"חלל זה אני". לאחר שירות קבע ארוך לא ידעתי מה ארצה לעשות. הקמתי את המיזם החינוכי "מצוינות בחלל", ללימוד חקר החלל ולעידוד בנות לבחור במקצועות המדעים. ההחלטה לחזור לאקדמיה התקבלה אחרי שהקמתי את המיזם  והבנתי שחקר החלל זה אני, ואין טעם לחפש דברים אחרים. עם זאת, זו לא היתה החלטה פשוטה.

תודעה כוזבת. לפני שמכוונים בנות למדעים, צריך לכוון אותנו, המבוגרים, לתפישה אמיתית של  שוויון מגדרי. הגננת אומרת לבת שלי כמה היא יפה וכמה השמלה שלה נהדרת. הייתי רוצה שבתי תזכה למחמאות שאינן קשורות במראה החיצוני. המילים האלה נספגות בתודעה העצמית, בונות את 'האני'. בתואר הראשון נדהמתי לגלות שכולם סביבי בנים. רק לאחר זמן, גיליתי שיש מדעניות ומהנדסות מבריקות בתחומי המדעים. אני מספרת את הסיפור האישי שלי לתלמידות ומשתדלת לחזק את תחושת ההצלחה שלהן במפגשי הלימוד. אבל זו טיפה בים.