אות "נחשונית" לנשים פורצות דרך הוענק לפרופ' תמי רונן רוזנבאום, דקאן הפקולטה למדעי החברה

אות "נחשונית" מטעם עיריית ראשון-לציון לנשים פורצות דרך בתחומן הוענק לאחרונה לפרופ' תמי רונן רוזנבאום, דקאן הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון וראש המרכז לזכרה של רנטה אדלר לחקר רווחת הילד ושלומו. האות המוענק לזכרה של חנה לוין, מי שכיהנה כראש עיריית ראשון-לציון בסוף שנות החמישים והייתה האישה הראשונה בישראל שעמדה בראשות עירייה, ניתן זו השנה השלישית ביום האישה הבינלאומי לשתי נשים שהגיעו להישגים מיוחדים בתחומן, כאשר אחד האותות מוענק תמיד לתושבת העיר. 

עוצמה נשית במחקר ובעשייה החברתית

באות "נחשונית" למי שאינה תושבת ראשון-לציון זכתה השנה פרופ' גבריאלה שלו, שגרירת ישראל לשעבר באו"ם, המכהנת כיום כנשיאת המועצה האקדמית העליונה בקריה האקדמית אונו. אות "נחשונית" לתושבת העיר הוענק, כאמור, לפרופ' רונן רוזנבאום. האות ניתן לפרופ' רונן רוזנבאום בעבור מגוון התפקידים שבהם היא כיהנה ומכהנת – לשעבר ראש בית הספר לעבודה סוציאלית וכיום דקאן הפקולטה למדעי החברה – כמו גם בעבור מחקריה פורצי הדרך ובראשם פרויקט "עוצמה", שעוסק בפיתוח מודלים להקניית מיומנויות לשליטה עצמית לילדים.

בנוסף, פרופ' רונן רוזנבאום היא מן היוזמות והמובילות של פרויקט "סולמות מוזיקה לשינוי חברתי" בשיתוף בית הספר למוזיקה של אוניברסיטת תל-אביב והתזמורת הפילהרמונית. מטרת הפרויקט, המיועד לתלמידים צעירים במצב חברתי או כלכלי קשה, היא לתת לכל ילד סיכוי לשפר את חייו בזכות המוזיקה, להעלות את ההערכה העצמית שלו ולקדם את יכולתו היצירתית.

תקרת הזכוכית באקדמיה

בשיחה עם פרופ' רונן רוזנבאום נשאלה על תקרת הזכוכית במוסדות להשכלה גבוהה. "ברמה הכללית", היא אומרת, "אוניברסיטה היא מסגרת שוויונית באופן יחסי, כי הקידום בה הוא פונקציה של הישגים, המשרות פתוחות לכולם, השכר שווה וכן הלאה. הבעיה נוצרת משני כיוונים – מצד אחד, עצם השאיפות והאמונות של נשים בדבר המקום שאליו הן יכולות להגיע, ומצד שני, קיימים מכשולים גדולים בפני נשים שמתמודדות עם הכפילות של קריירה אקדמית ומשפחה. לראייה, בתארים הראשונים הנשים מהוות רוב, אבל בהמשך, בתארים המתקדמים, הן הופכות למיעוט, וכך גם בקרב הדקאנים וחברי הסגל, להוציא את בית הספר לעבודה סוציאלית".

איך פורצים את תקרת הזכוכית באקדמיה? "יש לתמוך בנשים," אומרת פרופ' רונן רוזנבאום, "להקל במספר שעות העבודה של הסגל הצעיר, לארגן מלגות שיתמכו בנשים צעירות, להגמיש את מבנה הפוסט-דוקטורט ועוד. כיום יש אמנם הרבה עזרה לסטודנטיות בהיריון ואחרי לידה, אבל זה לא מספיק ויש עוד מה לעשות".