• ראשי
  • צועדים לשוויון

    זכויות הקהילה הגאה בישראל: מה חשוב לדעת לקראת מצעד הגאווה

    מי שמטייל בימים האחרונים ברחובות תל אביב, לא יכול לפספס את דגלי הגאווה שמקשטים את העיר וצובעים אותה בכל צבעי הקשת. חודש יוני הוכרז על ידי עיריית תל אביב כ"חודש הגאווה", ושיאו במצעד הגאווה השנתי שיערך השנה ב-9.6 עם עשרות אלפי משתתפים גאים מכל רחבי העולם. מצעד הגאווה נערך ביוני, לא רק בגלל מזג האוויר המעולה שמאפשר לערוך מסיבות חוף. זהו אירוע שמתקיים בערים שונות ברחבי העולם, ובו לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) מציינים את מאבקם להכרה ולשוויון זכויות, ואת גאוותם בזהותם המינית.

     

    המצעד נערך ביוני לציון מהומות סטונוול, שבהם התעמתה הקהילה הגאה עם משטרת ניו-יורק והתקוממה נגד האפליה נגדה, ב-1969. היום, נראה לנו שזכויות שוות לקהילת הלהט"ב הן משהו מובן מאליו, אך חשוב לזכור שזה לא תמיד היה כך, ובתחומים רבים גם היום הדרך לשוויון עדיין ארוכה.

     

    התמונה מתוך אתר עיריית תל אביב. 

     

    מה קורה אצלנו?

    פרופ' אייל גרוס, מהפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב וחבר הנהלת האגודה לזכויות האזרח בישראל, עזר לנו להכניס את אירועי הגאווה לקונטקסט של המציאות הישראלית."חשוב לדבר על כך שלמרות שינויים חברתיים ומשפטיים, הדרך לשוויון מלא ולמיגור השנאה כלפי הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים בישראל דורשת עוד מאמצים רבים.

     

    בשנת 1994 הכיר לראשונה בית המשפט העליון בזכויות של בני זוג מאותו מין, כאשר נפסק שאי מתן כרטיס טיסה לבן זוגו של הדייל יונתן דנילוביץ, מהווה אפליה פסולה אל מול בני זוג ממין שונה. מאז, התרחבה הפסיקה וקבעה ביותר ויותר מקרים שיש להעניק זכויות שוות לבני זוג מאותו מין בכל מקרה בו החוק מכיר בבני זוג ידועים בציבור, וכן שיש לרשום במרשם האוכלוסין נישואים של בני זוג מאותו מין שנערכו בחו"ל.

     

    אך למרות ההתפתחויות המשפטיות שתוארו כאן, שנראו בזמנו כ"מתקדמות" הרי שבישראל אין עדיין הכרה מוסדרת בבני זוג מאותו מין. על אלו להוכיח מחדש את מעמדם כידועים בציבור כדי לזכות בזכויות השוות. נישואים בישראל מוגבלים אך ורק לנישואים דתיים שנערכים רק בין בני זוג ממין שונה. גם אין מרשם אזרחי של ברית זוגיות כחלופה לנישואים. בני זוג מאותו מין יכולים לקבל זכויות שוות, אך לפעמים הם עצמם, או גורמים אחרים, לא מודעים לזכויות האלו, ובלי מרשם מסודר גם לעתים עלולים להיתקל בקשיים בהשגתם. למעשה, אתגר מרכזי כיום הוא יידוע אנשים לגבי הזכויות שלהם בתחומים כמו זכויות בעבודה, בצבא, בהגירה וכו' – והקפדה על יישום העמדה השוויונית שאימצו הפסיקה והיועץ המשפטי לממשלה.

     

    בכל הנוגע להורות, התמונה עוד יותר בעייתית. אף כי הפסיקה אפשרה אימוץ "צולב" בקרב שני הורים (כמו אימוץ על ידי האם הלא-ביולוגית של הילדים שבת זוגתה ילדה), וכיום בתי המשפט אף מאפשרים הוצאת "צו הורות" שמכיר בהורה הלא ביולוגי בקרב בני זוג מאותו מין, הרי שבהיבטים אחרים של הורות קיים אי שוויון. בכל הנוגע לאימוץ של ילד חיצוני אף כי העמדה הרשמית היא כי אימוץ כזה מותר כיום על ידי בני זוג מאותו מין, בפועל אלו נדחקים לסוף התור ואימוץ כזה לא מתאפשר. בעיה נוספת היא בחוק הפונדקאות הישראלי, שמתיר פונדקאות רק על ידי בני זוג נשואים זה לזה שהם גבר ואישה. התוצאה היא שבני זוג מאותו מין שמעוניינים להביא ילד לעולם באמצעות פונדקאות נאלצים לעשות זאת בחו"ל. הצעת חוק לביטול האפליה בישראל לא עברה בכנסת, והנושא תלוי ועומד כיום בפני בג"צ בעתירה שדורשת שהחוק יוחל באופן שוויוני.

     

    על אף הגינוי הנרחב של מעשי אלימות כמו הרצח במועדון הנוער הגאה בירושלים לפני שנתיים, המחוקק ממשיך מזה זמן רב לקפוא על שמריו בנושא. כיום, מעבר לחשיבות של פעילות ציבורית וחינוכית, ישנם מספר שינויים חקיקתיים שנדרשים. ראשית, בעשרים השנים מאז פסק דין דנילוביץ שנחשב "מתקדם" לזמנו, יותר ויותר מדינות דמוקרטיות, וכיום רוב "העולם המערבי" הכירו בנישואים של בני זוג מאותו מין או ברית זוגיות אזרחיות שוויונית. אף על פי שישראל אוהבת לנפנף בהיותה מתקדמת בנושא, היא נשארה מאחור בתחום זה. שנית, יש לתקן את חוקי האימוץ והפונדקאות כדי להבטיח שוויון בתחום. נוסף על כך, אף כי הפסיקה קבעה שאיסור האפליה על רקע מין ונטייה מינית כולל גם איסור אפליה על רקע זהות מגדרית, יש להוסיף איסור מפורש על אפליה על רקע זהות מגדרית לחקיקה בארץ. יש גם להקל על טרנסג'נדרים בכל הנוגע לרישום המגדר שלהם במשרד הפנים גם ללא פרוצדורה רפואית, ולאלו שמעוניינים בפרוצדורה רפואית להקל על הנגישות אליה. תיקון חקיקה נוסף שנדרש הוא תיקון לפרק בחוק העונשין העוסק בהסתה לגזענות, כדי שגם הסתה לשנאה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית תחשב כאסורה."

     

    אוניברסיטת תל אביב כחלק מהמאבק לשוויון

    לאוניברסיטת תל-אביב תפקיד מוביל בנושא הלהטב"י במספר היבטים. האוניברסיטה היא ביתו של כנס "סקס אחר", הכנס השנתי ללימודים להטב"ים וקווירים שנערך בה מדי שנה מאז 2001, ומהווה כנס רב-תחומי בו מוצגים מחקרים בנושא משלל זוויות. השנה תושק בכנס אנתולוגיה בשם "סקס אחר" שמבוססת בעיקרה על הרצאות שניתנו בכנס לאורך השנים. בפקולטה למשפטים באוניברסיטה הוקם מאגר המידע משפט ולהט"ב שמרכז את כל החקיקה, הפסיקה ומאמרים העוסקים בהגנה משפטית על להט"ב, ואפשר לקבל עדכונים שוטפים מדף הפייסבוק שלו. בקמפוס פועל גם תא גאה.

     

    כנס סקס אחר יתקיים השנה ב-14-15 ליוני. לחצו לפרטים

     

    הקליניקות המשפטיות

    הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב מפעילה את "הקליניקות המשפטיות", בהן ניתן סיוע משפטי מסוגים שונים ובתחומים שונים. הייצוג נעשה על ידי עורכי דין בסיועם של סטודנטים למשפטים בפקולטה. עשייה זו מאפשרת לסטודנטים התנסות מעשית בעבודת עריכת הדין וחשיפה לשיח זכויות האדם והעשייה החברתית. הקליניקות היו שותפות למהלכים משפטיים וחברתיים משמעותיים, לדוגמא לביטול חוק ההסתננות, עתירה לביטוח חוק ועדות קבלה, הקמת ארגון כוח לעובדים, ייצוגו של רומן זדורוב בערעור לבית המשפט העליון ועוד. בכל אחת מן הקליניקות משתתפים מדי שנה עשרות סטודנטים.

     

    עו"ד עדי ניר-בנימיני ועו"ד אלעד כהנא, מספרים על עבודת הקליניקה לזכויות אדם לקידום זכויות הקהילה הגאה: "הקליניקה לזכויות פליטים והקליניקה לזכויות אדם, שעוסקות בעיקר בייצוג בהליכים משפטיים בבתי משפט מטפלות בין היתר בנושאים להט"בים.  הקליניקה לזכויות אדם ייצגה בעבר תיק שעסק בזכויות הירושה של בני זוג מאותו מין בו נפסק שיש להכיר במסגרת חוק הירושה בבני זוג מאותו מין באופן זהה להכרה בידועים בציבור ממין שונה. בעקבות פסק דין זה קבע היועץ המשפטי לממשלה בשנת 2004 כי יש להכיר באופן שווה בזכויות הסוציאליות של בני זוג מאותו מין.  

     

    בנוסף, הקליניקה לזכויות פליטים ייצגה ומייצגת בשנים האחרונות מספר מבקשי מקלט ממקומות שונים בעולם (למשל: הרשות הפלשתינאית, אריתריאה, גאנה ועוד) שנרדפים בארצם על רקע נטייתם המינית. הקליניקה מייצגת אותם בהליכי המקלט ובבתי המשפט. במשך שנים משרד הפנים טען שנטייה מינית אינה מהווה עילת מקלט. אחד מהפרויקטים של הקליניקה הוא לקדם את ההכרה של להט"בים כפליטים ואת ההכרה של המדינה בנסיבות החיים המיוחדות והצרכים הייחודים שיש לקבוצה זו. לדוגמא, אחד הלקוחות הלהט"בים של הקליניקה זומן למתקן חולות, ועקב פנייה של הקליניקה למשרד הפנים הזימון בוטל תוך הכרה בנטייתו המינית כעילה לביטולו.

     

    לאחרונה, בעקבות עתירה שהגישה הקליניקה לזכויות אדם, ביטל משרד הפנים את הדרישה כי שינוי פרטי המין במרשם האוכלוסין מותנה בביצוע ניתוח לשינוי מין. בעתירה נטען כי דרישת משרד הפנים לניתוח פוגעת קשות בשורה של זכויות של אנשים טרנסג'נדרים ובין היתר, הזכות לאוטונומיה, להגנה על שלמות הגוף, הזכות להורות והזכות לשוויון. בעקבות העתירה, תיקן משרד הפנים את הנוהל וביטל את הדרישה הפוגענית.

     

    אנחנו מאמינים שהדרך לשוויון זכויות מלא עוד ארוכה ומנסים לפעול במסגרת הכלים המשפטיים והחינוכיים שיש לנו על מנת לקדם שינוי ושיח שוויוני בחברה."

     

    חגיגת הגאווה

    השנה, כשאתם יוצאים לחגוג, תזכרו את הדרך הארוכה שעשו חברי קהילת הלהט"ב בארץ ובעולם. אנו באוניברסיטת תל אביב נמשיך להיות מחויבים לעשייה חברתית וליצירת מרחב המקבל את כולם, ללא הבדלי נטייה מינית או מגדר.

    נתראה במצעד!

     

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive