• ראשי
  • הקליניקות המשפטיות נלחמות עבור כולנו

    ב-10 בדצמבר בכל שנה מציינים ברחבי העולם את יום זכויות האדם הבינלאומי, לציון ההכרזה האוניברסאלית על זכויות אדם שהתקבלה באו"ם בשנת 1948, שעוסקת בזכותו של כל אדם לזכויות בסיסיות מלידתו ועד מותו. אך מהן זכויות אלו בדיוק?

     

    פרופ' אייל גרוס מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, החוקר היבטים משפטיים וחוקתיים של זכויות אדם, ומנחה אקדמי בקליניקות המשפטיות של אוניברסיטת תל אביב, מסביר: "המהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקאית חרתו על דגלן כבר במאה ה-18 את עקרונות זכויות האזרח, אך הכרזת האו"ם נתנה תוקף אוניברסאלי לעקרונות אלו והרחיבה אותם לתחומים נוספים."

     

    "לזכות לחיים ולביטחון, הצטרפו הזכויות המכונות חברתיות - זכויות בתחום הרווחה, החינוך, הבריאות והעבודה. בהמשך אימץ האו"ם גם אמנות בינלאומיות נגד אפליה וגזענות, בעד שוויון מגדרי, והגנה על זכויות הילד. האמנות הבינלאומיות מחייבות את המדינות לתת תוקף חוקי או חוקתי לזכויות בסיסיות אלו, ויש להן אף ועדות, הבודקות את המדיניות שנוקטת כל מדינה ואת יישום ההתחיבויות שבאמנות."

     

    מה מצב זכויות האדם בישראל?

    "בישראל אין חוקה אלא חוקי יסוד, ובבסיסם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. הבעיה היא שחוקי היסוד נותרו חלקיים וכלליים, ואף על פי שיש הכרה בזכויות הבסיסיות, הממשלה לא אחת יוזמת חוקים אותם מעבירה הכנסת, הפוגעים בחוקי יסוד אלו. בג"צ הוא הגוף היחיד שיכול לכפות על המדינה לבטל חוקים הפוגעים בזכויות אדם, כאשר הוא קובע תקדימים בתיקים המגיעים לפתחו, על סמך פרשנות לחוקי היסוד ועקרונות היסוד של המשטר".

     

    "דוגמא לכך היא נושא כליאת מבקשי מקלט במתקן חולות", מוסיף פרופ' גרוס. "בג"צ פסל שוב ושוב את הצעות החוק של הממשלה לכלוא מבקשי מקלט ללא משפט, בפסיקה שקובעת שכליאה למשך זמן ארוך כל כך ללא משפט מהווה פגיעה חמורה בזכות האדם לחירות. דוגמא אחרת לאי שמירה על זכויות אדם בסיסיות בתחום החברה היא הקיצוצים בתחום הקיצבאות ובתחום הבריאות, הפוערים פער מעמדי וחברתי בחברה הישראלית, למרות שחלק מהזכויות הללו נגזרות מחוקי היסוד לזכויות אדם."

     

    "במצב כזה", אומר פרופ' גרוס, "אוכלוסיות מיעוט ואוכלוסיות מוחלשות, אבל לא רק, נמצאות במצב מתמיד של פגיעה בזכויותיהן הבסיסיות, ולעיתים קרובות אין להן את הכלים להילחם על זכויותיהם. הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב נכנסות כאן לתמונה, מכיוון שהן נותנות מענה לאזרחים הזקוקים לסיוע משפטי בהגנה על זכויותיהם מול הרשויות ומול גופים עסקיים וציבוריים".

     

    הקליניקות במאבק למען האזרח

    ד"ר דליה דרומי, המנהלת המקצועית של הקליניקות המשפטיות, מסבירה על תפקידן: "הקליניקות עוסקות במגוון נושאים הנוגעים לזכויות הפרט בישראל: זכויות אדם, זכויות בהליך פלילי, זכויות פליטים, זכויות ניצולי שואה, וגם בתחומים כגון דיור, קהילה וצדק סביבתי. כיום פועלות שמונה קליניקות, כאשר לכל קליניקה יש מנחה אקדמי ומנחה קליני - עו"ד המומחה לנושא הקליניקה. אלה, ביחד עם הסטודנטים, פועלים לקידום השיוויון בנגישות לצדק בקרב אוכלוסיות מוחלשות".

     

    פרופ' גרוס מוסיף שלקליניקות כמה מטרות: הן מספקות חינוך מעשי לסטודנטים, מגשרות על הפער בין האקדמיה לפרקטיקה, ומאפשרת לסטודנטים לתרום לקהילה.

     

    שירי קטלן, סטודנטית למשפטים באוניברסיטת תל אביב, עבדה בקליניקה לזכויות אדם בהנחייתה של עו"ד עדי ניר-בנימיני בשנה ב' ללימודיה, מה שלדבריה הייתה חוויה מעצימה ומרתקת: "בחרתי לעבוד בקליניקה לזכויות אדם מכיוון שזה הנושא הכי קרוב ללבי ונושא חשוב ומרכזי שחשוב להילחם עליו היום. הקליניקות מהבחינה הזו נותנות כלים נהדרים להבנת הנושא, וגם חושפת את הפגיעות שלו בחברה הישראלית."

     

    "אחד התיקים שטיפלנו בו עניין אותי באופן מיוחד, מכיוון שהוא דוגמא לאופן בו גופים גדולים במשק מתעמרים באזרח הקטן ופוגעים בזכותו הבסיסית לייצוג משפטי ולהגנה על זכויותיו. מדובר באישה מאילת במצב כלכלי קשה, שמצאה את עצמה במאבק מול אחת מחברות הסלולר בנושא כביכול שולי - חיובים בחשבוניות הטלפון, אך עבורה ועבור אנשים רבים מדובר בנושא של קיום והישרדות. חברת הסלולר ניסתה לוודא שהדיון בעניינה יתקיים בבית משפט בתל אביב ולא באילת, מה שעבור האישה היה בלתי אפשרי, בשל הוצאות הנסיעות שלא יכלה לממן וחוסר האפשרות להפסיד ימי עבודה, כך שהאישה לא יכלה להיות נוכחת בדיונים ולייצג את עצמה."

     

    "התברר לנו שזו מדיניות רווחת של חברות גדולות, הנוקטות בשיטה זו כדי להתיש את האזרח הקטן ולגרום לו לוותר על זכויותיו בבית משפט. זו פגיעה קשה בזכות הבסיסית לגישה לערכאות משפטיות ובזכות להגנה עצמית, והתעמרות של ממש באזרח הקטן."

     

    "התיק הגיע לידינו בקליניקה" מוסיפה קטלן, "והצלחנו להגיע איתו עד לשלב דיון בבקשת רשות הערעור בבית משפט עליון. בסופו של דבר חברת הסלולר התקפלה בשלב זה עוד לפני שהתקיים דיון בבית המשפט העליון, והסכימה לקיים את הדיונים בעניינה של האישה באילת ולא בתל אביב, בכדי למנוע יצירת תקדים משפטי".

     

    "זו דוגמא לאופן בו הקליניקה עשתה עבודה מדהימה בעיני - גם ביכולת לתת יחס אישי ורגיש לאישה, וגם ביכולת ללכת עד הסוף מבחינה משפטית, כדי למנוע פגיעה בסיסית בזכויותיה, ובאופן עקיף בזכויות של כולנו. מבחינה זו הקליניקות המשפטיות הן חריגות בנוף הישראלי ובמערכת המשפטית בכלל".

     

    קטלו מסכמת, "כשבחרתי ללמוד משפטים, הגעתי ללימודים בידיעה שאני רוצה לעסוק בתחום של זכויות אדם. האפשרות לעבוד בקליניקות כסטודנטית היא הזדמנות מדהימה בעיני ותהליך הלמידה הוא יוצא דופן. זו דרך שאשמח מאד להמשיך בה לאחר שאסיים את ההתמחות."

     

    לא על המשפטים לבדם

    עו"ד עדי ניר-בנימיני, המנחה הקלינית  של הקליניקה לזכויות אדם מאז 2011, התחילה אף היא את דרכה בתחום כסטודנטית בקליניקה לזכויות אדם בזמן לימודיה, תחת הנחייתו של עו"ד דורי ספיבק, כיום שופט בבית הדין האזורי לעבודה, שלדבריה השפיע מאד על המשך דרכה המקצועית. "לאחר ההתמחות עבדתי בפרקליטות מחוז תל אביב, וכשגיליתי שהתפנתה המשרה בקליניקה, היה אך טבעי בשבילי להמשיך את הקריירה שלי בתחום, מהזווית של האזרח ולא רק תחת הכובע של המדינה בשירות הציבורי. עבורי זו סגירת מעגל וחוויה אישית שלמה."

     

    "תיק שריגש אותי במיוחד היה מקרה של הוסטל לפגועי נפש ביפו, בו הודיעו לחוסים כי עליהם לפנות את ההוסטל באופן מיידי, ללא דיור חלופי וללא פיתרון שיקומי ראוי. בשיתוף עם ביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, שסיפק לנו חוות דעת מקצועיות על הצפוי לחוסים בעקבות פינוי, תבענו את משרד הבריאות בטענה שהפר חוזה עם ההוסטל, ובית המשפט קבע לטובתנו וביטל את הפינוי."

     

    "מעבר להצלחה המשפטית, החוויה החזקה עבורי ועבור הסטודנטים שעבדו עמי בקליניקה על המקרה, הייתה המפגש הבינאישי עם החוסים ותחושת ההעצמה - היכולת להיות קול עבור אוכלוסיה מוחלשת, הנמצאת במצב של חוסר אונים מול הרשויות. אני חושבת גם ששיתוף הפעולה עם ביה"ס לעבודה סוציאלית הוא דוגמא יפה לאופן בו שילוב שתי דיסציפלינות באוניברסיטה מביא לשינוי ממשי בשטח."

     

    פרופ' גרוס, המנחה האקדמי של הקליניקה, מסכם: "אנחנו עוסקים בנושאים שיש לנו תשוקה אליהם. הקליניקות המשפטיות עושות שינויים בשטח, אך גם בתחום האקדמי - אני למשל נחשפתי במסגרת הקליניקה לנושא הקיצוצים בסל הבריאות ולפגיעה בזכות לטיפול רפואי בקרב אוכלוסיות מסוימות, וזה נושא שאני חוקר אותו עתה בעניין רב".

     

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive