• ראשי
  • עברית - יחסינו לאן?

    לכבוד יום השפה העברית, החל ביום הולדתו של אליעזר בן יהודה, שאלנו את חוקרות הלשון, הבלשנות והיהדות כמה שאלות קיומיות לגבי שפתינו היפה

    עברית - יחסינו לאן?
    כמה מלים על מלים
    • המילה הראשונה שחידש בן יהודה היא 'מילון'. עד אז הוא נקרא 'ספר מלים'
    • המילה העברית בעל השימוש הרחב ביותר היא 'לא'
    • המלים העבריות הכי מוכרות ברחבי העולם הן 'הללויה' ו'אמן'
    • בימי המנדט הבריטי פעל בארץ גדוד מגיני השפה, שעסק בתעמולה למען דיבור עברי בכל מקום ובכל שעה, העניק שיעורי עברית בחינם וסייע בעברות שמות לועזיים
    • מקור הביטוי "עץ או פלי" גם הוא בתקופת המנדט הבריטי, כשהטילו את מטבע המיל שבצידו האחד היה ציור של ענף עץ זית ובצידו השני הוטבע הכיתוב "פלשתינה (א"י)"

    אליעזר בן יהודה נולד כאליעזר יצחק פֶּרלמן בווילנה, ולפלשתינה הגיע בכלל בגלל האקלים החמים, כטיפול במחלת השחפת שבה חלה. אנו מכירים אותו היום כ"מחייה השפה העברית", אך מסתבר שהיה דמות שנויה מאוד במחלוקת. הוא פעל במאה ה-19 להפיכת השפה העברית לשפה המדוברת בארץ, לאחר שבמשך דורות שימשה בעיקר לתפילה וללימוד תורה, אך זכה לביקורת מצד אחדים מראשי הציונות, בהם ביאליק ואחד העם, שטענו כי העברית שלו מלאכותית וכי הוא פועל כ"בית חרושת למלים".

     

    הוא ייסד את עיתון "הצבי" אותו כתב וערך בעצמו, ועורר לא אחת את חמתם של הדתיים השמרניים כשביקר על גבי דפיו את אורח חייהם. בהשפעתם הוא נעצר באשמת הסתה למרד על ידי השלטון העות'מאני בעקבות מאמר שכתב ואף עמד למשפט, אך לא פסק להמציא מלים וערכים חדשים למילון העברי הראשון שיצר, גם כשבית המשפט סגר את עיתונו וגזר עליו מאסר.

     

    אבל לאן הייתה מתפתחת השפה שלנו לולא נולד האיש הפעלתן, ואולי אף הגאוותן הזה, שהכריז על בנו כ"ילד העברי הראשון"? האם מישהו אחר היה מייסד את ועד הלשון העברית, שלימים הפך לאקדמיה ללשון העברית המוכרת היום? האם המילה "מילון" הייתה נוצרת? ומתי העברית הייתה מוטמעת בלימוד ובהוראה בבתי הספר? ישנן חוקרות אצלנו בקמפוס שעוסקות בשאלות אלו, וגם בשאלת עתידה של שפתנו בעידן המסרונים, לעתים בעלי הברה או אות אחת בלבד.

     

    הייפ מוגזם סביב אישיות סוערת?

    קודם כל יצאנו לבדוק מה היה קורה אם בן יהודה לא היה נולד, עולה לפלשתינה ומשקיע את כל מרצו בעסקי המו"ל והלשון. האם היינו כולנו מדברים, קוראים וכותבים כיום בשפות אחרות?

     

    "אליעזר בן יהודה הוא הסמל של מפעל השיבה של העברית לחיים מלאים, אבל הוא בוודאי לא "מחייה הלשון העברית", מפני שהוא לא פעל בחלל ריק, ולא היה היחיד", אומרת ד"ר עינת גונן מהחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית. "תרומתו גדולה, ויכול להיות שבלעדיו אולי לא היינו קוראים עיתון בבוקר, אוכלים חביתה ומקנחים בגלידה, אבל סביר להניח שבמקום המילים הללו שחידש היו מומצאות מלים אחרות, והתהליך הלאומי שהוא הוביל היה מתרחש בכל מקרה גם בלעדיו".  

     

    עברי! רכל בעברית! הצהובונים עושים "עלייה"

    "אליעזר בן יהודה היה איש סוער ורב פעלים, הרבה עשה והרבה טעה לאורך הדרך, והסתכסך עם כל ה"מגזרים" בחברה הארצישראלית, גם זו המסורתית הנקראת "היישוב הישן", וגם זו הציונית הנקראת "היישוב החדש"", מסבירה ד"ר רונה יונה, עורכת 'ישראל' – כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל במכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן אוניברסיטת תל אביב.

     

    "עיתון "הצבי" שייסד והיה לעיתון היומי הראשון בארץ ישראל, ריכז סביבו את אנשי היישוב החדש, הציונים, בימי העלייה הראשונה. בן יהודה, שרכש את השכלתו העיתונאית בפריז, היה אבי העיתונות הצהובה בעברית, ועשה זאת באופן מודע, כדי להגיע לבסיס קוראים רחב ככל האפשר, ובעיני דווקא הצעד הזה, שלא עורר הערכה רבה כלפי בן יהודה בזמנו, ואף עורר ביקורת קשה מחוגי המשכילים שהתרכזו מאוחר יותר סביב עיתון "הארץ", ומחוגי הפועלים שהתרכזו סביב עיתון "דבר" (שהיו גם מתחריו לתקופה), הוא תרומתו המרכזית".

     

    "משפחת בן יהודה כולה, כולל שתי רעיותיו ובנו, הייתה במשך זמן רב הקול של היישוב הציוני בארץ ישראל, ויצרה את הבמה הציבורית המודרנית המרכזית, שבה יכלה אותה חברה לצעוד את צעדיה הראשונים כציבור, ולעשות זאת בעברית. בעיני זהו הישג לא מבוטל למשפחה אחת בתנאים הירודים של ארץ ישראל של אותם ימים, ושל הציבור היהודי הקטן, המרושש והמפולג שחי בה", מסכמת ד"ר יונה. 

     

    בעידן האימוג'י, האינסטוש והפייסוש – מה הכיוון אליו צועדת השפה שלנו היום?

    "אני לא רואה איך ציורים יכולים להחליף את השפה המדוברת והכתובה. לא נראה לי שאנחנו חוזרים להירוגליפים", אומרת בחיוך ד"ר יונה, ואילו ד"ר גונן מוסיפה "הצעירים מתאפיינים תמיד בחוסר סבלנות. בעיניהם תמורות ומהפכות מתרחשות גם בטווחים קצרים בני חמש או עשר שנים. שינויים לשוניים אורכים זמן, ולא תמיד אופנות מתחלפות מעצבות דפוסי קבע בלשון. בחוג ללשון העברית אנחנו חוקרים שינויי לשון בעברית המדוברת מדור הדוברים הראשון ועד ימינו על יסוד הקלטות, והשינויים בתחום הדקדוק הרבה יותר מינוריים ממה שעשויים אנשים לחשוב".

     

    "אני בהחלט מאמינה שיחולו שינויים בעידן הדיגיטלי, והם יהיו שינויי עומק שיחרגו מתחום השפה בלבד. אבל אם נתמקד בלשון, נראה לי שהשינוי המשמעותי ביותר הוא השינוי שעובר מדיום הכתיבה, שמשמשת יותר ויותר לתקשורת יום יומית, והיא נצבעת בגוונים של לשון מדוברת. לכך עשויה להיות השפעה גדולה מאוד על מערכת הלשון".

     

    העברית פה בשביל להישאר

    אז איך נתקשר זה עם זה בעוד עשר שנים? "גם בעוד מאה שנה - בעברית, יפה יותר או פחות, אבל זה כבר תלוי בהשכלה של כל אחד מאתנו", אומרת ד"ר יונה. "למרות כל התלונות והחששות, מספר דוברי השפה העברית נמצא בעלייה מתמדת, וגם אם לפעמים יש תחושה של "דלדולה של הרוח", צריך רק להיזכר בתנאים בהם פעלה הספרות העברית בראשיתה כדי להבין את גודל ההישג של בן יהודה ואחרים. שאלה אקטואלית לא פחות היא האם העברית תמשיך לתפקד כשפה אקדמית, בעולם של גלובליזציה ותחרות גוברת, אבל זו שאלה שצריך להפנות אל ראשי האקדמיה הישראלית", היא מסכמת. 

     

    "אני יכולה להניח שנתקשר באופן דומה מאוד לזה שאנחנו מתקשרים היום, אולי באמצעים טכנולוגיים חדשים ומסעירים, ואני מקווה שמתוך תרבות שיח טובה מזו הרווחת היום", מסכמת ד"ר גונן.

     

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive