מגילות מדבר יהודה - הדור הבא: מדעני מחשב וחוקרי המגילות יבנו לראשונה מאגר מידע דיגיטלי לאחת מהתגליות החשובות של המאה ה-20

בין השאר, תאפשר סביבת העבודה החדשה לחבר "פאזל" וירטואלי מאלפי קטעי המגילות העתיקות שנמצאו במערות מדבר יהודה

שיתוף פעולה חדש של חוקרי מגילות מדבר יהודה עם מדענים מתחום מדעי המחשב יוצא לדרך, במטרה ליצור סביבת מחקר דיגיטלית ודינמית ללימוד אחת התגליות החשובות של המאה ה-20. במעבדת שימור המגילות של רשות העתיקות בירושלים מטפלים באלפי קטעי מגילות בני כ-2000 שנה. כעבור כמעט 70 שנה מאז התגלו לראשונה, החידושים הטכנולוגיים התמידיים, מאפשרים עתה עוד ועוד ניתוחים ותובנות חדשות על כתבי היד הקדומים האלה.  

 

הפרויקט החדש, בסכום של 1.6 מיליון יורו, ממומן ע"י קרן המחקר המשותפת לגרמניה וישראל (DIP), המנוהלת ע"י הקרן הלאומית למחקר בגרמניה (DFG). באמצעות האוניברסיטאות תל אביב, חיפה וגטינגן, ובשיתוף עם רשות העתיקות, יפתח הפרויקט כלים שיאפשרו יצירה ופרסום של דור חדש, עשיר במידע ומתעדכן, של מהדורות ביקורתיות למגילות מדבר יהודה.

 

סביבת המחקר הדינמית ללימוד המגילות ממדבר יהודה תושג באמצעות קישור של מאגרי המידע והמחקר הגדולים בפרויקט: המילון ללשון המגילות - מיסודה של האקדמיה למדעים של גטינגן, והספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש לאון לוי של רשות העתיקות.

 

מגילות בנות 2000 במהדורה דיגיטלית

התוצרים העיקריים של הפרויקט יהיו סביבת עבודה וירטואלית שתאפשר לחוקרים עבודה משותפת ובו זמנית בכל העולם, וכן במה חדשה ליצירה ולפרסום משותף של מהדורות חדשות של מגילות מדבר יהודה.

 

במהלך שנות ה-50 ובראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 נמצאו אלפי קטעי מגילות, חלקם פיסות קטנטנות. מאז, עמלים חוקרים רבים על שיוך הקטעים שנמצאו זה לזה. כעת, במסגרת הפרויקט יפותחו כלים דיגיטליים מתקדמים להצעת צירופים חדשים. כלים אלו יסייעו לחוקרים לזהות חיבורים בין קטעים וכתבי יד שונים.

 

בנוסף, בסביבת העבודה הווירטואלית יוצעו גם כלים לניתוח הכתב (פלאוגרפיה), וכן קישורים של טקסט וצילום שיאפשרו מעבר קל בין המאגרים: הקוראים יוכלו לגשת לטקסט המקורי של המגילה, לתרגומים עדכניים, לתצלומים איכותיים, לערכים מילוניים ולטקסטים מקבילים. כל הפיתוחים יהיו זמינים באתר הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש לאון לוי.

 

הגופים השותפים הם האקדמיה למדעים של גטינגן המיוצגת ע"י פרופ' ריינהרד קראץ מהפקולטה לתאולוגיה של אוניברסיטת גטינגן, ורשות העתיקות, המיוצגת ע"י פנינה שור, אוצרת ומנהלת מפעלי מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות.

 

החוקרים הראשיים בפרויקט מהצד הישראלי הם ד"ר יונתן בן-דב מהחוג למקרא באוניברסיטת חיפה, ופרופ' נחום דרשוביץ מבית הספר למדעי המחשב ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף פרופ' ריינהרד קראץ מהפקולטה לתאולוגיה של אוניברסיטת גטינגן והאקדמיה למדעים בגטינגן, מהצד הגרמני. כמו כן, ישתתפו בפרויקט ד"ר נועם מזרחי ממגמת מקרא בחוג ללימודי התרבות העברית באוניברסיטת תל אביב; ד"ר אינגו קוטסיפר, Nהאקדמיה למדעים בגטינגן; פרופ' ליאור וולף מבית הספר למדעי המחשב ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל-אביב; פרופ' דניאל שטקל בן עזרא,מ-EPHE, פריס; ופרופ' שני צורף מהמכון ע"ש אברהם גייגר/ביה"ס למדעי היהדות, אוניברסיטת פוטסדם.

אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive