פרופ' יוסף שילה מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר הוא החתן הראשון של פרס Olav Thon
הפרס, בסך 2,500,000 כתרים נורווגיים, יוענק לפרופ' שילה על עבודתו פורצת הדרך בהבנת מנגנוני ההגנה על החומר הגנטי של התא
פרופ' יוסף שילה מאוניברסיטת תל-אביב הוא חתן הפרס המדעי הבינלאומי Olav Thon, שיוענק לראשונה בנורווגיה. פרופ' שילה יקבל את הפרס, בסך 2,500,000 כתרים נורווגיים (1.3 מיליון שקל), בטקס חגיגי שיתקיים באוסלו ב-5 במרץ.
פרופ' שילה הוא ראש הקתדרה לחקר הגנטיקה של הסרטן ע"ש דיוויד ואינז מאיירס במחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם ולביוכימיה, בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטה תל-אביב. הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס א.מ.ת לחקר הסרטן לשנת 2005, זוכה פרס קלאוז של החברה האמריקאית לחקר הסרטן וחתן פרס ישראל בתחום מדעי החיים לשנת 2011.
את הפרס, בערך כולל של 5,000,0000 כתרים נורווגיים, ייסד המיליארדר אולב תון, איל נדל"ן נורווגי והאיש העשיר ביותר במדינה. לתון אין יורשים, והוא החליט לתרום את כל כספו למטרות פילנטרופיות, וביניהן – קידום החינוך והמדע. הפרס יינתן בתחומי המדעים המדויקים, מתמטיקה ורפואה, והשנה הוא ניתן בתחום הרפואה.
על הדרך בה שמע לראשונה על זכייתו מספר פרופ' שילה: "בשעת בוקר מוקדמת התקשר אלי הרקטור של אוניברסיטת אוסלו. התברר שהוא יו"ר ועדת הפרס החדש. הוא הודיע לי שזכיתי בפרס, הניתן לראשונה השנה. הוא סיפר לי עוד, כי אני חולק את הפרס עם מדענית אמריקאית דגולה, פרופ' ג'ודית קאמפיסי ממכון באק לחקר ההזדקנות באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, שהיא גם ידידה קרובה, וכמובן שמחתי מאוד, על שהיא שותפתי לפרס. הבחירה במדען ישראלי כזוכה הראשון בפרס אירופי יוקרתי אינה מובנת מאליה בעת הזאת".
שילה וקאמפיסי מקבלים את הפרס בזכות עבודתם פורצת הדרך בהבנת מנגנוני ההגנה על החומר הגנטי של התא – מולקולת הדנ"א. עבודתם שפכה אור חדש על תהליכים מולקולריים, הגורמים לתחלואה מגוונת, ובכללה מחלות כרוניות שונות, נטיית-יתר לסרטן והזדקנות מואצת, על כל התחלואה הכרוכה בה.
המפתח: יציבות הגנום
"עבודתי המדעית כולה, מאז היותי דוקטורנט, הוקדשה להבנת מחלה תורשתית בשם אטאקסייה-טלאגנייקטאסיה, או בקיצור A-T", מסביר פרופ' שילה. "זו מחלה תורשתית נדירה וקשה, שנמצאה בכל אוכלוסיות העולם, אך בישראל קיים ריכוז בולט של החולים בה, יהודים וערבים כאחד. המחלה, הפוגעת במערכת העצבים ובמערכת החיסון וגורמת לנטיית-יתר לסרטן, נגרמת על ידי ליקוי תורשתי באחד המנגנונים המרכזיים, השומרים על יציבות הגנום. מנגנון זה מופעל בתגובה לנזקים בדנ"א ומביא לתיקון מהיר של הנזק. החלבון הראשי המפעיל אותו הינו תוצר הגן הפגוע בחולים, שאותו זיהינו ב-1995 במעבדתנו באוניברסיטת תל-אביב".
"תגלית זו קידמה מאוד את הבנתנו את המנגנונים השומרים על יציבות הגנום שלנו, ומונעים בכך מוות בטרם עת של תאי גופנו, או סרטן. כשהמנגנון הזה נפגע בצורה חמורה, נגרמות מחלות קשות, כגון A-T, אבל פגיעות קלות יותר במנגנון זה מביאות אף הן לתחלואה, כגון מחלות ניווניות ומחלות כרוניות שונות, וכמובן – סרטן".
"אנשים מזדקנים בקצב ייחודי להם", אומר פרופ' שילה. "כולנו מכירים אנשים שבגיל מופלג הם בריאים ורעננים, ולעומתם – אנשים שהינם בגדר ישישים בגיל מוקדם יחסית. אחת הסיבות הגנטיות לכך היא, שאנשים נבדלים ביכולתם לשמור על יציבות הגנום שלהם. על יציבות הגנום שומרים חלבונים רבים, כאשר כל חלבון מוכתב על ידי גן. לפיכך, המידע החיוני לשמירת שלמות הגנום גלום, בעצם, בגנום עצמו. מובן, שפגיעה בגן המופקד על שמירת יציבות הדנ"א תערער את יכולתו של האדם לשמור על הגנום שלו. אדם כזה יהיה רגיש במיוחד לפגיעתם הרעה של גורמים סביבתיים, כגון זיהום אוויר, חומרים מסרטנים וקרינה".
"אולם מתברר שגם גופנו יוצר במהלך חילוף החומרים הנורמלי תוצרי ביניים, הפוגעים בדנ"א. לפיכך, אדם יכול לחיות בסביבה נקייה מזיהום סביבתי, לאכול אוכל בריא, ועדיין חילוף החומרים בגופו יוצר, ללא הרף, את הרדיקלים הפוגעים בדנ"א. לכן, חשובים כל כך המנגנונים השומרים על יציבות הגנום – הם מגנים עלינו, בראש וראשונה, מפני 'האויב מבפנים', הפוגע ללא הרף בגנום שלנו. פעם חשבו, שליקויים בשמירת יציבות הגנום גורמים רק לאותן מחלות נדירות, כמו A-T. היום אנחנו מבינים, שליקויים כאלה גורמים לתחלואה כללית, ולפיכך, הנושא רלוונטי לכל אחד מאיתנו".
ידיעות נוספות בנושא
