ד"ר דנה אולמרט

החוג לספרות סגל אקדמי בכיר
טלפון פנימי: 03-6406954
משרד: גילמן, 483

אודות

תחומי העניין שלי במחקר הם: תולדות השירה העברית, תיאורייה פסיכואנליטית, מגדר, הקשר בין כלכלה לספרות וכן פרוזה ישראלית עכשווית ושירה ישראלית עכשוית.

הפרויקט המחקרי הנוכחי שלי עוסק בספרות הישראלית מאז אוסלו. בנוסף אני כותבת מאמר אקדמי על יונה וולך בהקשרים של מגדר ולאומיות. 

ספרי בתנועת שפה עיקשת: כתיבה ואהבה בשירת המשוררות העבריות הראשונות (הוצאת אוניברסיטת חיפה וידיעות אחרונות, 2012) עוסק בעשור הראשון להופעת המשוררות העבריות במרחבה של השירה העברית המודרנית, בשנות העשרים של המאה העשרים, ומתמקד בשירת האהבה ובתפיסות הארס-פואטיות של שלוש המשוררות המרכזיות של התקופה: רחל בלובשטיין, אסתר ראב ויוכבד בת-מרים, וכן ביצירתה של אלישבע ביחובסקי.

בפרק המבוא אני מציגה את הנחת היסוד שלי לפיה פריצתן של המשוררות אל המרחב הפומבי לא מסמנת רק את הסתיימותו של תהליך תרבותי-מגדרי שאפשר את הופעתן, אלא היא גם ראשיתו של תהליך התמודדות פואטית של המשוררות עם המורשת העברית-המגדרית המזהה נשים עם פסיביות ושתיקה. המבוא מציע, כרקע לקריאה בשירת המשוררות, תיאור של יחסי האהבה והכוח בין גברים לנשים בתרבות העברית בתוך הספרות ומחוצה לה, מימיה של תקופת ההשכלה עד לשנות העשרים של המאה העשרים. חלק נוסף של המבוא מוקדש לדיון בפרספקטיבות התיאורטיות של המחקר, הפסיכואנליטית, הפמיניסטית והקווירית. אחת מטענות היסוד של המחקר היא כי עבור המשוררות הראשונות הנשיות לא הייתה עובדה פשוטה, מובנת מאליה ומוגמרת, אלא שאלה פתוחה ודינמית, שהתכוננה דרך השירה ובאמצעותה. בבסיס היכולת של משוררות אלו להתמודד על מקומן ברפובליקה של השירה העברית הייתה טמונה ההכרה כי עליהן להיאבק לא רק בגילויים החיצוניים של קיפוח והיעדר שוויון בין המינים, אלא גם בדימויים שהפנימו על יחסי הכוח הללו, ובעונג המזוכיסטי הסמוי ששאבו מתלות זו.

הפרק הראשון מתמקד בדרמה הארס-פואטית והארוטית בשירי רחל. הפרק השני עוסק בשירתה המוקדמת של אסתר ראב ובמיוחד בשירת האהבה שלה. הפרק השלישי עוסק בתפיסת היצירה והאהבה בשירתה המוקדמת של יוכבד בת-מרים ובתפקידיה של הפרסונה המיסטית בשירתה. הפרק הרביעי עוסק באלישבע ונדרש להבדלי הגישות העמוקים המתגלים בין שירתה לבין הפרוזה שלה בכל הנוגע לעיסוק בסוגיות של מגדר וארוס. באחרית הדבר אני מצביעה על כיוונים מחקריים עתידיים שיאפשרו לחולל שינוי בכתיבה המחקרית על ההיסטוריה של השירה העברית והערכה מחודשת באשר למקומן של הנשים היוצרות בתוכה. 

קורות חיים

אני חברת סגל באוניברסיטת תל אביב מאז אפריל 2011. 

מלבד המחקר האקדמי אני עוסקת בעריכת ספרי פרוזה פרי עטם של סופרים צעירים. בשנת 2001 הקמתי וערכתי את סדרת ספ לפרוזה ישראלית עכשווית בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בשנת 2009 עזבתי את הקיבוץ המאוחד והקמתי סדרת פרוזה לספרות ישראלית עכשווית בשם "מקור" בהוצאת אחוזת בית. בין הספרים שראו אור בסדרה: מאחורי הכסף יש סיפור: אנתולוגיה של נובלות  (2010); היינו העתיד מאת יעל נאמן (2011); אמילם מאת הילה ארזי חטאב (2012); רוח מאת מיכל בן נפתלי (2012). 

הקריאה בכתבי יד, גילויים של כותבים מוכשרים והעבודה המשותפת עמם על הוצאתו לאור של ספרם היא דרכי ליצור מגע חי בין הידע האקדמי שצברתי במהלך השנים לבין ההתרחשות הספרותית המתנהלת במרחב התרבותי הישראלי מחוץ לאקדמיה. המגע עם יצירות ביכורים הנכתבות כאן ועכשיו מרתק אותי ומונע על ידי הרצון לטפח ספרות המנהלת דיאלוג עם עברה התרבותי ועם מציאות החיים הישראלית של זמננו.  

Dana Olmert - Hebrew Jan2013

 

קורסים

 

מבוא לשירה עברית (קורס מבוא - 4 שעות בסמסטר)

קורס מבוא מקיף זה מציע סקירה היסטורית של תולדות השירה העברית החדשה, מאז תקופת ההשכלה ועד לשנות התשעים של המאה העשרים. במהלכו עורכים הסטודנטים היכרות עם פואטיקות מרכזיות בשירה העברית ועם נקודות מפנה בתולדותיה, ומתוודעים ליוצרים קאנוניים – יל"ג, ביאליק, רחל, רביקוביץ - ודחויים – חיים לנסקי, אסתר ראב,  נח שטרן - ועומדים על הקונפליקטים המכוננים שמתוכם נכתבה ונקראה השירה העברית.

ספרות, כלכלה, כיבוש: הפרוזה הישראלית מאז אוסלו (קורס בחירה – שעתיים סמסטריאליות)

הקורס עוסק בשאלה כיצד קשורות ההתרחשויות הכלכליות-חברתיות-ביטחוניות של העשורים האחרונים – כשלון הסכמי אוסלו, הכיבוש כמצב זמני-מתמשך, הפיכתה של ישראל ממדינת רווחה למדינה שהמשק שלה קפיטליסטי, השינויים הטכנולוגיים הגלובליים, תרבות הריאליטי -  לעולמה של הספרות העברית וליחסיה של הספרות עם תרבות השוק. במהלך הקורס נדונים ההיבטים הכלכליים של "שוק הספרים", כמו הופעתה של רשימת "רבי המכר" והשתלטות חנויות ספרים השייכות לרשתות, על שוק חנויות הספרים. דרך הקורס מתמודדים הסטודנטים עם השאלה אילו תפקידים לאומיים-פוליטיים לוקחת על עצמה הספרות הישראלית בת הזמן ואילו קונפליקטים היא מזמנת לגיבוריה, ונבחנות הדרכים שבהן מתעצב קאנון ספרותי בתקופה שמתאפיינת בהחלשות כוחו של ממסד ספרותי מרכזי אחד. הקורס עוסק ביצירות של באורלי קסטל בלום, עוזי וייל, אתגר קרת, דויד גרוסמן, סמי ברדוגו, רונית מטלון וסופרים נוספים. לדיון ביצירות מתלווה קריאה בטקסטים מחקריים של ברוך קימרלינג, אורנה ששון לוי, נעמי קליין, ז'קלין רוז, מיכאל גלוזמן, חנן חבר, זיגמונד פרויד ואחרים.

 

אינטרטקסטואליות ומגדר: הדיאלוג הפואטי בין דליה רביקוביץ ויונה וולך (סמינר – 4 שעות סמסטריאליות)

התפיסה ההיסטוריוגראפית המקובלת של השירה העברית החדשה במחקר מבוססת על התייחסות לשירת הגברים הקאנונית ומתאפיינת בתיאור של מרד ה"בנים" ב"אבות|. התבנית האדיפאלית הזו משלבת בדוחק משוררת אחת בכל דור, בדרך כלל אותה משוררת שהייתה מקורבת לקבוצה הדומיננטית, המרדנית-אדיפאלית, של המשוררים הגברים. תפיסה זו מובילה לקריאה חלקית ומוטה של שירת המשוררות העבריות ואף לכך שחלקים נרחבים מן הדיאלוג הפואטי המתרחש בין המשוררות נפקד מן ההיסטוריוגראפיה של השירה העברית. במהלך הקורס נערוך היכרות עם ההיסטוריוגראפיה של השירה העברית ועם מושגים תיאורטיים מקובלים בחקר ההיסטוריה של השירה כמו "דור ספרותי", "השפעה" ו"אינטר טקסטואליות" ונדון בדרך שבה היבטים מגדריים מטעינים מושגים אלו במשמעות חדשה. בהמשך, נדון בהרחבה בשירתן של שתיים מן המשוררות העבריות הבולטות במאה העשרים – דליה רביקוביץ ויונה וולך. נערוך היכרות עם הפואטיקה של כל אחת מהן ונעמוד מקרוב על מאפייניו של הדיאלוג הפואטי והפוליטי שהן מנהלות ביניהן.

  

פסיכואנליזה, מגדר וספרות – תיאוריות ופרשנויות (קורס בחירה – שעתיים סמסטריאליות)

בחלקו הראשון של הקורס נבחנת התיאוריה המהפכנית של זיגמונד פרויד על המיניות ועל הלא-מודע, ונדונות תפיסות המגדר הגלויות והסמויות שמתגלות בה. הקורס מאיר  את האופן שבו יצירות ספרות מספקות לפרויד מושגים ורעיונות על הנפש האנושית. הסטודנטים מתוודעים גם לתפיסות פסיכואנליטיות לא פרוידיאניות של מגדר ומיניות בהגותם של קרן הורני, ג'ואן ריוויר, מלאני קליין, דונלד ויניקוט, ז'אק לקאן, ז'וליה קריסטבה, ג'ולייט מיטשל וג'סיקה בנג'מין, ודנים במתחים ובהתנגשויות ההיסטוריים בין המחשבה הפסיכואנליטית לבין השיח הפמיניסטי. חלקו השני של הקורס מוקדש להיכרות עם מתודות פרשניות שנוצרו על בסיס הניסיון לשלב בין המחשבה הפסיכואנליטית והפמיניסטית. השאלה המרכזית בחלק זה של הקורס היא מהי קריאה פסיכואנליטית ופמיניסטית בספרות, ובמהלכו נבחנות התשובות שהציעו לכך שושנה פלמן, ז'קלין רוז, לוס איריגריי ואלן סיקסו. הדיונים מלווים בקריאה מדגימה בשירים, בסיפורים קצרים ובהתרחשויות תרבותיות עכשוויות.

יסודות השיר (קורס מבוא – 4 שעות בסמסטר)

קורס מבוא בשירה, המקנה כלים ראשוניים לקריאה, להבנה ולפרשנות של טקסטים פואטיים. מהי שירה ומה מבדיל אותה מטקסטים אחרים? איזה עולם מיוצג בשיר? איך מתרחש בו אקט התקשורת? לשם מה משתמשים שירים בדימויים, מטפורות, חזרות, שורות קצרות וכדומה? מה הם מבקשים מאיתנו? האם וכיצד ברצוננו להיענות להם?

 

 

 

אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
Developed by
UI/UX Basch_Interactive