הימנעות מחיפוש מידע ככלי לוויסות רגשות

המידע שמאחורי ההחלטה

מקובל לומר כי אנשים עושים שימוש בידע על מנת לשפר תהליכי קבלת החלטות. אכן, החלטות המבוססות על ידע הן בדרך כלל החלטות טובות ומושכלות יותר. עם זאת, בסדרת מחקרים, הראה ד"ר יניב שני מהפקולטה לניהול ע"ש רקאנטי, כי בני אדם מחפשים במקרים רבים מידע לא רלוונטי, ככלי לוויסות תחושותיהם לגבי החלטות שכבר קיבלו. יתרה מזאת, מדובר בעיקר בחיפוש מידע בעל אופי שלילי, אשר מוכיח בסופו של יום שההחלטות שקיבלו לא היו הטובות ביותר.

רוכשים במבצע מחפשים מידע על מבצעים טובים יותר בהם יכלו לרכוש את המוצר, משקיעים במניות בוחנים את התנהגות המניה גם אחרי שמכרו אותה כדי לגלות אם עלתה, ואפילו בני זוג ממשיכים להתעדכן בנוגע לבני זוג קודמים, גם אחרי שנפרדו דרכיהם, למרות שהמידע כבר אינו רלוונטי עבורם והפוטנציאל להיפגע ממנו הוא גבוה. יתרה מכך, המחקר הראה כי אנשים נוטים לחפש את המידע דווקא כאשר הם חושדים שימצאו אינפורמציה לא נעימה. למעשה, חיפוש האינפורמציה לרוב נפסק בעיקר כאשר נחשפת האינפורמציה הלא נעימה (לדוגמא, כאשר אני מגלה שיכולתי לקנות מוצר במחיר מופחת) ולא כאשר נחשפת אינפורמציה נעימה יחסית (קניתי את המוצר במחיר טוב).

חוסר וודאות

לחוסר הוודאות תפקיד משמעותי בהגברת התחושה הלא נעימה הקשורה במחשבה ש"מצבנו יכול היה להיות טוב יותר". בסדרת המחקרים הוכח כי עצם המחשבה שהחמיצו הזדמנות לרווח נוסף לו השקיעו במניה אחרת, שצלם החתונות רימה אותם או אפילו שהאקס\ית מאושר\ת במערכת היחסים החדשה שלו\ה, הרבה פחות נעימה לאנשים, לעומת הרווח הרגשי שקיבלו מאישור חשדותיהם.

אז למה אנו בכל זאת מתעקשים לגלות דברים שאנו יודעים שיגרמו לנו לעוגמת נפש? הצורך להקטין את תחושת חוסר הוודאות חזק במיוחד כשאנשים מצפים ל"גרוע מכל", ומוביל לחיפוש אינפורמציה ודאית גם במחיר מציאתה, מהסיבה הפשוטה שעצם הידיעה "סוגרת" את הנושא ומאפשרת "להמשיך הלאה".

אחרי החגים

המחקר האחרון בסדרה עסק בהימנעות ממידע ובדק מתי אנשים מעדיפים להימנע מאינפורמציה, גם כשמדובר במידע חשוב ומשמעותי. מחקר זה מצא כי יש סיטואציות בהן אנשים מעדיפים להתעלם ממידע רלוונטי וחשוב שיכול להשפיע על התנהגותם והחלטותיהם, ושהם סקרנים מאד לגבי תוצאותיו. המשותף לאותן סיטואציות הן שבכולן מדובר על פעילות נעימה צפויה, הגורמת לנו לוותר על מידע ולדחות את קבלתו עד לאחר סיום הפעילות.

לדוגמא, סביר שאנשים יעדיפו לדחות קבלת תוצאות של בדיקת איידס לקראת חופשה מתוכננת בתאילנד ולקבל את המידע רק לאחר חזרתם. זאת, אף על פי שמדובר בבדיקה שהם יזמו. לידיעה האם המצב הבריאותי האישי תקין או לא תקין השלכות על התנהגותם במהלך החופשה. מבחינה אינטואיטיבית, הרצון "לא לקלקל את החופשה" עם מידע לא נעים נשמע מאד הגיוני. אך מדובר ביותר מכך - ידע פירושו וודאות, וודאות משפיעה על בחירותינו לכאן או לכאן. יציאה לחופשה במצב של חוסר וודאות לגבי המצב הבריאותי, מעניקה תחושה כי ניתן לעכב את שינוי ההתנהגות, ולהמשיך לפעול כפי שפעלנו עד כה, אולי אף בחוסר אחריות מסוים, עד שתתקבל הידיעה.

לפעמים עדיף לא לדעת

בהימנעות ממידע לקראת מאורע נעים יש הימנעות מחרטה, מדילמות, מרגשות מורכבים. מדובר במנגנון נוסף של וויסות הרגשות – הפעם באמצעות הימנעות ממידע. הבעיה מתחילה כשלאינפורמציה ולהיעדרה יש השלכות על הביצועים, ההתנהגויות והפעולות בהמשך, לאדם עצמו ולסובבים אותו. הדבר ניכר במיוחד בהקשר של ניהול מידע רפואי, אבל לא רק. ניהול מידע פיננסי וקבלת החלטות כלכליות גם הן מושפעות ממידע שהאדם בוחר להימנע ממנו. קבלת החלטות עסקיות מושפעת מניהול האינפורמציה, ולא פעם, במודע או שלא במודע, אנחנו נמנעים מחשיפה למידע שעלול "לקלקל" לנו את החוויה החיובית, בין אם מדובר בסגירת עסקה חשובה, רכישת מוצר, או הפקת אירוע.

אין ספק כי מודעות לנטייה זו והכרה בעובדה כי כשאין לנו מידע אנו נוטים לסכן ולהסתכן יותר, היא חשובה ונדרשת כפועל יוצא יישומי של ממצאי המחקר, בין אם מדובר בבריאות, בעסקים ובשאר תחומי החיים. חשוב אם כן לזכור, כי לא תמיד חיפוש או הימנעות מאינפורמציה נעשים במטרה לשפר תהליכי קבלת החלטות (לא משנה כמה נאמין בכך), אלא לעיתים מהווים מקור בלתי תלוי לוויסות רגשות הנאה וכאב הכרוכים בידיעה עצמה. לעיתים אנשים יימנעו מאינפורמציה כאשר ירגישו ש"אין זה הזמן הנכון" להתמודד עמה. במקרים אחרים, יחפשו את האינפורמציה, כאשר יחושו ש"הציפייה לגרוע מכל" גרועה הרבה יותר "מהגרוע מכל".