• ראשי
  • ללמוד, לעשות, להשפיע

    סטודנטים מעורבים בקהילה מספרים על חווייתם ועל המשמעות בעשייה 

     

    מעורב תל-אביבי
    נתינה לקהילה מלב הקמפוס

    לתת ולקבל הרבה יותר

    "אני יודע דבר אחד לבטח: קיבלתי בחזרה הרבה יותר ממה שנתתי."

     

    מיכאל רוזנבלט הינו סטודנט לכלכלה ולניהול, אשר החליט להשתתף בתכנית "גשר לאוניברסיטה" מטעם היחידה למעורבות החברתית בדקאנט הסטודנטים, כשהבין כי ישנן אוכלוסיות בחברה עבורן השכלה גבוהה אינה מובנת מאליה. פעם בשבוע נוסע מיכאל לאולפן בנווה הרצוג שבבני- ברק, וניפגש עם קבוצת בנות יוצאות אתיופיה להן הוא מעביר שיעורי העשרה בהבנת הנקרא.

     

    מיכאל מספר: "בפעם הראשונה שעשיתי את הדרך מאוניברסיטת תל-אביב לבני ברק הייתי מלא בחששות, אולם כבר בשיעור הראשון הבנתי שאני  עומד מול חבורה של בנות חדורות מוטיבציה, השואפות לצעוד בשערי האוניברסיטה ולהגשים את חלומותיהן. המוטיבציה של הבנות דרבנה אותי לדאוג לכך שהשיעורים יהיו מהנים ונעימים, במטרה ליצור חווית למידה נעימה".

     

    בחלוף השיעורים התהדק הקשר בין מיכאל לבנות והוא החל להתעניין בתרבות ממנה הן באות כדי להכיר אותן טוב יותר. לדבריו, הסיפוק מהעבודה היה מיידי – הוא קיבל הוקרת תודה על כל שיעור ושיעור והרגיש כי הוא מקבל הרבה מאד בחזרה. מיכאל מודה כי אין באפשרותו לדעת כיצד השיעורים הללו השפיעו על חייהן של הבנות בטווח הרחוק, אך הוא רק יכול לקוות שהצליח להעניק וחולל ולו את השינוי הקטן ביותר בעתידן.

     

    ממחויבות למשמעות 

    "המפגש הזה הפך לאחד הדברים היותר משמעותיים והמעצבים שקרו לי בחיים"

     

    יאנה קמילוב, סטודנטית למזרח אסיה וב"א כללי, בחרה בדומה למיכאל להיות פעילה עבור אוכלוסיה ולמען נושאים שאינם מוכרים לה מחיי היום יום. היא בחרה להשתלב בתכנית של קבוצת נשים יהודיות וערביות  במסגרת היחידה למעורבות חברתית בדקאנט הסטודנטים. המפגשים נערכו מדי שבוע למשך ארבע שעות ועימתו את יאנה עם נושאים כמגדר, לאום ואפליית נשים- נושאים עליהם לא ידעה כמעט דבר. מדי שבוע התארחה בקבוצה מרצה אורחת, אשר בחנה את הנושא בכל פעם מזווית אחרת. יאנה מצהירה: "המפגשים עוררו בי את הרצון לקדם נושאים הנוגעים למעמד האישה בישראל, כגון פערי השכר במשק, דיכויין של נשים ועוד. אחד מהדברים היפים שלמדתי היה לא רק כיצד להנהיג, אלא גם כיצד לעבוד בשיתוף פעולה עם עוד 11 מנהיגות".

     

    אחרי כל מפגש עם חברות הקבוצה חשה יאנה בצורך לשתף את חבריה ומכריה בתובנות החדשות שרכשה בקבוצה ולדון בנושאים  שעלו במפגשים. בתום השנה ועם סיום המפגשים, הבינה יאנה כי העבודה האמיתית רק החלה עבורה, וכי ברצונה להמשיך ולפעול למען תיקון העוולות. תחום לדבריה, המנהיגות החברתית הוא ללא ספק המקום עבור סטודנטים ובעיקר סטודנטיות הרוצות לקבל ידע, כלים והזדמנות לתרום לקהילה.

     

    הלחם והחמאה של העשייה החברתית

    "העשייה עצמה מקיימת את התקווה."

     

    עדי ינקוביץ, סטודנטית לכלכלה ולמזרח אסיה, פעילה למעלה משנה בלשכת הרווחה בתל-אביב. עבודת ההתנדבות שלה אינה בקבוצה, אלא אחד על אחד בניסיון לעזור לאנשים קשיי יום בצעדים קטנים לשפר את חייהם. עדי מתגוררת בתל-אביב כ- 6 שנים ופעילה למעלה משנה בלשכת הרווחה בדרום תל-אביב. היא מגיעה ללשכה חדורת מוטיבציה לסייע לאמהות, לילדים ולקשישים הנאבקים יום ביומו לשרוד ולהשיג תנאי מחיה טובים יותר. במהלך עבודתה מקבלת עדי את פניהם של הפונים ומנסה לעזור להם ככל יכולתה - לאפשר להם להאמין ביכולתם להוביל את המושכות הכלכליות, לנווט את חייהם ולעצב את עתידם.

     

    בתום יום העבודה, מסכמת עדי את ההישגים והכישלונות לאותו יום: "לעיתים נדירות ישנן הצלחות גדולות אך לרוב ההצלחות הקטנות, אלה המאפשרות לשרוד עוד שבוע ולצמצם עוד חוב – הן הלחם והחמאה של עובדי הרווחה בתחומי התחנה המרכזית. אני מזכירה לעצמה כי גם בתוך הייאוש שחווים בתהליכים האמורים, יש להמשיך ולהאמין בעשייה ולנסות לתקן את המציאות בישראל".

     

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    Developed by
    UI/UX Basch_Interactive