• ראשי
  • תגלית ארכיאולוגית בתמנע: חוקרים מצאו שרידי בגדים מימי ממלכת ישראל, מהמאה ה-10 לפנה"ס

    לדברי ד"ר ארז בן יוסף, העומד בראש המשלחת הארכיאולוגית, אלה הבדים היחידים שנתגלו מהתקופה הזאת בכל הלבנט

    משלחת ארכיאולוגית מאוניברסיטת תל אביב, בראשותו של ד"ר ארז בן יוסף, מצאה עשרות שרידי טקסטיל מימי מלכות דוד באתר תמנע שבערבה. האריגים שנחפרו שופכים אור ראשון על האופנה בימי ממלכת ישראל המאוחדת.

     

    "תמנע זה אתר ייחודי, שכמעט אין כדוגמתו לא בארץ ולא בשאר הלבנט", מסביר ד"ר בן יוסף. "היובש הקיצוני בתמנע משמר ממצאים אורגניים שלא משתמרים בשום מקום אחר - לא במגידו, לא בלכיש, לא בחצור, אפילו לא באתרים אחרים בערבה. זאת השנה הרביעית לחפירות שלנו בתמנע, והשנה מצאנו עשרות פיסות של טקסטיל מהמאה ה-10 לפנה"ס - מחתיכות שקים פשוטים ועד לבגדים יוקרתיים, יפים ועדינים להפתיע".

     

    לפי הסיפור המקראי, מכרות הנחושת בתמנע הופעלו על ידי אדומים שהיו כפופים לירושלים אחרי מסע הכיבושים של דוד המלך. החוקרים מעריכים שבאזור ישב חיל משמר מטעם ירושלים שפיקח על כריית הנחושת, הגן על האתר וגבה מס מהאדומים.

     

    חברה היררכית ומרובדת באזור מכרות הנחושת

    "אי אפשר להפריז בחשיבות הנחושת בלבנט של המאה ה-10 לפנה"ס", אומר ד"ר בן יוסף. "עם הנחושת ייצרו כלי חקלאות וכלי מלחמה. זה דומה לנפט של היום. ויש בידינו די והותר עדויות ארכיאולוגיות כדי לקבוע שהאנשים שחיו ופעלו באזור המכרות לא היו רק עבדים פשוטים, כפי שהניחו בעבר, אלא גם אליטה שכללה חרשי מתכת מומחים, אנשי שלטון וצבא שפיקדו על העבודה המורכבת והתובענית הזאת. בעבר חשבו שבתקופה ההיא התקיימה באזור חברה פשוטה של נוודים. היום אנחנו רואים יותר ויותר עדויות לחברה היררכית ומרובדת, שעולה בקנה אחד עם הטקסטים המקראיים והחוץ-מקראיים".

     

    האריגים שנמצאו באתר נטוו משלושה סוגי חוטים – צמר כבשים, שיער עיזים ופשתן. הפשתן, כמובן, אינו מקומי לתמנע, וגם את הכבשים והעיזים בוודאי לא רעו במקום, כך שכל החומרים שונעו למכרות ממרחקים גדולים, בדומה לממצאים אורגניים אחרים שנמצאו במכרות בעבר, כמו עצמות דגים. בנוסף לפיסות הבגדים, באתר נמצאו בדים נוספים כמו שקים ואוכפים.

     

    בדים באיכות גבוהה - עדות ליוקרת הנחושת

    "מצאנו שתי איכויות שונות של בדים", מסבירה המאסטרנטית וונסה וורקמן. "איכות אחת של בד לא צבוע, לרוב משיער עיזים, ואיכות אחרת של בד צמר צבוע, לרבות עיטורי פסים עדינים. ד"ר נעמה סוקניק, שותפתנו למחקר מרשות העתיקות, ערכה בדיקות צבע במעבדות אוניברסיטת בר אילן, ומצאה כי מדובר בדוגמא המוקדמת בישראל לצביעה בצמחים. וצריך תמיד לזכור שמדובר באתר כרייה בערבה. זה אמצע שום מקום. ולמצוא שם, באתר תעשייתי, בדי צמר צבועים בגוונים שונים של אדום וכחול – זו עדות נוספת לעושר שהוכנס לתעשייה הזאת, ליוקרה של הנחושת באותה תקופה".

     

    "כשהחוקרת הראשית, ד"ר אורית שמיר מרשות העתיקות, ראתה את הבדים לראשונה", מספר ד"ר בן יוסף, "היא הדגישה את הדמיון לבדים הרומיים בשל האיכות הגבוהה. מדובר באיכות אריגה וצביעה מפתיעה מאוד לתקופה ההיא. לפי הקונטקסט בו נמצאו, אנחנו מניחים שאת הבגדים האלה לבשו חרשי המתכת עצמם בעת שעסקו בפעילות ההתכה – יצירת הנחושת בכבשנים. הידע הטכנולוגי הרב הנדרש לפעילות זו, והאלמנט הדתי-פולחני שללא ספק היה חלק מהתהליך של הפיכת אבן למתכת, הקנו לחרשי המתכת מעמד מיוחד בקרב החברה הקדומה בה פעלו".

     

    חתיכות הבדים הנדירות מתווספות לאוסף ייחודי של ממצאים אורגניים שמורים היטב שהתגלו לאחרונה בתמנע על ידי בן יוסף ומשלחתו. אוסף זה כולל חתיכות עור מעובד, חבלים, מקלעות וזרעים של דגנים ופירות של כל שבעת המינים ומינים נוספים. "השימור הנדיר של חומר אורגני בתמנע מהווה חלון לעולם שלם, שעד כה היה חסר לחלוטין באתרים מתקופת המקרא. הממצא מאפשר כיווני מחקר חדשניים, כגון חקר דנ"א קדום ושחזור תהליכי ביות, שאנחנו רק בתחילת הדרך בתכנונם".

     

    לגבי אוסף האריגים, ד"ר בן יוסף מבהיר שלא מדובר בבגדים של ממלכת ישראל עצמה, אלא בדוגמאות הקרובות ביותר שיש בידינו לאופן שבו התלבשו בימי דוד ושלמה. "אנחנו לא טוענים שאלה בגדים של ממלכת ישראל, אבל אנחנו מניחים שהחברה שחיה בערבה במאה ה-10 לפנה"ס ארגה והתלבשה באופן דומה ללבוש בירושלים. אם התיאור המקראי נכון והאזור היה כפוף לירושלים, לא מן הנמנע שהאריגים עצמם אף הגיעו משם. אלו הם הבדים היחידים שנתגלו מהתקופה ההיא בכל דרום הלבנט. בירושלים לא מצאנו בעבר, ויש להניח שגם לא נמצא בעתיד, דוגמאות טקסטיל".

     

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive