• ראשי
  • אנשי הגשם

    מנביאי המקרא ועד החוקרות והחוקרים של המאה ה-21. היזמים שמנסים לחזות ולהביא לנו את הגשם

    אנשי הגשם

    בכל שנה מגיעה העונה שבה השאלה "מה קורה עם הגשם" הופכת לשיחת היום. מאז ומתמיד הגשם היה מצרך נדיר באזורנו. ככה זה כשגרים על גבול המדבר. אבל בדיקה שעשינו מראה שהאפשרות "לחכות ולראות מה יהיה" אף פעם לא הייתה פופולרית בקרב העם היושב בציון. כבר בתנ"ך ניתן לקרוא סיפורים על המאמצים שעשו אבותינו הקדומים, כדי להשפיע על כמות הגשם שמעניק להם האל. כנראה שכבר אז לא קיבלנו 'לא' כתשובה, ועשינו הכול כדי להשיג את מה שאנחנו צריכים.

     

    היום, אנחנו באומת הסטארט אפ יודעים שכדי שדברים יקרו צריך לקחת את המושכות לידיים, ועם הטכנולוגיה שעומדת לרשותנו אנחנו כבר מזריעים עננים, מורידים גשמים מלאכותיים ועושים נסים ונפלאות עם המים המעטים שעומדים לרשותנו, שהיו גורמים לחוני לצאת מהמעגל. הנה כמה מהפטנטים שהמוח היהודי המציא לאורך ההיסטוריה.

     

    "הגשמה" עצמית

    בתקופת המקרא, הצורך לרצות את האל (או אלים, תלוי את מי שאלתם באותו זמן) כדי שיוריד גשם, הייתה לפעמים סוגייה של חיים ומוות. אז מה עושים? לא יושבים בחיבוק ידיים, אלא מגישים בקשה לצינורות המקובלים – הנביאים, שהיו הגורם המקשר בין האלוהות לעם הנבחר. הנביאים היו אלה שתיווכו בין אלוהים לעם, והחרוצים שבהם לא ישבו בחיבוק ידיים, אלא עשו מה שביכולתם כדי לקדם באופן הדדי את האינטרסים של שני הצדדים.

     

    הרבה לפני שחוני המעגל שרטט את המעגל המפורסם ועשה בו שביתת רעב, נביאים כמו אליהו וירמיהו ניסו לפתור את בעיית המים באזור. "בצורת נתפסה כעונש על כך שהעם הנבחר סטה מדרך הישר. העם היה בוכה לנביא, שהיה פונה אל האל, ומבקש לבטל את גזרת הבצורת. זה מעיד על החשיבות שהייתה למים באזור ועל החיפוש המתמיד אחריהם", מסביר פרופ' נועם מזרחי, ראש החוג למקרא בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, ומוסיף "אבל לצד הנביאים המקרא מוסר לנו שהיו גם מכשפים שהתמחו בשינוי האקלים, והם מכונים 'מגשימים', כלומר 'מורידי גשמים', או 'מעוננים', כלומר 'מכנסי עננים'. הקדמונים כמובן לא הכירו את המנגנונים האקולוגיים העומדים מאחורי תופעת הגשמים, ודרכם היחידה לנסות להשפיע על המציאות הייתה מאגיה, שמטבע הדברים לא תמיד עבדה כמו שציפו וקיוו".

     

    גשם גשם בוא. הנביא היה המתווך בין העם לאלוהיו

     

    הודעה למפעילי התנורים בצפון

    לאורך שנות ה-80 של המאה ה-20 היו מסתיימות מהדורות החדשות באמצעי התקשורת השונים במה שנשמע כמו צופן סודי: הודעה למפעילי התנורים בצפון. "מפעילי התנורים" לא היה כינוי מחתרתי אלא קבוצת מתנדבים, רובם חקלאים מאזור הצפון, שסייעו שנים רבות בתהליך הזרעת עננים. התנורים שהפעילו היו מפזרים לאוויר חומר ובו גרעיני קיפאון מלאכותיים, אלו עודדו היווצרות גבישי קרח בענן, שבסופו של תהליך גרמו לטיפונות הענן הקטנות להתלכד ולרדת ארצה כטיפות גשם.

     

    אלפיים שנות התקדמות טכנולוגית מאז תחינותיו ותפילותיו של חוני, הביאו אותנו לידי כך שלמדנו לדאוג לעצמנו ולהוריד את הגשם באופן מלאכותי. כיום הזרעת העננים נעשית בעיקר בעזרת מטוסים, כך שהתנורים בצפון הספיקו מזמן להתקרר.

     

    ממחזרי המים המובילים בעולם

    ההבנה כי אין להסתמך על הגשם לבדו הולידה אנשי מים חדשים – הממחזרים. בתחילת שנות ה-2000, טכנולוגיות טיהור השפכים התקדמו ואיפשרו לנו לחזור ולהשתמש באותם מים שוב ושוב – פשוט כי אין לנו אף טיפה לבזבז. מדינת ישראל החלה לשכלל טכניקות של מיחזור וטיהור מי שפכים, ולהשתמש בהם להשקיה חקלאית ולהזרמה לנחלי הארץ.

     

    "ישראל אוספת וממחזרת 84% מהשפכים שלה, והיא המדינה שנמצאת במקום הראשון בעולם במיחזור מים", אומר פרופ' דרור אבישר, ראש המרכז לחקר מים באוניברסיטת תל אביב, ומסביר "מטרת הפעילות של המרכז שלנו היא למצוא פתרונות טכנולוגיים לטיפול במזהמים שונים כגון חומרים רפואיים שונים, אותם מכוני השפכים הקונבנציונאליים לא מסוגלים ולא מיועדים לפרק, ולייצר מי קולחים נטולי חומרים רעילים אלו. פרויקט הדגל שלנו הוא טיפול בחומרים כימותרפיים, שהם ידועים כרעילים במיוחד".

     

    המרכז עוקב אחר המסע של מזהמי מים לא קונבנציונליים בסביבה, בוחן את היציבות הכימית שלהם במטריצות סביבתיות שונות ואת רעילותן, ומפתח טכנולוגיות חדישות כדי לפרקן ולסלקן ממקורות המים והמזון. "החומרים זורמים בנחלים, מחלחלים למי תהום ועשויים לזהם את הסביבות השונות בהם אורגניזמים שונים מתקיימים בכלל והאדם בפרט. הפגיעה של חלק מהם עשויה לשבש את הפעילות ההורמונלית וההתנהגותית של בעלי חיים הנמצאים באותם אזורים, ובעצם משנה מערכים אקולוגיים שלמים, לצד הפגיעה בנו כצרכני המים הללו", מסביר פרופ' אבישר ומסכם "עם זאת, תמיד חייבים לשמור על אופטימיות ולחשוב קדימה. כך פיתחנו יכולות טכנולוגיות ייחודיות וחדישות לטפל בבעיות הללו. 50% מהעבודה שלנו היא כימית, כלומר ההבנה וההגדרה של הבעיה הקיימת, ה-50% הנותרים הם הנדסה ופיתוח - מציאת הפתרונות".

     

    פרופ' אבישר דוגם מים במעבדתו

     

    אין קליטה בנייד? קחו היום מטרייה

    אחת הדרכים לשלוט במזג האוויר היא היכולת לחזות אותו. פרופ' חגית מסר-ירון מבית הספר להנדסת חשמל ופרופ' פנחס אלפרט מהפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר עושים בדיוק את זה, ואת המידע הם מקבלים מרשתות הסלולר.

     

    הגלים האלקטרומגנטיים המשמשים את הרשתות הסלולריות מתפשטים באוויר, ובאופן טבעי מושפעים מהחומרים הנישאים בו. מכיוון שהם רגישים מאוד לגשם, בכל פעם שמזג האוויר הופך לסוער אנו מרגישים איך עוצמת האות בטלפונים הסלולריים שלנו נחלשת. כדי להתמודד עם אותן הפרעות מודדים מפעילי רשתות הסלולר את עוצמת האות המתקבלת, ובהתאם מגבירים או מחלישים את עוצמת השידור. עבורן מדובר כנראה במטרד, אבל פרופ' מסר ירון ופרופ' אלפרט הצליחו לתרגם את המידע הזה לחיזוי שינויים במזג האוויר.

     

    כשיורד גשם חלק מהגלים האלקטרומגנטיים נספגים בטיפות המים, וחלק מהם מפוזר על ידן. שתי התופעות האלו משתנות בהתאם לגודל הטיפה. החוקרים מצאו כי על ידי ניתוח המידע ניתן לא רק לדעת שיורד גשם, אלא גם להעריך את עוצמתו.

     

    "מהפכת הביג-דאטה בעיצומה. אם בעבר הטכנולוגיה התפתחה מהמדע, היום המדע יכול להישען על הטכנולוגיה ולהשתמש במידע שהיא מספקת", אומרת פרופ' מסר-ירון ומוסיפה, "היום, למעלה מעשור מאז הגילוי שלנו, ישנן חברות עסקיות שמתעניינות ברעיון פורץ הדרך שיכול להעריך כמה גשם יורד בזמן אמת מעל אזור מסוים, ואף לחזות את מזג האוויר ברזולוציה של שכונות ספציפיות בטווח של שש שעות קדימה. המידע הזה שימושי מאוד לחקלאים, שיוכלו להשקות את שדותיהם באופן מושכל, וגם לחברות ביטוח שיכולו להעריך נזקי מזג אוויר באזורים שונים". אנחנו, האנשים הפרטיים, יכולים לקבל פה טיפ מקצועי ולשקול בהתאם למצב הקליטה בסלולרי אם כדאי לקחת היום מטרייה או לא. בכל מקרה, ריקוד גשם עוד לא הזיק לאף אחד.

     

    מפריע לקליטה. גשם משפיע על תנועת הגלים האלקטרומגנטיים באוויר


     

     

     

     

     

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive