מחקר חדש מראה כי לוחמים הנוטים להדחיק ולהתעלם מאיומים מועדים יותר לפתח "הלם קרב"

בדיקות הטיית קשב שנערכו לחיילים קרביים בצה"ל העלו כי חיילים הנוטים להימנע או להתעלם מהאיום ממש לפני תחילת הפעילות המבצעית וגם במהלכה – נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעה פוסט טראומטית במהלך שירותם הצבאי. זוהי מסקנתו החשובה של מחקר חדש שערכו חוקרים באוניברסיטת תל-אביב בשיתוף עם המחלקה לבריאות הנפש בצה"ל, המכון הלאומי לבריאות הנפש (NIMH) בארה"ב וביה"ס לרפואה 'מאונט סיני' בניו יורק. המחקר מתפרסם היום בכתב העת המוביל JAMA Psychiatry של ההסתדרות הרפואית האמריקאית, וכבר זוכה להתעניינות רבה בעולם.

מי מועד ללקות בהלם קרב?

הפרעה פוסט טראומטית, המוכרת לרבים בכינויה 'הלם קרב', היא בעיה קשה ונפוצה למדי בארצנו למודת המלחמות. לא מעט לוחמים נושאים איתם פציעה נפשית מעיקה במשך שנים רבות, ובמקרים חמורים היא עלולה לשבש את כל מהלך חייהם. פרופ' יאיר בר-חיים, ראש ביה"ס למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, ביקש לבחון את גורמי הסיכון לתופעה, ויותר מכך: לחפש לה מענה.

"השאלה הגדולה היא: האם ניתן לחזות מראש מי מועד ללקות בהפרעה פוסט טראומטית, ואם כן, האם וכיצד ניתן למנוע זאת?" אומר פרופ' בר-חיים. "כיום ידוע שכאשר חיילים נחשפים ללחימה קשה, עד 20% מהם יפתחו לאחר מכן תסמינים קליניים של פוסט טראומה (PTSD – Post Traumatic Stress Disorder). עד היום לא ידענו מדוע דווקא אנשים מסוימים סובלים מההפרעה, בעוד שאחרים מצליחים להתגבר על החוויות הקשות ולהמשיך הלאה. המחקר שלנו הוא מהגדולים והשאפתניים שנעשו בעולם בנושא זה".

לראשונה: החיילים  נבדקו לפני ואחרי חוויית הלחימה

במהלך הפרויקט זכו פרופ' בר-חיים והחוקר אילן ולד (שזו הייתה עבודת הדוקטורט שלו) לשיתוף פעולה מלא מצה"ל, שהכיר בחשיבות המחקר, ואפשר להם גישה אל החיילים. החוקרים בדקו קבוצה גדולה של כ-1,100 חיילי חי"ר בשלוש נקודות זמן: בשבוע הראשון של הטירונות, חצי שנה אחר כך -  ממש לפני תחילת הפעילות המבצעית, ובתום שישה חודשים של פעילות מבצעית ביהודה ושומרון או ברצועת עזה.

"ייחודו של המחקר בכך שהוא פרוספקטיבי - כלומר, הוא מתחיל בנקודה שבה הנבדקים עדיין לא נחשפו לחוויית הלחימה, ומלווה אותם בהמשך הדרך", מסביר פרופ' בר-חיים. "עד היום נערכו מרבית המחקרים בדיעבד - כלומר,  הם התמקדו באנשים שכבר סובלים מההפרעה, ולכן התקשו להבחין בין בעיות קודמות, שהחמירו, לבין תסמינים של המחלה עצמה. אנחנו בדקנו קודם כל את מצבם של החיילים מיד לאחר גיוסם, והשווינו את הממצאים ההתחלתיים לאלה שהתקבלו מאוחר יותר".

הבדיקה הפסיכולוגית העיקרית שעברו החיילים נועדה למדוד הטיות קשב כלפי איום. הטיות אלה נמדדות באמצעות מטלות מחשב מתוחכמות הבוחנות את דפוסי הקצאת הקשב של החייל. כלומר: באיזו מידה נמשכת תשומת לבו אל איומים שמופיעים על מסך המחשב? בנוסף נגבו מהלוחמים עדויות סובייקטיביות על מצבם הנפשי בכל נקודת זמן, ונלקחו מהם דגימות רוק לצורך בדיקות DNA. מדד נוסף היה עצימות הלחימה: החוקרים שוחחו עם החיילים על אירועי לחימה שבהם השתתפו, והבחינו בין חיילים שהוצבו באזורים של חיכוך גבוה (שכם, הקסבה של חברון, כיסופים בגבול עזה וכד') לבין חבריהם שפעלו באזורים שקטים יחסית.

אימון חדש ללוחמים: הקצאת קשב לאיומים

לאחר שקלול כל המדדים והנתונים, הגיעו החוקרים למסקנות מרתקות: "בדיקת הטיית הקשב הראתה לנו שחיילים שנוטים לפתח הימנעות או התעלמות מאיום – ממש לפני וגם תוך כדי תקופת הפעילות המבצעית - נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעה פוסט טראומטית", אומר פרופ' בר-חיים.

בנוסף חשף המחקר כי לרמת הקשב לאיומים יש רקע גנטי. נמצא כי לגן מסוים, הקשור לפעילות הסרוטונין במוח, יש מספר מופעים, המשפיעים באופן שונה על רמת הקשב לאיומים -  ומכאן גם על החוסן או הסיכון להפרעה פוסט טראומטית. דווקא המופע הפחות יעיל של הגן, כך התברר, הוא זה שהגן על החיילים מפני תסמונת הלם קרב. "מסקנות אלה מסייעות לנו להבין מהם הגורמים היוצרים סיכון מוגבר ללקות בהפרעה, ולנסות לשנות אותם", מבהיר פרופ' בר-חיים.

על סמך תוצאות המחקר מבקשים החוקרים לפתח תכנית מיוחדת של אימון קשבי, עבור חיילים קרביים הנמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות בהפרעה פוסט טראומטית מעצם אופי פעילותם. במסגרת האימון המתוכנן יתרגלו הלוחמים מטלות מחשב, ובאמצעותן ילמדו להקצות קשב לאיומים במקום להימנע מהם – וכל זאת עוד לפני היציאה לפעילות מבצעית. התקווה היא שבדרך זו ניתן יהיה להפחית את תסמיני ההפרעה, ולהקל על סבלם של רבים.

פרופ' יאיר בר חיים שותף למחקר המשך גדול הנערך בימים אלה עם צבא ארה"ב, שמתמקד בהסתגלותם של חיילים משוחררים לחיים נורמטיביים בחברה. בעקבות תוצאות המחקר יוחלט אם להנהיג גם שם את תכנית הטיפול החדשה.