• ראשי
  • שני חמורים וחולדה עם תיק גב: לקט חדשות מן הגן הזואולוגי ומהגנים הבוטניים

    אורחים מפתיעים בגנים הבוטניים

    שני חמורים, צבייה עם שקית על הקרן, חולדה עם תיק גב ורובוט חקלאי נכנסו לגן. נשמע כמו התחלה של בדיחה או אגדה משונה? אז זהו, שהמקרים הללו הם רק חלק מהסיפורים, מהתקריות ומהמחקרים שהתקיימו לאחרונה בגן הזואולוגי ובגנים הבוטניים של אוניברסיטת תל אביב.

     

    על קרן הצבי: סיפור דרמטי עם סוף טוב

    שקית ניילון, שכנראה התעופפה מתוך אחד מפחי האשפה שבגן, נכרכה באחד הימים סביב קרנה של אחת הצביות שמשוטטות בגן באופן חופשי. הצבייה נבהלה והחלה לרוץ ברחבי הגן, כשהשקית הלכודה על הקרן מתנופפת ברוח ומדי פעם מכסה את פניה של הצבייה ומונעת ממנה לראות לאן היא רצה. הצבייה ניסתה לחבור אל עדר הצבאים, אולם אלה נבהלו מהופעתה הבלתי רגילה וברחו מפניה. המטפלים ניסו להתגנב אל הצבייה וללכוד אותה כדי להסיר את השקית, אך ללא הצלחה. ד"ר רון אלעזרי וולקני, ווטרינר ומנהל הגן, רצה להימנע מלירות בה חץ הרדמה, מכיוון שבמצב כזה, כאשר היא אינה רואה לאן היא רצה, היא עלולה להתרסק על קיר או אפילו להיעלם מעיני המטפלים ולהירדם כשהשקית כרוכה על פניה, ובמצב כזה, כל דקה עד למציאתה עלולה להיות קריטית. המטפלים המשיכו לעקוב אחר הצבייה ממרחק בטוח וההחלטה הייתה לחכות ולראות מה קורה עד אחר הצהריים. למזלם, בשעות אחר הצהריים המוקדמות הלך החור בשקית וגדל ובסופו של דבר נפל ללא צורך בהתערבות.

     

    צילום: ד"ר רון אלעזרי-וולקני

     

    בין שתי נקודות עוברת חולדה

    יכולתם של בעלי חיים לנווט את דרכם במרחב נחקרה רבות, אך רוב המידע שנאסף - מקורו במחקרים שנערכו על חולדות מעבדה ובתנאי מעבדה. מערכת המחקר שנבנתה לאחרונה בגן למחקר זואולוגי, תאפשר לחוקרת יעל ויסברג, תלמידה לתואר שני בבית ספר סגול למדעי המוח, בהנחיית ד"ר יוסי יובל, לחקור את אסטרטגיית הניווט של חולדות בר בתנאים טבעיים. בין השאלות שעליהן ינסה מחקרה של יעל לענות: כיצד חולדות בר מנווטות בטבע? באילו חושים הן משתמשות? באיזה רדיוס סביב הקן הן נוהגות לשוטט? לאיזה מרחק הן יכולות להגיע? השערת המחקר היא שאסטרטגיית הניווט של החולדות מאפשרת להן לנוע בחופשיות במרחב, ללא הכרח לעבור בנקודות ציון קבועות, ועם יכולת ליצור קיצורי דרך בין כל שתי נקודות בשדה.

     

    בסיס מערכת המחקר נבנה על ידי אורית דשבסקי, תלמידה לתואר שלישי בהנחייתו של ד"ר יוסי יובל, שגם ייסדה את מושבת החולדות. אורית לכדה חולדות בר צעירות ברחבי הגן הזואולוגי, הרגילה אותן לבני אדם, אפשרה להן להתרבות ויצרה מושבה קטנה, פעילה ומתרבה. יעל עובדת עם המושבה שייסדה אורית וממשיכה לבנות ולפתח את מערכת המחקר: מערכת של קִנים פתוחים (קופסאות עץ גדולות, נוחות ומרווחות), המאפשרת לחולדות להיכנס ולצאת מהקן כרצונן. קִני החולדות מנוטרים 24 שעות ביממה באמצעות מצלמות ומיקרופון, שקולט את התדר האולטראסוני שבו מתקשרות החולדות זו עם זו. החולדות יכולות להסתובב בחצר באופן חופשי, לחקור את השטח ולבחור לאן ללכת ומתי לחזור לקן.

     

    החולדות הצעירות הנולדות במושבה מתרגלות לידיה של החוקרת ומורגלות בהדרגה לשאת תיק גב. בעתיד יכלול התיק GPS, שיאפשר מעקב אחר החולדות בשטח. מניסיונות ראשוניים נראה שהחולדות אוהבות מאוד לחקור את הסביבה במהלך הלילה, חוזרות לקופסת הקן שלהן בבוקר ומבלות את שעות היום בשינה. בשלב הראשון של המחקר תוכלנה החולדות להסתובב בחצר באופן חופשי, וייאסף מידע על הרגלי השיטוט שלהן בסביבה הקרובה. בשלב מאוחר יותר החולדות תועברנה למקום חדש, מחוץ לטריטוריה שלהן, שם תשוחררנה ויהיה עליהן למצוא את הדרך חזרה לביתן. מכיוון שהחולדות תהיינה מצוידות ב-GPS, אפשר יהיה ללמוד על אסטרטגיית הניווט שבה הן משתמשות. ייחודו של המחקר הנוכחי הוא בכך שלחוקרת היסטוריה מלאה של כל חולדה. בכל מחקר אחר שבו נחקרה אסטרטגיית הניווט בטבע, לא ידעו החוקרים בוודאות היכן היה בעל החיים לפני שנתפס, ולכן היה עליהם לקחת בחשבון שהיה לו ידע מוקדם כלשהו על סביבתו. הודות למחקר הנוכחי נוכל ללמוד על מפגשן הראשון של החולדות עם סביבתן, על הרגליהן בסביבה ועל אסטרטגיית הניווט שלהן.

     

     

    רובוט בשירות החקלאות משוטט בגן הבוטני

    אחד ההיבטים החשובים בתחום החקלאות הוא היכולת להעריך נכונה את התוצרת החקלאית הצפויה לעונה. כיום הערכה זו מתבצעת על ידי דיגום עצים וספירה ידנית של הפירות – פעולה ממושכת ולא מדויקת. נראה כי השימוש ברובוטים לצורך זה מתבקש. אף על פי כן, יכולותיהם של הרובוטים החקלאיים עדיין אינן מאפשרות זאת. במחקר יוצא דופן, שנערך על ידי איתמר אליקים, סטודנט לתואר שני בבית הספר להנדסה מכנית ובהנחייתו של ד"ר יוסי יובל מבית הספר לזואולוגיה, מנסים לבחון כיצד ניתן לשפר את ביצועיהם של הרובוטים באמצעות חקר יכולותיהם של עטלפים וחיקוין. העטלפים, המתמצאים במרחב באמצעות סונר, מסוגלים לנווט בקלות בתוך צמחייה סבוכה ולהבחין בין פירות לעלווה. במחקר, שחלקו נערך בסככות של הגן הבוטני, הצליחו החוקרים לפתח את היכולת לזהות ולסווג צמחים שונים ולהעריך את כמות הפירות שהם נושאים. פיתוח שיטת מיפוי רובוטית המבוססת על סונר תאפשר תנועה וניווט עצמאיים בתוך חממה או מטע, התחמקות ממכשולים ואף תכנון מסלול אוטונומי. אלה יהוו פריצת דרך באפשרות להעריך באופן מדויק יותר את התוצר החקלאי הצפוי.

     

    שני פולשים חובבי קקטוסים

    עם החזרה מחופשת יום העצמאות גילו בגן הבוטני שני מבקרים בלתי צפויים לחלוטין. תחילה נמצאה עדות ריחנית לכך ששני המבקרים שהו בחלקת הפרדס, ולאחר סריקה של הגן נמצאו החשודים: מתחת לעץ התות הלבן עמדו שני חמורים בוגרים, פראיים למראה, וליחכו עשב. החמורים מיהרו לברוח מעובדי הגן, ובבירור שנערך מול הפיקוח הווטרינרי של עיריית תל אביב, גילו כי מדובר בחמורים המוכרים לפיקוח ומשוטטים בחופשיות ברחבי צפון תל אביב בשנתיים האחרונות. הצמד המהולל המשיך להסתובב בגן הבוטני ולהפתיע את המבקרים, ואת רוב זמנם בילו השניים באוסף הסוקולנטים שפורח כעת. עובדי העירייה שהגיעו לגן נאלצו לרדוף אחרי השניים במשך מספר שעות עד שהצליחו ללכוד אותם. לשמחת כולם הביקור הסתיים ללא נזקים רציניים והשניים אף עזרו בעישוב ובדישון החלקות.

     

    לחדשות נוספות באתר קמפוס טבע >

     

    תודות לדפנה לב, לד"ר רון אלעזרי, לטל לבנוני ולכנרת מנביץ

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    Developed by
    UI/UX Basch_Interactive