יש הרבה דגים בים?

אז יש או אין הרבה דגים בים שלנו? ואם יש – למה לא רואים אותם? ד"ר יוני בלמקר מהחוג לזואולוגיה מנסה לענות על השאלה. לדבריו, כבר הרבה שנים שהחופים שלנו מקבלים יחסי ציבור גרועים מאוד בגלל זיהום, הרס שוניות וצפיפות. כשאנו מבלים בים, מה נוכל לראות מתחת לגלים בקרבת החוף? אנו רגילים לשמוע תשובות כגון: "שום דבר", "מדבר תת ימי", "הכל כבר מת", ו-"כבר אין דגים בים".  לכן, הרבה מאתנו מפנים עורף לים התיכון הישראלי, ומוציאים את השנורקל והסנפירים רק בזמן החופשה באילת או בחופים אקזוטיים בחו"ל.

אולם, מי שיכניס את הראש למים צפוי להיות מופתע לטובה. הים התיכון מהווה בית גידול שוקק חיים ומציג מגוון שאינו מבייש אזורים מפורסמים ממנו בהרבה. ביקור קצר בחופים כגון שמורת אכזיב מגלה מגוון עצום של בעלי חיים ובתי גידול. גם צלילה קלה באזור רכסי הכורכר העמוקים הנמצאים לאורך מרבית החוף הישראלי יכולה לגלות גני ספוגים מרשימים ונדירים.

למרות הפוטנציאל הגלום בו, הים התיכון הישראלי חשוף לאיומים רבים. דייג, על ידי דייגים מקצועניים וחובבנים כאחד, פוגע באוכלוסיות הדגים. בנוסף, מינים מהגרים עוברים בהמוניהם דרך תעלת סואץ. בעוד שלחלקם השפעה קטנה בלבד, לאחרים, שלעיתים קרובות חמושים בקוצים ארסיים או רעילים מאוד, השפעה מזיקה הן על המערכת האקולוגית והן על האדם. לבסוף, התחממות המים בעשרות השנים האחרונות פוגעת בדגים האוהבים קור וגורמת להעלמותם. כדי להבין את השפעתם של הגורמים הללו על דגי הים התיכון, כל אחד לחוד וכולם יחדיו , אנו מבצעים סקרים ארוכי טווח בשמורות טבע ובשלל המגיע מהדייגים. נתונים אלו מהווים בסיס למודלים אקולוגיים מתקדמים, שיכולים להבחין בהשפעה היחסית של הגורמים השונים על הדגה. בנוסף, אנו משתמשים במודלים דומים בכדי להבין כיצד, באמצעות ממשק מתאים, ניתן יהיה לאושש את המערכת האקולוגית הים תיכונית ולדאוג לכך שיהיו הרבה דגים בים - לנו ולדורות הבאים.

יום פתוח באוניברסיטת תל אביב

אם אתם לא מקבלים שום דבר כמובן מאליו, אם אתם מתעקשים לשאול, אם אתם סקרנים, ספקנים ומתעניינים - אתם מעניינים אותנו. הצטרפו אלינו ב-3.2.17 ליום פתוח שבו תוכלו לשאול את כל השאלות שלכם בנוגע לרישום ולקבלה לתואר ראשון ושני באוניברסיטת תל אביב. לכל הפרטים >