מהנדסים מצילי חיים: פריחת תחום ההנדסה הביו-רפואית בארץ

חידושים רבים וטכנולוגיות רפואיות פורצות דרך הוצגו בכנס הבינלאומי להנדסה ביו-רפואית שנערך לאחרונה בחיפה

17 מרץ 2019

הפקולטות להנדסה ביו-רפואית של אוניברסיטת תל אביב ושל הטכניון הובילו בסוף חודש פברואר את הכנס הבינלאומי להנדסה ביו-רפואית. בכנס, שנערך במסגרת פעילות האיגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית (ISMBE), הוצגו החידושים שיובילו את התחום קדימה בשנים הקרובות: מביו-חומרים מתקדמים והנדסת רקמות, עד ננו-רפואה, דימות ואופטיקה רפואיים וביולוגיה חישובית. בכנס הציגו חוקרים מובילים מהארץ ומחו"ל לצד נציגים של חברות מסחריות. ניתנה חשיבות רבה לחשיפת התחום הביו-רפואי בפני הדור הצעיר.

 

את הכנס הובילו יו"ר הכנס, פרופ' נתן שקד, ונשיאת ISMBE, פרופ' מיטל זילברמן, שניהם מאוניברסיטת תל אביב. "תחום ההנדסה הביו-רפואית מתפתח במהירות," אמרה פרופ' זילברמן. "המהנדס הרפואי מפתח כלים הנדסיים על מנת לייצר פתרונות לבעיות רפואיות מצילות חיים  המהנדס הביו-רפואי מוכשר כדי להבין ההקשר הרפואי ולייצר שפה משותפת עם רופאים וביולוגים כדי להפעיל את היידע ההנדסי שלו במקומות הנכונים. התעשייה הרלוונטית מבינה את היתרון של מהנדסי ביו-רפואה על מהנדסים מתחומים אחרים.  גם בישראל התחום צמח מאוד ב-15 שנות קיומו, וכיום הבוגרים נחטפים על ידי התעשייה, בדרך כלל כבר בשנה השלישית ללימודיהם. הביקוש הוא גם לבעלי תואר שני ושלישי בתחום. התחום בפריחה ובגדילה מתמדת".

 

פרופ' מיטל זילברמן, נשיאת האיגוד ISMBE, דוברת במושב הפתיחה של הכנס (צילום: חן דמארי)

 

לחבר בין הטכנולוגיה לרופאים

השנה נאמה במליאת הכנס נשיאת פילפס ישראל ד"ר אפרת שפר. ד"ר שפר דיברה על המסע מרעיון למוצר בעולם הרפואה. לדבריה, העתיד טמון ברפואה מותאמת אישית ומבוססת מידע, ולכן אינטליגנציה מלאכותית היא מרכיב מרכזי ברפואת העתיד. "מדוע מערכת הבריאות עדיין לא שם? ראשית, כי זה דורש אמון בתועלתה של הטכנולוגיה. שנית, האפשרות להטמיע את הטכנולוגיה במערכת, במצב בו הרופאים מקדישים כ-3 דקות למטופל בממוצע, תלויה ביכולת שלנו להגיע אל הרופאים, לתת להם את הכלים וללוות אותם. המהנדסים הביו-רפואיים הם הדרך לחיבור הזה ולפיתוח הכלים הטכנולוגיים לרופאים".

 

פרופ' עמית גפן מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת תל אביב, הרצה על מהפיכה בהבנת התחום של פצעי לחץ, והסביר באופן מרתק מדוע מהנדסים ביו-רפואיים יצרו שינוי משמעותי בהבנת הגורמים לפצעים קשים אלו, ובעקבות כך בפיתוח טכנולוגיות למניעה ולטיפול. פרופ' סטפן בורנשטיין, העומד בראש המרכז לרפואה פנימית בבית החולים האוניברסיטאי שבדרזדן גרמניה, הרצה על שיטות אבחון וטיפול חדשניות בתחום הסוכרת. כמו כן, הרצתה במליאה פרופ' עידית מטיוביץ על ביו-פולימורים בשימוש הרפואה. מעבר להרצאות המליאה, הכנס שארך יומיים כלל מעל 250 מציגים מהאקדמיה ומהתעשייה.

 

לחשוף את תלמידי התיכון למקצועות מצילי חיים

שניים ממושבי הכנס היו מושבים מדע פופלרי, בהם זכה הדור הבא של ההנדסה הרפואית להיחשף לתחומים רבים, בהם חדשנות בביו-חומרים, הדפסת רקמות תלת-ממדיות להשתלות, עולמם המופלא של כלי הדם, רובוטיקה בשירות הרפואה ועוד, כאשר כ-700 תלמידי תיכון סקרנים מ-60 בתי ספר ברחבי הארץ, שמתמקדים במקצועות המדעים (מתמטיקה, פיסיקה, כימיה וביולוגיה), הגיעו למושב המדע הפופולרי וישבו מרותקים לאורך הרצאות החוקרים.

 

את המושב הפופולרי פתח פרופ' שקד, יו"ר הכנס, בהרצאה מרתקת על ההנדסה הביו-רפואית, שהתמקדה בתחומים המגוונים בתחום זה, וכן בתכניות הלימודים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים, שמוצעות במוסדות השונים במדינת ישראל. כדוגמא לטכנולוגייה חדשנית מצילת חיים שהוצגה במושבים אלו, פרופ' זילברמן הציגה את הדבקים הרפואיים שפיתחה חומרים המחליפים את הפרוצדורות של תפירה וחיבור רקמות בסיכות במקרים של פציעה, דימום פנימי או דליפה מאברים פנימיים. אלו זוכים לענין רב מצד התעשייה. חמישה מרצים נוספים הציגו במושבים אלו.

 

פרופ' שקד, יו"ר הכנס, חושף את הדור הצעיר לפלאי ההנדסה הביו-רפואית (צילום: חן דמארי)

 

פרסי כבוד לוותיקים ומענקים לדוקטורנטים מצטיינים

במסגרת הכנס הוענקו פרסי חברי כבוד למייסד "אלסינט" ד"ר אברהם סוחמי ולפרופ' דן אדם מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. כמו כן הוענקו פרסים כספיים לששה דוקטורנטים מצטיינים בתחומי ההנדסה הרפואית, מאוניברסיטאות שונות בארץ, בהם רננה סבי מאוניברסיטת תל אביב, שעושה את עבודת הדוקטורט שלה בנושא מידול חישובי וביולוגיה מערכתית של תרגום גנים, בהנחייתו של פרופ' תמיר טולר.

 

אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive