הלמידה ההיברידית מגיעה לאוניברסיטת תל אביב
אחד מכל שלושה קורסים יילמד באופן המשלב למידה מקוונת וגם למידה פיזית בקמפוס
אוניברסיטת תל אביב נערכת לקראת שגרת פוסט-קורונה ומציגה תוכנית חדשה: תוך שלוש שנים אחד מכל שלושה קורסים בקמפוס יילמדו בצורה היברידית, וישלבו למידה מקוונת וגם למידה פיזית בקמפוס. התוכנית החדשה, שמתאפיינת בגמישות רבה, תאפשר למרצים לנצל מצד אחד את היתרונות הדיגיטליים, ומצד שני את השהות הפיזית בקמפוס לטובת דיונים מעוררי מחשבה, קידום יזמות ויצירתיות בקרב הסטודנטים. השלב הראשון של התוכנית ייצא לדרך כבר בשנת הלימודים הקרובה תשפ"ב, ובימים אלו נערכות הפקולטות השונות, בשיתוף הדקאנט לחדשנות בהוראה ולמידה, לקראת יישום התוכנית.
ליהנות מכל העולמות
השיעורים המקוונים (א-סינכרוניים), יתבססו בעיקר על העברת ידע בשילוב למידה פעילה באופן עצמאי, שבהם הסטודנטים יוכלו ללמוד ולהעריך את ההתקדמות שלהם בזמנם החופשי (למידה מותאמת אישית), ואילו הלימודים הפיזיים בקמפוס (למידה סינכרונית), יתמקדו בשיפור יכולות שונות כמו עבודה בצוות, למידה עצמית, כושר ניסוח בעל פה ובכתב בעברית ובאנגלית ועוד - מיומנויות שאינן באות לידי ביטוי בלמידה המסורתית.
בין היתרונות של ההוראה המשולבת כדאי לציין גם את הזדמנויות חדשות, בהן קידום הוראה אינטרדיסציפלינרית, הרחבת שיתופי הפעולה עם מוסדות מובילים בארץ ובחו"ל, הגדלת ההיצע של התכניות לסטודנטים מחו"ל, תוך המשך גיוון של אוכלוסיות מיוחדות בארץ (למשל חרדים וערבים או סטודנטים בעלי צרכים ייחודיים, שעצם העובדה שרק חלק מהלימודים מתבצע בקמפוס מהווה יתרון עבורם), וכן קהלי יעד מחוץ לאוניברסיטה (למשל עובדי הייטק ואנשי צבא שרוצים להתעדכן במידע עדכני ורלוונטי).
"המהפכה הדיגיטלית שינתה את העולם וגם האקדמיה מחויבת לעשות את ההתאמות הנדרשות. ברור שלמידה מקוונת בלעדית, כפי שקיימת כיום, פוגעת במרקם החשוב כל כך של מרצה וסטודנט. שילוב של כלים דיגיטליים מתקדמים ייעל את תהליך העברת הידע ויאפשר למרצים להתפנות להיבטים אחרים של ההוראה, באופן שיהפוך את האינטראקציה האישית למשמעותית יותר וישפר מאוד את איכותה", אומר פרופ' מרק שטייף, רקטור אוניברסיטת תל אביב ומוסיף "במסגרת זאת, ניתן יהיה לשאוף לכך שהקמפוס יהפוך למעין אקו-סיסטם יזמי, שבו מרצים וסטודנטים מתחומי לימוד שונים ייפגשו במרכזים הרב תחומיים באוניברסיטה ויחליפו רעיונות מדעיים וביקורתיים ואף הצעות למיזמים יישומיים לטובת הקהילה או התעשייה. בדרך זו ארגז הכלים של הסטודנטים יהיה עשיר, מגוון ומותאם יותר לצרכים של העולם החדש".
"לא ה'מה' משתנה, אלא ה'איך'"
"במובן מסוים, הקורונה האיצה תהליכים שהחלו לפני שנים ושעיקרם שינוי הלמידה וההוראה ומתן ערך מוסף לתפקידה הקלאסי של האקדמיה להנגשת ידע עדכני ורלוונטי", מוסיפה מובילת התוכנית פרופ' ליאת קישון-רבין, הדקאנית לחדשנות בהוראה ולמידה. "כיום, בשיטוט קל ברשת ניתן למצוא חומרי לימוד איכותיים שייתכן ומייתרים את 'השיעור הקלאסי' שבו מרצה עומד מול כיתה ומעביר לה את הידע שלו. מצד שני, ברור לכולם שהמעבר החד לקיצוניות השנייה, של רק לימודים מקוונים פגעה במרקם הכה חיוני של חווית למידה עשירה ומפרה, שבה קהילת הקמפוס מעודדת יצירה של רעיונות חדשים, טיפוח של מחקר פורץ דרך וקידום היבטים קהילתיים וחברתיים".
"קידום מיומנויות המתואמות לדור הסטודנטים העכשווי (דור ה-Z), מצריכות חשיבה מחודשת על הסילבוס, על סוג והיקף המטלות הנדרשות מהסטודנטים וייתכן שגם על שינויים מהותיים בתוכניות הלימודים. זה לא ה"מה" שמשתנה אלא ה"איך". זהו מהלך שדורש חשיבה מחוץ לקופסא, וגמישות (לעיתים גדולה), ואף אומץ להציע ולקבל שינויים. אני משערת שזה יהיה תהליך מעמיק, שבו נידרש להעריך את התהליך ולערוך שינויים בהתאם. אין לנו ברירה כי הלמידה של המחר כבר הגיעה. היא כאן ועכשיו. יש לנו הזדמנות שחשוב שננצל אותה לקידום אמיתי של הלמידה. אנחנו מאמינים שבעקבות השינויים שנעשים, כל סטודנט וסטודנטית יבחרו באוניברסיטת תל אביב, לא רק בשל המצוינות האקדמית אלא גם בשל המיומנויות הנוספות שירכשו, ושיהיו להם לעזר בחיים בכלל ויתנו להם יתרון ניכר במקומות התעסוקה".