• ראשי
  • האם נמצא תיעוד ארכיאולוגי נדיר לעלילות שמשון?

    חותם אבן שנמצא בחפירות בתל בית-שמש ועליו חרות אדם הנלחם בבעל חיים גדול, עשוי להיות העדות הקדומה ביותר לעלילות שמשון הגיבור מספר שופטים

    מעז יצא מתוק

    חותם חרוטי עשוי אבן, שנמצא בחפירות של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, שהתקיימו לאחרונה בתל בית-שמש בהנהלת פרופ' שלמה בונימוביץ וד"ר צבי לדרמן, עשוי לשמש כעדות הקדומה ביותר לסיפורי שמשון מספר שופטים. על החותם, שקוטרו 16 מ"מ, חרותות בדרך מעט סכמטית שתי דמויות: אדם וחיה גדולה בעלת ראש גדול וזנב ארוך. ידו הימנית של האדם, אשר דמותו חרותה בצדו הימני של החותם, שלוחה אל צווארה או אל ראשה של החיה.

     

    לפי המסופר בפרק י"ד בספר שופטים, בדרכו אל משתה חתונתו עם נערה פלשתית מתמנה אשר בעמק השורק (מעט מערבה לתל בית-שמש) פגש שמשון "כפיר אריות שואג לקראתו. ותצלח עליו רוח ה' וישסעהו כשסע הגדי ומאומה אין בידו". גוויית האריה והדבש שנוצר בה על-יד נחיל דבורים שימשו לאחר מכן כנושא לחידה הנודעת "מהאוכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק" שחד שמשון למרעיו הפלשתים. השגת פתרון החידה במעשה תרמית בעזרת אשתו הטריה היוותה את הסיבה לתחילת מאבקו הממושך בפלשתים שהסתיים במותו ההרואי במקדש הפלשתי בעזה.

     

    לדעתו של פרופ' בונימוביץ, "אם נכונה ההשערה שעל החותם מתל בית-שמש מתוארים שמשון והאריה, הרי שהממצא הנדיר, שנתגלה במהלך החפירות בשכבה מתקופת הברזל הקדומה (תקופה המקבילה לתיאור המקראי של סיפורי שמשון), מחבר לראשונה בתולדות המחקר בין הסיפור המקראי ובין ממצא ארכיאולוגי ממשי".

     

    מכלול פולחני ייחודי

    בנוסף על החותם, נחשף בחפירות בתל בית-שמש מכלול ארכיטקטוני פולחני, שכדוגמתו לא נתגלתה עד כה בארץ, אף הוא מתקופת הברזל הקדומה (המאה ה-11 לפנה"ס), טרם ימי הקמת המלוכה בישראל. תולדות המכלול משקפות היטב את קורותיה הסוערות של בית-שמש הקדומה שנגזרו ממיקומה בגבול בין שלוש ישויות אתניות-פוליטיות: כנענים, פלשתים וישראלים.

     

    ד"ר לדרמן, אשר בדק ותיעד את המבנים, מציין כי למכלול פולחני מיוחד זה שני מרכיבים עיקריים: אולם בנוי היטב שבו נערכו פעולות הפולחן, ומבנה עגול ששימש כבמת פולחן מוגבהת, המתנשא לידו. בתוך האולם נתגלו שני מתקנים העשויים מאבני גיר ענקיות ועגולות שסותתו בצורה שיצרה בכל אבן שקערורית מעגלית אשר במרכזה ספלול מוגבה, וכן מרזב לניקוז הנוזל שנמסך על האבן. מתקן שלישי, מעין שולחן שטוח, הבנוי מלוח אבן דולומיט, הובא לאתר ממרגלות הרי יהודה המצויים מזרחה לבית-שמש. ליד אבן זו נמצא ריכוז חריג של עצמות בעלי חיים ואפשר ששימשה לשחיטתם. על רצפת המבנה נמצאו שברי כלי-חרס הכוללים גביעים ועליהם דגמי עיטור צבעוניים במסורת הקדרות הכנענית.

     

    מתוך הצורך בתיעוד מפורט ומדוקדק אשר יאפשר הן ניתוח מטרולוגי עתידי והן המחשה היקפית, נסרק המבנה העגול, כמו גם אולם הפולחן הסמוך לו, בטכנולוגיה חדשנית, אשר נוסתה כאן לראשונה בישראל, באמצעות מכשיר סריקת לייזר תלת-מימדית.

     

    לדברי ד"ר לדרמן, "מבנה הפולחן חרב, ובבדיקות של שכבות הקרקע אשר הצטברו מעליו, שערכה במכון ויצמן שותפתנו למחקר הד"ר שואן בּיוּבֶּל מקנדה, נתברר כי הן תוצר של מכלאה לבעלי חיים שכנראה הוקמה כדי למחות את זכר מקום הפולחן". לאחר מכן שוב חל שינוי מהותי בתפקוד האזור הפולחני ותושבי בית-שמש שבו לפקוד את במת הפולחן העגולה שנותרה על כנה והקימו בסמוך לה פינות בישול רבות, כנראה בהקשר לפעילות הפולחן המחודשת, שבמהלכה כנראה עלו משפחות לרגל למקום לחגוג ולסעוד.

     

    פילוג תרבותי בבית שמש   

    פרופ' בונימוביץ מסביר, כי התיישבות המהגרים הפלשתיים, שמוצאם באזור הים האגאי, בקרב האוכלוסייה הכנענית של דרום מישור החוף והשפלה, הביאה לשינויים דרמטיים באזורים אלה ולצמיחתו של גבול פוליטי ותרבותי בין הישויות הללו.

     

    בית שמש מהווה דוגמא מאירת עיניים להתנגדותה של האוכלוסייה המקומית ממוצא כנעני, אשר התנגדה לצרוך פריטי תרבות חומרית פלשתית או לאמץ את מנהגי האכילה והשתייה הפלשתיים. כך, למשל, בדיקה של כ-20 אלף עצמות בעלי-חיים מבית-שמש הראתה כי תושבי האתר חדלו לחלוטין לאכול בשר חזיר, וזאת בניגוד לשכניהם הפלשתיים שצרכו בשר זה בכמות גדולה מאוד.

     

    "סיפורי המקרא אודות שמשון ותיאור שיבת ארון הברית מפלשת לבית-שמש לאחר שבייתו על-ידי הפלשתים, מוסיפים נופך אגדי לתהליך החברתי שבו חידדו שתי קבוצות עוינות זו לזו את זהותן האחת לעומת השנייה, בדומה למתרחש כיום באזורי גבול רבים", מסכם פרופ' בונימוביץ.  

     

    על רקע זה מתבארים השינויים בתפקודו של מקום הפולחן שנחשף הקיץ בתל בית-שמש. נראה שהמבנה נהרס בידי הפלשתים שביקשו למחות כליל את זכרו. ואולם, האתר שב לפעילות, והפולחן במקום נמשך עד לשלהי המאה העשירית לפנה"ס עת הפכה בית-שמש לעיר מינהל של ממלכת יהודה.  

     

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive