חוקרים באוניברסיטת תל-אביב מצאו שיטה לאבחון מוקדם של סכיזופרניה דרך האף

סכיזופרניה היא מחלת נפש קשה, שפוגעת באופן חמור באדם החולה ובסביבתו, ועם זאת לא קל לאבחן אותה. הסמנים הביולוגיים של מחלת הסכיזופרניה שהיו מוכרים עד היום מצויים בתאי העצב שבמוח. לפיכך לא ניתן לבדוק אותם אצל אדם חי, אלא רק בניתוח שלאחר המוות - כלומר בשלב שבו אין באבחון כל תועלת עבור החולה עצמו. לכן נוהגים הפסיכיאטרים להסתמך על הערכות פסיכולוגיות שכוללות שיחות עם המטופל ודיווחים של בני משפחתו ומקורביו.

לאחרונה גילה צוות חוקרים מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב שיטה חדשה לאבחון פיזיולוגי של מחלת הסכיזופרניה. את המחקר הובילו ד"ר נועם שומרון, פרופ' רות נבון יחד עם הדוקטורנט אייל מור, ובשיתוף עם פרופ' אקירה סאווה מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבבלטימור, ארה"ב. החוקרים אספו רקמות מהאף באמצעות ביופסיה פשוטה, וביצעו בהן אבחון גנטי. לדברי ד"ר שומרון, השיטה עשויה לאפשר אבחון ברור וחד משמעי כבר בשלב מוקדם של המחלה, והאבחון המוקדם יכול לשפר עד מאוד את הטיפול בחולים.

המחקר החדשני התפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Neurobiology of Disease. בשבוע הבא ירצה פרופ' שומרון על התגלית בכנס על סכיזופרניה שיתקיים באורלנדו, ארה"ב.

אבחון סכיזופרניה על פי רקמות האף

"חיפשנו שיטת אבחון פיזיולוגית לסכיזופרניה, שנותנת לרופאים תשובה ברורה", אומר ד"ר שומרון. "לשם כך בחרנו להתמקד במערכת ההרחה, המורכבת מתאי עצב שממוקמים בחלקו הפנימי העליון של האף". שיטה זו נבחרה, כיוון שרק מהאף אפשר לדגום נוירונים מבלי לפגוע במטופל.

חוקרים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס אספו דגימות של תאי הרחה מאנשים שאובחנו כחולי סכיזופרניה ומקבוצת ביקורת של אנשים בריאים, ושלחו אותן למעבדתו של ד"ר שומרון באוניברסיטת תל-אביב. ד"ר שומרון ועמיתיו בחנו את הדגימות, והתמקדו במולקולות המיקרוRNA   - מולקולות קטנות המווסתות את הקוד הגנטי. הם הצליחו לאתר מולקולת מיקרוRNA  ספציפית, המצויה ברמה גבוהה במיוחד באפם של חולי הסכיזופרניה, בהשוואה לקבוצת הביקורת. בהמשך התברר שהמיקרוRNA  שזוהה אחראי על בקרה של גנים הקשורים ליצירת תאי עצב.

"שיטת האבחון שאנחנו מציעים קלה מאוד לביצוע", אומר ד"ר שומרון. "ניתן ליטול דגימות לביופסיה בהליך פשוט, עם הרדמה מקומית, ללא צורך באשפוז, והתוצאות מתקבלות בתוך שעות. אנחנו מקווים שהממצאים שלנו יהוו בסיס לפיתוח טכניקה נוחה ומדויקת לאבחונה של מחלה קשה ומורכבת זו".

אבחון מוקדם, טיפול יעיל

הדרך עדיין ארוכה, אך ד"ר שומרון מביע אמון רב בפוטנציאל של השיטה החדשה. "בשלב הבא חשוב לבחון אם השינוי בביטוי של מולקולת המיקרו RNA מתחולל לפני הופעת תסמיני הסכיזופרניה, או רק לאחר התפתחות המחלה", הוא אומר. "אם יתברר שהשינוי מופיע בשלבים המוקדמים, ואף לפני התפרצות המחלה, ניתן יהיה להיעזר בו לאבחון מוקדם. לאבחון מוקדם של סכיזופרניה, שהוא בלתי אפשרי כיום, יש ערך עצום: הוא עשוי לאפשר התערבות טיפולית מוקדמת, שתוכל לעכב את הופעת התסמינים, ולמנוע סבל רב מהחולה וממשפחתו."

כך לדוגמה, אם במשפחה מסוימת קיימת היסטוריה ידועה של סכיזופרניה, יוכלו בני המשפחה לעבור אבחון מוקדם, כדי לברר אם גם הם צפויים ללקות במחלה. ולמרות שאין בנמצא עדיין טיפול שמבטיח ריפוי מלא, החולה העתידי ורופאיו יוכלו להיערך ביעילות לאתגרים הצפויים להם.