בזמן סגר כללי: פעילות ספורט קבוצתית מקוונת מפחיתה את תחושות הסכנה והלחץ

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בחנו האם פעילות ספורטיבית קבוצתית בזמן השהות בסגר מסייעת להגברת החוסן הנפשי בקרב בני הנוער. הממצאים החד משמעתיים מצביעים על כך שבני נוער שהתמידו לאורך משבר הקורונה לקיים פעילות ספורטיבית מקוונת ביחד עם חבריהם לקבוצה הפגינו חוסן גבוה, וסף החשש שלהם מהמגפה היה נמוך משמעותית מאשר בני הנוער שהמשיכו להתאמן לבד. מדובר במחקר ראשון מסוגו בעולם, שבחן את החוסן הנפשי של בני נוער בעת ששהו בסגר מלא. את המחקר ערכו ד"ר קרן קונסטנטיני, עירית מרקוס, ד"ר נעמי אפל, ד"ר רונית יעקובוביץ', ד"ר יפתח גפנר וד"ר שחר לב ארי מבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר. תוצאות המחקר הוצגו בכנס ארגון בתי הספר לבריאות הציבור, יחד עם ארגון רופאי בריאות הציבור בישראל ואיגוד רופאי הספורט.

"את המחקר ערכנו בזמן הסגר הכללי", מספר ד"ר לב ארי, ראש החוג לקידום בריאות באוניברסיטת תל אביב. "חלק מהארגונים ומחדרי הכושר השעו את תוכניות הספורט שלהם וחלק עברו למתכונת מקוונת, בעיקר לזום. עניין אותנו לבדוק האם פעילות קבוצתית מקוונת עוזרת לבנות את החוסן הפיזי והפסיכולוגי של בני הנוער, לכן השווינו בין שתי הקבוצות: בני הנוער שהמשיכו להתאמן במסגרת קבוצתית מקוונת ובני הנוער שהתאמנו לבד בזמן הסגר".

הרבה יותר מרק ספורט

לשם כך, ד"ר לב ארי וצוותו ערכו סקר מקוון שנועד לבחון את רמות החוסן, את ההתנהגויות הבריאותיות ואת תפיסות הסיכון של 473 מתבגרים, שנרשמו לתוכניות ספורט מאורגנות לפני התפרצות הקורונה. ממצאי הסקר היו מובהקים מבחינה סטטיסטית: בני הנוער שבמהלך הסגר המשיכו להשתתף בתכוניות הספורט בצורה מקוונת באמת עשו יותר ספורט, ובהתאמה לכך גם הפגינו רמות חוסן גבוהות יותר, היו בעלי הערכה עצמית טובה יותר, המורל שלהם היה גבוה יותר והם הביעו פחות חששות מהמגפה.

"מצאנו כי מתבגרים שהמשיכו את תוכניות הספורט בצורה קבוצתית מקוונת התאמנו יותר – 242 דקות אימון בשבוע לעומת 191 דקות בלבד לאותם בני נוער שהתאמנו לבד", מסביר ד"ר לב ארי. "אבל זה רק החוסן הפיזי. לצידו יש את החוסן המנטלי: היכולת של אדם להתמודד עם קשיים, עם עומס, עם דחק. כאן יש מרכיב של עמידות, שהוא יותר אישי ואישיותי, ויש גם מרכיבים נרכשים – כמה 'סוללה' יש לי לעמוד מול לחצים, והאם אני יכול לטעון אותה מהר מחדש".

שמירה על המורל

כדי לבדוק את החוסן המנטלי של המתבגרים, החוקרים חילקו שאלונים לבני הנוער והשוו את תוצאות המתאמנים בצורה מקוונת לעומת אלו שהמשיכו להתאמן בגפם. "גם בבדיקה זו, התוצאות היו חד משמעיות, בכל המדדים", אומר ד"ר לב ארי. "בני הנוער שהמשיכו את תוכנית האימונים הקבוצתית שלהם הצהירו על מורל גבוה יותר, על פחות דאגות לעצמם ולבני משפחתם ועל רמות סטרס נמוכות יותר – למרות שהאימונים המשיכו בזום. 84% מבני הנוער שהתאמנו אמרו שהמשך האימונים והמפגש התדיר עם חבריהם לקבוצה בזום, עזר להם להתמודד עם תחושות שליליות ועם מצב הרוח הירוד במהלך הסגר. 55% מהנשאלים ציינו כגורם תמיכה משמעותי את הקשר עם המאמן שעודד אותם וחיזק אותם מאוד גם ברמה המנטלית.

ד"ר לב-ארי מסכם: "המחקר שלנו מלמד על החשיבות של שמירה על המסגרת הקבוצתית גם בימים של סגר וריחוק חברתי. אנחנו אומנם התמקדנו בפעילות ספורטיבית קבוצתית, אך תוצאות המחקר בהחלט מלמדות על החשיבות של שמירה על השגרה הקבוצתית גם בצורה מקוונת בכיתות הלימוד, החשיבות הרבה שיש לתמיכה של המורים וכן בארגונים חברתיים אחרים, כמו תנועות הנוער או חוגים מגוונים".