הרשתות החברתיות הובילו לשינוי משמעותי בהתייחסות הציבור החרדי לפגיעות מיניות

ישנה עלייה משמעותית ברמת המודעות והשיח של הציבור החרדי באשר לפגיעות מיניות ולהשלכותיהן

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצביע על תמורות שחלו בעשור האחרון בחברה החרדית, ביחס לפגיעות מיניות, אחרי שנים של בניית חומות שתיקה, טיוח והדחקת הנושא. על פי המחקר, תהליכי העומק שאירעו בשנים האחרונות בחברה החרדית, הנובעים מחשיפה לתקשורת ולהשכלה הגבוהה, מצביעים על עלייה במודעות להשלכות של פגיעות מיניות על הקורבן, לצורך בטיפול בו ולמניעת מקרים נוספים. המחקר נערך על ידי ד"ר שרה זלצברג מהתוכנית לתואר שני  בלימודי דתות בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, והוצג בכנס "החברה החרדית בישראל" של מכון שנדוג-תל אביב לחקר ישראל והיהדות בפקולטה למדעי הרוח.

 

"קשר השתיקה הולך ונפרם"

"הממצאים שהובאו לעיל מצביעים על מגמה של שינוי משמעותי ביחסו של הציבור החרדי לפגיעות מיניות", אומרת ד"ר זלצברג ומרחיבה "לפני כעשור, רבים מן הקורבנות בציבור החרדי לא היו מודעים לכך שנפגעו מינית. רבים מן הורים לא היו מודעים לקיומן של פגיעות מיניות בילדים, והחברה החרדית ככלל אופיינה בקשר משולש של שתיקה, החל מרמת הקורבן, דרך רמת המשפחה וכלה בברמת הקהילה וההנהגה. ממצאי המחקר מעידים כי בשנים האחרונות קשר השתיקה בתחום הולך ונפרם, וניתן לזהות עלייה משמעותית ברמת המודעות והשיח של הציבור החרדי באשר לפגיעות מיניות ולהשלכותיהן".

 

המחקר כלל ראיונות עומק עם אנשי מקצוע העובדים עם אוכלוסייה החרדית, בין היתר במקרים של פגיעה מינית,  פעילים בקהילה המעורבים בתחום מוגנות בקהילה, הורים לילדים שנפגעו מינית וכן אישה שנפגעה מינית בילדותה.

 

לדבריה של ד"ר זלצברג, המחקר מזהה תהליך הדרגתי ששורשיו החלו בחשיפת הציבור החרדי לשוק התעסוקה, להשכלה ולעולם הווירטואלי, לצד 'אקטיביזם מלמטה', כלומר מתוך החברה החרדית. אלו הביאו לפתיחות גוברת בשיח על מיניות, גוף ואינטימיות ולעלייה בשיעור של אנשי מקצועות הטיפול והרווחה מתוך הציבור החרדי, ואפשרו את סדיקת החומות שנגעו להתמודדות עם פגיעות מיניות בחברה החרדית.

 

הרשתות החברתיות מנגישות את השיח

על פי המחקר, השינויים באים לידי ביטוי במספר אופנים. ראשית, שימוש גובר בזירה המקוונת, לרבות בוואטסאפ ובפייסבוק, דבר תקדימי לכל הדעות בחברה החרדית, לטובת שיח והתמודדות עם פגיעות. אחת המרואיינות במחקר ציינה: "הציבור החרדי חשוף לאינטרנט, וברגע שזה קורה חשופים להכול. המידע יותר זמין". עובדת סוציאלית באחת הערים החרדיות הוסיפה: "נשות טיפול חרדיות מפיצות ברשת מידע על פגיעות מיניות, על מוגנות ועל טיפול, וכך יש לציבור החרדי מושגים בנושא".

 

עוד מזהה המחקר שינוי גם בקרב המשפחות והורי הקורבן שבא לידי ביטוי גם בביקוש של סדנאות המוגנות, המעניקות כלים לזיהוי ומניעה של תקיפות מיניות: במקום הגנה על הקהילה כערך עליון ישנה דאגה לרווחת המשפחה ולטובת הילד. שינוי זה גם הוביל לשינוי בתפיסה של חלק בלתי מבוטל מן ההנהגה החרדית, שמגלה הכרה בפגיעות ובקורבנות ומחזק את הקשר עם רשויות הרווחה.

 

ד"ר זלצברג מדגישה כי השינוי הנדון אינו פוסח גם על הקבוצות הבדלניות והשמרניות יותר בחברה החרדית. כפי שציין חזי, עובד סוציאלי חרדי העובד עם האוכלוסייה החרדית באחד משרותי הרווחה: "גם בציבור השמרני רואים יותר פתיחות. קהילות חסידיות שלרוב פחות מגיעות אלינו [לשירותי הרווחה] מגיעות כשיש פגיעה מינית. הם מבינים שזה רציני".

 

יחד עם זאת, כפי שמצביע המחקר, חרף התהליכים המשמעותיים שזוהו בחברה החרדית, עדיין קיימים פערים משמעותיים במודעות לנושא ובדרכי ההתמודדות עם התופעה ועם השלכותיה. "על אף השינוי המתחולל בציבור החרדי בכל הנוגע לשיח ולהתמודדות עם פגיעה מינית, נראה כי יש עוד מקום רב לשינוי", אומרת ד"ר זלצברג ומסכמת "יש להגביר את השיח ואת המודעות בנוגע לפגיעה מינית, לקדם את הפעילות המונעת ולהעלות את שיעורי הדיווח והפנייה להתערבות מקצועית. כמו כן, יש צורך במיפוי משפחות וקהילות שהמידע והשירותים בתחום אינם מונגשים להן דיים, ובקידום מענים המותאמים להן באופן ספציפי".

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive