חוקרים מאוניברסיטת תל אביב איתרו שינו גנטי המגביר סיכון לסרטן המעי הגס במומייה בת 300 שנה

החוקרים ניסו לענות על השאלה האם סרטן המעי הגס הוא תוצר של אורח החיים המודרני או שהוא היה נפוץ גם לפני מאות שנים

סרטן בכלל וסרטן המעי הגס בפרט, נמנים על גורמי המוות המובילים של זמננו. רבים סבורים כי אורח החיים המודרני, המזון שאנו צורכים, שינויי האקלים ועוד, הם האחראים לעלייה הגדולה בשכיחות המחלה בעשורים האחרונים. חוקרים מבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב ניסו לברר האם גם אוכלוסיות קדומות, שחיו בסביבה שונה לחלוטין, נשאו מוטציות גנטיות המגבירות  את הנטיה לחלות במחלה, ואם כן, האם הן זהות לאלו של היום? הממצאים בהחלט מפתיעים.

 

ד"ר רינה רוזין-ארבספלד, פרופ' ישראל הרשקוביץ וד"ר אלה סקלן מבית הספר לרפואה הובילו את המחקר המרתק, שבוצע על ידי תלמידת התואר השני מיכל פלדמן. המחקר התפרסם החודש (פברואר 2016) בכתב העת PLOS ONE .

 

"למרות שכמעט ואין עדויות למחלת הסרטן באוכלוסיות עתיקות, הפכה המחלה לאחד מגורמי המוות העיקריים באוכלוסייה המודרנית," אומרת ד"ר רוזין-ארבספלד, שחוקרת שינויים גנטיים הקשורים להתפתחות סרטן המעי הגס. "לצערנו, על אף אינספור המחקרים המתנהלים באקדמיה ובתעשייה, והכסף הרב המושקע בנושא, טרם נמצאו פתרונות רפואיים יעילים למרבית סוגי הסרטן. חוקרים רבים, בחיפושיהם אחר רמז שיקדם את הבנתם, תוהים: האם הנטייה הגנטית לסרטן באה לידי ביטוי רק בעידן המודרני, העמוס במזהמים, כימיקלים, קרינה והורמונים? ואולי מתו אבותינו בגיל צעיר יותר מסיבות אחרות, ולא 'הספיקו' לפתח את המחלה, גם אם הייתה להם נטייה גנטית לכך?"

 

אינדיאנה ג'ונס, מאחוריך!

כדי לבחון את הסוגיה חברו ד"ר רוזין-ארבספלד וד"ר אלה סקלן מהמחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית לפרופ' ישראל הרשקוביץ מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולגיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר. השלושה נסעו למוזיאון הטבע בבודפשט, המחזיק באוסף נדיר של מומיות בנות כ-300-200 שנה - רובן מכנסייה בעיירה ההונגרית Vác. "במשך מאות שנים נהגו הנוצרים באירופה לקבור את מתיהם בארונות במרתפי כנסיות," מסביר פרופ' הרשקוביץ. "במקרים מסוימים שררו במרתפים תנאים שגרמו לתהליך של מומיפיקציה טבעית – כלומר הגופות לא התפוררו, אלא התייבשו בתהליך איטי, והפכו עם הזמן למומיות. כך השתמרו הרקמות הרכות במצב טוב יחסית, וכיום ניתן לערוך בהן  מחקרים מסוגים שונים, כולל מחקר גנטי." החוקרים אספו דוגמאות מעשרים מומיות, ולקחו אותן למעבדה לחקר סרטן המעי הגס באוניברסיטת תל- אביב.

 

הפקת דנ"א ממומיות בנות 300

"בחרנו להתמקד בסרטן המעי הגס ובמוטציות הגורמות לו מאחר ומדובר במחלה נפוצה מאוד - הסרטן השלישי בשכיחותו בעולם, וגם מכיוון שיש לו רקע גנטי ברור, שמתאים מאוד לעבודה מחקרית," אומרת ד"ר רוזין-ארבספלד. "מרבית מקרי סרטן המעי הגס מתחילים בשינוי ספציפי בגן חשוב שנקרא APC. זהו השלב הראשוני ביותר בהפיכתו של תא בריא לסרטני. למעשה, ניתן להבחין במוטציה ב-APC כבר בפוליפים שפירים קטנים מאוד המתגלים ומוסרים בבדיקות קולונוסקופיה שגרתיות."

 

החוקרים הצליחו להפיק דנ"א משלוש מומיות. הם סרקו את הדוגמאות במעבדתה של ד"ר רוזין-ארבספלד, בחיפוש אחר שינויים גנטיים בגן APC, הקשורים להתפתחות סרטן המעי הגס. ואכן, באחת המומיות נמצאה מוטציה כזאת. ד"ר רוזין-ארבספלד מסבירה כי "הממצא שלנו מראה שאצל אותו אדם שחי לפני 300 שנה ויותר, החל תהליך גנטי שמוביל להתפתחות סרטן המעי הגס. סביר להניח שמותו נגרם על ידי גורם אחר, שכלל אינו קשור במחלה, זמן רב לפני שהייתה לסרטן הזדמנות להתפתח, אך השינוי הגנטי שעשוי היה להוביל להתפתחות הסרטן היה קיים בתאי גופו." עם זאת, חשוב לציין שמאחר והמוטציה נמצאה רק במומיה אחת, מדובר במחקר ראשוני, ויהיה צורך לבחון מספר גדול יותר של דוגמאות בכדי להגיע למסקנות ברורות.

 

"המחקר שלנו מספק מרכיב מרכזי שחסר על פי רוב בחשיבה הרפואית של ימינו – ממד הזמן," קובע  פרופ' הרשקוביץ. "התבוננות באבולוציה ובהתפתחות של מחלות מסייעת לנו להבין טוב יותר את הגורמים שמובילים להופעתן בפועל, ובהמשך גם למצוא להן פתרונות." כעת מבקשים החוקרים להרחיב את המחקר וליטול דוגמאות ממספר רב ככל האפשר של מומיות מתקופות שונות. "אם אכן תתגלינה מוטציות דומות בשכיחות גבוהה בשרידים מלפני מאות ואף אלפי שנים, נוכל לעקוב אחרי התפתחות ההיבט הגנטי של המחלה, ואף לזהות גורמים סביבתיים שעשויים להוות זרז לעלייה בשכיחותה," מסכמת ד"ר רוזין-ארבספלד.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive