שיקום נחלים, צדק סביבתי, תכנון עירוני בר-קיימא, כלכלת סביבה ועוד. חשוב לציין כי החוג שוכן בבניין הכי אקולוגי בארץ, שתוכנן ונבנה בשיטות של אדריכלות אקולוגית ובנייה ירוקה, תוך שימוש במקורות מתחדשים וממוחזרים ותוך השתלבות בסביבה והימנעות מפגיעה בה, למרות נוכחותו הבולטת מעל נתיבי איילון.

     

     הכי אקולוגי במדינה. בניין פורטר באוניברסיטת תל אביב (צילום: שי אפשטיין)

     

    אחד הדברים הייחודיים בתארים שמציע בית הספר הוא בינתחומיות ושילוב תוכניות לימודים. כל אחד יכול ליצור שיתופי פעולה מקוריים, ולעתים מפתיעים, שחלקם אף מכוננים תחומי מחקר חדשים לחלוטין, החל משיווק חברתי, דרך כלכלת סביבה ואנרגיה סולארית, וכלה בחקיקה סביבתית. בנוסף, החוגים מועברים על ידי חוקרים וחוקרות מתחומים שונים שמביאים את עולמות התוכן שלהם אל הלימודים - ממקצועות המדעים המדויקים ועד מדעי הרוח.

     

    "בכל העולם האנושות מוטרדת מבעיות בתחומי איכות הסביבה, אסונות טבע, שינויי אקלים גלובליים, התמעטות משאבים יחד עם גידול בצרכים של אנרגיה, מים ,מחצבים, אוויר נקי וכיוצא בזה", אומר פרופ' שמוליק מרקו, ראש בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ. "אנחנו רוצים להכשיר חוקרים במגוון תחומים סביבתיים, שיידעו איך לייצר אנרגיה חלופית בת קיימא, ישלחו לחלל ננו-לוויינים שיגלו וינתחו ממצאים מתוך ליבת כדור הארץ, יעשו מהפך באופן שבו מתכננים ערים, יהפכו לדור הבא של מנהיגים סביבתיים וימצאו את הדרך לשנות את ההחלטות המדיניות המתקבלות בכל העולם לנכונות יותר כלפי הסביבה והאנושות".

     

    מים שקטים חודרים עמוק. פרופ' מרקו חושף עדות לרעידת אדמה שהתקיימה לפני עשרות אלפי שנים בים המלח

     

    כדור הארץ מחכה להם

    הבינתחומיות והמגוון שמציעים החוגים בבית הספר מושכים אליהם מתעניינים, שנמצאים בתחילת דרכם האקדמית, אך גם אקדמאים, שמבקשים להביא את החשיבה האקולוגית לתחום העשייה שלהם. תוכנית הלימודים המגוונת, שכוללת קורסי שטח, מעבדות שדה, סיורים ברחבי הארץ, התנסות במחקר, סמינרים ועוד, מאפשרת לסקרנים למצוא את התחום שבו הם רוצים להתמחות, ולמעשה ליצור מקצועות חדשים וייחודיים.

     

    עורכת דין המתמחה בתחום התכנון והבנייה ומנהלת פרויקטים בתחום התכנון והנדל"ן, מדען נתונים בעל תואר בגיאופיזיקה, אדריכלית ברשות העתיקות ויועצת בענייני שימור ותכנון, ומפתח במכון הגיאופיזי לישראל הם רק חלק מרשימת המקצועות איתם יוצאים בוגרי בית הספר אל שוק העבודה, והשוק חם. מה זה חם - לוהט.

     

    יוצאים לשטח. סטודנטים וסטודנטיות סביבתיים (צילום: פרופ' אביטל גזית)

     

    לפני כארבע שנים השיקה האוניברסיטה תואר כפול בהנדסה מכנית ובמדעי כדור הארץ עם לימודי סביבה. לאחרונה סיימו הבוגרים והבוגרות הראשונים של התואר את לימודיהם, והם לא נחים לרגע. הפרויקטים שעבדו עליהם במהלך התואר כבר מושכים תשומת לב: לוויין לחקר איכות הסביבה, שיחקור בקלות וללא מגע יד אדם אזורים על פני כדור הארץ שקשה מאוד להגיע אליהם, פיתוח סודי בתחום הקלין-טק, ועוד כמה רעיונות שאי אפשר עדיין לחשוף.

     

    "הם יהיו אלה שידעו לתכנן ולבנות מכונות חכמות ואקולוגיות, לקדם פתרונות לשימוש באנרגיה מבלי לפגוע בסביבה, לנצל משאבים בצורה החכמה ביותר כדי לשפר את חיינו על פני כדור הארץ, וגם לחקור ולהבין את התהליכים שמתרחשים סביבנו מעל ומתחת לפני השטח, כי זה מה שמהנדסים וגיאופיזיקאים עושים הכי טוב", אומר בחיוך פרופ' מרקו. "למרות שמדובר בתואר ארוך וקשה במיוחד, מה שהוביל את הסטודנטים האלה להירשם הוא הדאגה לסביבה ולכדור הארץ, והרצון להציל את העולם...".

     

    דוגמה לפרויקט עליו עובדים בימים אלו הסטודנטים לתואר הכפול הוא הפיכת הפסולת האורגנית באחת הקפיטריות בקמפוס לביו-גז, כלומר אנרגיה חלופית שבאמצעותה תוכל המסעדה לבשל את האוכל שהיא מגישה מבלי לשלם שקל על שימוש בגז. סטודנטים אחרים בתוכנית יוצאים למדינות בקצה השני של העולם, כדי להתקין בכפרים נידחים מערכות לאיסוף ולטיהור מי שתייה שהם מפתחים עם המנחים שלהם.

     

    יהפכו את הפסולת האורגנית לאנרגיה מתחדשת. הסטודנטים מהתואר הכפול בהנדסה מכנית ובמדעי כדור הארץ עם לימודי סביבה

     

    ג'ודי לקס היא דוקטורנטית בחוג ללימודי הסביבה בהנחייתם של פרופ' קולין פרייס ופרופ' הדס סערוני. בעזרת פרויקט מיוחד שבו השתתפה, שאותו מוביל סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, אל גור (הידוע במחויבות שלו לנושא האקולוגי), היא גם מעבירה הרצאות לקהל הרחב בנושא ההשפעות של שינויי האקלים ושל ההתחממות הגלובלית על חיינו היום ובעתיד.

     

    "עבורי משבר האקלים הוא הנושא החשוב והבוער ביותר שיש. בכל רגע מהיום שלי אני עוסקת בנושא בשתי הדרכים. תחילה, באמצעות המחקר שלנו, במסגרתו אנו בוחנים כיצד אפשר לנצל את הלחות שבאוויר כדי ליצור ולאגור אנרגיה מתחדשת בשעות היום והלילה באזורי לחות גבוהה יחסית, על בסיס הידע שלנו בתחום תופעות חשמליות באטמוספירה. התעניינות בדרכים אלטרנטיביות ליצירת אנרגיה הולכת ומתרחבת, והכלכלות העולמיות דורשות כמות עצומה של אנרגיה לשימושים שונים, אך המקור המרכזי שלה הוא עודנו נפט, פחם וגז, שתוצר הלוואי שבהפקתו הוא פליטות גז פחמן דו-חמצני וגזי חממה אחרים לאטמוספירה. במידה ונצליח לייצר אנרגיה חלופית באזורים בעלי לחות יחסית גבוהה, נוכל לפתח מקור חדש של אנרגיה מתחדשת, שיוכל לשמש להפעלת מכשירים אלקטרוניים קטנים באזורים רבים בעולם. בנוסף, לאנרגיה מסוג זה ישנו פוטנציאל במדינות מתפתחות בעלי תשתית חשמל שאינה מבוססת דיה".

     

    במקביל, ההרצאות לקהל הרחב הן הדרך שלה להעביר הלאה את הידע ואת הנחישות האקולוגית. "אני מתמקדת בשלושה נושאים - ההשלכות הנרחבות של אקלים חם יותר על כל תחומי החיים שלנו, וכיצד האקלים המשתנה מביא להקצנת תופעות כמו בצורות, שריפות וגלי חום, אך גם לסופות, לאירועי גשם קיצוניים ולקור; סקירת תנופת תעשיית האנרגיה המתחדשת והרכבים החשמליים שצוברת תאוצה בקצב מסחרר; ולבסוף - מה יכולים לעשות כל אחד ואחת מאיתנו כבר היום, על מנת לחולל שינוי אמיתי ולהפחית את כמות גזי החממה. השילוב של העברת הידע בנושא לציבור, יחד עם המשך מחקר וניסיון לפתח פתרונות למשבר, הוא הדרך שלי לפעול לטובת הבנות שלי ולטובת הילדים של כולנו, כדי שנשאיר להם עולם נקי ובטוח יותר".

    חוקרת ופעילה סביבתית. ג'ודי לקס
     

    זה נכון שכעת, כששריפות הענק באוסטרליה טרם כובו, ובתל אביב עדיין לא יבשו מי ההצפות, העתיד נראה עגום מתמיד. אך העניין והמודעות הסביבתיים ההולכים ומתגברים לצד המחקר הסביבתי המתקדם משאירים גם מקום לאופטימיות. רוצה להצטרף לחבורה שמתכוונת להילחם על כדור הארץ שלנו? בבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ מחכים לך.

    אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive