הכימיה של הארכיאולוגיה

במעבדה למיקרוארכיאולוגיה השוואתית באוניברסיטת תל-אביב בודקים את ההרכב הכימי של תעודות קדומות על-מנת לאתר את מקורן הגיאוגרפי וההיסטורי

החוקר מאחורי המחקר

תעודות בעידן בינלאומי קדום

בראשית האלף השני לפנה"ס החל תהליך גיבושן של המעצמות הגדולות של העולם העתיק, ובהן מצרים, בבל, אשור, מיתַנִי וחַתִּי. תהליך זה היה כרוך בעימותים צבאיים רבים שהובילו בסופו של דבר לכינון יחסי שלום בין המעצמות ולתחילתו של שלב המכונה בפי חוקרים מודרניים "העידן הבינלאומי". עידן זה נמשך כמאתיים שנה ובמהלכו נכרתו חוזים בין המעצמות שלוו בקשרים דיפלומטיים מסועפים. יחסים אלה באו לידי ביטוי בתעודות שהתגלו בארכיונים של המעצמות (בבל, אשור, חתי ומצרים), וכן בארכיון התעודות העשיר שהתגלה באוגרית, עיר כנענית קדומה.

 

במהלך למעלה ממאה שנים של מחקר אינטנסיבי פורסמו רבות מן התעודות שנמצאו בארכיונים של המזרח הקדום. תעודות אלה סיפקו מידע רב, אך גם עוררו שאלות בנוגע למקורותיהם של הטקסטים ותנועותיהם במרחב. שאלות אלו היו מקור לוויכוחים ולדיונים, שדומה כי במקרים רבים הגיעו למבוי סתום.

 

בניסיון להשיב על אותן שאלות, פותחה לפני כעשר שנים על ידי פרופ' יובל גורן, ראש המעבדה למיקרוארכיאולוגיה השוואתית שבאוניברסיטת תל-אביב, גישה מחקרית חדשה הבוחנת את תעודות החומר הכתובות בכתב היתדות מכיוון שונה לחלוטין מזה שהיה מקובל עד כה. לשם קביעת מוצאן נרתמו שיטות מחקר מתחומי מדעי הטבע והמדעים המדויקים, שיש ביכולתן לענות על מגוון רחב של שאלות הקשורות למקורן ולדרכי תפוצתן של התעודות.

 

צוהר אל הגיאוגרפיה של התקופה

חומר הכתיבה שעליו הוטבעו הסימנים בכתב היתדות הוא החומר (clay), המכיל חרסיות וחומרים מלכדים (חסמים), שנאספו על-ידי הסופרים ונלושו לשם יצירת המצע לכתיבה. כדי לקבוע את מקום מוצאו של החומר ניתן ליישם מגוון של שיטות מינרלוגיות וגאוכימיות, שמשמשות מזה מספר עשורים במחקרים על המוצא והטכנולוגיה של כלי חרס. שיטות אלה בוחנות את הרכב המינרלים והיסודות הכימיים של החרסיות והחסמים שבחומר ומעמתות אותם עם בסיסי נתונים גיאולוגיים. בדרך זו אפשר לעמוד במקרים רבים על מקורן של התעודות ועל התהליכים הטכנולוגיים ששימשו ביצירתן.

 

בשיטה זו אפשר אף לאתר את הסוג והמקור של התצורות הגיאולוגיות שמהן נגזרו מרכיבי הטין (משקע בעל גרגירים זעירים הנפוץ באזורים מדבריים), וכך לקבוע את מוצאן הגיאוגרפי של התעודות, שאינו זהה תמיד למקום שבו התגלו בחפירות. שילוב הנתונים הללו עם המידע המתקבל מן הטקסטים עצמם פותח בפני המחקר צוהר נוסף אל הגיאוגרפיה וההיסטוריה בתקופה זו.

 

הרכב המינרלים שבחומר

המתודה המחקרית המבוססת על יישום שיטות אנליטיות מינרלוגיות-פטרוגרפיות על ממצאים ארכיאולוגיים מחומר, בעיקר על כלי חרס, החלה את צעדיה הראשונים עוד במחצית הראשונה של המאה העשרים. פטרוגרפיה היא שיטת מחקר גאולוגית הבוחנת את הרכב המינרלים שבחומר (במקור בסלעים) באמצעות בדיקתם בשקפים תחת מיקרוסקופ אופטי המצויד בעזרים שונים בהם מערכת מסננים מקטבים, החוסמים את קרני האור לפי תכונת הקוטביות שלהן (הקשרים האלקטרומגנטיים בין האטומים בחומר). שיטה זו מאפשרת את זיהויין של פאזות גבישיות שונות בתוך החומר (שלבים שונים בתהליך הגעתו של החומר למצב צבירה מוצק).

 

כיום משמשות הבדיקות הפטרוגרפיות ככלי פשוט יחסית, מהיר, זול ורב-ערך בחקר הטכנולוגיה הקדומה ובחקר ההרכב והמוצא של כלי חרס, אבן ומוצרי טיח ארכאולוגיים. בדרך זו נחקר (בשיתוף עם הפרופסורים נדב נאמן וישראל פינקלשטיין) מוצאן של התעודות מארכיון אל עמרנה שהתגלה במצרים, ובשיתוף עם ד"ר יורם כהן ותלמידתם מיטל קאופמן, נחקרו תעודות מן הארכיון שהתגלה באוגרית.

 

מכשיר ספקטרו-פוטומטר XRF נייד

הקושי העיקרי בכל השיטות הללו נעוץ בצורך להסיר דוגמאות מן החומר לבדיקה. אמנם פיתוחן של שיטות דגימה מיוחדות לצורך הבדיקות הפטרוגרפיות על-ידי פרופ' יובל גורן לפני כעשור, צמצם מאוד את מידת הפגיעה בתעודות, אך עצם היותה של הבדיקה פולשנית גרם לא פעם לקשיים בקבלת אישור למחקר מצד אוצרי מוזיאונים ומנהליהם.

 

מתוך מטרה למצוא פתרון לבעיה זו, נרכש בסיוע סגן הנשיא למחקר של אוניברסיטת תל-אביב, מכשיר נייד מסוג X-Ray Fluorescence)  XRF) בעל גלאי חדיש מסוג silicon drift, המגלה עד 34 יסודות כימיים ברמת דיוק גבוהה, וברוב המקרים ללא צורך בהסרת דגימה. במהלך השנתיים האחרונות פותחה במעבדה למיקרוארכאולוגיה השוואתית מתודה לשימוש במכשיר זה לצורך אפיון מוצאן של תעודות החומר על פי הרכבן הכימי.

 

המכשיר, שדומה בגודלו ובצורתו למייבש שיער רגיל, ניתן להובלה במטוס במטען יד, ומאפשר לבצע אנליזות בלתי-פולשניות של ההרכב הכימי של התעודות באולמות התצוגה או האחסון של המוזיאונים, תוך עיבוד מיידי של הנתונים לקביעת מוצאן, והשוואתם לבסיסי נתונים הנשענים על תעודות מן המזרח הקדום, שמוצאן נבדק בשיטות האנליטיות הקודמות וגם בשיטה זו.

 

במהלך השנה האחרונה התבצע מחקר ראשון מסוג זה על התעודות מחַתּוּשָה (כיום בּוֹעֲ'זְקּוֹי), בירת האימפריה החיתית, השמורות במוזיאון הלאומי בברלין, ותעודות מאל עמרנה שבמצרים השמורות בברלין ובמוזיאון הבריטי בלונדון. פרסום ראשון בנושא הופיע בכתב העת Journal of Archaeological Science. המחקר נעשה על-ידי פרופ' יובל גורן ופרופ' יורג קלינגר (מן האוניברסיטה החופשית בברלין) בתמיכת הקרן הדו-לאומית ישראל - גרמניה.

אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive