מה קורא? חוקרים מאוניברסיטת תל אביב שיתפו אותנו בהמלצות הקריאה שלהם לכבוד שבוע הספר

מתכננים לקפוץ לכיכר רבין לכבוד שבוע הספר? אולי יעניין אתכם לדעת, ששבוע הספר העברי הוא מסורת תל אביבית מאז 1926. המו"לית ברכה פלאי, מייסדת הוצאת הספרים "מסדה" הציבה בקיץ של אותה השנה דוכנים למכירת ספרים בשדרות רוטשילד בתל אביב, והשאר הוא היסטוריה. לציון המאורע, ביקשנו מארבעה חוקרים מתחומים שונים לגלות לנו מה הם קראו לאחרונה ועל איזה ספר הם ממליצים במיוחד.

פרופ' אביעד קליינברג ממליץ על הספר "מדיטציה יהודית" של תומר פרסיקו:

פרופ' קליינברג, ראש ביה"ס להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ, פרסם מספר ספרים בתחום התמחותו - תולדות ימי הביניים באירופה ותולדות הנצרות והתאולוגיה הנוצרית. שמות הספרים: "הנצרות מראשיתה ועד הרפורמציה ,""רגל החזיר של האח ג'ינפרו" ו-"שבעת החטאים ".

הוא ממליץ על הספר "מדיטציה יהודית" של תומר פרסיקו: "כשאנחנו חושבים על מדיטציה מיד עולות לנו בראש תמונות של יוגים הודים או נזירים יפנים או כל מיני ניו-אייג'יסטים אמריקנים שמחקים אותם. פרסיקו מראה שיש מדיטציה יהודית. ספרו מתאר את מגוון הדרכים שבהן יהודים ניסו לטהר את התודעה מרעשים, ולשמוע משהו שרק בשקט מוחלט אפשר לשמוע אותו - המוזיקה של הנפש."

הספר יצא בהוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב שמעניקה הנחה של 25% על כל ספרי ההוצאה לכבוד שבוע הספר >

פרופ' ניר בן-טל ממליץ לעל הספר ""Small World של דיוויד לודג':

פרופ' בן-טל, חוקר בתחום הביולוגיה המבנית חישובית מהמחלקה לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית, מנמק את בחירתו: "אחי הצעיר (שמתגורר בלונדון) המליץ לי על הספר וגם נתן לי עותק באחת מפגישותינו. הספר מעניק לקורא הצצה לחייהם של דמויות מהקהילה האקדמית באופן משעשע במיוחד. הדילמות שלהן בחיים הפרטיים והמקצועיים, היחסים ביניהן, כולל רומנים גלויים ונסתרים. הספר הוא אוסף של אפיזודות בכנסים אקדמיים ובדרך אליהם ומהם. הזדהיתי עם דמויות, דילמות וסיטואציות רבות, והתחברתי לספר. קראתי אותו כמעט ברצף, והצטערתי כשניגמר."

פרופ' אורלי יחזקאל ממליצה על "החיוך האטרוסקי" של הסופר והכלכלן חוסה לואיס סמפדרו:

פרופ' יחזקאל, סגנית הדקאן בפקולטה לניהול ע"ש קולר, מנמקת את בחירתה: "הספר הוא סיפורו של איכר זקן שנאלץ לעבור לביתם הבורגני של בנו וכלתו בעיר הגדולה עקב מחלתו. לצד התיעוב שחש מאורח החיים בעיר המנוכרת, ערכיה הזרים לו ואפילו טעמו של האוכל התפל בעיניו – מוצא האיש, בסוף ימיו, שתי אהבות גדולות – אהבה לאישה ואהבה לנכדו הקטן. ספר על חיים ומוות, על זיקנה ונעורים, על חולי וחיות, על תיקווה ועצב, על חוסן אישי וקשיחות מהולים ברוך וחמלה, על אהבה גדולה לחיים. גיבור הספר מזכיר לי את אבי."

הסופר דרור בורשטיין ממליץ על מדרש קהלת רבה:

דרור בורשטיין מלמד בחוג לספרות, בתכנית המצטיינים במדעי הרוח והאמנויות ע"ש ריץ' ובתכנית הלימודים לתואר שני במחקר תרבות הילד והנוער. לאחרונה ראה אור הרומן "טיט" שכתב (הוצאת כתר), ובחודש הבא יפורסם ספר השירה השני שלו, "אלה כרגע חיי" (הוצאת אבן חושן). "הספר היפה, החכם והמסעיר ביותר שקראתי בשנים האחרונות נכתב לפני כ-1,300 שנה בידי עורך שאיננו יודעים עליו דבר. זהו מדרש קהלת רבה, שאני קורא עם ביאורו המצוין של הרב עקיבא זלמן ברילנט." מספר בורשטיין. "המדרש הוא כתיבה בהשראת ספר קהלת, וייחודו של קהלת בין ספרי התנ"ך משפיע גם על ייחודו ומגמתו של המדרש הזה. מרגש להיות מסוגל לקרוא בלי קושי מיוחד דברים שנכתבו כל כך מזמן – ככל הנראה כאן בארץ ישראל, ולנהל שיחה עם אדם שקרא את הספר שאתה קורא – קהלת."

"הנה רק דוגמה מקרית אחת להלך הרוח של הספר: המילים "הבל הבלים" מזכירות לדרשן את תהלים קמ"ד ובו המילים "אדם להבל דמה". ואז מתחילים לברר מה זה הבל: "הבל של תנור"? "הבל של כירה"? הבלים (אדים) אלו אפשר לראותם, כלומר זה הבל שאינו "שום דבר". בא אחר ומדמיין "אדם ששופת שבע קדרות זו מלמעלה מזו, וזו למעלה מזו, והבל של עליונה אין בו ממש". כלומר, האדם הוא כהבל קלוש, כזה הנפלט ממגדל סירים שהחום בקושי מגיע אליו."

"דיוני ההבל מעוררים דרשן אחר לדבר על צל. קהלת משווה את החיים לצל, ושואל הדרשן, באיזה צל מדובר? "אם כצלו של כותל, יש בו ממש; אם כצלו של דקל, יש בו ממש". אלא, אומר מישהו אחר (בתרגום מארמית): חיי האדם הם כצל של ציפור שעפה והצל מתחתיה עובר ביחד עמה. וכשנדמה שאין מה להוסיף, בא חכם אחר ואומר לסיום: חיי אדם הם "כצלן של דבורים, שאין בו ממש של כלום". זהו דימוי מדהים לחיי האדם, ואפשר לשמוע ממש את הצל המזמזם על הפרח. וכל זה לקוח מדף אחד, טיפוסי מאוד, של אוצר חכמה דמיון ובקיאות – בעברית נפלאה וקרובה." מסכם בורשטיין.