משפחה שכזו

יש משפחות שנוכחות בחיי היומיום שלנו אבל אנחנו בדרך כלל אנחנו לא מקדישות ומקדישים להן מחשבה או תשומת לב. החוקרות והחוקרים שלנו מכירים אותן היטב והם שמחו לספר לנו על אימהות שקידמו את תחום אבטחת המזון העולמי, על בני משפחה שרק מחפשים עם מי הם יכולים לחולל תגובות כימיות, על ילדים שלמרות שאינם דוברים אותה שפה מספרים את אותו הסיפור ונכתבו על ידי איש אחד ועוד.

משפחה יסודית מאוד

ד"ר עומרי מורג מנהל את מעבדת ההוראה לכימיה פיזיקלית בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר. כבר שנים שהוא מלמד את הסטודנטיות והסטודנטים לתואר ראשון בכימיה את הסודות של יסודות הטבלה המחזורית. אחת המשפחות המעניינות שהוא הכי נהנה להדגים את התכונות שלהן היא משפחת המתכות האלקליות. מדובר במתכות רכות, מבריקות ומאוד ריאקטיביות, שלא ניתן למצוא אותן בטבע בצורתן הטהורה מפני שהן תמיד שואפות לבוא במגע עם יסודות אחרים. יש להן שימושים רבים בחיי היומיום שלנו, למשל במלח בישול, בייצור זכוכית ונייר, בייצור סיבים שונים ואפילו מצברים וסוללות.

"אחד הדברים הנחמדים בכימיה, הוא שמאוד קל להמחיש מה קורה לחומרים", מסביר עומרי. "כשאני מלווה את ההסבר שלי בהדגמה, והסטודנטיות והסטודנטים רואים בעין מה קורה לחומר, אני בטוח שאת ההסבר הזה הם לא ישכחו".

^{ד"ר עומרי מורג במופע זיקוקים לסטודנטיות ולסטודנטים לכימיה}

האימא של כל הדגנים

הסיפור של המשפחה המיוחדת הזו מתחיל לפני 10,000 שנה בערך, כשהתושבים הקדמונים של אזור הסהר הפורה במזרח התיכון הפכו מנוודים-ציידים-לקטים ליושבי קבע והחלו לעסוק בחקלאות. אחת מפריצות הדרך האדירות שלהם בזמנו הייתה לגדל ולתרבת את חיטת הבר, המכונה גם 'אם כל החיטים'. שנים רבות חיפשו המדענים המודרניים את אותה חיטה קדומה, עד שלפני כ-120 שנה, ליד לראש פינה, גילה אותה האגרונום אהרון אהרונסון (מייסד ומנהיג מחתרת ניל"י). החזון שלו היה שהמדענים יוכלו לנצל את צמחי חיטת הבר כמקור גנטי להעשרה של זני חיטה תרבותיים. וכאן אוניברסיטת תל אביב נכנסת לתמונה: לפני כ-50 שנה הקים פרופ' יצחק ואהל ז"ל את המכון לחקר הדגנים בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז. מטרת המכון היא ניצול דגני הבר להשבחת דגני תרבות ונמצא בו בנק הגנים על שם משפחות ליברמן ואוקינו, שמכיל אוסף ייחודי של זרעים של קרובי משפחה של חיטה ומיני דגן אחרים שנאספו ממאות מקומות בארץ. "מיני הצמחים האלו הם האבות הקדמונים של החיטה המודרנית שאנו מגדלים היום. הצמחים שנמצאים באוסף מכילים מגוון רחב של תכונות שלא הועברו לחיטה התרבותית והאתגר שלנו הוא לאתר את התכונות האלו ולהשתמש בהן לשיפור זני החיטה התרבותיים", מסביר פרופ' עמיר שרון, ראש המכון.

במכון מגשימים החוקרים הלכה למעשה את חזונו של אהרון אהרונסון. "אנחנו מנסים לאחזר את התכונות של החיטה, שאפשרו לה לגדול בתנאים הקשים ששוררים בטבע. המטרה העיקרית שלנו היא להעביר תכונות שיקנו לחיטה חיסון בפני מחלות ומזיקים, ויכולת לגדול ולתת יבול בתנאי יובש וחום", מסביר פרופ' שרון. בשנים האחרונות חלו פריצות דרך משמעותיות, שעיקרן ריצוף גנום חיטת הבר ובהמשך גנומים נוספים של דגני בר, לצד פיתוח שיטות מתקדמות לבידוד גנים ועריכה גנטית, שיחד מאפשרות לחוקרים למצוא את הגנים הרצויים בגנומים של צמחי בר משפחת הדגנים בקלות ובמהירות, ולהעביר אותם לדגני תרבות. "אין ספק שזהו שלב חשוב בפתרון אבטחת המזון העולמי. ברגע שנוכל לנצל שטחים שעד כה לא היה זמינים לגידול חיטה, לגדל חיטה שעמידה למחלות, ולעשות זאת בלי ריסוסים של כימיקלים ומבלי להשקיע יותר אנרגיה, מים או דשן – נוכל להגדיל את הייצור מבלי לפגוע בעולם", מסכם פרופ' שרון.

^{מצאצאותיה של אם החיטים. חיטה בשדות קיבוץ גל-און}

נשארים קרוב לאימא

אחרי שהשמש נוצרה החלו להיווצר בקרבתה מאות גופים קטנים משאריות החומר שלה, שהם משפחת מערכת השמש. "המשפחה הזו, שכדור הארץ שלנו הוא חלק ממנה, מונה כשמונה כוכבי לכת, מעל 180 ירחים ומיליוני גופים קטנים יותר וכולם לכודים בכוח הכבידה של השמש וסובבים סביבה", מסביר מיכאל צוקראן, חבר סגל אקדמי בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר, מומחה עולמי בצילום אסטרונומי ולוויינים ויועץ בבניית מצפה הכוכבים המחקרי החדש על גג בניין שנקר של בית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה .

כוכבי הלכת הגדולים במשפחה הם כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים, והמשותף להם הוא שהם סלעיים, כלומר הם עשויים מחומר מוצק ולא מגז כמו שבתאי, צדק, אורון ורהב. פלוטו, אגב, סלעי גם כן, אך מוגדר ככוכב לכת ננסי והורד לדרגת פלנטה בשל גודלו הקטן.

^{משאירה אותם קרוב אליה. השמש, כפי שצולמה על ידי מיכאל צוקראן}

כולם היו בניו

בוקר אחד הגיע למשרדי מנהלת הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי אורח מפתיע והביא איתו חבילה. "שלום, שמי א.ב יהושע והבאתי לך ספרים שלי בתרגומים לשפות אחרות, שיהיו לכם.”

"זו הייתה הפתעה מרגשת מאוד", מספרת ד"ר נעמה שפטלוביץ', מנהלת הספרייה. "שמחנו לגלות שאחד הסופרים העבריים המרכזיים מבקר אצלנו בספרייה, משתמש באוספים שלנו ואפילו תורם לנו מאוצרותיו האישיים. הרומנים שקיבלנו ממר א.ב יהושע, חתן פרס ישראל וזוכה פרס א.מ.ת לספרות, מאפשרים לנו להנגיש את מיטב הספרות העברית גם לקוראים הזרים הרבים שמבקרים אותנו". בני המשפחה לא הופרדו. הם מתגוררים יחד על מדפי אוסף הספרות העברית באולם הקריאה שבקומה ב', והם תמיד שמחים למבקרות ולמבקרים.

^{אוסף ספריו של א.ב יהושע בשפות שונות, בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי}