לוחמי הצדק שישחררו את בעלי החיים

הסטודנטים שמקדמים את זכויות בעלי החיים תוך כדי הלימודים

צילום: דן רוזנטל
צילום: דן רוזנטל

נושא זכויות בעלי חיים תופס תאוצה בשנים האחרונות ונראה שהוא נמצא על סדר היום הציבורי יותר מאי פעם. האקטיביסטים נוקטים בדרכים שונות להעלאת מודעות הנושא בקרב הציבור, ומנסים להוכיח ולשכנע כי לכל חיה זכות בסיסית לחיות בכבוד, מבלי לסבול התעללות או התאכזרות. מי שנחשף לקמפיין הדורש לבטל את המשלוחים החיים, לצעדות ההמוניות בערים הגדולות למען שחרור החיות, ולפעילותן הענפה של העמותות למען בעלי החיים לא יכול להישאר אדיש לצורך בשינוי.

 

הסטודנטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שלוקחים חלק בפעילות הקליניקה לצדק סביבתי ולהגנה על זכויות בעלי חיים, מקדישים זמן לעבודה משפטית למען זכויותיהם של בעלי הזנב, הפרווה, הנוצות והקשקשים, תוך כדי לימודים מאתגרים, שיעורים ומבחנים. יום זכויות בעלי החיים הבינלאומי המצוין ב-4.10 הוא הזדמנות מצוינת לספר על פעילותם החשובה.

 

נכון להיום, בעלי החיים בישראל מוגנים על ידי חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) שנחקק ב-1994, שגם קובע עד ארבע שנות מאסר למתעללים בבעלי חיים, אך רבים מסכימים כי החוק אינו נאכף, וגם כי ההגדרות המופיעות בו לצורות הפגיעה האסורות בבעלי חיים רחוקות מלספק הגנה אמיתית.

 

כאן נכנסות לתמונה הקליניקות המשפטיות של אוניברסיטת תל אביב, אשר מספקות, ללא תמורה כספית, סיוע לאוכלוסיות נזקקות שונות, בהן גם בעלי החיים שחיים לצדנו.

 

הזכות לחולל שינוי בחיים של אחרים

קרוב לשלושה עשורים מתקיימת בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן תכנית ייחודית ומבוקשת ששמה הולך לפניה, המזמינה את הסטודנטים לתואר ראשון משנה ב' ומעלה, ללחום למען המטרות החברתיות שחשובות להם, תוך כדי לימודי המשפט. כ-140 הסטודנטים המאושרים שמתקבלים אליה מדי שנה בוחרים באחת משמונה קליניקות הפועלות בתחומים מגוונים.

 

אחת מהן היא הקליניקה לצדק סביבתי הפועלת משנת 2001, ועוסקת במגוון בעיות סביבתיות. בשנת הלימודים תשע"ח היא הרחיבה את פעילותה, והפכה לקליניקה לצדק סביבתי ולהגנה על זכויות בעלי חיים. היא נותנת הזדמנות לסטודנטים שהנושא קרוב ללבם להתחיל לנסח בקשות, תקדימים וניירות עמדה, שישפרו את חייהם של אלה ויהוו בעתיד בסיס לחוקים חדשים למענם.

 

הסטודנטים, בליווי צמוד של מנחים אקדמיים ומנחים קליניים מהשורה הראשונה במערכת המשפט בארץ, פועלים כבר במהלך לימודיהם לתואר לשינוי המצב, ומטפלים בתיקים אמיתיים הדורשים מחויבות מלאה מצדם. "פגישות עם לקוחות, ביצוע מחקרים משפטיים, ניסוח מסמכים משפטיים והגשת עתירות הם חלק מפעילותם המתקיימת לאורך כל השנה. למעשה, למעט הופעה בבית משפט, הם מעורבים בכל שלבי הטיפול בתיקים", מספר פרופ' איסי רוזן-צבי, סגן דקאן הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן והמנהל האקדמי של התכנית לחינוך משפטי קליני ע"ש אלגה צגלה.

 

פגישה עם לקוחות מרוצים. עו"ד קרן ועו"ד ד"ר צין בביקור עם סטודנטים בחוות החופש (צילום: דן רוזנטל)

 

לעצור את ההתעללות הממוסדת

החקיקה בישראל, הנחשבת פרוגרסיבית בתחומים מסוימים, מפגרת אחר הנעשה באירופה ובחלקים מארה"ב בכל הקשור לזכויות בעלי החיים, מסביר עו"ד אמנון קרן, מנחה קליני בקליניקה. "ישנן מדינות אירופאיות שכבר לפני כ-20 שנה עיגנו בחוקה שלהן את זכותם של בעלי החיים לכבוד. מדינות כמו סלובקיה וצרפת קבעו תקדימית שבעלי חיים הם לא רכוש. שוויץ, אוסטריה וגרמניה אסרו את השימוש בלולי כלובים בתעשיית הביצים. קרוב ל-50% מהתרנגולות בתעשיית הביצים באירופה כולה חיות כך. גם בארה"ב מדינות כמו קליפורניה ומסצ'וסטס אוסרות על מכירה או ייבוא של ביצים מכלובי סוללה", הוא אומר.

 

"הקליניקה המשפטית שואפת להוביל את ישראל למצב הזה בדיוק, והיא עושה זאת בצעדים קטנים, תוך רתימת הסטודנטים למטרות שיהוו שינוי ממשי בתנאי המחיה של בעלי חיים רבים. ישנו פער בין לשון החוק ובין ההגנות שהוא מעניק בפועל. זה נכון שכתוב שם שאין להתעלל פיסית או נפשית בבעל חיים, אך בסופו של דבר מנתחים את הפגיעה בבעל החיים מול הנזק שנגרם לאדם, ולכן כיום קיימת בישראל התעללות ממוסדת, ואותה אנו מנסים לפרוץ ולשנות".

 

אחד התיקים החשובים בהם פועלת הקליניקה בתהליך תקדימי הוא הכרה בהחזקת תרנגולות מטילות בתנאים לא הולמים בכלובי סוללה כהתעללות ממוסדת. "בימים אלו אנו עובדים על כתיבת בקשה שכזו, מטעם עמותת תנו לחיות לחיות, בה יתבקש בית המשפט לקבוע שהחזקת תרנגולות בכלובים מהווה התעללות אסורה. אם נצליח להשיג זאת, נשפיע על חייהן של קרוב ל-10 מיליון תרנגולות בישראל, שבמקום לשבת במשך כל תקופת חייהן כמטילות בכלובים קטנטנים בגודל 20X20 ס"מ – יוכלו לפרוש כנף", מסביר עו"ד קרן בהתרגשות.

 

מימין: תרנגולת שזכתה לחיים חדשים. משמאל: מטילות בכלובי סוללה (צילום: אנונימוס)

 

עובדים למען שינוי אמיתי

פעילות הקליניקה היא חלק מתהליך חברתי רחב בהרבה מאשר מתן הניסיון המעשי לסטודנטים. "על שלושה מרכיבים עיקריים ושלובים זה בזה נשענת פעילות הקליניקות: פדגוגיה, שינוי חברתי ואחריות חברתית של האוניברסיטה", מסביר פרופ' רוזן-צבי. "חשוב לנו להעניק לסטודנטים הזדמנות לממש את החומר העיוני שהם לומדים בדרך הטובה ביותר. זאת באמצעות רתימתם למטרה חברתית, שתוביל לשינוי אמיתי בחברה אנו חיים. כמובן שלאוניברסיטה, שחרתה על דגלה כבר לפני שנים רבות את חשיבות האחריות החברתית, יש אינטרס להמשיך בפעילות, ולחנך את הדורות הבאים של המשפט הישראלי למודעות חברתית, לדאגה לזולת ולטובת הציבור, ולמחויבות הדדית ליצירת חברה אנושית טובה יותר".

 

"זהו תהליך מרגש ולא מובן מאליו, שמחנך דור של סטודנטים להיות מובילי שינוי באמצעות הכלים המשפטיים שהם רוכשים פה", מוסיף עו"ד קרן.

 

כפי שאומר הפתגם, גלגלי הצדק מסתובבים לאט, והרבה פעמים סטודנטים שמתחילים לעבוד על תיק לא זוכים לראות את סופו בתקופת לימודיהם. "צריך סבלנות, והזרעים שנטמנים נושאים פירות בעתיד, כאשר הסטודנטים בוחרים את דרכם המקצועית", אומר בחיוך פרופ' רוזן-צבי.

 

אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive