• ראשי
  • ציוד מעבדות מתקדם

    טכנולוגיה בשירות המדע: מכשור מדעי מתקדם במעבדות המחקר של אוניברסיטת תל-אביב

    ציוד מעבדות
    פרופ' רועי בק-ברקאי עם מערכת לפיזור קרני אקס למדידת מבנים ננומטריים

    החוקרים של אוניברסיטת תל-אביב מבצעים את מחקריהם במעבדות מחקר ייחודיות העומדות בשורה אחת עם מעבדות המחקר המתקדמות בעולם, ועושים שימוש בציוד חדשני ומשוכלל, הכולל בין היתר:

     

    מכשיר MRI בפקולטה למדעי החיים

    פרופ' יניב אסף מהמחלקה לנוירוביולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס.וייז, מתמחה בתחום הגמישות המוחית ותהליכי הלמידה של המוח. במחקריו הוא עושה שימוש במכשיר MRI ( Magnetic Resonance Imaging ) או בשמו העברי 'דימות תהודה מגנטית'. מכשיר זה מבצע סריקה לא-פולשנית המשמשת להמחשת איברים פנימיים בגוף בשילוב של קרינת רדיו ושדה מגנטי חזק, ללא שימוש בקרני רנטגן. "היום, בעזרת טכנולוגיות ה-MRI, אנחנו יכולים להביט אל תוך המוח החי, ולאתר במדויק את השינויים המתחוללים בו בעקבות תהליכי הלמידה. במעבדה שלי ביקשנו לקחת את התצפיות הללו צעד נוסף קדימה, ולבדוק באיזו מהירות עשויים שינויים כאלה להתרחש." מסביר פרופ' אסף.

     

    מדפסת תלת-מימדית בבית הספר לאדריכלות

    ד"ר ערן נוימן עומד בראשה של המעבדה הדיגיטאלית לחקר האדריכלות (Architectural Research Digital Lab – ARDL). עם התפתחותה של המדיה הדיגיטלית, תכנון ועיצוב הסביבה עברו שינויים מרחיקי לכת. כיום מאפשרת המדיה הדיגיטלית הדמיה וייצור של כל צורה או רעיון כמעט העולים על דעת האדריכלים. המעבדה הדיגיטלית לחקר האדריכלות חוקרת את השינויים והתמורות בתכנון ועיצוב הסביבה, על מנת לפתח טכנולוגיות מתקדמות לתכנון ועיצוב יעילים, כלכליים ו"ירוקים" יותר. "אנו מפתחים במעבדה סביבות חכמות אינטראקטיביות-מגיבות, חומרים חדשים ברי קיימא ויכולות הדמיה מתקדמות", מסביר ד"ר נוימן. במעבדה נעזרים במדפסת התלת-ממדית Connex 500 של חברת  Objetאשר הפכה את ביה”ס לאדריכלות ע”ש דוד עזריאלי לראשון בישראל שמקיים מחקר והתנסות באדריכלות עם טכנולוגיה זו.

     

    הדמיה מולקולרית של התא בפקולטות למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס.וייז והפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר

    צוותי מחקר באוניברסיטת תל-אביב המבצעים מחקרים חלוציים בתחום הסרטן, הסוכרת, חרשות גנטית,  אלצהיימר ומחלות אחרות, נעזרים במעבדה להדמיה מולקולרית של התא. ד"ר אילן צרפתי, חוקר בתחום סרטן השד מסביר: "הדמיה מולקולרית של התא היא שילוב של שתי טכנולוגיות מתקדמות - הנדסה גנטית והדמיה מולקולרית. המעבדה החדשה מצוידת בשלושה מיקרוסקופים קונפוקליים חדשניים. במיקרוסקופים אלו נעשה שימוש באור לייזר ומתאפשר לחוקרים לעקוב אחר תהליכי ההתפתחות של מחלות ברמה המולקולרית ברזולוציה גבוהה ובזמן אמת. באמצעות טכנולוגיה מתקדמת זו ניתן, למשל, לחקור ולבחון בצורה ממוקדת את התהליכים שבהם אונקוגנים מסוימים  (גנים הגורמים להתמרה סרטנית) הופכים תאים רגילים לתאי סרטן ממאירים, ואת יעילותן של תרופות חדשות המעכבות תהליכים אלו".

     

    מכשיר ספקטרו-פוטומטר XRF נייד בחוג לארכיאולוגיה

    במעבדה למיקרוארכיאולוגיה השוואתית בחוג לארכיאולוגיה  בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, עושים שימוש במכשיר חדיש ונייד מסוג X-Ray Fluorescence - XRF. מכשיר זה ניתן להפעלה באתרים ובמוזיאונים בארץ ובעולם ומאפשר עריכת אנליזות בלתי הרסניות על מיצגים ארכיאולוגיים, שאינן מחייבות הסרת דגימה או הבאת החפץ למעבדה.

     

    במהלך השנתיים האחרונות פותחה במעבדה מתודה לשימוש במכשיר לצורך אפיון מוצאן של תעודות מן המזרח הקדום. המכשיר מאפשר לבצע אנליזות בלתי-פולשניות של ההרכב הכימי של התעודות באולמות התצוגה או האחסון של המוזיאונים, תוך עיבוד מיידי של הנתונים והשוואתם לבסיסי נתונים קיימים. במהלך השנה האחרונה התבצע מחקר ראשון מסוג זה על התעודות מחַתּוּשָה (כיום בּוֹעֲ'זְקּוֹי), בירת האימפריה החיתית, השמורות במוזיאון הלאומי בברלין, ותעודות מאל עמרנה שבמצרים השמורות בברלין ובמוזיאון הבריטי בלונדון.

     

    מערכת לפיזור קרני אקס בזויות קטנות בביה"ס לפיזיקה ולאסטרונומיה

    ד"ר רועי בק-ברקאי, ביופיסיקאי בהכשרתו, חוקר מנגנונים המשפיעים על היווצרותם של צבירים ביולוגיים בתא בסקאלה הננומטרית (מיליארדית המטר). תחום מחקרו, אשר נמצא בחזית המדע העולמית, מאפיין מבנים ותהליכים רבים בביולוגיה, בהם אוסף של אבני בסיס (חלבונים, סוכרים, שומנים או חומצות בסיס) המתארגנים לידי צבירים בעלי פונקציונליות קריטית לפעילות תקינה של התא.

     

    מעבדתו של ד"ר בק-ברקאי בביה"ס לפיזיקה ולאסטרונומיה, בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר, מצוידת במערכת לפיזור קרני אקס בזויות קטנות (Small Angle X-ray Scattering), המתאימה למדידת צבירים ומבנים אלו בסקאלה הננומטרית. שיטה זו מאפשרת בדיקה ומדידה של אבני הבסיס של התא בסביבה מיימית, סביבתם הטבעית.

     

    ריצוף הגנום בפקולטה לרפואה

    ד"ר נועם שומרון מהחוג לביולוגיה תאית והתפתחותית בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר עוסק בריצוף של גנומים אנושיים וחיפוש מוטציות בהקשרים קליניים רפואיים, בהם סרטן השד. ריצוף הגנום נעשה באמצעות המכשיר: Illumina (Solexa) Genome Analyzer IIx sequencing machine. ד"ר שומרון חוקר קבוצות של מיקרו RNA, רגולטורים המפעילים או משתקים ביטוי ופעולות של גנים. מיקרו RNA לא פעיל יכול לפגוע בוויסות גן מסוים וכך לגרום להתפתחותם של מחלות כדוגמא מחלות מוח, סרטן ועוד. הבנת מנגנון בקרה זה חשובה לצורך ריפוי וטיפול במחלות. 

     

    אפיון תאים באמצעות מכשיר FACS בפקולטות למדעי החיים ולרפואה

    ד"ר דן פאר מהמחלקה לחקר התא ואימונולוגיה ומהמרכז לננו טכנולוגיה באוניברסיטת תל-אביב עובד על יצירת נושאי תרופות במימדי ננו (מיליארדית המטר), אשר יוכלו להתביית על תאים חולים – ממש כמו מערכת GPS זעירה בתוך הגוף – ולרפא אותם. "החלקיקים הזעירים שאנו מפתחים הינם בעלי יכולת הכוונה לתאי מטרה (במיוחד לתאי מערכת החיסון) והינם הראשונים בעולם שנושאים סוג חדש של מולקולות המכונות siRNAs   - מולקולות המסוגלות לחסום את ייצורו של כל חלבון פגום המיוצר בתאים חולים, ללא פגיעה בתאים בריאים", אומר ד"ר פאר.

     

    אפיון התאים וסיווגם נעשה באנליזת תאים בזרימה (Flow cytometry) באמצעות מכשיר ה- FACS Fluorescence Activated Cell Sorter)), או בעברית: מפריד תאים באמצעות זריחה. תחילה, מסומנים התאים בחומר פלורסנטי, ולאחר מכן מוזרמים בזה אחר זה בתוך הצינור הצר שבמכשיר. במהלך זרימתם, הם חוצים קרן לייזר אחת או יותר. זריחתם של החומרים הפלורסנטיים שנקשרו אל התאים נמדדת בכל תא בנפרד ונאגרת במחשב. רמות הזריחה השונות מאפשרות להבחין ולהבדיל בין סוגי או מצבי התאים השונים. בכל בדיקה כזו מאופיינים כמה עשרות אלפי תאים בתוך מספר דקות. בשיטה זו משתמשים בין השאר למדידת כמות DNA בתאים, לבדיקת תוצרי פעילויות אנזימטיות המתרחשות בתוך התאים, למדידת שינויים פיסיולוגיים בתאים ועוד.

     

    למאגר המחקרים של אוניברסיטת תל-אביב >

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive