בחזרה לשנת 1945
בזהירות רבה נסענו בזמן לשנה שבה החל עידן פוסט מלחמות העולם, שהביא עמו גילויים וסדרי עולם חדשים בתחומים רבים
שנת 1945 הייתה שנה מלאה אירועים היסטוריים, תגליות מדעיות וחיפוש אחר נקודות איזון חדשות בסדר החדש שנוצר עם סיום מלחמת העולם השנייה. הפיתוחים הטכנולוגיים, התקדמות הרפואה וההכרה בצורך המיידי באבטחת מזון לכל אזרחי העולם באשר הם, היוו נקודות מפנה חשובות בחיי האנושות.
באירוע אתנחתא שלקח אותנו במנהרת הזמן בחזרה לשנה זו, שמענו מהחוקרת ומהחוקרים של האוניברסיטה כיצד גילויי העבר כמו הפניצילין ומבנה ה-DNA השפיעו ועדיין משפיעים על חיינו, מדוע תחום אבטחת המזון, שהכה יתד לאחר המלחמה ההיא, הוא היום נושא חם ומורכב שמעסיק מדענים ומדינאים כאחד. נדהמנו למשמע סיפורי גבורה והצלת יהודים בתקופת השואה והופתענו לגלות מספר מועמדים לפרסי נובל, שלשמחתנו לא זכו בו. נהנינו מביצועי א-קפלה לשירי התקופה המתקתקים, ומנגד הזדעזענו מתערוכת אוסף סיפורי הילדים והמשחקים שהופצו על ידי המפלגה הנאצית באותם ימים, שהמחישה היטב כיצד חונכו ילדים גרמנים לשנוא יהודים כבר מגיל הגן.
בהרצאה הראשונה ניסה פרופ' עזר גת מהפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון לענות על השאלה האם הדמוקרטיה, שניצחה במאה ה-20 את כוחות האופל בשתי מלחמות עולם ובמלחמה הקרה, היא צורת השלטון הבלתי נמנעת אליה מגיעות מעצמות אוטוריטריות וטוטליטריות, אשר עוברות תהליך פיתוח כלכלי? האם מעצמה כמו סין, מדינה קפיטליסטית לא דמוקרטית שעוברת פיתוח כלכלי מדהים זקוקה בכלל לשלטון דמוקרטי כדי להצליח כמו קוריאה, טאיוואן ומדינות אחרות במזרח?
היום יש לנו את הפריווילגיה להתווכח בינינו לבין עצמנו אם אנחנו בעד או נגד השימוש באנטיביוטיקה. עד שנת 1945 לא נעשה כלל שימוש בפניצילין, ואנשים הלכו לעולמם מזיהומים פשוטים רק מפני שלא הייתה להם הגנה אנטיביוטית. ד"ר דודו בורשטיין מהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז סיפר על השנה בה הגילוי והשימוש בפניצילין שינו את פני הרפואה המודרנית, וגם הציג שאלה מדאיגה: עד מתי נוכל ליהנות מההגנה שמעניקה לנו האנטיביוטיקה, עד שתהפוך לבלתי יעילה מול החסינות שמפתחים החיידקים השונים, בזמן שאתם קוראים שורות אלו.
מה קרה ביום שבו היטלר החליט להרוס את מגדל אייפל? ד"ר מאיה גז מהמרכז לחקר התפוצות ע"ש גולדשטיין-גורן ריתקה את הקהל עם דוגמאות לאנקדוטות היסטוריות שהתרחשו בשנת 1945, שהשפעתן התרבותית בתחומים שונים נמשכת כבר שנים רבות, בהם יצירה, מוסיקה וספרות.
עם סיום מלחמת העולם השנייה, כשממדי ההרס והחורבן החלו להתבהר, הוקם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם במטרה להילחם ברעב העולמי ולהבטיח זמינות מזון לאזרחי העולם. כיצד המדע מתגייס למען מטרה זו? פרופ' ניר אוהד ממרכז מאן לאבטחת מזון שבפקולטה למדעי החיים מספק הצצה לתחום מחקר מרתק במיוחד - אבטחת מזון - ומציע פתרונות לשמירה על בטן מלאה של 9 מיליארד בני אדם בעשורים הקרובים.
הגילוי המרעיש שב-DNA מצוי כל המידע התורשתי פורסם בסוף מלחמת העולם השנייה בכתביו של המדען אוסוולד אברי (Avery Oswald). רבים האמינו שגילוי פורץ דרך זה אמור לזכות את בעליו בכבוד המדעי הרם ביותר - פרס הנובל, אך הוא לא זכה לכך. פרופ' ג'וני גרשוני מהמחלקה לחקר התא ואימונולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, חשף מדענים נוספים מתחום הביולוגיה המולקולרית שהודרו, בצדק או שלא, מהטקס המיוחל.
בימים אלו, אנו עומלים על אירוע אתנחתא שיתקיים בחודש ינואר, בו ניסע בזמן לשנת 1952 ונשמע על מה שקרה באותה השנה. אנו מקווים שתצטרפו אלינו למסע מרתק לא פחות, עליו נעדכן בהמשך.