אתנחתא ברחבי הגלקסיה

על הכריכה האחורית של הספר "המדריך לטרמפיסט בגלקסיה" מאת דאגלאס אדמס כתובות שתי מילים, שהפכו מאז יציאת הספר לביטוי שגור: "בלי פאניקה". ברוח זו קיבל אולם סמולרש את פני האורחים באירוע השלישי בסדרת "אתנחתא – מסעות בעקבות הלא נודע", אשר נערך בחודש ינואר. על השולחנות פוזרו תזכורות למשמעות החיים על פי הספר, ובין השולחנות עמדו עצי מגבות, כדי שאף אחד לא יישאר בלי מגבת במקרה של אסון אינטר-גלקטי.

כדי להיכנס ישר לעניינים – צפו בהרצאה הקצרה של רן לוי, כותב ומגיש הפודקאסט "עושים היסטוריה", וגלו מי היה בכלל דאגלס אדמס.

אדמס כל-כך סבל מתהליך הכתיבה, עד שיום אחד העורך שלו נאלץ לנעול אותו בחדר בבית מלון על מנת שיסיים את אחד מספריו. 

כדור הארץ יושמד על מנת לסלול כביש חדש

איך הייתם מגיבים אם הייתם מגלים שהבית שלכם, יחד עם כל כדור הארץ, עומד להיות מושמד כדי לפנות דרך לאוטוסטרדה אינטר-גלקטית חדשה? עם החדשות הלא כל-כך משמחות האלו צריך להתמודד גיבור "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", ארתור דנט. ד"ר טלי חתוקה מבית ספר למדעי כדור הארץ בפקולטה למדעים מדויקים הסבירה לנו  בהרצאתה כיצד מתרחש הרס אמיתי בכוכב שלנו, גם ללא התערבות חייזרים, וכיצד ערים מושפעות מההרס הזה בעתות מלחמה ושלום. 

בלי פאניקה

כאמור, הדבר הכי חשוב לזכור לפי המדריך לטרמפיסט הוא המשפט: "בלי פאניקה". העיקר לא להיבהל או להיכנס ללחץ, גם אם הרגע גילית שהחבר הכי טוב שלך הוא בעצם חייזר, כמו שקרה לארתור, או שהבית שלך הולך להיות מושמד בעוד כמה רגעים. 

פרופ' קובי פלג, ראש התכנית לניהול מצבי חירום ואסון, דיבר בהרצאתו על הדרכים הכי יעילות ונכונות להתמודד עם אסון. הימים הראשונים אחרי רעידת אדמה או מפולת שלגים הם החשובים ביותר, בהם יש הכי הרבה סיכוי להציל חיי אדם. מה הם אחוזי ההצלחה של צוותי הצלה הטובים בעולם? ומה יכול כל אחד מאיתנו לעשות בעת משבר, גם בלי לחכות לעזרה? צפו בהרצאה כדי להיות מוכנים לפלישת החייזרים הבאה. 

גם רובוטים מרגישים חרדה

במהלך מסעותיו בגלקסיה, נתקל ארתור דנט ברובוט בשם מרווין, אשר חי על חללית בשם "לב הזהב". למרווין יש יכולות חישוב כמעט בלתי מוגבלות, אך למרות זאת הוא מבלה את רוב זמנו במצב של דיכאון וחרדה, כיוון שהוא יודע שאף משימה שתוטל עליו לא תאתגר אפילו חלק קטן מהמוח העצום שלו. פרופ' נתן אינטרטור מביה"ס למדעי המחשב ע"ש בלווטניק הציג את ההיסטוריה של בינה מלאכותית, וכיצד הגענו למצב שבו אנו יכולים לדמיין רובוטים עם עולם רגשי ואינטלקטואלי משלהם. 

היכן הכי טוב לתפוס טרמפ בחלל?

דנט וחבריו בספר מגלים עולם שלם של כוכבים, חייזרים ומסע בחלל, שבני האדם לא היו מודעים אליהם. כדור הארץ נחשב בספר כלא מפותח מספיק בעיני שאר הגלקסיה, בשביל ליצור איתו קשר ולערב אותו בהסכמים עם כוכבים אחרים. אך כיצד אנחנו מתקדמים מהמצב ה"נחות" הנוכחי שלנו, ומגלים את הכוכבים האחרים בהם ייתכנו חייזרים, שאותם אנחנו שואפים לבקר? פרופ' שי צוקר מהחוג לגיאופיזיקה מספר על הדרכים שלנו לגלות כוכבים חדשים ולקטלג אותם. 

מפגשי שביט

בהמשך לניסיון שלנו ללמוד עוד על הגלקסיה ומקומנו בה, פרופ' דינה פריאלניק, ראש הקתדרה לפיזיקה פלנטרית ע"ש ז'וזה גולדנברג, מספרת על החללית רוזטה ומפגשה עם כוכב שביט. כוכבי השביט הם הזדמנות נדירה וחשובה עבורנו ללמוד על היקום, כיוון שהם, כמו החלליות של דאגלס אדמס, מטיילים ברחבי היקום במשך שנים ארוכות. כך, דרך הנתונים שאספה רוזטה, הצלחנו ללמוד על ההיסטוריה של הכוכבים סביבנו ועל החומרים שמהם אותם כוכבים מורכבים.  

"השאלה של משמעות החיים, היקום וכל השאר"

בעולם של "המדריך לטרמפיסט בגלקסיה" התשובה למשמעות החיים ברורה. מחשב העל מספק אותה לאחר חישובים ארוכים, והתשובה היא - "42". כאשר שואלים את המחשב מה המספר הזה באמת אומר, התשובה שלו היא שאנחנו צריכים ללמוד לשאול את השאלות הנכונות, ואז הכל יהפוך לברור.

פרופ' גליה פת שמיר מהחוג ללימודי מזרח אסיה נותנת פרספקטיבה אחרת על משמעות החיים – הפעם לקוחה מהפילוסופיה הסינית. מה אמרו החכמים הסינים על מטרת החיים בכדור הארץ? האם הם שאלו את השאלות הנכונות? והאם דרך המבט שלהם התשובה "42" הגיונית פתאום? צפו בהרצאה כדי לגלות. 

לאחר צפייה בסרט "כוח המשיכה", שעוסק במסע בחלל וזכה בשבעה פרסי אוסקר (בהם פרס על הבימוי הטוב ביותר), נפרדנו מעולמו של דאגלס אדמס.

בחודש מרץ נמשיך את מסעותינו בחלל, הפעם עם הנסיך הקטן, שם נלמד על שועלים, שושנים וטייסים, אז אל תשכחו להצטרף אלינו ב-14.3.17.