להוציא את הפלסטיק מהצלחת

בעוד שבעולם מתחילים להתעורר ולהבין שהעולם שלנו טובע בפלסטיק, אצלנו בישראל רבים עדיין ישנים. אזרחי ואזרחיות ישראל צורכים כ-70,000 טונות של פלסטיק בשנה (פי 5 מאזרחי האיחוד האירופי בממוצע לנפש בשנה), ורק אחוזים בודדים מכמות זו מגיעה למחזור. הפלסטיק, מסבירים מומחים, כבר נמצא בכל מקום, בחלקיקי מיקרו-פלסטיק שנמצאים באוויר שאנחנו נושמים, במזון ובמי השתייה שלנו.

המשרד להגנת הסביבה, ביחד עם משרד האוצר, מקדמים בימים אלו מס, שיעלה את מחיר הכלים החד פעמיים לצרכן פי שניים. המטרה - להוריד את הצריכה של אלו ב-40% לפחות. פרופ' נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה ואביטל עשת, מנהלת תחום כלכלה באגף מדיניות ואסטרטגיה באותו משרד ובוגרת תואר שני מחקרי בחוג ללימודי הסביבה, מסבירות למה המס הזה הכרחי ואיך הוא ישפיע על איכות חיינו. ספוילר - רק טוב יכול לצאת לנו ממנו.

הפלסטיק זורם לנו בדם

ממרקים את המצפון אחרי רכישה של כלי פלסטיק חד פעמיים כי אתם שמים אותם במיחזור? אתם יכולים להפסיק, מכיוון שאת הפלסטיק הזה אי אפשר למחזר. רוב הכלים החד פעמיים שאנחנו צורכים עוברים להטמנה או לשריפה, וכבר ראינו בחדשות את כמויות האשפה שמתגוללות בשמורות הטבע, ברחובות ובחופים. מסקרים שנעשו על ידי המשרד להגנת הסביבה 90% מהפסולת הימית שלנו היא פלסטית. "וזה רק בחופים. קחי בחשבון את המיקרו-פלסטיק, שנמצא גם בקרקע, באוויר ובמי הים. זו הפסולת האמתית", אומרת פרופ' נגה קרונפלד-שור.

לדבריה של פרופ' קרונפלד-שור, המיקרו-פלסטיק בעייתי מאוד, מפני שבו אנחנו עדיין לא יודעים לטפל. "מה שכן ידוע כבר זה שבגופם של בעלי חיים ימיים, שנושמים מים ולכן מעבירים ומסננים כמויות גדולות של מים בגופם, מצטברות כמויות גדולות מאוד של מיקרו-פלסטיק. בנוסף, המיקרו-פלסטיק שנמצא בים או במים מתוקים, סופח חומרים מזהמים אורגניים, שהם חומרים דוחי מים (הידרופוביים), ואז ברגע שבעל חיים ימי אוכל אותם או מסנן אותם מהמים - אותם חומרים משתחררים אצלו בגוף, וכך המיקרו-פלסטיק והמזהמים עוברים אלינו. למעשה, החלקיקים האלה קיימים בכל מקום. הם אפילו זורמים לנו בדם". לדברי פרופ' קרונפלד-שור, באחד המחקרים האחרונים שנעשו לקחו דגימה משליות אדם אחרי לידה ומצאו בה מיקרו-פלסטיק. לכן היא כבר ממתינה בקוצר רוח לכניסת מס הכלים החד פעמיים ולהפחתת השימוש בהם.

"נכון להיום אנחנו אוכלים, שותים ונושמים פלסטיק". פרופ' נגה קרונפלד-שור (צילום: יעל צור)

דרוש תהליך גמילה

המס החדש הוא 'הכלי הרך' שבו בחר המשרד להגנת הסביבה. "יש שני כלים שאפשר להשתמש בהם ברמת המדיניות: איסור שימוש גורף, שזו התערבות אגרסיבית ומשמעותית מאוד שנהוגה למשל באירופה, או מיסוי, שהוא הדוגמא הקלאסית של כלכלת סביבה. לנסות להפחית צריכה דרך הכיס", אומרת עשת. כדי לקבוע את גובה המס שיהיה אפקטיבי ויגרום להקטנת הביקוש למוצרים, ערך המשרד להגנת הסביבה מחקר, שנועד לזהות את מאפייני הצריכה הביתית של משקי הבית בישראל. על פי המחקר, הצפי הוא שהכפלת מחיר המוצרים לצרכן הסופי יוביל לצמצום של 40% ברכישה.

"ההבדלים בהרגלי הצריכה הביתית שלנו לעומת אלה של אזרחיות ואזרחי האיחוד האירופי בולטים. בעוד שבאירופה מתייחסים לכלים האלה כציוד לפיקניק או למסיבות, כאן הם נמצאים באופן שוטף בארונות המטבח ונחשבים לכלים יומיומיים של שגרת משק הבית. לכן, בגלל ההתמכרות שלנו, חשבנו שדווקא יהיה נכון ומתחשב ללכת קודם על הכלי הכלכלי, ולתת לאנשים הזדמנות 'לחזור חזרה' להרגלים הישנים וטובים יותר, כמו הדחת כלים", היא מסבירה.

חשוב לציין שהמס הוא חלק מחבילה של כלים שבהם משתמש המשרד, בהם קידום איסור הכנסת כלים חד פעמיים לפארקים, תמיכה ברשויות מקומיות וחקיקת חוקי עזר בנושא, קמפיין 'חד פעמי לא בים שלי', במיוחד בערי חוף, תמיכה כספית בהכנסת מדיחי כלים לגני ילדים ועוד.

על המשקל

הרעיון היפה במס הוא שלמשקל הכלים יש השפעה על עלות המוצר ושניהם עולים ביחס ישר. מצד אחד זה יעזור לאוכלוסיות החלשות, שממילא קונות את הכלים הדקים שנחשבים לפחות איכותיים, ומצד שני זה יכול לגרום גם לחברות שמייצרות להוריד את משקל הפלסטיק, שזה גם משהו.

ומה אם למס החדש יש עקב אכילס, שיביא לתוצאה ההפוכה שבה אנשים ירכשו יותר מהכלים הזולים והפחות איכותיים? "הצרכנים כנראה לא יחליפו את המוצר הלכאורה איכותי במוצר שנחשב נחות ממנו. מי שעורך ארוחת ערב מפוארת ורוצה לשים את הכלים היפים על השולחן - הכלים הפשוטים לא יתנו את האפקט", מסבירה אביטל. "מה שמשנה בסוף זו כמות הפלסטיק, לכן גם אם המעבר יהיה מלקנות צלחת אחת ששוקלת כמו 10 צלחות דקות, לקנייה של הצלחות הדקות - זו גם התחלה", מוסיפה פרופ' קרונפלד-שור.

לחזור לשטוף כלים

כדי לעודד את הציבור לחזור לשטוף כלים יצטרך המשרד לחשוב על הדרך שבה יציג את התועלות של שינוי ההתנהגות לפרט ולחברה, וזה עומד להיות אתגר בפני עצמו. "בסופו של דבר, כולנו יודעים שאין שום דבר בחינם, בטח שלא בכלכלה סביבתית, גם אם הצרכן לא רואה את המחיר, וזה יהיה מאתגר להעביר את המסר בצורה חכמה ", מסבירה עו"ד עשת.

לצד ההשפעה של כל אחד ואחת מאתנו, בסופו של דבר מי שישפיעו בגדול הן החברות והארגונים הגדולים, והתקווה היא שגופים רבים במשק הישראלי יתגייסו ויפסיקו להשתמש בכלים חד פעמיים במשרד. את הדוגמא בממשלה נותנים המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר, שגם מובילים את מהלך המס. "יש הרבה דברים שפעם עשינו וחשבנו שהם טריוויאליים ונכונים, והיום כבר לא. הכול עניין של חינוך והרגלים. אני מקווה שהמס הזה הוא הכנה של האוכלוסייה לשלב הבא, שבו נפסיק את השימוש בכלים חד פעמיים. חשוב לזכור שבתקופת הקורונה השימוש בכלים חד פעמיים עלה פי 2, אז אנחנו מתחילים בנקודה לא טובה.  אנחנו קודם כל צריכים לרדת לרמה שלפני הקורונה ואז להפחית את השימוש בצורה יותר רצינית", מסכמת פרופ' קרונפלד-שור.

ולאן יתועלו כספי המס החדש? קצת מאכזב לדעת שהממשלה לא מייעדת באופן ישיר את הרווחים מהמיסוי ליוזמות סביבתיות, אבל עשת מרגיעה ואומרת שבדיוני התקציב הכלליים עם האוצר יודעים אנשי המשרד לקבל את התקציבים הדרושים למאבק במשבר האקלים ולצורך התמודדות עם בעיות נוספות.

בנימה אישית, מסכמת עשת: "כמי שעשתה את התואר השני בלימודי הסביבה, היה לי ברור מראש שאני רוצה לשלב את הידע שרכשתי בתואר הראשון בכלכלה ומשפטים עם הטיפול בנושאים האקולוגיים, ואני שמחה להיות בתפקיד שאני ממלאת היום".

^{"לנסות להפחית צריכה דרך הכיס", אביטל עשת. (צילום: דניאלה זגמן, המשרד להגנת הסביבה)}