מחקרים

כעת, במחקר ראשון מסוגו מסבירים פרופ' אבי שדה וקבוצתו מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, מדוע שינה שמופרעת שוב ושוב יכולה לפגוע בתפקוד ממש כמו היעדר שינה מוחלט.

במחקר, שפורסם בגיליון יולי של כתב העת Sleep Medicine, מצאו החוקרים מיכל קהן, שמרית פרידנסון, רעות לרר, יאיר בר-חיים ואבי שדה, קשר סיבתי בין דפוס שינה לא רציף לבין ירידה ביכולות הקוגניטיביות ומצב רוח שלילי. ובמספרים: שינה המופרעת 4 פעמים במהלך הלילה פוגעת בקשב ובמצב הרוח לא פחות משינה שהוגבלה ל-4 שעות בלבד.

מותשים ומיואשים

פרופ' אבי שדה הוא המומחה המוביל בישראל לדפוסי שינה אצל תינוקות וילדים. הוא מנהל מעבדת השינה באוניברסיטת תל-אביב. במסגרת עבודתו הוא מייעץ להורים מותשים ומיואשים כיצד להתמודד עם תינוקות שמתעקשים להתעורר בלילה שוב ושוב. "במהלך עבודתי עם ההורים גיליתי שהשפעת ההפרעות החוזרות בשינה מעולם לא הוערכה באופן שיטתי," הוא אומר. "חקר השינה ב-50 השנים האחרונות התמקד במצבים של מניעת שינה וחוסר שינה, וכמעט התעלם מהשפעתה של התעוררות חוזרת במהלך הלילה. המחקר שלנו הוא הראשון שמראה קשר סיבתי ברור בין הפרעות חוזרות בשינה לבין ירידה בקשב ומצב רוח שלילי אצל אנשים שתפקודם הכללי תקין בדרך כלל."

במחקר השתתפו סטודנטים מתנדבים מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב. דפוסי השינה שלהם נוטרו בביתם לאורך כמה לילות באמצעות מכשיר הדומה לשעון יד, שיודע להבחין מתי האדם העונד אותו ישן ומתי הוא ער. באחד הלילות הם ישנו 8 שעות מלאות ואילו בלילה אחר הם חולקו לשתי קבוצות: חלקם ישנו 4 שעות רצופות וחלקם קיבלו ארבע שיחות טלפון בשעות שונות במהלך הלילה, ונדרשו לבצע משימה קצרה במחשב לפני שחזרו לישון. מיד עם קומם בבוקר – אחרי כל אחד מהלילות - הם התבקשו לבצע משימות במחשב לצורך הערכת הערנות והקשב, וגם למלא שאלון בנוגע למצב רוחם. תוצאות הניסוי הצביעו על קשר ישיר בין ירידה בקשב ומצב רוח שלילי לבין ההפרעות החוזרות בשינה – וזאת אחרי לילה אחד בלבד של שינה משובשת. כמו כן נמצא כי הפגיעה בתפקודם של הנבדקים ששנתם הופרעה הייתה שקולה בעוצמתה לפגיעה בנבדקים ששנתם הוגבלה ל-4 שעות בלילה – וזאת אף על פי שהנבדקים מהקבוצה הראשונה ישנו יותר שעות במצטבר.

משלמים מחיר גבוה

"המחקר שלנו חושף את השפעתו השלילית של לילה אחד של שינה משובשת," אומר פרופ' שדה. "אך אנו יודעים שההשפעה הזאת מצטברת. גם אם מדובר בהפסקות קצרות בשינה, של 10-5 דקות בלבד, רצף השינה משתבש והתפקוד נפגע. לכן הורים טריים שמתעוררים 10-3 פעמים בלילה לאורך תקופה של חודשים רבים משלמים מחיר תפקודי גבוה ביותר. לעתים קרובות, בנוסף להשפעה הגופנית, הקוגניטיבית והרגשית, הם גם מפתחים כעס ורגשות שליליים כלפי התינוקות, דבר המוביל לרגשות אשם – וחוזר חלילה."

פרופ' שדה מוסיף כי הורים לתינוקות אינם היחידים שחווים הפרעות חוזרות בשינה במהלך הלילה. "יש אנשים רבים שנדרשים להתעורר שוב ושוב במסגרת תפקידם ומקצועם, כמו למשל רופאים בתורנות לילה. אני מקווה שהמחקר שלנו יביא את הנושא לתשומת לבם של מדענים ורופאים, והם יבינו כעת מה גבוה המחיר שגובה ההתעוררות החוזרת."

כיום מתמקד פרופ' שדה במחקר על התערבויות בהפרעות שינה אצל תינוקות, בתקווה שאם התינוקות יישנו לילות שלמים ורצופים, גם הוריהם יהיו רגועים וחיוניים יותר.

מעבדה השינה באוניברסיטת תל-אביב מציעה טיפול חינם להורים מאזור המרכז המוכנים להשתתף במחקר בנושא.

ליצירת קשר >

צוות חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב ומחברת Tracense, בראשותו של פרופ' פרננדו פטולסקי מבית הספר לכימיה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב, פיתח גלאי כימי המסוגל לזהות מולקולות של חומרי נפץ. הפיתוח החדש, שכבר מעורר עניין רב בגורמי ביטחון בארץ ובעולם, מתפרסם בכתב העת היוקרתי Nature Communication.

פרופ' פטולסקי מסביר כי הגלאים הקיימים לזיהוי חומרי נפץ הם יקרים, מגושמים ותהליך הפענוח של ממצאיהם אורך זמן רב ומצריך מומחים אנושיים ומעבדות חיצוניות. "קיים צורך במתקן קטן וזול, שאפשר יהיה לשאתו ביד, ויאפשר זיהוי מהיר, אמין ויעיל של חומרי נפץ", אומר פרופ' פטולסקי.

רגיש יותר מאפם של כלבים

הגלאי שפיתחו פרופ' פטולסקי וצוותו, מורכב משבב שעליו התקן של ננו-סיבים העשויים סיליקון. הסיבים יוצרים התקן חשמלי בעל רגישות גבוהה לסביבתו החשמלית, ואילו הננו-סיבים מצופים בשכבה של 144 קולטנים כימיים. כאשר מולקולה של חומר נפץ באה במגע עם הקולטנים, היא נקשרת אליהם ומגיבה לכל אחד מהם בנפרד ובו-זמנית. הגלאי מנתח מתמטית, ובזמן-אמת, את התגובה המולקולרית של הקולטנים השונים לחומר, וכל זאת במהירות, באמינות וביעילות שאין להן תחרות – אפילו לא מצד הכלבים.

"זה בדיוק מה שקורה באף או בלשון", אומר פרופ' פטולסקי. "הגלאי שלנו הוא בעצם אף מלאכותי למולקולות של חומרי נפץ, כאשר הגלאי שלנו רגיש בערך פי 3000 יותר מאף של כלב. בדרך כלל, ככל שהגלאי רגיש יותר כך הוא פחות סלקטיבי, אבל הקולטנים שלנו סלקטיביים עד לריכוזים של אחד לקוודריליון – רגישות חסרת תקדים. הגלאי הזה מזהה ממרחק גדול מאוד כמויות מזעריות של מולקולות שגלאים אחרים לא יכולים לזהות, כאשר כל הגלאי כולו בגודל לפטופ, וזה רק אב הטיפוס. אנחנו כבר עובדים על בניית מערכת עוד יותר ניידת, שתהיה בגודל אייפון". 

שימושים מבצעיים ואזרחיים

הגלאי החדש, המבוסס על גלאי קודם שפיתחו פרופ' פטולסקי וצוותו לפני 3 שנים, מסוגל להבדיל בין מולקולות של חומרי נפץ שונים, וכן לזהות חומרים ללוחמה ביולוגית וכימית. חברת Tracense, שותפתה של אוניברסיטת תל-אביב, השקיעה מיליוני דולרים בפיתוח אב הטיפוס, שכבר נמצא בבדיקה של גורמי ביטחון ישראליים כמו השב"כ.

בעתיד, מסביר פרופ' פטולסקי, הגלאי יוכל לשמש כוחות מבצעיים, ואף להחליף את מערכות האבטחה הקיימות בשדות תעופה, בכניסה לקניונים, בתחנות רכבת וכדומה. "הוא יעבוד אפילו על מזל"טים", אומר פרופ' פטולסקי. "הטווח תלוי בריכוז, כמובן, אבל מעבדה של חומר נפץ מייצרת מספיק מולקולות של T.N.T, כך שמעל כל הבית יש ענן מולקולרי של חומר נפץ. המזל"ט שואב את האוויר מעל הבית והגלאי מגלה את חומר הנפץ".

בנוסף, פרופ' פטולסקי וצוותו מפתחים גלאים גם לשימושים אזרחיים. "זו אותה ליבה טכנולוגית. על בסיס אב הטיפוס הביטחוני אנחנו מפתחים גם גלאים לשימושים אחרים, כמו, למשל, גלאים לחומרים נרקוטיים".

כיצד ניתן לשלב סביבות עבודה וייצור בתוך המרקם העירוני? כיצד ניתן לרתום את הפעילות הכלכלית והמסחרית המתרחשת באזורי תעשיה למינוף העיר בכללותה? כיצד תהליכים אלו יכולים לעצב את הנוף העירוני ולסייע בשגרת היום-יום של התושבים? פרויקט וספר חדש - "עיר-תעשיה" מאת המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל-אביב, משרטט את נוף סביבות העבודה בישראל ומציע חזון חדש בו העיר העתידית תשלב בין כל שלבי הייצור והפיתוח במרחב העירוני. בכתיבת הספר שותפים ראש המעבדה ד"ר טלי חתוקה, רוני בר, מירב בטט, יואב זילברדיק, כרמל חנני, שלי חפץ, מיכאל יעקובסון והילה לוטן, חוקרי המעבדה לעיצוב עירוני, בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב.

הפרדת אזורי התעשייה והמגורים

השאלות שבהן עוסקים החוקרים מתחדדות על רקע תהליכים גלובליים ומקומיים של צמיחה דמוגרפית, התפשטות עירונית, עליית מחירי האנרגיה והשינוע, פיתוחן של תעשיות נקיות והפוטנציאל לשילוב טכנולוגיות מתקדמות במרחב העירוני. כל אלו דורשים חשיבה מחודשת לגבי המודלים העירוניים הקיימים, המפרידים בין אזורי התעשיה לסביבות המגורים, ובתהליך מתמיד של הרחקה והזרה מבודדים את הייצור, הפיתוח והשירותים במובלעות אוטונומיות, מקום שהוא "מחוץ למקום", כזה המחובר לסביבה הגלובלית.

לאור זאת, הפרויקט "עיר-תעשיה" מבקש לחשוב מחדש על העיר כשילוב מורכב בין מגורים לבין תעסוקה, עבודה ותעשיה, ולהשתמש בחיבור כפוטנציאל לא רק לצמיחה כלכלית אלא גם להעלאת איכות החיים העירונית בישראל. כשלב ראשון, הפרויקט מנתח את נוף העבודה בישראל, על בסיס מחקר אמפירי שכלל סיורים, ראיונות וניתוח אדריכלי-מרחבי באזורי תעשיה ברחבי הארץ, החל מהאזורים המתמחים של באר שבע, דרך התשתיות הרעועות של באקה אל-גרבייה ועד לנופים המתוחזקים היטב של קיסריה ותפן. הממצאים מציירים תמונת מצב לא פשוטה: ריבוי של אזורי תעשיה, המתחרים האחד בשני ללא ראיה אסטרטגית כוללנית; חלוקה לא צודקת של המשאבים, כאשר רשויות סמוכות לאזור התעשיה לא תמיד שותפות לרווחיו; התפשטות על חשבון שטחים פתוחים, צפיפות נמוכה ובזבוז משאבי קרקע; ומעל הכל, תפיסה אוטונומית של אזור התעשיה והיעדר חיבור מרחבי, ניהולי או תפקודי בינו למרקם העירוני.

תכנון מחודש לשילוב נכון יותר

על רקע האתגרים הללו, מציע הפרויקט מסגרת לשילוב כל שלבי הייצור והפיתוח בכלכלה המקומית ובמרחב העירוני. חיזוק הממשק בין העיר לתעשיה טומן בחובו פוטנציאל לשילוב מגוון רחב של אוכלוסיות בתעסוקה (לרבות אלו המתקשות לעבוד הרחק מהבית), לצמצום היוממות והתלות ברכב, ליצירת מגוון תעסוקתי בתוך העיר ללא תלות בסקטור תעסוקתי אחד, להרחבת סל ההכנסות העירוני, ליצירת איזון בין מספר התושבים לבין מקומות התעסוקה, להטמעת ידע וטכנולוגיה חדשה במרחב העירוני, ולבסוף, לחידוש וציפוף מרקמים קיימים הן בסביבות מגורים והן באזורי תעשיה. תהליכים אלו יסייעו לא רק להחזיר את ה"מקום" שאבד בתהליכי ההרחקה של התעשיה לפריפריה הגלובלית, אלא גם יקרבו בחזרה את הייצור והעבודה לחיי היום-יום של כולנו.